הצגת המקור של הדף "בור הריגה"

[[קובץ:Nazi Holocaust by bullets - Jewish mass grave near Zolochiv, west Ukraine.jpg|250px|שמאל|ממוזער|גופות נרצחים בבור הריגה ב[[זלוטשוב]] שבאוקראינה, בסביבות 1941]]
[[קובץ:9thFort.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הפורט התשיעי]]]]
'''בור הריגה''' או '''גיא הרֵגה''' (ב[[גרמנית]]: '''Tötungsgrube''') הוא שיטת [[רצח המוני]]ם, שבוצעה על ידי כוחות [[גרמניה הנאצית]], והייתה שכיחה בעיקר בשלב הראשון של [[מלחמת העולם השנייה]] ובשטחי [[מזרח אירופה]], באזורים שנכבשו על ידי הנאצים בשטחי [[ברית המועצות]] (שכללו את מזרחה של [[פולין]], [[המדינות הבלטיות]] וחלקים מ[[רומניה]]). בין שאר אתרי בורות הירי ידועים [[באבי יאר]], שבו נרצחו יהודי [[קייב]] והסביבה; [[פונאר]], שבו נרצחו [[יהדות וילנה|יהודי וילנה]]; [[טבח יער רומבולה|יער רומבולה,]] שבו נרצחו יהודי גטו ריגה וגם יהודים שגורשו מגרמניה ו[[הפורט התשיעי]] ב[[קובנה]]. בתקופת [[השואה]] נרצחו כמיליון וחצי יהודים בשיטה זו.

== היסטוריה ==
רוב מבצעי הטבח ההמוני של יהודים בבורות ירי נערכו עם הפלישה של הצבא הגרמני, ה[[ורמאכט|וורמאכט]], למזרח אירופה במסגרת [[מבצע ברברוסה]]. מבצעי הרצח ההמוניים היו יישום של [[האידאולוגיה הנאצית]] ו[[תורת הגזע]] בכללה. ולמעשה איפשרו גזל של רכוש רב מהיהודים המומתים, הן על ידי הנאצים והן על ידי שכניהם, התושבים המקומיים. מבצעי ההרג ההמוניים בוצעו על פי דפוס קבוע בדרך כלל. יחידות הוורמאכט היו נכנסות אל אזור כיבוש מוגדר ותופסות בו שליטה, ומיד אחר כך נכנסו יחידות ה[[איינזצגרופן]], ה[[אס אס]] ויחידות אחרות, שהופקדו על ביצוע המדיניות הנאצית בשטחים הכבושים.

זמן קצר לאחר הפלישה הנאצית, נקראה הקהילה היהודית וכל יהודי (על פי [[חוקי הגזע הנאציים]]) באשר הוא, בפקודת שלטונות הכיבוש, ולעיתים בעזרתם של השלטונות או בריונים מקומיים, להיאסף אל שדה בפאתי היישוב: כפר, עיירה או עיר, שבו הוחלט לבצע את ההרג ההמוני בתאריך שנקבע. על פי התוכנית, הנאספים הומתו בירייה, והגופות הרבות הושלכו ונטמנו במחפורת או ב[[גיא]] טבעי, או בבורות ענק שנחפרו לצורך מבצע ההשמדה.

לקראת הגיעם של היהודים אל האתר בוצעו הכנות לביצוע הרצח ההמוני: הוכן הבור, והובאו חיילים, רובים ותחמושת. בחלק ממבצעי הירי ההמוניים אולצו היהודים לחפור את הבור, או להתפשט ממלבושיהם וממטלטליהם,{{הערה|1= ראו למשל: [http://www.yadvashem.org/yv/he/exhibitions/museum_photos/skeden_1.asp תמונתם של מקס אפשטיין ואחותו מלכה, שאולצו להתפשט לפני הוצאתם להורג בבורות ירי בידי כוחות גרמנים ומשתפי פעולה לטבים. התצלום מתוך סדרת תצלומים המתעדת רצח כ-2,800 יהודים מליפאיה, רובם נשים וילדים. שקדן, לטביה, 15-17 בדצמבר 1941], באתר [[יד ושם]]}} והחפצים הונחו בערמה בסמוך לאתר ההריגה. הנאצים ועוזריהם המקומיים היו יורים ביהודים, שהוצבו מעל הבור, ולאחר שנורו היו נופלים אל הבור, אשר הפך ל[[קבר אחים]]. לאחר מכן היה הבור מכוסה בעפר על ידי פועלים מקומיים. היו בני אדם שנורו, נפצעו ודיממו עד מותם בבור לאחר שעות וימים, והיו בני אדם אחדים שלא נפגעו אנושות מהירי, או שהפילו את עצמם לבורות בטרם שנפגעו מן הירי, ולאחר שעות חילצו עצמם מתחת להררי הגופות.

לאחר חודשים אחדים בהם בוצעו רציחות המוניות של קהילות היהודים בבורות ירי, הנאצים הגיעו להכרה שהשיטה איננה יעילה דיה ומבזבזת תחמושת. גם החיילים הגרמנים התלוננו על העיסוק הבלתי-נוח. על כן, המשיכו הנאצים לחפש שיטות משוכללות ומהירות יותר להשמדה המונית מהירה. וכך, לאחר דיונים רבים הכניסו הנאצים לשימוש בסוף שנת [[1941]] שיטה חדשה של הרג בחללים סגורים באמצעות גז, שהלכה והשתכללה במשך הזמן. תחילה באמצעות משאיות או אוטובוסים בעלי [[תא מטען]] אטום אליו חובר צינור הפליטה של הרכב עד שכל הקרבנות שאולצו להיכנס אל תא המטען נחנקו למוות.
מסוף שנת [[1941]] שכללו המרצחים את השיטה ב[[מחנה השמדה|מחנות השמדה]] דוגמת [[בלז'ץ]] בפולין, שם השתמשו בתאים קבועים, גדולים יותר המחוברים לצינור פליטה של מנוע טנק.
השלב המתקדם ביותר בשימוש בגז היה ב[[אושוויץ|אושוויץ-בירקנאו]] שם השתמשו בגז ייעודי - [[ציקלון בה|ציקלון בי]] לצורך רצח ההמונים.

עם זאת, המשיכו הנאצים לעשות שימוש בשיטת הירי לבורות עד סיומה של המלחמה - למשל, בעיירה [[בוצ'אץ']] (שחלק מיהודיה גורשו למחנה ההשמדה [[בלז'ץ]]) נורו למוות אחרוני היהודים ב[[גטאות בשואה|גטו]] על גבעת הפדור שבפרברי העיר. בבוצ'אץ' נחפרו הבורות בסמוך למקורות המים של העיר, ו[[דם]] הקורבנות חלחל ל[[מי שתייה|מי השתייה]] של העיירה. היהודים אולצו להוציא את גופות הנרצחים מן הבורות ולהעבירם למקום קבורה חלופי כדי להפסיק את זיהום המים.
גם יהודי העיירות [[יוזפוב (מחוז בילגוריי)|יוזפוב]] ו[[לומז'י]] שבאזור [[לובלין]] נורו למוות בבורות ירי, בחודש יולי [[1942]], בניגוד למרבית יהודי העיירות במחוז שנשלחו ל[[מחנות השמדה]], וזאת בשל ריחוקם ממסילות ברזל.

עדות על ירי בבורות של אלפי יהודי העיר [[דובנו]] בחבל [[ווהלין]] שבמערב [[אוקראינה]] ב-[[5 באוקטובר]] [[1942]] ניתנה ב[[משפטי נירנברג]] על ידי המהנדס הגרמני (שלימים הוכרז [[חסיד אומות העולם]]) [[הרמן גרבה]], שנכח באירוע.

==ראו גם==
* [[איינזצגרופן]]
* [[משאית גז]]
* [[הפתרון הסופי]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%20491.pdf עדות על רצח יהודים בבורות הריגה], באתר [[יד ושם]]
* עדותה של דינה בייטלר על רצח יהודי וילנה בבורות ירי, עדות [http://www1.yadvashem.org/yv/he/holocaust/about/related/letters/28.pdf בכתב] ו[http://www.yadvashem.org/he/holocaust/about/final-solution-beginning/mass-murder-in-ussr בווידאו], באתר יד ושם
* [http://www1.yadvashem.org/yv/he/holocaust/about/related/docs/182.pdf פרוטוקול על רצח יהודי] [[חרקוב]], באתר יד ושם
*[https://www.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%20491.pdf אודות השואה, עדותו של יעקב שפטינסקי], באתר יד ושם
*

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{השואה|שואה}}
[[קטגוריה:בורות ירי בשואה|*]]
[[קטגוריה:מעשי טבח בשואה|*]]
[[קטגוריה:שיטות הוצאה להורג]]