הצגת המקור של הדף "אשליות חיוביות"

'''אשליות חיוביות''' (ב[[אנגלית]]: '''Positive Illusions''') הן [[תפיסה|תפיסות]] ו[[אמונה|אמונות]] חיוביות ולא מציאותיות שיש לאנשים כלפי עצמם או כלפי האנשים הקרובים אליהם.<ref name=":0">{{צ-מאמר|שם=Illusion and well-being: A social psychological perspective on mental health.|קישור=http://doi.apa.org/getdoi.cfm?doi=10.1037/0033-2909.103.2.193|כתב עת=Psychological Bulletin|שנת הוצאה=1988|עמ=193–210|כרך=103|doi=10.1037/0033-2909.103.2.193|מחבר=Shelley E. Taylor, Jonathon D. Brown}}</ref> אשליות חיוביות הן סוג של [[הונאה עצמית]] או [[האדרה עצמית]], והן מונעות מהצורך של הפרט לשמור על הערכה עצמית חיובית ככל האפשר, או להימנע מאי-נוחות זמנית. ישנן שלושה אשליות כלליות: [[אפקט מעל הממוצע]], [[הטיית תגובה אופטימית]], ו[[אשליית השליטה]]. המונח "אשליות חיוביות" נטבע לראשונה על ידי [[שלי אליזבת טיילור|טיילור]] ובראון בשנת 1988.<ref name=":0" />

כמו [[תפיסה|תפיסות]] אנושיות רבות, ה[[תפיסה עצמית|תפיסה העצמית]] נתונה לאשליות. אשליות חיוביות נתפסות בדרך כלל כאחת ההשפעות של האדרה עצמית, וכפונקציה של חיזוק ההערכה העצמית.<ref name=":1">{{צ-מאמר|שם=Social competence and depression: The role of illusory self-perceptions.|קישור=http://doi.apa.org/getdoi.cfm?doi=10.1037/0021-843X.89.2.203|כתב עת=Journal of Abnormal Psychology|שנת הוצאה=1980|עמ=203–212|כרך=89|doi=10.1037/0021-843X.89.2.203|מחבר=Peter M. Lewinsohn, Walter Mischel, William Chaplin, Russell Barton}}</ref> ייתכן שהדבר נובע מהרצון של הפרט לראות את עצמו בצורה חיוביות יותר בהשוואה ל[[קבוצת השווים]] שלו. מחקרים מצאו כי לסביבה המוקדמת יש תפקיד חשוב בהתפתחותן של אשליות חיוביות, וכי אנשים שגדלו בסביבות מטפחות נתונים יותר לאשליות מאשר אלו שגדלו בסביבות קשות.<ref name=":1" /> ממצאים אלה שוכפלו על פני הקשרים רבים ונמצא כי האשליות עמידות מאוד בפני טיפול. למרבה ה[[אירוניה]], כאשר אנשים מתוודעים לקיומן של אשליות אלה, הם בדרך כלל נוטים להחשיב את עצמם כפחות פגיעים אליהם בהשוואה לאחרים.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Emily Pronin, Thomas Gilovich, Lee Ross|שם=Objectivity in the Eye of the Beholder: Divergent Perceptions of Bias in Self Versus Others.|כתב עת=Psychological Review|כרך=111|שנת הוצאה=2004|עמ=781–799|doi=10.1037/0033-295X.111.3.781|קישור=http://doi.apa.org/getdoi.cfm?doi=10.1037/0033-295X.111.3.781}}</ref>

ב[[ספרות מקצועית|ספרות המקצועית]] קיימת מחלוקת בין גישות הרואות אשליות חיוביות כתופעה שכיחה ונורמלית ומדגישות את החלק החיובי וההסתגלותי שבה, לבין גישות המדגישות כי באשליות חיוביות קיים אספקט שלילי של עיוות מציאות, הנתפס כפוגע בהסתגלות.<ref name=":0" /><ref>{{צ-מאמר|שם=The evolution of misbelief|קישור=https://www.zora.uzh.ch/id/eprint/28933/11/evolution_of_misbelief.pdf|כתב עת=Behavioral and Brain Sciences|שנת הוצאה=2009-12|עמ=493–510|כרך=32|doi=10.1017/S0140525X09990975|מחבר=Ryan T. McKay, Daniel C. Dennett}}</ref>

== ראו גם ==
* [[תאוריית ההשוואה החברתית]]
* [[אפקט ביטחון יתר]]
* [[ריאליזם נאיבי (פסיכולוגיה)]]
* [[תאוריית התפיסה העצמית]]
* [[האדרה עצמית]]
* [[גרנדיוזיות]]

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
{{קצרמר|פסיכולוגיה}}
[[קטגוריה:ויקיפדיה: ערכים של משתמשים חדשים|2022 12]]
[[קטגוריה:פסיכולוגיה חברתית]]