הצגת המקור של הדף "אמירת סדר העבודה"

{{מפנה|סדר העבודה|עבודת יום הכיפורים עצמה|יום הכיפורים בבית המקדש}}
{{מפנה|סדר העבודה|שיר בשם זה מאת [[ישי ריבו]]|סדר העבודה (שיר)}}
אמירת '''סדר העבודה''' היא מנהג קדום, לומר במהלך [[יום הכיפורים]] את [[יום הכיפורים בבית המקדש|סדר עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים]] כתחליף לביצועו בפועל, לאחר [[חורבן הבית]]. במקור כנראה נאמר סדר העבודה בלשון פשוטה ו[[פרוזה|פרוזאית]], אך במהרה הפך מנהג זה לבסיס ליצירת סוגה שלמה של [[פיוט]]ים – "פיוטי עבודה" – המתארים סדר זה בלשון פיוט, ובמתכונת זו הוא נהוג בימינו. המנהג העיקרי הוא לומר את סדר העבודה ב[[חזרת הש"ץ]] של [[תפילת מוסף]], שעיקרה הוא העבודה במקדש, אך ישנם גם מנהגים נוספים.

==היסטוריה של אמירת סדר העבודה==
אמירת סדרי העבודה היא מנהג קדום ביותר, המופיע כבר בתלמוד בכמה מקומות, כמנהג שרווח בתקופת ה[[אמוראים]].
{{ש}}לדעת [[יהושע מאיר גרינץ]], המנהג לומר בתפילת יום הכיפורים את סדר העבודה נהג כבר ב[[תקופת בית שני]], אף שעבודת יום הכיפורים עדיין נהגה בפועל, ולטענתו קטעי מגילות ממערות קומראן מהווים קטעים מסדר עבודה;{{הערה|[[יהושע מאיר גרינץ]], '''פרקים בתולדות בית שני''', ירושלים תשכ"ט, עמודים 155–158. מובא גם אצל [[אהרן מירסקי]], בהקדמת מהדורתו לפיוטי [[יוסי בן יוסי]].}} צבי מלאכי שלל הנחה זו,{{הערה|צבי מלאכי, '''ה'עבודה' ליום הכיפורים – אופייה, תולדותיה, והתפתחותה בשירה העברית''', האוניברסיטה העברית תשל"ד, עמוד 120 הערה 9.}} ומאידך טען אף הוא כי הייתה אמירה של סדר העבודה כבר בתקופת הבית, ומצא אותה בקריאת התורה על ידי הכהן הגדול.{{הערה|צבי מלאכי, שם, עמודים 150–151.<!-- לבדוק שוב בעבודה, כי לכאורה זה אמור להיות באותו עמוד, אז אולי באחת ההפניות יש תקלדה -->}}

בתלמוד, תוך כדי דיון על הלכות עבודת יום הכיפורים, מוזכרים [[שליח ציבור|שליחי ציבור]] שונים שאמרו את סדר העבודה ופסקו כדעה מסוימת: {{ציטוטון|{{מונחון|ההוא|אותו אדם}} {{מונחון|דנחית|שירד לפני התיבה כשליח ציבור}} {{מונחון|קמיה דרבה|לפני רבה, בבית מדרשו של רבה}} {{מונחון|ועבד|אמר בתפילתו}} כרבי מאיר{{ביאור|שיטת רבי מאיר שונה משיטת חכמים לגבי נוסח וידויו של הכהן הגדול, וראו על כך עוד ב[[#מחלוקת רבי מאיר וחכמים|המשך הערך]].}}}}.{{הערה|ציטוט זה מ{{בבלי|יומא|לו|ב}}, אזכור נוסף של המנהג מופיע במסכת יומא ב{{בבלי|יומא|נו|ב|ללא=מסכת}}.}}
החוקרים משערים שבתקופת הגמרא לא אמרו פיוט, אלא נוסח המבוסס על משניות [[מסכת יומא|יומא]], עם תוספות והפחתות שונות.{{ביאור|ההפחתות ברובן נועדו כדי להתעלם ממחלוקות שהופיעו במשנה, אבל אין צורך להזכירם בתפילה.}} נוסח אחד כזה נמצא בידינו, הוא סדר "שבעת ימים", וייתכן שהוא עצמו שימש בימי התלמוד.{{הערה|{{היברובוקס|דניאל גולדשמידט|מחזור לימים הנוראים לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם כרך ב  - יום כיפור|22323|עמוד יח|עמוד דיגיטלי=17}}; [[יום-טוב ליפמן צונץ]], מנהגי תפילה ופיוט בקהילות ישראל, מהדורת פרנקל עמוד 102; צבי מלאכי, '''ה'עבודה' ליום הכיפורים – אופייה, תולדותיה, והתפתחותה בשירה העברית''', האוניברסיטה העברית תשל"ד, עמוד 152}}

בתקופת ה[[גאונים]] היו שנהגו לומר את סדר העבודה לא רק בתפילת מוסף, אלא גם בתפילות שחרית ומנחה, ובמיעוטן אפילו ב[[תפילת ערבית]].{{ביאור|אחת הקהילות שנהגו כך היא קהילת [[בגדאד]], כך על פי תשובת [[רב האי גאון]] המובאת בספר מאה שערים ל[[רי"ץ גיאת]].{{הערה|{{היברובוקס||שערי שמחה חלק א'|9030|עמוד דיגיטלי=75}}}}}} היו גאונים שהתנגדו למנהג, בטענה ש{{ציטוטון|כיון שהזכיר במוסף, למה הוא חוזר ומזכיר במנחה}},{{הערה|[[רב עמרם גאון]] בשם [[רב נטרונאי גאון]], סידור רב עמרם גאון, [[תפילת מנחה]] ליום כיפור, (עמוד קסט [פסקא קכה] במהדורת [[דניאל גולדשמידט]]); וכן מזכיר את שיטתם בעל [[ספר המנהיג]] (סימן סג מהלכות ראש השנה ויום הכיפורים, עמוד שנה במהדורת [[יצחק רפאל]]) שם הוא כותב שגם [[רב האי גאון]] סבר כמותם. צבי מלאכי ('''ה'עבודה' ליום הכיפורים – אופייה, תולדותיה, והתפתחותה בשירה העברית''', האוניברסיטה העברית תשל"ד, עמ' 156) מביא בשם [[שרגא אברמסון]] שגם רבי [[פירקוי בן באבוי]] סבר כך.}} אולם היו שאישרו את המנהג, וכך כתב [[סעדיה גאון|רב סעדיה גאון]] {{ציטוטון|אחרי שקבלו הרוב את המנהג לומר פיוטי הכפור גם {{מונחון|בתפילת תמיד|תפילת שחרית}} וגם אין בדבר הפסד לתפלה, רואה אני לרשום בשביל יום הכיפורים ג' פיוטים}}.{{הערה|סדר רב סעדיה גאון, הלכות יום הכיפורים, ({{היברובוקס||עמוד רסד במהדורת אסף דוידזון ויואל|20685|עמוד דיגיטלי=323}})}} המנהג נשאר בקהילות מסוימות לפחות עד המאה ה־14, וכך כותב רבי [[אהרון הכהן מלוניל]] {{ציטוטון|והמנהג להזכיר סדר עבודה אף בשחרית מתוך חביבות הדבר}}.{{הערה|{{היברובוקס||סדר יום הכיפורים פסקא לב|14070|עמוד דיגיטלי=213}}}} ככל הנראה, ב[[נוסח איטליה]] אמרו בתקופה קדומה סדרי עבודה גם בשחרית ובמנחה, ונותרו לכך שרידים עד היום, כשבנוסח איטליה נאמרים בשחרית ובמנחה פיוטי "[[#פיוטים סביב סדר העבודה|סדר בריות]]" שהם מן ההקדמה לסדר העבודה.{{הערה|[[שולמית אליצור]] ו[[מיכאל רנד]], '''רבי אלעזר בירבי קליר: פיוטים ליום הכיפורים''', [[האיגוד העולמי למדעי היהדות]], ירושלים תשפ"א, עמ' 5 הע' 18.}}

בשונה ממנהג רוב העדות, ב[[נוסח תימן|מנהגי תימן]] נאמר סדר העבודה לאחר חזרת הש"ץ של מוסף ולא בתוכה, בעקבות החשש מ[[הפסק (הלכה)|הפסק]].{{הערה|{{דעת|רחמים שר–שלום|daat/toshba/halacha/minhagim-2.htm|מנהגים ודינים ליהודי תימן}}; {{היברובוקס|[[שם טוב גאגין]]|כתר שם טוב|14392|עמוד תמה|עמוד דיגיטלי=468}}}}<!-- כמו שראינו, גם ברומניה נהגו זאת בשנים האחרונות. יש טעם לציין?-->

==פיוטי סדר העבודה==
===מבנה הפיוטים===
פיוטי סדר העבודה, החל מהפיוט [[אתה כוננת עולם מראש]],{{ביאור|גם לסדר העבודה "שבעת ימים", שהוא הקדמון ביותר שיש בידינו, קיימת פתיחה היסטורית ("אתה בראת"), אולם היא לא חלק אינטגרלי מהסדר, אלא פיוט בפני עצמו שהוצמד כפתיחה לסדר, ואין אנו יודעים מתי חובר.{{הערה|צבי מלאכי, '''ה'עבודה' ליום הכיפורים – אופייה, תולדותיה, והתפתחותה בשירה העברית''', האוניברסיטה העברית תשל"ד, עמוד 14}}}} הם פיוטים בעלי מבנה קבוע, שרק סדרים בודדים חורגים ממנו.

הפיוטים כוללים שני חלקים.{{ביאור|ראו אצל צבי מלאכי ('''ה'עבודה' ליום הכיפורים – אופייה, תולדותיה, והתפתחותה בשירה העברית''', האוניברסיטה העברית תשל"ד, עמוד 4) שהעיר שמבחינה תוכנית החלק הראשון גם הוא מחולק לשני חלקים – בריאת העולם, והשתלשלות ההיסטוריה לאחריה.}} החלק הראשון – סקירה היסטורית של אירועים מאז בריאת העולם ועד [[אהרן|אהרן הכהן]]. הסקירה יכולה להיות קצרה, ולכלול רק פרטים מעטים (כגון אדם הראשון, שלושת האבות, ו[[יציאת מצרים]]) ויכולה להיות ארוכה ולכלול פירוט רב של ההתרחשות בעולם בתקופה הנסקרת (כגון פירוט [[חטא עץ הדעת]], [[דור הפלגה]] וכו').{{ביאור|יש הקושרים חלק זה בפיוטי העבודה אל השיר 'שבח אבות עולם' מתוך ספר [[בן סירא]], שגם הוא עורך סקירה היסטורית דומה, אך ללא תיאור העבודה. השיר פותח בחנוך, נוח, אברהם, שלושת האבות, שנים עשר השבטים, משה ואחרי כן מציין בהרחבה את בחירתו של אהרן לכהן הגדול, תפקידיו בקודש, הופעתו ולבושו. הפיוט מסיים בתיאור מפורט של הכהן הגדול בן זמנו של בן-סירא, בעת צאתו מקודש הקודשים ביום הכיפורים: "מה נהדר בהשגיחו מאוהל ובצאתו מבית הפרוכת" וגו'.}}

החלק השני מתאר את סדר עבודת הכהן הגדול בים הכיפורים, על פי המתואר במשנה ב[[מסכת יומא]], עם הוספות שונות, בין על פי הגמרא ובין על פי מקורות אחרים הדנים בעבודת בית המקדש. גם בחלק זה, יכול להיות פירוט רב, או אזכור קצר של פעולות שונות (כך לדוגמה, בתיאור הקטרת הקטורת בקודש הקודשים. בסדר [[אמיץ כח]] קיצר את התיאור, וכתב {{ציטוטון|קִישׁ צְעָדָיו לְפָרֳכות וְקֵרַב לַבַּדִּים. קְטרֶת שָׂם בֵּינֵימו וְעִשֵּׁן וְיָצָא.}} בעוד בסדר [[אתה כוננת עולם מראש|אתה כוננת]] כתב {{ציטוטון|זֵרֵז עַצְמו וְנִכְנַס לַקֹדֶשׁ וְהִנִּיחַ מַחְתָּה בֵּין־בַּדֵּי הָאָרון. חָפַן וְנָתַן עַל הַגֶּחָלִים וּמִמֶנָּה נִתְמַלֵּא הַבַּיִת כֻּלּו עָשָׁן:
טִמְטֵם עֵינָיו וְשָׁב לַאֲחורָיו וּמִתְפַּלֵּל בְּהֵיכָל תְּפִלָּה קְצָרָה.}}{{הערה|הנוסח על פי השחזור המשוער של הנוסח המקורי של הפיוט שיצר {{היברובוקס|דניאל גולדשמידט|מחזור לימים הנוראים לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם כרך ב  - יום כיפור|22323|עמוד כא|עמוד דיגיטלי=20}}. הנוסח שנאמר כיום ארוך בהרבה, ומשקף תוספות של מגיהים שונים שרצו להוסיף יותר פרטים לאמירה.}}) החלק השני מתחיל בדרך כלל, בדומה למסכת יומא, בתיאור הפרשת הכהן הגדול מביתו ל[[לשכת פרהדרין]] שבעה ימים לפני יום כיפור.

בנקודת המעבר בין שני החלקים מופיע, במרבית{{ביאור|על פי צבי מלאכי, הפסוק חסר בסדרים הבאים: אתה כוננת עולם מראש, סדרים של רבי [[משה אבן עזרא]] ורבי [[אברהם אבן עזרא]], אשוחח פועל, ובפיוט של רבי נחמיה בן שלמה בן הימן הנשיא, בו הפסוק נמצא מעט אחרי התחלת החלק השני.{{הערה|צבי מלאכי, '''ה'עבודה' ליום הכיפורים – אופייה, תולדותיה, והתפתחותה בשירה העברית''', האוניברסיטה העברית תשל"ד, עמוד 118 הערה 4}}}} הסדרים, הפסוק {{ציטוטון|כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בַּיּוֹם הַזֶּה צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם|{{תנ"ך|ויקרא|ח|לד|קצר=כן}}}}. מסורת זו כנראה מבוססת על מנהג הקדום לפיוטי העבודה.{{הערה|[[שולמית אליצור]], '''סוד משלשי קודש''' (ירושלים: [[האיגוד העולמי למדעי היהדות]], תשע"ט), עמ' 55.}}

===היחס בין שני החלקים===
החוקרים העלו הסברים שונים מדוע הוצמד דרך קבע החלק ההיסטורי אל החלק הסיפורי, שהוא עיקרו של אמירת סדר העבודה.{{ביאור|יש להעיר, כי ישנם מקומות נוספים בעולם הפיוט בו נהוג באופן קבוע לדון בבריאת העולם ותולדותיו, לעיתים תוך הדגשת נושא מסוים, כך למשל בפיוטי "סדר עולם" ב[[תפילת גשם]] ו[[תפילת טל]], וב[[קדושתא]]ות ל[[חג השבועות]].}}
#הסבר ראשון קושר זאת עם ה[[מעמדות (יהדות)|מעמדות]] שהיו נאמרים בבית המקדש, בהם היו קוראים קטעים מפרשת הבריאה, ופסוקים העוסקים בקרבנות היום. אמירת סדרי העבודה על שני חלקיהם, היא מעין שחזור של המעמד שהיה בבית המקדש.{{ביאור|אמנם גם לפי הסבר זה לא ברור מדוע מובאים סיפורים מההשתלשלות ההיסטורית, ואין מעבר ישיר מבריאת העולם אל תיאור העבודה, כפי שהיה במעמדות. לדעת מלאכי, ייתכן שהסיפורים הללו נועדו לגשר על המרחק הרעיוני בין בריאת העולם להקרבת הקרבנות.}}{{הערה|שם=מלאכי נימוק}}
#הסבר שני קושר זאת עם סגנון התפילה התנכ"י העתיק, בו תפילות רבות נפתחו בהזכרת ההיסטוריה, בין אם כדי להזכיר זכות אבות, ובין אם כדי לעורר את העם לשוב אל דרכיהם הטובות של האבות,{{הערה|כגון [[מקרא ביכורים]] והתפילה שנאמרה במעמד [[אמנת נחמיה]], וראו דוגמות נוספות אצל מלאכי בעמוד 120}} והפייטנים הראשונים שקבעו את מבנה סדרי העבודה הושפעו ממבנה התפילות הקדמון.{{ביאור|אמנם מלאכי שם מציין שהסבר זה בעייתי, משום שסדרי העבודה אינם תפילות במובנה הרגיל של המילה, כפנייה אל ה', אלא תיאור היסטורי של מה שהיה, ולפיכך אין כל כך סיבה לקשר בין מבנה תפילות קדומות למבנה סדרי העבודה.}}{{הערה|שם=מלאכי נימוק}}
#הסבר שלישי הוא שהפתיחה ההיסטורית היא הקדמה רעיונית לסדר העבודה, על מנת להבין את גדלות בורא העולם ואת חשיבות העולם, ומתוך כך את חשיבות עבודת הקרבנות המקיימת את העולם.{{הערה|[[אהרן מירסקי]], '''פיוטי יוסי בן יוסי''', [[מוסד ביאליק]], תשנ"א, עמ' 291; הרב [[אליהו מונק]], '''עולם התפילות''' כרך שני, [[מוסד הרב קוק]], ירושלים (הדפסה שנייה) תשמ"ו, עמוד רפג.}} בדומה לזה, יש שכתבו כי הקדמת בריאת העולם ותולדותיו לסדר העבודה נועדה להדגיש את סדר עבודת יום הכיפורים כייעודה של הבריאה כולה.{{הערה|[[שולמית אליצור]], '''שירה של פרשה''', [[מוסד הרב קוק]], ירושלים תשנ"ט, עמ' 19.}}<!-- רצוי להרחיב את ההסבר השלישי, אחרי קריאה מדוקדקת יותר של עמוד 122 אצל מלאכי. -->{{הערה|צבי מלאכי, '''ה'עבודה' ליום הכיפורים – אופייה, תולדותיה, והתפתחותה בשירה העברית''', האוניברסיטה העברית תשל"ד, עמודים 119–122.|שם=מלאכי נימוק}}

===מבנה החלק ההיסטורי===
ישנם הבדלים רבים בין הפיוטים ביחס לבחירת הסיפורים שמופעים בחלק ההיסטורי, אולם ישנו בסיס קבוע. הסיפורים לקוחים בדרך כלל מהתורה, אולם תיאור הסיפורים נלקח פעמים רבות מהמדרשים. הסיפורים יסודרו על פי סדר הופעתם בתורה, בין אם בפיוט יש הרבה סיפורים ובין אם מעט.

===מבנה החלק הסיפורי===
[[קובץ:The Jewish tabernacle and priesthood (1874) (14781643342).jpg|230px|ממוזער|[[כהן גדול]] בבגדי לבן במהלך פעולת הזאת הדם על [[מזבח הזהב]]. הזאות הדם תופסות מקום מיוחד בסדרי העבודה השונים.]]
כמו שהוזכר, כל פייטן הרחיב וקיצר כפי ראות עיניו. אולם ישנה תבנית משותפת לכל סדרי העבודה. תבנית זו מכונה "וידויין והזאות".{{ביאור|לפי [[מנחם שמלצר]] הווידויים וההזאות הם עיקר סדר העבודה, ותיאור העבודה שלא כולל אותם לא נחשב לסדר עבודה. לדעתו זו הסיבה שאף על פי שהגאונים התנגדו לאמירת סדר העבודה בתפילות שאינן מוסף, הם התירו לומר פיוטים על עבודת הכהן הגדול, שלא כללו וידויים והזאות (מכונים במחקר "עבודה קטנה").{{הערה|מנחם שמלצר, ""עבודה קצרה" לרב יצחק אבן גיאת", צבי מלאכי (עורך), יד להימן, מכון הברמן לוד תשמ"ד, עמוד 159.}}}}
{{ש}}הווידויין הם שלושת ה[[וידוי (יהדות)|וידויים]] שהתוודה הכהן הגדול במהלך יום הכיפורים. שני וידויים על פר החטאת שלו, ווידוי נוסף על ה[[שעיר המשתלח]]. במהלך הווידויים, כאשר הכהן הגדול היה אומר את [[שם השם]], מתואר שהכהנים והעם שעמדו ב[[העזרה|עזרה]] היו [[השתחוואה (יהדות)|משתחווים]] ואומרים "[[ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד]]". ההזאות הם הזאות הדם שהכהן הגדול היה מזה מדם פר ה[[חטאת]] שלו ודם השעיר הפנימי ב[[קודש הקודשים]] וב[[היכל]].
לשתי פעולות אלו, הווידויין וההזאות, ישנו טקסט קבוע בכל סדרי העבודה, על פי נוסח המשניות הרלוונטיות במסכת יומא,{{ביאור| אמנם ראו אצל {{היברובוקס|יעקב נחום אפשטיין|מבוא לנוסח המשנה|33110|עמודים 971–972|עמוד דיגיטלי=464}} שייתכן שהתיאור "והכהנים והעם וכו'" לא הופיע במקור במשנה, ונכנס אליה מסדרי העבודה.}}{{הערה|ראו משניות יומא:ג,ח; ד,ב; ה,ב–ג; ו,ב}} והם מהווים את השלד של הסדר.{{ביאור|אמנם ראו אצל צבי מלאכי{{הערה|'''ה'עבודה' ליום הכיפורים – אופייה, תולדותיה, והתפתחותה בשירה העברית''', האוניברסיטה העברית תשל"ד, עמ' 154}} שמציין ש"ברוב העבודות לא נזכרו ההזיות ו"וכך היה מונה", ונראה שזו תוספת מאוחרת". לעומתו דניאל גולדשמידט{{הערה|{{היברובוקס||מחזור לימים הנוראים לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם כרך ב  - יום כיפור|22323|עמוד כד|עמוד דיגיטלי=23}}}} קובע ש"כך הייתה כנראה כוונת הפייטן בעבודת "אתה כוננת", ואחריו הלכו שאר הפייטנים".}} בבתי כנסיות רבים כיום נוהגים שהקהל אומר בשקט את כל סדר העבודה, אולם את הווידויים וההזאות כל הקהל אומר בקול יחד עם החזן, במנגינה מיוחדת, ובמהלך אזכור הווידויים אף משתחווים.

===אקרוסטיכונים===
רוב סדרי העבודה כתובים לפי תבניות אקרוסטיכוניות של א-ב. חלקם באלף בית ישר, וחלקם באלף בית הפוך (תשר"ק), או שילוב של שני הסדרים. בחלק מהסדרים לכל אות ישנו מופע אחד בכל אקרוסטיכון, וישנם סדרים עם יותר, כגון ארבע שורות לאות, או שמונה שורות לאות. בחלק מהפיוטים ישנו בנוסף לאקרוסטיכון הא–ב גם אקרוסטיכון עם שם המחבר.

==נוסח סדר העבודה==
===דיוקים הלכתיים===
סדרי העבודה לאורך השנים היוו מקור להכרעות הלכתיות, ולדיונים הלכתיים אודות הכתוב בהם. כאמור לעיל, כבר בגמרא במסכת יומא מוזכרים בשני מקומות שליחי ציבור שאמרו בסדר העבודה שלהם כאחת השיטות, והגמרא דנה בשאלה האם נהגו כראוי. גם בראשונים ישנם דיונים ענפים סביב שאלות שונות הנוגעות להלכות [[יום הכיפורים בבית המקדש|עבודת יום הכיפורים]], ובהם מוזכרים פעמים רבות סדרי העבודה השונים, במטרה להביא מהם ראיה או לחלוק עליהם.{{ביאור|ראו למשל {{ויקיטקסט|טור אורח חיים תרכא#בית יוסף|בבית יוסף באורח חיים סימן תרכא}} שכתב כהקדמה לדיון הלכתי בסדרי העבודה: {{ציטוטון|והסדר הפשוט לקרות בני ספרד הוא סדר [[אתה כוננת עולם מראש|אתה כוננת]]... ויש בו כמה דברים שאינם כהלכה, ואין לתמוה עליו, שהרי כתבו התוספות בפרק קמא דיומא (ח. ד"ה דכולי) גבי טבילה בזמנה מה שעשה רבינו אליהו באזהרות שלו טבילה בזמנה ועל ארבע גדילים יתד על אזנך תכסה הגדולים '''מנהגם היה שלא היו מקפידין לכתוב כהלכתא'''}}. ולאחר מכן הביא רשימה ארוכה של תיקונים לסדר "אתה כוננת עולם מראש".}} להלן נביא חלק מן הסוגיות שבהם הוזכרו סדרי העבודה ונדונו בהם.

====הפייסות ביום הכיפורים====
בגמרא לא נזכר האם היו [[פיס (בית המקדש)|פייסות]] ביום הכיפורים. ה[[ראשונים]] נחלקו בסוגיה, והביאו כאחד מהמקורות בסוגיה את הפיוטים. [[זרחיה הלוי|בעל המאור]] סבר שלא היו פייסות ביום הכיפורים, ולפיכך תמה על מחברי הפיוטים שכן הזכירו אותם {{ציטוטון|והוי יודע כי בעלי הקרובו"ת שהכניסו בפיוטיהן בסדר עבודת היום ארבעה פייסות טעו כולן במשנתנו.}}{{הערה|בעל המאור יומא א א (על דף כו ב).}} ה[[רמב"ן]] תקף אותו בחריפות, וטען שלא יכול להיות שכל הפייטנים טעו: {{ציטוטון|אף בסדר עבודת [[שלמה הבבלי|הבבלי]] אשר מימי רבותינו כתוב בו פייסות, וכן בדברי הפייט הראשון [[אלעזר בירבי קליר|ר"א ברבי קליר]], ובקרובות הגאונים וחכמי הישיבות ורבני ספרד האחרונים ז"ל. ואי אפשר שיטעו כל רבותינו ואבותינו, ולבעל המאור הזה לבדו נתנה חכמה.}}{{הערה|מלחמות ה' לרמב"ן יומא א א}} גם [[בעלי התוספות]], כשנדרשו לסוגיא, ציטטו את הפיוט [[אשוחח נפלאותיך]] של רבי [[משולם בן קלונימוס]].{{הערה|[[תוספות]] {{בבלי|יומא|כ|ב|ללא=שם}} דיבור המתחיל משום חולשא (הקטע הרלוונטי נמצא בהמשך התוספות בדף כא.)}}{{ביאור|להרחבה על נושא בפייסות ביום הכיפורים והופעתם בפיוטים ראו [[שמאי ליבוביץ]], "[https://www.etzion.org.il/he/15-הפייסות-ביום-הכיפורים-ההלכה-והפיוטים הפייסות ביום הכיפורים – ההלכה והפיוטים]", '''[[עלון שבות]]''' בוגרים 4 (תשנ"ה).}}

====מחלוקת רבי מאיר וחכמים====
בתוספתא מובאת מחלוקת בין חכמים לרבי מאיר, בנוגע לנוסח הווידוי שאומר הכהן הגדול.{{הערה|{{ויקיטקסט|תוספתא/יומא#תּוֹסֶפְתָּא מַסֶּכֶת יוֹמָא (כִּפּוּרִים) פֶּרֶק ב|יומא פרק ב הלכה א}}, מובא גם בגמרא {{בבלי|יומא|לו|ב|ללא=שם}}}} לדעת רבי מאיר, נוסח הווידוי הוא "עויתי פשעתי וחטאתי",{{ביאור|וכן על זו הדרך בכל פעם שהכהן מתוודה, כגון עוו פשעו חטאו, או כפר לעוונות לפשעים ולחטאים.}} ולדעת חכמים הנוסח הוא "חטאתי עויתי ופשעתי". כבר בגמרא מוזכר שהיה חזן שאמר בסדר עבודה כרבי מאיר, בעוד [[רבה בר נחמני|רבה]] גער בו.<!-- גולדשמידט {{היברובוקס||(מחזור לימים הנוראים לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם כרך ב  - יום כיפור|22323|עמוד כד)|עמוד דיגיטלי=23}} מציין שכל סדרי העבודה פסקו כרבנן. אם כי יש בעיתיות משהוא בקביעה זו, מכייוון שברבים מסדר העבודה (עכ"פ הנדפסים) כתוב רק "וכך היה אומר", ואין לנו דרך לדעת מה היה הנוסח המקורי של הפייטן ב"וידויין". כדאי גם לעיין במאמר של אברהם גולדברג שהוא מפנה אליו שם --> רוב הפוסקים פסקו כחכמים, אולם [[יצחק אבן גיאת|הרי"ץ גיאת]] ו[[רב סעדיה גאון]] פסקו כרבי מאיר.{{הערה|{{היברובוקס||שערי שמחה חלק א'|9030|עמוד דיגיטלי=75}}. אמנם לגבי דעת רס"ג, ייתכן שחזר בו ופסק כחכמים. ראה '''השגות ר' מבשר על רס"ג''' ניו יורק תשט"ו, עמודים 121–122 ובהערה 306; וראה '''פירושי רבינו סעדיה גאון על התורה''' מוסד הרב קוק ירושלים תשמ"ד, עמוד קלג הערה 14. כשיטה הזו פסק גם [[ספר המנהיג]] (הלכות יום הכיפורים סימן סב).}} בפיוטים שנכתבו על ידם ונמצאים בידינו הנוסחא היא כחכמים, אולם ייתכן שהנוסחא המקורית הייתה כרבי מאיר, והמעתיקים תיקנו את הנוסח בהתאם לשיטה המקובלת.{{הערה|כך משער [[שאול ליברמן]] (תוספתא כפשוטא יומא עמוד 756 פרק ב הערה 17), וכך גם מעיד המפרש על סדר העבודה של הרי"ץ גיאת (צבי מלאכי, '''סדר עבודת יום הכיפורים לר' יצחק אבן גיאת הספרדי'''  מכון הברמן למחקרי ספרות, לוד תשנ"ז, עמוד 90) שהרי"ץ גיאת סידר כרבי מאיר, אולם רוב החכמים פסקו כרבנן, "ולכך הביאו בנוסח הזה 'חטאתי...' כדברי חכמים ז"ל".}} לפי נוסחאות מסוימות גם בסדר [[אמיץ כח]] הנוסח הוא כרבי מאיר.{{הערה|{{היברובוקס|[[אברהם בר עזריאל]]|ערוגת הבושם|20771|חלק ג עמוד 525|עמוד דיגיטלי=542}}}}

====הגיית שם ה'====
בירושלמי{{הערה|{{ירושלמי|יומא|ג|ז}}}} נאמר שבפעם השנייה שהכהן הגדול היה מזכיר את שם ה' בווידוי, הוא היה אומר אנא '''ב'''שם, ולא אנא '''ה'''שם,{{ביאור|על משמעות ההבדל בין השם לבשם ראו {{JSTOR|גדליה אלון|בשם|23585797|[[תרביץ]] כא|תשרי תש"י}}}} כפי שעולה מנוסחת המשנה.{{הערה|אמנם ראו אצל שאול ליברמן, תוספתא כפשוטה כפורים עמודים 753–754 שהיו כאלה שגרסו אחרת גם במשנה.}} חלק מהראשונים שדנו בסוגיה העידו שיש בדבר מחלוקת בין סדרי העבודה. וכך כתב ה[[ראבי"ה]] {{ציטוטון|ובסדר רבינו שלמה הבבלי יסד שניה אנא השם. אבל בסדר אתה כוננת{{ביאור|ככל הנראה מדובר בסדר אתה כוננת עולם ברב חסד שחיבר [[יוסי בן יוסי]].{{הערה|כך כותב שאול ליברמן, תוספתא כפשוטה כפורים עמוד 754 הערה 9}} ראו [https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=98763926#197.8890.6.default כאן] את הפיוט. בפיוט [[אתה כוננת עולם מראש]] שנאמר על ידי קהילות הספרדים ככל הנראה היה רשום גם בפעם השנייה "אנא השם" (ראו {{היברובוקס||סדר רב עמרם גאון|43019| חלק ב עמוד נ|עמוד דיגיטלי=100}}), אולם כיום ברבים מהדפוסים גם בנוסח זה נאמר בפעם השנייה "אנא בשם" (ראו למשל {{היברובוקס||תשלום אבודרהם|36010|עמוד 49|עמוד דיגיטלי=51}} שהנוסחא ששונתה יותר, כדי להתאימה להלכה המקובלת, נוסחת ה"שפעת רביבים" גורסת בפעם השנייה אנא בשם).}} יש בראשונה אנא השם ובשנייה אנא בשם.}}{{הערה| {{היברובוקס|[[אליעזר בן יואל]]|ספר ראבי"ה|14535|מהדורת [[אביגדור אפטוביצר]] חלק ב עמוד 196|עמוד דיגיטלי=201}} וראו שם בהערות 3–6 דיון באילו סדרי עבודה מדובר, ובאילו סדרי עבודה נוספים יש הבדלים.}}
<!-- אולי רצוי להוסיף פסקא על מספר כני הזהב. -->

==אמירת סדר העבודה==
===הפיוטים הנאמרים בקהילות השונות===
ברוב קהילות הספרדים נוהגים כיום לומר את הסדר האנונימי{{ביאור|מקורות רבים מייחסים סדר עבודה זה ל[[יוסי בן יוסי]], אבל ככל הנראה הוא קדום יותר, והייחוס המוטעה נבע מבלבול עם הסדר בעל הפתיחה הדומה "אתה כוננת עולם ברב חסד" שכנראה באמת של יוסי בן יוסי.}} [[אתה כוננת עולם מראש]]. סדר עבודה זה היה מקובל בקהילות [[קסטיליה (אזור היסטורי)|קסטיליה]] שבספרד כפי עדות ר' דוד אבודרהם.{{מקור|נושא=יהדות}} מאוחר יותר, עם [[גירוש ספרד]] והתגבשות [[נוסח הספרדים|מחזור התפילה הספרדי]] אימצו כמעט כל קהילות הספרדים את נוסח זה. גם הרבה מקהילות [[החסידות|החסידים]] המתפללות ב[[נוסח ספרד]] קיבלו עליהם את סדר העבודה הזה מן הספרדים, במקום הסדר "אמיץ כח", שנהוג בקהילות אשכנז.{{הערה|בהרבה מחזורי נוסח ספרד הדפיסו את שתי הנוסחאות. עיין לדוגמה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20253&st=&pgnum=227 במחזור כל בו].}} מאוחר יותר סדר זה חדר אף לקצת קהילות המתפללות ב[[נוסח אשכנז]] במזרח אירופה, אבל ברוב קהילות נוסח אשכנז שמרו על "אמיץ כח". 

ב[[נוסח תימן]] נהגו (עד למאה ה־17) לומר את הפיוט "אמוני לבב" של רבי [[אברהם אבן עזרא]],{{הערה|הפיוט נדפס על ידי [[דניאל גולדשמידט]], "סדר עבודת יום הכפורים לר' אברהם אבן עזרא", בתוך: '''ספר אדם נח''', ירושלים תש"ל, עמ' שא–שיד. נדפס שוב בתוך '''מחקרי תפילה ופיוט''' ([[הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס]], 1978), עמ' 349–362.|שם=אבע}} ובמאות ה־17 וה־18, בעקבות השפעתם של רבי [[שלמה מנזלי]] ושל ה[[מהרי"ץ]], עברו לומר את הפיוט "אתה כוננת עולם מראש".{{הערה|[[משה גברא]], מחקרים בסידורי תימן, כרך ד' תפילות ר"ה ויום כיפור, עמודים 346–351. וראו שם שהוא משער שלפני תקופתו של האבן עזרא אמרו בתימן את פיוטי [[רס"ג]].}} ב[[יהדות חבאן]] נשמר המנהג העתיק לומר את סדר "אמוני לבב".{{הערה|{{אוצר החכמה|שלום יצחק מעטוף|תכלאל עטרת זקנים <מנהג חבאן> - יום הכפורים|64376|תשס"ח, עמ' קנח–קפ.||עמוד דיגיטלי=168}}.}}

סדר העבודה ב[[נוסח אשכנז]] הוא "אמיץ כח", שנתחבר על ידי ר' [[משולם בן קלונימוס]].

ב[[נוסח איטליה]] אומרים את הפיוט "אזכר סלה", המיוחס לר' [[יוחנן הכהן ברבי יהושע|יוחנן הכהן]].{{הערה|הלל משה סרמוניטה ואנג'לו מרדכי פיאטילי עורכים, '''מחזור ליום כיפור כמנהג בני רומה''', ירושלים תשע"ח, עמוד 336}} ובימי הביניים יש שאמרו את הפיוט "אמוני לבב" של רבי אברהם אבן עזרא.{{הערה|שם=אבע}}

ב[[נוסח צרפת]] (ו[[יהדות אסטי|אפ"ם]]) אמרו "אתה כוננת עולם ברב חסד" ל[[יוסי בן יוסי]].

במנהג [[קונסטנטין (אלג'יריה)|קונסטנטין]], אמרו את הסדר "אזכיר גבורות", גם הוא ליוסי בן יוסי (שחיבר כנראה שלושה סדרי עבודה לכל הפחות).{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001374006/NLI מחזור קטן: כמנהג מתא קצונטינא], תונס תרע"ג, דף נב: ואילך.}}{{ביאור|סדר עבודה זה הביא גם [[רס"ג]] ב[[סידור רב סעדיה גאון|סידורו]], וסדרים נוספים נמצאו בגניזה.}}

ב[[נוסח רומניא]] אמרו "אדרת תלבושת" לר' [[שלמה הבבלי]].

ב[[נוסח פרובנס]]  אמרו "אמוני לבב הבינו" לר' [[אברהם אבן עזרא]].{{הערה|[https://books.google.co.il/books?id=KwZiAAAAcAAJ&pg=PP108&lpg=PP108&dq=אזכיר+סדר+עבודה+אזכיר+תהלות+ה'&source=bl&ots=Tl2dlv_ix7&sig=ACfU3U3ZnS0PVfZ1-KR5Bu1y-rzSaHDzqQ&hl=iw&sa=X&ved=2ahUKEwiD75ujxsblAhWFjqQKHfe9A00Q6AEwAnoECAkQAQ#v=onepage&q=אזכיר%20סדר%20עבודה%20אזכיר%20תהלות%20ה'&f=false סדר של יום כיפור כמנהג קהל קודש אויגניון], וכן [https://beta.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000175688/NLI#$FL56001502 מחזור מנהג קרפנטרץ (אויניון) לימים נוראים ולסוכות].}}{{הערה|שם=אבע}}

בקהילות [[נוסח קטלוניה|קטלוניה]] ואראגון אמרו את סדר העבודה "אל אלהים בך יצדקו" של רבי [[יוסף אבן אביתור]].{{הערה|{{אוצר החכמה|2=תפלת יעקב: מחזור לשחרית ומוסף יום כיפור כפי מנהג ק"ק קאטאלאן יע"א|3=150492|4=([[סלוניקי|שלוניקי]], ה'תרפ"ז), עמ' 102|עמוד דיגיטלי=230}}; [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000108895/NLI#$FL29056847 מחזור מנהג אראגון לימים נוראים], באתר [[הספרייה הלאומית]] (סדר העבודה בתצלום מס' 89).}} 

במחזור [[שפתי רננות]] כמנהג ג'רבא וטריפולי מופיע הפיוט "אל אל אשא דעי" של רבי [[יצחק אבן גיאת]].{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002026069/NLI שפתי רננות], ונציה תע"א, ספר סרוק באתר [[הספרייה הלאומית]] (סדר העבודה בתצלום מס' 192).}}{{ביאור|הרב [[מאיר מאזוז]] מעיד שבדורות האחרונים לא נהגו לאומרו, אלא אמרו "אתה כוננת עולם מראש".{{הערה|הרב נאמ"ן ס"ט (מאיר מאזוז), "מנהגי ימים נוראים בג'רבא ובתוניסיה", אור תורה (תשרי תשמ"ו), עמוד ו.}}}}

במנהג אלג'יר הישן אמרו את סדר העבודה "אל אלהי אבותיכם" של רבי [[משה אבן עזרא]].{{ביאור|במאה ה-18 העבירו במנהג אלג'יר את אמירת ה[[קדושתא]]ות אל אחרי חזרת הש"ץ, ואז בוטלה גם אמירת סדר העבודה של רמב"ע (מלבד בית כנסת אחד) ומאז נאמר במקומו הסדר "אתה כוננת".{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001722147/NLI מחזור קטן לימים נוראים כמנהג ק"ק ארגיל], ליוורנו תרמ"ו, דף קעא.}}}}{{הערה|1=מקור הרשימה הנ"ל אצל {{היברובוקס|דניאל גולדשמידט|מחזור לימים הנוראים לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם כרך ב  - יום כיפור|22323|עמוד כג|עמוד דיגיטלי=22}} על פי מאמר בגרמנית של [[יצחק משה אלבוגן]].}}

===מנהגים בשעת אמירת סדר העבודה===
סדר העבודה מנוסח כטקסט תיאורי המתאר את שהיה במקדש. אולם מתוך תפיסה שאמירת סדר העבודה מהווה תחליף לקיום העבודה בפועל ("[[ונשלמה פרים שפתינו]]"), נוהגים בשעת אמירתו לבצע פעולות שונות המשחזרות את המעמד המקורי, לאור ההבנה {{ציטוטון|שאנחנו עכשיו מדמין נפשינו במקום הכהנים בזמן שבית המקדש קיים}}{{הערה|שם=ט"ז|[[ט"ז]] {{ויקיטקסט|ט"ז על אורח חיים קיג|אורח חיים סימן קיג סעיף קטן ד.}}}}.
{{ש}}המנהג הרווח ביותר הוא ל[[השתחוואה (יהדות)|השתחוות]] לאחר אמירת הווידויים, בהתאמה למעשיהם של העומדים בעזרה בזמן בית המקדש. מכיוון שהשתחוויה זו אינה ממש במקדש, חל עליה [[אבן משכית|איסור השתחוואה מחוץ למקדש]], ולכן לא משתחווים ממש, אלא רק כורעים כשהראש צמוד לרצפה, אבל לא בשכיבה מלאה. כמו כן, במקרה שהרצפה עשויה מאבן מפרידים בינה לבין הראש בעזרת חומר אחר (כגון [[מגבת]]).
{{ש}}מנהגים נוספים הם: לומר יחד עם החזן את הווידוי, להכות על הלב במהלך אמירת הווידוי,{{הערה|שם=ט"ז}} לומר את המילים "אנא השם" בקול רם{{ביאור|זכר למסופר בגמרא{{הערה|{{בבלי|יומא|כ|ב}}}} שהכהן הגדול היה מרים את קולו בעת אמירת מילים אלו.}}{{הערה|{{היברובוקס|הרב [[משה מת]]|מטה משה|30738|סימן תתע"ו|עמוד דיגיטלי=167}}}}

==פיוטים סביב סדר העבודה==
{{להשלים|נושא=יהדות}}
פייטנים רבים צירפו קודם סדר העבודה פיוט הנקרא "סדר בריות" העוסק בגדולת ה' ובבריאת העולם (ומכאן שמו – בריאות כמו "בריאות"). כותרתו הקבועה היא "עד לא מכון, כסאך נכון".{{הערה|אליצור, '''סוד משלשי קודש''', עמ' 484. ראו דוגמאות אצל גולדשמידט, '''מחזור ליום כפור''', [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22323&st=&pgnum=486 עמ' 431–433].}} במרבית המנהגים המאוחרים השמיטו פיוט זה. בנוסף לכך, נהוג לפתוח את סדר העבודה בתפילה שעניינה בקשת רשות של הש"ץ מהקב"ה לומר את סדר העבודה. חלק מכותבי העבודות כתבו מראש גם פיוט כזה. כיום, במנהג האשכנזים נהוגות הרשויות האנונימיות הקדומות "[[אוחילה לאל]]" ו"[[היה עם פיפיות]]", ובמנהג הספרדים ישנן רשויות שחיברו רבי [[שלמה אבן גבירול]] ורבי [[משה אבן עזרא]].) 

לאחר סדר העבודה נאמרים פיוטים במבנה דמוי "רהיטים": בעלי שורות קצרות, המלווים במילות קבע בראשי הטורים או בסופם, וב[[אקרוסטיכון|אקרוסטיכונים]] אלפביתיים מרובים. ישנם פיוטים העוסקים בשבח הכהן הגדול (הידוע שבהם הוא [[מראה כהן|כאוהל הנמתח בדרי מעלה]]), המובילים לפיוטי קינות על אובדן סדר העבודה, [[חורבן בית המקדש|חורבן בית המקדש ותפארתו]] והגלות (למשל [[תכפו עלינו צרות]]), ולאחר מכן בקשות לגאולה (למשל [[תתן אחרית לעמך]]). חלק מבקשות אלה דומות בתוכנן לפיוטי סליחות קדומים (למשל [[אל תעש עמנו כלה]]), ולעיתים הם אף משמשים בפועל כפיוטי סליחות בהקשרים אחרים. בשל כך, קינות אלו לעיתים מתקשרות ישירות ל[[סליחות]] של תפילת מוסף.{{הערה|אליצור, '''סוד משלשי קודש''', עמ' 295; שם עמ' 485; גולדשמידט, '''מחזור ליום כפור''', [https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=163576&width=0&scroll=0&udid=0&pagenum=21 עמ' כד].}}

==ראו גם==
* [[מראה כהן]]
* [[פרשת הקרבנות]]

==לקריאה נוספת==
* צבי מלאכי, '''ה'עבודה' ליום הכיפורים – אופייה, תולדותיה, והתפתחותה בשירה העברית''', חיבור לשם קבלת תואר [[דוקטור לפילוסופיה]], האוניברסיטה העברית תשל"ד. כרך א – מחקר על סדר העבודה, כרך ב – אנתולוגיה של סדרי עבודה שונים.
* צבי מלאכי, '''בנועם שיח''' – פרקים מתולדות ספרותנו, [[מכון הברמן למחקרי ספרות]], לוד תשמ"ג.
* [[יוסף יהלום]], '''אז באין כול: סדר העבודה הארץ-ישראלי הקדום ליום הכיפורים''', הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, ירושלים תשנ"ז.
* צבי זוהר, "[https://www.jstor.org/stable/1486294?refreqid=excelsior%3Ac6ea540850995e072069eb50c606b4d0&seq=1 ומי מטהר אתכם -- אביכם שבשמים]", '''AJS Review'''{{כ}} 14 (אביב 1989), עמ' 1–28.
* צבי זוהר, "[https://www.jstor.org/stable/1486650?seq=1 מקוה ישראל ה']", '''AJS Review'''{{כ}} 19 (1994), עמ' 1–23.
* [[יוסף טובי]], '''פיוטי רב סעדיה גאון: מהדורה מדעית של היוצרות ומבוא כללי ליצירתו''', חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית תשמ"ב, עמודים 118-123
* פיטר לנרד, "'אז אוהבי שם יעלצו, יעלזו בכבוד': עיון בסיומי פיוטי העבודה ליום הכיפורים", '''מסורת הפיוט''' ה–ו (תשע"ז), עמ' 73–124.

==קישורים חיצוניים==
* [https://sammlungen.ulb.uni-muenster.de/hd/content/pageview/5914889 סדרי עבודה שונים מהגניזה], נספח לספר '''Studien zur Geschichte des jüdischen Gottesdienstes''' של [[יצחק משה אלבוגן]].
* הרבה פרופ' [[דליה מרקס]], [https://www.youtube.com/watch?v=5zV4WcskEPY&list=PLv2rnAORLiVCVHGeBKBcv-Evy3wc8JJl6&index=7/ סדר העבודה וגלגוליו], סדרת שיעורים לימים הנוראים, בית אבי חי, אתר יו טיוב
* {{דעת||daat/sidurim/sfarad/kipur/musaf2.htm|מוסף ליום כיפור, כולל סדרי העבודה [[אתה כוננת עולם מראש|אתה כוננת]] ו[[אמיץ כח]]}}
* [[שמואל דוד לוצאטו]] ו{{המגיד|שלמה זלמן חיים הלברשטאם|על תשעה סדרי עבודת יום הכפורים|18710920|13}}, {{המגיד||המשך|18710920|12}}, {{המגיד||המשך|18710920|14}}
* [https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx מפעל המילון ההיסטורי]. יש לחפש בחלונית "חיבורים" את המילים "עבודה ליום כיפור", מכיל סדרי עבודה רבים.
* {{הצופה|משה צינוביץ|סדר העבודה|19571004|41}}
* {{הצופה|מאיר שמעון גשורי|ניגוני יום הכיפורים|19381004|60}}
* [https://www.youtube.com/watch?v=CEOKlGZguy4&list=PLv2rnAORLiVBtTaoKzEjR8HZdpTXBKfDJ סדר העבודה] - סדרת הרצאות מאת צבי זוהר, באתר [[Youtube]]
* [[אליעזר אלינר]], "[https://daat.ac.il/daat/vl/yamima/yamima15.pdf 'סדר העבודה' ליום הכיפורים]", '''מעיינות''' ט, ימים נוראים א', בעריכת [[חיים חמיאל]], ירושלים: תשכ"ח, עמ' 302–314, באתר [[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]].
* {{יוטיוב|ECy3CMxShIQ|שם=ישי ריבו - סדר העבודה {{!}} Ishay Ribo - Seder Ha'Avoda|אורך=05:54|ערוץ=ישי ריבו {{!}} Ishay Ribo}}

==ביאורים==
{{ביאורים}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{יום הכיפורים}}
{{סדר יום הכיפורים}}
{{פיוטים ופייטנים|סוגים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:סדר העבודה|*]]
[[קטגוריה:סוגי פיוט|עבודה]]
[[קטגוריה:תפילות יום הכיפורים]]