משתמש:Rozicm

בס"ד

"הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם" (אבות פ"ד מכ"א)

המשנה מזכירה שלוש מידות, אשר פגיעתן רעה יותר מכל מידה אחרת, ושומר נפשו ירחק מהן ככל יכולתו. המשותף לשלוש מידות אלה הוא- שהלוקה בהן לא יבוא לעולם על סיפוקו. תמיד יש במי לקנא, כל הנאה גשמית חולפת ומותירה את האדם מרוקן וחסר מבעבר, וכמובן- הכבוד הוא לעולם לא מה שצריך להיות.

הקנאה, התאווה והכבוד הם בלתי מוגבלים, והרדיפה אחריהם לא תיפסק לעולם. לאחר שהאדם יכבוש את פסגת חלומותיו הראשונה, הוא יווכח שבהמשך ניצבת פסגה רמה יותר. כל למשל במידת הקנאה": בתחילה הוא מקנא רק בשכן שיש לו מכונית נאה יותר. הוא חושב לעצמו: 'לא נורא, אעבוד קצת יותר קשה, ארוויח עוד כמה שקלים, אקנה מכונית יפה משל שכני- ואבוא על סיפוקי'. אולם לאחר מכן הוא מגלה שלשכן נוסף ישנה דירה נאה משלו. בהמשך הוא נוכח להוותו, כי לפלוני חשבון מנופח יותר, ולאלמוני מעמד נישא יותר- וכך נפשו לעולם לא תימלא. הקנאה תמשיך לייסרו ולהעבירו על דעתו ועל דתו. בילקוט שמעוני כתוב: "אל תקנא בנרם של רשעים, שכמה שמן יש בו? שמינית או רביעית- אין לו אחריות, שמן כלה והנר מתכבה!!! וכן הוא אומר: (משלי כד) "כי לא תהיה אחרית לרע, נר רשעים ידעך" הלכה האורה שלו!!!. כמו-כן כתוב ב"מסילת ישרים" פ' יא: "הקנאה, גם היא אינה אלא חסרון ידיעה וסכלות, כי אין המקנא מרוויח כלום לעצמו וגם לא מפסיד למי שהוא מתקנא בו, אינו אלא מפסיד לעצמו!. וכעת נעבור לעצות ודרכים לא לעורר הקנאה: א. "ויאמר יעקב לבניו למה תתראו (בראשית מב, א) – אמר להם יעקב לבניו: אל תראו עצמכם כשאתם שבעין, לא בפני עשו ולא בפני ישמעאל כדי שלא יתקנאו בכם" (תענית י). ב. כתב- רבי ישראל מאיר הכהן זצ"ל: כידוע התורה חסה מלהזכיר תיבה אחת מיותרת, אות יתרה, ופעמים אנו רואים שהתורה אינה נמנעת לחזור על דבר אחד כמה פעמים, כמו בפרשת נשא בנדבת הנשיאים, מפרטת התורה את נדבותיהם השוות של כל נשיא ונשיא לחוד, מה פשר הדבר? אלא התורה באה ללמדנו עד כמה חביב בעיני הקב"ה, כשעם ישראל ובפרט מנהיגיו שהם הסמל והדוגמא של העם, כשהם רוחשים כבוד זה לזה, ומתנהגים בדרך ארץ אחד עם חברו, לפיכך מספרת התורה באריכות יתרה קרבן הנשיאים, כופלים ומשלשים וכו', שכולם הביאו אותה תרומה דווקא וכל כך למה?- שלא לעורר קנאה ושנאה ביניהם. (מכתבי חפץ חיים נימוקים יא). ג. "לא ילבש בגדי ריקמה חשובים מאוד... ואי משום דימגרי בו... ועין הרע, ואי משום שגורם שגם אחרים שאין ידם משגת יראו ממנו וירצו לעשות כמעשהו וסוף שלווים ואינם משלמים או גוזלים וחוסמים..." (פלא יועץ- לבישה). ד. "ויחלק נכסיו לבניו בסדר נאות באופן שלא תהיה ביניהם קנאה. (פלא יועץ- שנאה). ה. "אל תשבח אדם בפני שונאו שמתקנא בו ומתוך שיבחו בא לידי גנותו. (ספר היראה לרבנו יונה ז"ל).

הדברים נכונים גם ביחס למילוי תאוות גשמיות. תאווה גוררת תאווה. בפעם הבאה יזדקק בעל התאווה לעמול קשה יותר כדי למלא את חסרונו.

גם לרדיפת הכבוד אין תכלית וקץ. תמיד יש פגם בתחושת הכבוד המיוחלת. כאן נדמה לו כי פלוני לא התרשם כראוי, ושם הוא מוצא שמץ של זלזול בהתנהגותו של אלמוני, וכן הלאה.

אסונו של אדם הוא בכך, שלאחר שהוא נלכד במידות אלה,יקשה עליו להשתחרר. תפילות חז"ל להישמר מקנאה הרבו חכמים ז"ל לבקש בתפילות להשמר מן הקנאה ומן הדומה לה, במוצאי שבת מבקשים בבקשה המסודרת למוצאי שבת "ולא תעלה קנאתנו על לב אדם, ולא קנאת אדם תעלה על לבנו", בסוף תפילת י"ח ברכות, יהי רצון מלפניך האו"א שלא תעלה קנאת אחרים עלי, ולא קנאתי על אחרים.

נוכח מכל זה כמה חמורה היא מידת הקנאה, ידעו חז"ל מה עלולה לגרום הקנאה! נקים בעצמינו את דברי המדרש (בשוחר טוב תהילים עג) אל תקנא בדבר שאין לו אחרית- ובמה תקנא ביראת ד' כל היום, וכבר הזהירנו שלמה עליו השלום שנחליף קנאה ביראת ד' יתברך, הוא שאמר: אל יקנא לבך בחטאים כי אם ביראת ד' כל היום. (רבינו בחיי ז"ל).

ביבליוגרפיה: יצחק חיים הכהן טוויל, קנאת איש מרעהו, ירושלים, תשנ"ד. הרב לאו ישראל, יחל ישראל- על מסכת אבות, פרק ראשון, ירושלים תשס"ה. <