International Code of Zoological Nomenclature
International Code of Zoological Nomenclature (בראשי תיבות: ICZN; אנגלית: הקוד הבין־לאומי של הנומנקלטורה הזואולוגית) היא מוסכמה בזואולוגיה הקובעת את החוקים למתן שמות מדעיים של טקסונים בתחום הזואולוגיה. באופן לא רשמי הקוד מכונה גם ICZN Code על שם הארגון International Commission on Zoological Nomenclature, שמתחזק ומוציא אותו לאור.
עיקרי החוקים נוגעים לנושאים הבאים:
- כיצד ניתן להשתמש בצורה נכונה בשמות מדעיים.
- איזה שם מקבל קדימות במקרה של קונפליקטים בין השמות.
- כיצד ספרות מדעית צריכה לצטט את השמות.
הנומנקלטורה הזואולוגית היא מערכת עצמאית ואינה תלויה בהחלטות של מערכות מינוח אחרות, כגון הנומנקלטורה הבוטנית. ולכן בעלי חיים וצמחים למשל יכולים לכאורה לקבל את אותו השם מבלי להפר את הכללים של כל אחד מהמערכות העצמאיות.
עקרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
עקרון הנומנקלטורה הכפולה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השם המדעי של המין, ולא של טקסון ברמות אחרות, הוא שילוב של שני שמות; תת-מין מוגדר על ידי שלושה שמות.
עקרון הקדימות[עריכת קוד מקור | עריכה]
עיקרון זה קובע כיצד לבחור את השם המדעי החוקי כאשר קיימים כמה שמות לאותו טקסון.
עקרון התיאום[עריכת קוד מקור | עריכה]
עיקרון זה קובע כיצד שינויים ישפיעו על טקסונים אחרים. למשל פרסום שם סוג חדש יכול לשנות באופן אוטומטי את כל שמות המינים תחת אותו הסוג.
עקרון קדימות המאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עיקרון זה בא להסדיר מקרים של סכסוכים בין מאמרים שפורסמו בו-זמנית. לפי "עקרון הקדימות", הטקסון שפורסם ראשון זוכה לקבוע את השם המדעי אך פרסום המאמר נתון להשפעות שונות למשל אם עורך המגזין המדעי עסוק ופרסום המאמר התעכב מבלי שלכותב המאמר הייתה שליטה על כך.
העיקרון ההומונימי[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי עיקרון זה שמו של כל אחד מהטקסונים חייב להיות ייחודי. לפיכך לא ייתכן ש־junior homonym ישמש כשם תקין.
עקרון הטיפוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי עיקרון זה כל טקסון נומינלי במשפחה, סוג, או מינים חייב להיות בעל שם. כלומר חייב להיות טקסון טיפוס שקבע את השם לקבוצה.