איגור קראסנוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איגור קראסנוב
לידה 24 בדצמבר 1975 (בן 48)
ארכנגלסק, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא איגור ויקטורוביץ' קראסנוב
מדינה רוסיה
השכלה Pomorsky State University עריכת הנתון בוויקינתונים
התובע הכללי של הפדרציה הרוסית ה־7
22 בינואר 2020
תחת נשיא רוסיה ולדימיר פוטין
סגן יושב ראש ועדת החקירות של רוסיה
אפריל 2016 – 22 בינואר 2020
(כ־3 שנים ו־42 שבועות)
תחת יושב ראש ועדת החקירות אלכסנדר בסטריקין
פרסים והוקרה
  • מדליה על הישגים למען המולדת דרגה שנייה (2011)
  • תעודת כבוד נשיאותית של הפדרציה הרוסית (2014)
  • עיטור אלכסנדר נבסקי
  • מסדר הו צ'י מין עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

איגור ויקטורוביץ' קראסנוברוסית: Игорь Викторович Краснов; נולד ב-24 בדצמבר 1975) הוא מדינאי ומשפטן רוסי. מכהן בתפקיד התובע הכללי של רוסיה מאז ינואר 2020.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איגור קראסנוב נולד ב-24 בדצמבר 1985,בעיר ארכנגלסק, שברוסיה הסובייטית.

הוא סיים את לימודיו באוניברסיטה הממלכתית פומור על שם לומונוסוב (כיום — האוניברסיטה הפדרלית הצפונית). משנת 1997 עובד בגופי התביעה הממלכתיים.

בשנים 2006–2007 עבד כחוקר במשרדי התובע הכללי. בשנת 2007 עבר לוועדת החקירות הפדרלית, שאז הייתה חלק ממשרדי התביעה הכללית. עבד החוקר בכיר לעניינים חשובים.

לאחר הפיכת הוועדה לגוף פדרלי עצמאי בשנת 2011 המשיך לעבוד במשרדי הוועדה. במסגרת תפקידו חקר תיקים פליליים רבים חקירת ניסיון ההתנקשות בחייו של אנטולי צ'ובייס בשנת 2005, חקירת פעילותם של ארגונים לאומיים כדוגמת הארגון הלוחם של הלאומנים הרוסיים (BORN).‏[1]; תיק רצח סטניסלב מרקלוב ואנסטסיה באבורובאיה (2009), רצח שופט בית המשפט העירוני של מוסקבה אדוארד צ'ובאשוב, רצח אלוף העולם באיגרוף תאילנדי מוסלים עבדולאייב, רצח פיודור פילאטוב ואיוואן חוטורסקי.

איגור עמד בראש צוות החקירה שחקר את הרוצח סרגיי פומאזון[2].

מספטמבר 2014 עד מרץ 2015 חקר את פרשת השחיתות וגנבת הכספים שנועדו לבניית קוסמודרום ווסטוצ'ני[3]. בפברואר 2015 עמד בראש צוות החקירה שחקר את רצח בוריס נמצוב[4][5][6]. באפריל 2016 מונה לסגן יושב ראש ועדת החקירות.

ב-20 בינואר 2020 נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הציע לו את תפקיד התובע הכללי של רוסיה[7].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איגור קראסנוב בוויקישיתוף
  • ביוגרפיה, באתר RIA Novosti (ברוסית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Esquire: рождение наци".
  2. ^ "«Белгородский стрелок» признан вменяемым".
  3. ^ Ордена не спасли от ареста, www.kommersant.ru, ‏2014-10-31 (ברוסית)
  4. ^ Расследовавший убийство Маркелова сотрудник СК занялся делом об убийстве Немцова // Интерфакс, 01.03.2015
  5. ^ "Новая газета: Патриоты России и её враги".
  6. ^ "«В деле Немцова генерал Краснов все прояснит и докажет» - Общество, Правосудие - МК".
  7. ^ Путин предложил Игоря Краснова на пост генпрокурора России


הקודם:
יורי צ'ייקה
התובע הכללי של רוסיה
2020—
הבא:
-