רביעיית מיתרים מס' 7 של בטהובן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רביעיית המיתרים מספר 7 מאת בטהובן בפה מז'ור, אופוס 59 מספר 1, פורסמה בשנת 1806. הרביעייה כוללת ארבעה פרקים:

  1. אלגרו בפה מז'ור
  2. אלגרטו ויוצ'ה א סמפרה דקרצנדו בסי במול מז'ור
  3. אדאג'יו מולטו א מסטו בפה מינור, אטאקה לפה מז'ור
  4. אלגרו בפה מז'ור

יצירה זו הינה הראשונה מבין שלוש יצירות שנכתבו עבור הנסיך אנדראס רזומובסקי, השגריר הרוסי בווינה דאז. זו גם הרביעייה הראשונה מבין רביעיות תקופת הביניים של בטהובן, המסמלות התפתחות בסגנונו, בהשוואה לרביעיותיו המוקדמות, אופוס 18. ההבדל הניכר ביותר הינו שרביעייה זו נמשכת מעל 40 דקות, בעוד רוב הרביעיות המוקדמות של בטהובן נמשכו כ 25-30 דקות בלבד.

הפרק הראשון מהווה פתיחה מרשימה בצורת סונאטה עם פוגטו בפיתוח. הוא נמשך כ-12 דקות, למרות שהוא חסר את הפתיחה הכפולה המסורתית. הפרק השני הינו בעל מאפיינים של סקרצו אך ללא צורתו. מדובר באחד מהפרקים יוצאי הדופן של התקופה האמצעית של בטהובן, אשר לא ניתן להגדירו לא כסונאטה, או כל ואריאציה אחרת של סקרצו. הפרק השלישי גם הוא בצורת סונאטה, עשיר בתוכן אך ללא פיתוח. הפרק הרביעי בנוי סביב נושא רוסי מפורסם. ניתן להניח שהדבר נעשה כניסיון לרצות את הקומיסר הרוסי.