קניאז סובורוב (אוניית מערכה, 1902)
 | |
| קניאז סובורוב בצילום מ-1905 | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה | אניית מערכה |
| צי | הצי הרוסי הקיסרי |
| דגל הצי |
 |
| סדרה | בורודינו |
| ציוני דרך עיקריים | |
| מספנה | המספנות הבלטיות סנקט פטרבורג |
| הוזמנה | יולי 1901 |
| הושקה | ספטמבר 1902 |
| תקופת הפעילות | ספטמבר 1904 – 27 במאי 1905 (כ־38 שבועות ו־3 ימים) |
| אחריתה | טובעה בקרב צושימה 27 במאי 1905 |
| נתונים כלליים | |
| הֶדְחֶק | 13,516 טון, 14,151 טון מרבי |
| אורך | 121 מטר |
| רוחב | 23.2 מטר |
| שוקע | 7.9 מטר |
| מהירות | 18 קשר (33 קמ"ש) |
| גודל הצוות | 28 קצינים, 754 ימאים |
| הנעה | מנועי קיטור, 12 דוודים מסוג בלוויל בהספק 15,800 כ"ס |
| כמות הדלק | 1,580 טון פחם |
| שריון |
דופן 193 מ"מ צריחים 254 מ"מ סיפון 51 מ"מ מחיצה נגד טורפדו 25 מ"מ |
| חימוש |
4 תותחי 305 מ"מ בשני צריחים 6 תותחי 152 מ"מ בשני צריחים 20 תותחי 75 מ"מ 20 תותחי 47 מ"מ 4 צינורות טורפדו 381 מ"מ |
קניאז סובורוב (רוסית Князь Суворов) הייתה אניית מערכה רוסית מסוג פרה-דרדנוט מסדרת בורודינו שהשתתפה במלחמת רוסיה–יפן.
תכנון[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספינות מסדרת בורודינו התבססו על התכנון של אוניית המערכה הרוסית צארביץ' שנבנתה בצרפת, ששונו כדי להתאים לציוד ולשיטות הבנייה הרוסיים. הם נבנו במסגרת תוכנית 1898 "לצורכי המזרח הרחוק" של ריכוז עשר אוניות מערכה באוקיינוס השקט. קניאז סובורוב הייתה באורך כולל של 397 רגל (121 מ'), ברוחב של 76 רגל 1 אינץ' (23.19 מ') ושוקע של כ-29 רגל 2 אינץ' (8.9 מ') בתפוסה מלאה. הדחק האונייה נועד להיות 13,516 טון ארוך (13,733 ט'), אולם היא סבלה מעודף משקל של יותר מ-600 טון ארוך (610 ט') ולמעשה דחקה 14,181 טון ארוך (14,409 ט'). זה גרם לבעיה במהלך ניסויים ימיים ב-6 באוקטובר 1903, כאשר היא ביצעה סיבוב במהירות גבוהה שגרמה לה לנטות ב-15° והציפה את העמדות של תותחי ה-75 מ"מ (3 אינץ'). הצוות המיועד שלה כלל 28 קצינים ו-754 מתגייסים, למרות שהיא נשאה 826–846 אנשי צוות בשירות.
הספינה הונעה על ידי זוג מנועי קיטור אנכיים תלת-דרגתיים בעלי ארבעה צילינדרים, שכל אחד מהם הניע גל מדחף אחד, תוך שימוש בקיטור שנוצר על ידי 20 דודי בלוויל. המנועים פיתחו הספק אינדיקטורי של 15,800 כוחות סוס (11,800 קילוואט) ותוכננו להגיע למהירות מרבית של 18 קשרים (33 קמ"ש). עם זאת, קניאז סובורוב הגיעה למהירות מרבית של 17.7 קשרים (32.8 קמ"ש) מ-16,225 כוחות סוס (12,099 קילוואט) במהלך ניסויי המכונות הרשמיים שלה ב-23 ביולי 1903. היא נשאה מספיק פחם כדי לתת לה טווח של 2,590 מיילים ימיים (4,800 ק"מ; 2,980 מייל) במהירות של 10 קשרים (19 קמ"ש).
הסוללה הראשית של הספינה כללה ארבעה תותחי 12 אינץ' (305 מ"מ) מותקנים בשני צריחי תותחים, אחד בקדמת ואחד מאחורי המבנה. החימוש המשני כלל 12 תותחי קאנה 6 אינץ' (152 מ"מ) מהירי ירי (QF), המורכבים בצריחים עם תותחים. מספר תותחים קטנים יותר נישאו להגנה מפני טרפדות. אלה כללו עשרים תותחי QF בקוטר 75 מ"מ ועשרים תותחי הוצ'קיס בקוטר 47 מ"מ (1.9 אינץ'). היא הייתה חמושה גם בארבעה צינורות טורפדו בגודל 15 אינץ' (381 מ"מ), אחד בחרטום ואחד בירכתיים מעל המים ושניים שקועים. חגורת שריון קו המים של קניאז סובורוב הייתה מורכבת משריון קרופ ועובי 5.7–7.64 אינץ' (145–194 מ"מ). לשריון של צריחי התותחים שלה היה עובי מרבי של 10 אינץ' (254 מ"מ) ועובי הסיפון שלה נע בין 1 ל-2 אינץ' (25 עד 51 מ"מ). הסיפון התחתון המשוריין בגודל 1.5 אינץ' (38 מ"מ) התעקל כלפי מטה ויצר מחיצה אטומה נגד טורפדו.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סובורוב הייתה אחת מחמש אוניות מלחמה חדשות שנבנו בסמוך למלחמת רוסיה–יפן. הספינה נקראה על שמו של הגנרל הרוסי המפורסם אלכסנדר סובורוב מהמאה ה-18. בנייתה החלה ב-10 באוגוסט 1901 במספנות הבלטיות בסנקט פטרבורג. שדרית הספינה הונחה ב-8 בספטמבר, כאשר הנחת אחת הלוחות בוצעה על ידי אלכסיי אלכסנדרוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה, גנרל-אדמירל של הצי הרוסי הקיסרי. היא הושקה ב-25 בספטמבר 1902, בנוכחות ניקולאי השני, קיסר רוסיה, קונסטנטין קונסטנטינוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה וגאורגיוס הראשון, מלך יוון. היא הושלמה בספטמבר 1904, לאחר תחילת מלחמת רוסיה-יפן, בעלות של 13,841,000 רובל.
אורך חיי האוניה היה קצר ביותר והיא הייתה בשרות פחות מ-9 חודשים. רוב הצוות ששרת עליה היה חדש וברובו חסר ניסיון. ב-15 באוקטובר 1904, קניאז סובורוב הפליגה לפורט ארתור מליבאו יחד עם כלי השיט האחרים של שייטת האוקיינוס השקט השנייה, בפיקודו הכללי של תת אדמירל זינובי רוז'סטבנסקי. רוז'סטבנסקי הוביל את השייטת שלו, כולל קניאז סובורוב, במורד החוף האטלנטי של אפריקה, הקיף את כף התקווה הטובה, והגיע לאי נוסי בי מול החוף הצפון-מערבי של מדגסקר ב-9 בינואר 1905, שם הם נשארו שני חודשים בזמן שרוז'סטבנסקי השלים את סידורי הגיוס שלו. השייטת הפליגה למפרץ קמראן, הודו-סין הצרפתית, ב-16 במרץ והגיעה אליה כמעט חודש לאחר מכן כדי להמתין לספינות המיושנות של שייטת האוקיינוס השקט השלישית, בפיקודו של אדמירל משנה ניקולאי נבוגטוב. הספינות האחרונות הגיעו למפרץ קמראן ב-9 במאי והכוח המשולב הפליג לוולדיווסטוק ב-14 במאי. בעוד נתונים מדויקים אינם זמינים עבור קניאז סובורוב, סביר להניח שהספינה סבלה מעודף משקל של כ-1,700 טון ארוך (1,700 ט'), שכן היא ואחיותיה הועמסו בפחם ובאספקה אחרת; כל אלה אוחסנו גבוה באוניות והפחיתו את יציבותן. המשקל הנוסף שיקע גם את חגורת השריון של קו המים והותיר רק כ-4 רגל 6 אינץ' (1.4 מ') מחגורת השריון העליונה מעל קו המים. הסובורוב שימשה כאוניית הדגל של תת-אדמירל זינובי רוז'סטבנסקי. היא הובילה את הטור העיקרי של הארמדה הרוסית במהלך קרב צושימה, שם נפגעה קשות מפגזי אוניות יפניות (בעיקר אסאהי ומיקאסה). כתוצאה מכך יצאה מהמערך וטבעה ב-27 במאי 1905 יחד עם מרבית צוותה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Historical Dictionary of the Russo Japanese War. rotem Kowner. Scarecrow Press Inc 2006
- Hisrory of The Russo-Japanese War. Cassell's. Cassell and Company 1906
