הצגת המקור של הדף "שירות חובה בצה"ל"

[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Becoming A Soldier of the Caracal Battalion (17).jpg|ממוזער|חיילת בשירות החובה, בטקס השבעה]]
'''[[שירות בצה"ל]]''' הוא בגדר [[גיוס חובה|חובה]] לאזרחי [[ישראל]] ומוסדר בעיקר באמצעות [[חוק שירות ביטחון]] (נוסח משולב), התשמ"ו-1986. כן חלות על המשרתים ב[[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] [[פקודות מטכ"ל]] (פ"מ) ו[[הוראות הפיקוד העליון]] (הפ"ע). שירות זה מתחיל עם ה[[גיוס לצה"ל]], של [[תושב|תושב ישראל]] שהגיע לגיל 18 שנה. עם סיום השרות מקבל המשתחרר [[תעודת שחרור משירות צבאי]].

==משך שירות החובה==
[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Trying on Uniforms for the First Time (1).jpg|שמאל|ממוזער|חיילים שזה עתה גויסו לצה"ל לובשים מדים לראשונה בחייהם, כחלק משרשרת החיול]]
שירות חובה בצה"ל הוחל על פי חוק שירות ביטחון, שהתקבל בכנסת ב-8 בספטמבר 1949. על פי החוק המקורי שירות הגברים היה לשנתיים (בין גיל 18 ל-49) ולנשים שנה (בין גיל 18 ל-34).{{הערה|{{הבקר||חוק שרות הביטחון אושר אתמול בכנסת ללא התנגדות|1949/09/09|00109}}}} ב-[[1952]] הוכנס תיקון לחוק שהאריך את תקופת השירות בשישה חודשים,{{הערה|{{דבר||אושרו התיקונים בחוק שרות הבטחון|19520827|12}}}} וב-[[10 בינואר]] [[1968]] גדל לפי [[הוראת שעה]] מספר חודשי שירות החובה בשישה חודשים נוספים כך שעמד על שלוש שנים לגברים ושנתיים לנשים.{{הערה|1=יובל לישראל מאת חיים יבין- בתאריך הנקוב}}

למתגייסים עד 30 במאי 2015 תקופת השירות הייתה 36 חודשים{{הערה|{{בלוג ארכיון המדינה|ארבעים ושש שנים להחלטה להאריך את השירות הצבאי לגברים לשלוש שנים|2014/01|46}}}} לגברים (שמורכבים מ-30 חודשי חובה על פי החוק ועוד 6 חודשים חובה על פי תקנות חירום) ו-24 חודשים לנשים. בעקבות אישור המלצות ועדת שקד, למתגייסים החל מ-1 ביוני 2015 משך השירות לגברים קוצר בארבעה חודשים ועומד על 32 חודשים.{{הערה|{{חוק בכנסת|487130|חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 19), התשע"ד-2014|משני}}}} על פי תיקון 22 לחוק שירות ביטחון, למתגייסים החל מיולי 2020 קוצר השירות בחודשיים נוספים ועומד על 30 חודשים, ביולי 2021 הוחלט להחזיר את אורך השירות ל-32 חודשים ולדחות את הקיצור לשנת 2024.{{הערה|{{כלכליסט|שלמה טייטלבאום|עכשיו זה רשמי: קיצור השירות של חיילים בחודשיים יידחה עד ליולי 2024|local_news/article/r1en4ut6u|12 ביולי 2021}}}}

===תקופות שאינן חלק מהשירות===
ימי המאסר של חייל שנכנס ל[[בית כלא צבאי|כלא הצבאי]] בעת שירותו [[תב"ן|אינם נמנים עם תקופת השירות]] ולמעשה תאריך שחרורו נדחה בהתאם.

לתפקידים מסוימים יש [[קורס קדם-צבאי|הכשרות קדם צבאיות]] (קד"צ) אשר לא נספרות כחלק מהשירות והמלש"ב מתגייס לצבא לאחר השלמתן. עם זאת, הצבא עשוי להכיר בדיעבד בתקופה זו כחלק משירות החובה ולקצר את השירות בהתאם.

===הארכת משך השירות===
בתפקידים מסוימים המתגייס נדרש להאריך את שירותו (חתימה על שס"ן-שירות סדיר נוסף), לרוב בשל מסלול הכשרה ארוך. במקרים רבים מדובר בנשים משום שתקופת השירות שלהן קצרה משל הגברים, והן נדרשות להתנדב לשירות בתפקיד "דין אישה כדין גבר".{{הערה|[https://www.mitgaisim.idf.il/media/25636/16א-מתנדבות.pdf – חוזה התנדבות לשירות בתפקיד "דין אישה כדין גבר" למתנדבות]}}{{הערה|[[s:תקנות שירות ביטחון (קביעת תפקידים לשירות נשים בהתנדבות)|תקנות שירות ביטחון (קביעת תפקידים לשירות נשים בהתנדבות)]], באתר [[ויקיטקסט]]}}

===קיצור שירות===
במקרים מסוימים ניתן לקבל קיצור שירות, למשל בשל בעיות ת"ש או קבלה ללימודים גבוהים במוסד אקדמאי, כאשר תאריך פתיחת שנת הלימודים קרוב למועד השחרור והשלמת השירות המלא יכולה לפגוע בקבלה למוסד.

== פטורים משירות חובה ==
חובת השירות חלה על כל אזרח או תושב שהגיע לגיל 18, ופטורים ממנו אלה ששוחררו עקב חוסר התאמה, ומגוון פטורים המעוגנים בחוק. לבני מיעוטים, להוציא [[דרוזים]] ו[[צ'רקסים]], הגיוס הוא בהתנדבות.

שירות חובה לתלמידי [[ישיבה]] המצהירים ש"[[תורתו אומנותו|תורתם אומנותם]]" נדחה כל עוד הם לומדים. בישיבות גבוהות ציוניות, רוב התלמידים מתגייסים בשלב זה או אחר לשירות צבאי מקוצר, האורך כ-17 חודשים, אך יש גם שמתגייסים לשירות צבאי מלא. ברוב הישיבות החרדיות בפועל התלמידים לא מתגייסים כלל (נושא זה מעורר מחלוקת ציבורית רחבה, והניסיונות לשנות את המצב הקיים נכשלו עד כה).

נשים יכולות לקבל פטור משירות עקב נישואין, הריון או באמצעות הצהרה על אורח חיים דתי.{{הערה|{{ynet|חנן גרינברג|דאגה בצה"ל: הבנות ממעטות להתגייס|3117323|24 ביולי 2005}}}}

פטור נוסף משירות חובה הוא לבעלי [[פרופיל 21]] (פטור מטעמי בריאות).

===גיוס חובה לבני מהגרים וזכויות לנמנעים ממנו===
בן מהגרים הוא בעל [[חוק האזרחות (ישראל)|אזרחות ישראלית]] המיועד לשירות צבאי (מלש"ב), שעזב את ישראל עם הוריו לפני גיל 16, או נולד בחו"ל להורים ישראלים ומשפחתו לא חזרה להתגורר בישראל. בן מהגרים זכאי לדחיית השירות הצבאי תחת הגבלות מסוימות. בקשה לקבלת מעמד של "בן מהגרים" מוגשת ל[[קונסול דיפלומטי|קונסול]] בחו"ל או ל[[אגף כוח האדם]] ב[[ישראל]].

אם הבקשה תאושר, יידחה גיוסו של המלש"ב לצה"ל. לאחר קבלת ההודעה בדבר קבלת המעמד של בן מהגרים, יוכל המלש"ב לבקר בישראל בכל שנה קלנדרית למשך 4 חודשים, מבלי שיידרש ממנו להתגייס לצבא, ונוסף על כך אם עזב לפני גיל 13 על הוריו לשהות גם הם בארץ עד 180 יום בשנה עד אשר יגיע לגיל 18, ואם עזב לפני גיל 16 על הוריו לשהות בארץ עד 180 יום בשנה עד אשר יגיע לגיל 20. באופן חד-פעמי במהלך חייו, יוכל המלש"ב לשהות בישראל במשך שנה שלמה. על מנת לנצל זאת, יצטרך המלש"ב לשהות בחו"ל חודשיים לפני ואחרי שנת השהייה בארץ. לעומת זאת להוריו אין שנה כזו בה הם יוכלו לשהות בארץ באופן רצוף. הסדר זה יישאר בתוקף כל עוד מרכז חייו של המלש"ב הוא מחוץ לישראל והמלש"ב עומד בתנאי ההסדר.

בנוסף הצבא יכול להכיר במלש"ב כמהגר אם נכנס לארץ לאחר גיל 16 ושהה בארץ פחות משנתיים או שהגיע לאחר גיל 20 ושהה בארץ פחות מ-3 שנים.

== שכר והטבות ==
בתקופת שירות החובה מקבל החייל דמי קיום. תשלום זה נמוך במידה ניכרת מ[[שכר מינימום בישראל|שכר המינימום]], ואינו מהווה [[שכר עבודה]].{{הערה|{{אתר צה"ל||דמי קיום לחיילים בשירות חובה 35.0201|35236|1 באוקטובר 2016}}}} בעקבות עבודת מטה בצה"ל וכן עבודת ועדה משותפת למשרדי האוצר, הביטחון והמשפטים, ב-2016 הועלה שכר חיילי החובה ב-50% בשתי פעימות [[ערך ריאלי וערך נקוב|והוצמד]] מדי שנה ל[[מדד המחירים לצרכן]].{{הערה|שם=בסוק 2015|{{TheMarker|מוטי בסוק|משכורות חיילי החובה הועלו בכ-25%; שכר לוחם הוא 1,076 שקל בחודש|1.2554345|1 בפברואר 2015}}}}{{הערה|{{ישראל היום|יאיר אלטמן|ועדת השרים: שכרם של כ־6,000 חיילים בודדים יעודכן|394409|4 ביולי 2016}}}}{{הערה|{{וואלה|אמיר בוחבוט|הממשלה אישרה את העלאת שכר חיילי החובה במאות שקלים בחודש|2913049|6 בדצמבר 2015}}}}{{הערה|{{כלכליסט|משה גורלי|המאבק של עו"ד אמנון לורך להגדלת שכר חיילי החוב הסתיים בניצחון|3673457|15 בנובמבר 2015}}}}
בשלהי שנת 2021 החליט שר הביטחון [[בני גנץ]] על העלאה נוספת של 50 אחוז בשכר חיילי החובה.

בנוסף מוענקות למשתחררים הטבות שונות בנוסף לתגמול הישיר שהם מקבלים מצה"ל. בהטבות:
* חיילים ששירתו כלוחמים – מקבלים [[תעודת לוחם]] לאחר שירות של כשנתיים.
* [[חוק קליטת חיילים משוחררים]], התשנ"ד-1994, מורה על מתן מענק שחרור ויצירת פיקדון, שבו נצבר סכום כסף לזכותו של חייל בשירות חובה, והחייל מקבל סכום זה עם שחרורו משירות חובה (בשנים הראשונות – למטרות מסוימות הקבועות בחוק, ולאחר מכן – לכל מטרה). סכום המענק והפיקדון הוא בעל שלוש מדרגות, לפי מאפייני השירות של החייל, כאשר לוחמים מקבלים סכום גבוה יותר מתומכי הלחימה, המקבלים סכום גבוה יותר מחיילים שלא שירתו בתפקידי לחימה או כתומכי לחימה.
* [[פקודת מס הכנסה]] מעניקה לחייל המשוחרר משירות חובה [[נקודת זיכוי|זיכוי ממס]], במשך שלוש השנים הראשונות לשחרורו.
* לוחמים משוחררים בעלי תעודת לוחם זכאים למימון של שלושה רבעים משכר לימוד [[תואר אקדמי]] או לימוד מקצוע.

==שינויים בתנאי השירות וסוגיות חברתיות-כלכליות==
לאורך השנים נבחנו אפשרויות שונות לעריכת שינויים בתנאי שירות החובה בדגש על קיצור משך השירות והעלאת שכר חיילי החובה:
* ועדת שפר (שמונתה על ידי ראש אכ"א) פעלה ב-2003 והמלצותיה לא יושמו.{{הערה|{{ynet||תוכנית: מצבא העם לצבא שכירים|2766855|24 בספטמבר 2003}}}}
* [[ועדת בן בסט (שירות חובה)|ועדת בן בסט]] הגישה המלצותיה לשר הביטחון מופז בתחילת 2006 והן אושרו כהחלטת ממשלה אך יישום ההמלצות נדחה בעקבות [[מלחמת לבנון השנייה]].{{הערה|{{TheMarker|מוטי בסוק|פרופ' בן בסט: דרישת מערכת הביטחון להארכת שירות החיילות לא מובנת|0000017f-dc16-d856-a37f-fdd66c620000|12 בפברואר 2014}}}}
* ועדת ברודט שקמה ב-2007 עסקה גם היא בקיצור השירות.
* ועדת פלסנר שעסקה בקידום השוויון בנטל ב-2012, עסקה גם בנושא מתן שכר מינימום לחיילי חובה.
* בעקבות עבודת מטה בצה"ל שאושרה על ידי שר הביטחון יעלון, בתחילת 2014 שכר הבסיס עודכן בהתאם למדד ועלה ב-21 אחוזים.{{הערה|{{הארץ|[[גילי כהן (עיתונאית)|גילי כהן]]|שכר החיילים החדש: 1,100 שקלים לחודש ללוחמים; 550 שקלים בחודש לעורפיים|0000017f-e87c-dc91-a17f-fcfd64fb0000|15 בנובמבר 2014}}}} העלאות שכר נוספות בוצעו בינואר 2015 בכ-25 אחוזים ובינואר 2016 בכ-50 אחוזים. לאחריהן השכר יוצמד מדי שנה למדד המחירים לצרכן.{{הערה|שם=בסוק 2015}}
* ב-2014 אושרו המלצות ועדת שקד והחל מיוני 2015 משך השירות לגברים יקוצר בארבעה חודשים כאשר בחלק מהתפקידים לא יקוצר השירות אך יוענק שכר מוגדל בתקופה זו. הארכת משך השירות לנשים לא צלחה.{{הערה|{{מעריב השבוע|נועם אמיר|בשורה למתגייסים: שירות החובה לבנים יקוצר בארבעה חודשים|12 בנובמבר 2014|זיהוי=pn6Vq=E&0r9VQ=GIJMH}}}}
בין השיקולים בעריכת השינויים במשך השירות ושכר החובה אפשר להתייחס להשפעה על הוצאות כוח אדם בצה"ל, על מידת ההסתמכות על משרתי המילואים, על מענקי השחרור וחזרה לשוק העבודה. סוגיית קיצור משך השירות נקשרה גם ל[[מודל צבא העם]] אל מול מודל צבא מקצועי. <!-- הרחבה בהמשך-צבא העם וביטויו לאורך השנים, הגישה של ברק ל"צבא קטן ומקצועי". כחלק מכך, נטען שאם צה"ל היה מגייס רק את האנשים שהוא צריך, הייתה פחות אבטלה סמויה בצבא. מנגד, הדבר עשוי לצמצם פעילויות כדוגמת מקא"ם.

== השירות כאמצעי השתלבות בחברה==
השתלבות ילדי עובדים זרים, בדואים, דרוזים, אתיופים, חרדים באמצעות שירות צבאי
-->

ב-2020 תוקנה [[פקודות מטכ"ל|הפקודה]] העוסקת בשעות שינה, כך שמספר [[שעת השינה|שעות השינה]] המטכ"ליות עלו ל-7 במקום ל-6.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=בועז אפרת וערגה פטר|שם=בחיל הרפואה ממליצים: שעת שינה נוספת לכלל החיילים|כתב עת=במחנה|שנת הוצאה=2015|מו"ל=|עמ=10-11}}</ref>

== התנאה על משך שירות החובה ==
במסגרת מסלול [[העתודה האקדמית]], המתגייס חותם על מסמך דמוי חוזה, שלאחריו יוצא לתקופת [[דחיית שירות]] לצורך לימודיו.

בבג"ץ 1799/21 אברמוף, העלו כ-109 עתודאים טענה לפיה מלשונו של חוזה העתודה עליו חתמו, עולה כי התחייבו לשרת תקופת שירות כפי שתיקבע על-פי חוק שירות ביטחון ביום חזרתם לשירות. לו הייתה מתקבלת טענתם, הרי שהיו חייבים לשרת כ-4–6 חודשים פחות, בהתאם לשינויים במשך שירות החובה שנקבעו החל משנת 2015.

בית המשפט העליון קבע כי לא השתכנע מטיעוני העותרים, והמליץ להם למשוך את עתירתם, כפי שעשו. בית המשפט קבע כי אין נפקות להיבט ההסכמי. לכן, בית המשפט לא נדרש לטענותיהם של העותרים לעניין פירוש המסמך עליו חתמו, אלא למעשה קבע כי אף אם היה כתוב בו [[ברחל בתך הקטנה]] כי קיצור השירות צריך לחול עליהם, אין בכך כדי להועיל. בתוך כך, העיר השופט פוגלמן כי לשיטתו אין לצבא כלל סמכות לשנות את משך שירות החובה בהסכם.

מנגד, חיילים שהתגייסו לאחר תיקון משך השירות שנקבע ביולי 2020 נדרשו לחתום על מסמך לפיו אם יתארך משך שירות החובה עד חזרתם לשירות, הם יידרשו לשרת את התקופה הארוכה יותר.

==ראו גם==
* [[אי-גיוס בישראל]]
* [[שחרור מצה"ל]]
* [[שירות חובה במשטרה]]
* [[סוהר חובה]]
* [[שירות לאומי]]
* [[פרופיל חדש]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/615/432.html אהוד ברק: צבא העם הופך '''לצבא חצי העם'''], באתר [[nrg]], {{כ}}2007
*[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/232479 דיכטר: צה"ל הפך '''לצבא חצי העם'''], באתר [[ערוץ 7]],{{כ}} 2012
* {{ynet|מורן זליקוביץ'|חמישית מהבנים ושליש מהבנות לא מתגייסים מדי מחזור|3040091|1 בפברואר 2005}}
* {{גלובס|[[עידן ארץ]]|הסוד נחשף: כמה משרתים בשירות החובה של צה"ל|1001412753|23 במאי 2022}}
* {{עדכן אסטרטגי|[[אביתר מתניה]]|האבולוציה של שירות החובה בישראל: מבניין המיליציה לעמוד התווך של העליונות הצבאית-הטכנולוגית|draft_idf|25(2), יולי 2022}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:שירות בצה"ל|חובה]]
[[קטגוריה:גיוס חובה לצה"ל]]