הצגת המקור של הדף "דיר חג'לה"

{{ממי|סוג=אתר היסטורי|כותרת=כן|כיוון כתב=שמאלה|שם=מנזר דיר חג'לה}}[[קובץ:Chajla111.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'בית חגלה' (למטה מימין) ב[[מפת מידבא]]; למעלה – [[נהר הירדן]] נשפך ל[[ים המלח]]; משמאל למטה – [[יריחו]]]]
[[קובץ:Chajla11.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מנזר דיר חג'לה]]
[[קובץ:Chajla66.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית השער]]
[[קובץ:Chajla22.jpg|שמאל|ממוזער|250px|החצר הפנימית של המנזר]]
[[קובץ:Chajla88.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכנסייה הגדולה]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 15019 Dier Hajleh Monastery in Jordan Valley.JPG|שמאל|ממוזער|250px|פסל האריה של גרסימוס בכניסה לכנסייה]]

'''מנזר דֵיר חָגְ'לָה''' הוא [[מנזר]] [[יוונים אורתודוקסים|יווני-אורתודוקסי]], השוכן ב[[מדבר יהודה]] צפונית ל[[ים המלח]]. המנזר מוקדש ל[[גרסימוס|גֶּרָסימוֹס]] הקדוש, שעל פי המסורת, הקים במקום [[לאורה|לָאוּרַה]] (מרכז ל[[נזיר (נצרות)|נזירים]] מתבודדים) בתקופה ה[[ביזנטים|ביזנטית]].

==תיאור==
מנזר דיר חג'לה שוכן בחורשה ירוקה ומטופחת, ובה פינות אירוח מוצלות, כשני [[קילומטר]] וחצי מצומת [[בית הערבה]]. הוא בנוי לגובה שתי קומות סביב חצר קְטוּרה (לא מקורה), המרוצפת לוחות אבן ובמרכזה [[בור מים]]. בקומה הראשונה שוכנים ה[[מטבח]] וחדר האוכל של המנזר, וכן קפלת [[תפילה]] קטנה ודוכני מזכרות, בהם ניתן גם לרכוש תשמישי קדושה ותכריכים ל[[קבורה]]. ה[[כנסייה]] הגדולה וחדרי מגוריהם של הנזירים שוכנים בקומה השנייה. צמוד למנזר ישנה [[אכסניה]], המשמשת [[צליינות|צליינים]] [[יוון|יוונים]] המבקרים במקום.

==מסורות יהודיות ונוצריות==
שם המנזר משמר את שם היישוב ה[[מקרא]]י "[[בית חגלה (עיר מקראית)|בית חגלה]]", הנזכר ב[[ספר יהושע]] (ט"ו, ו) כנקודת הגבול המזרחית ביותר בין נחלת [[שבט יהודה]] לנחלת [[שבט בנימין]]. יישוב בשם זה שכן במקום בתקופה הביזנטית, זאת על פי המופיע ב[[מפת מידבא]] מ[[המאה השישית]]. המסורת היהודית מצביעה על אזור זה בצפון ים המלח כמקום בו חצה [[יהושע בן נון]] את [[הירדן]], וממנו המשיך ל[[כיבוש יריחו]] הסמוכה. [[מעיין אלישע]] הסמוך קושר את האתר למסורת יהודית נוספת, על פיה במקום זה עלה [[אליהו הנביא]] השמיימה לעיני אלישע ממשיכו.

המסורת ה[[נצרות|נוצרית]] מזהה את המקום כאחת מתחנות הדרכים בהן עצרו [[מרים אם ישו|מרים]], יוסף ו[[ישו]] ללון בדרכם ל[[מצרים]], בעת שנמלטו מפני המלך [[הורדוס]]. 
מסורת נוצרית חשובה נוספת מצביעה על המקום כאתר [[טבילה לנצרות|הטבלתו]] של ישו בירדן בידי [[יוחנן המטביל]], שנעשתה ב[[בית עברה]] מול [[קאסר אל יהוד]] הסמוך. מדי חודש [[ינואר]] נחגג במנזר [[חג ההתגלות]], שבמהלכו נערכים טקסים ותהלוכות על גדות הירדן.

==תולדות המנזר==
המנזר נוסד במקורו ב[[המאה החמישית|מאה החמישית]] לספירה על ידי [[גרסימוס]] (מסורת ימי בינמית מערבית זיהתה בטעות את המייסד כאב הכנסייה [[הירונימוס]] בגלל הדמיון בשם). בשנת [[614]] לספירה המקום חרב בידי [[האימפריה הסאסאנית|הפרסים]], שפלשו לארץ ישראל ופגעו באתרים נוצריים רבים. לאחר כיבוש הארץ בידי [[התקופה הערבית בארץ ישראל|הערבים]] בשנת [[640]] לספירה, המנזר שוקם, אך נראה כי חרב ונבנה כמה וכמה פעמים במשך מאות שנים.

המבנה הקיים היום הוא [[ממלכת ירושלים|צלבני]], כפי שמעידה מתכונת ה[[קלויסטר]] ותקרת הקשתות הצולבות, האופייניים לבנייה הצלבנית בארץ ישראל. עם זאת, חלקים רבים במבנה הם שיקומים ותוספות על המבנה הצלבני המקורי, שנפגע במשך השנים בעיקר מ[[רעידת אדמה|רעידות אדמה]]. השיפוץ המקיף האחרון נערך בשנת [[1890]] בידי [[הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית]], בעקבות פגיעה קשה שספג המבנה ברעידת אדמה שהתחוללה בשנת [[1837]].
המנזר הפך פנינת צליינות ותיירות מאז סלילת כביש עוקף יריחו בשל הסכמי אוסלו על ידי מדינת ישראל.הכביש החדש עובר בצמוד למנזר ובשל כך  הפך המקום ממנזר נידח ושכוח לאתר צליינות  חשוב ונגיש. אב המנזר כריסטוס, המכהן מאז [[מלחמת ששת הימים]] ועד היום (נכון לאפריל 2022), הפך את המנזר לפנינת צליינות ותיירות. ביוזמתו הוקמה [[פינת חי]] בחזית המנזר, הותקנו ספסלי פיקניק בתשלום סמלי, והנזירים אף עובדים עם יושבי יריחו הסמוכה בחקלאות, הכוללת [[חממה|חממות]], עדרי [[כבש]]ים ו[[בקר]].במקום פועל בית מלאכה לאומנות הפסיפס אשר גם הוא הוקם בייזמת האב כריסטוס כשנדרש לחדש במו ידיו פסיפסים ניזוקים שהמנזר משופע בהם.

==הכנסייה==
הכנסייה הגדולה במנזר שוכנת באולם רחב בעל [[כיפה (מבנה)|כיפה]] גדולה, המצופה במתכת ובולטת למרחוק. קירות הכנסייה ועמודיה העבים מעוטרים ב[[פרסקו|תמשיחי קיר]] וציורים, חלקם עתיקים וחלקם משוחזרים. רוב הציורים מציגים נזירים חשובים שפעלו באזור בתקופה הביזנטית, בהם [[אותימיוס]], ו[[שמעון סטיליטיס]] ("שמעון איש העמוד"){{אנ|Simeon Stylites}} שישב על עמוד מבלי לרדת ממנו במשך 36 שנה. בחלקו התחתון של ה[[איקונוסטאזיס]] (קיר האיקונות המסתיר את המזבח מהקהל) מתוארות סצנות שונות מה[[תנ"ך]] הקשורות ברובן לאזור, כמו [[לוט]] ובנותיו הבורחים מסדום; כיבוש יריחו; מאבק [[יעקב]] ב[[מלאך]]; עליית אליהו השמיימה וכדומה.

==ממצאים ארכאולוגיים==
משפציו האחרונים של המנזר בשלהי [[המאה ה-19]] שילבו חלקים מרצפת ה[[פסיפס]] המקורית במקומות שונים במנזר, ושילבו בו שרידי קירות ופרסקאות. רוב הממצא הקדום נאסף אל ה[[קריפטה]], השוכנת מתחת לכנסייה הגדולה, בה ניתן לראות שרידי [[עצם|עצמות]] ו[[גולגולת|גולגולות]] של נזירי המקום מימים עברו: בארון [[זכוכית]] אחד מוצגים שרידיהם של הנזירים שנטבחו על ידי הפרסים בשנת 614, ובארון אחר מוצגים שרידיהם של קורבנות רעידת האדמה מן המאה ה-19. כן מוצג בקריפטה אוסף גדול של מתנות שניתנו על ידי צליינים. רוב המתנות הן צלמיות של תינוקות, חלקי גפיים ואיברים אחרים, שניתנו כעדות ל[[נדר]] שנדר הצליין, כתפילה לריפוי התינוק או האבר המסוים. צלמיות אלו עשויות שעוה והן מונחות לא רק בקריפטה, אלא גם תלויות על הקיר מול פתח הכניסה אליה, תחת ציור המציג את מרים [[הנקה|מניקה]] את ישו בנה.

==הלאורה של גרסימוס==
{{הפניה לערך מורחב|גרסימוס}}
ראשית הפעילות הנוצרית במקום הייתה, כאמור, עם הקמתו של מנזר ביזנטי, שנוהל בידי הנזיר גרסימוס. הלה היה מראשי חבר הנזירים הנוצרים במדבר יהודה ובערבות יריחו בתקופה הביזנטית, ומחבר הרֵגוּלַה (תקנון מנזרי מדבר יהודה), המחייב את הנזירים [[נצרות אורתודוקסית|המזרחיים]] עד ימינו.<br />
עיקר פרסומו של גרסימוס היה כמחולל [[נס]]ים, והוא נחשב לפטרון החיות. על פי ה[[מסורת]], נתקל גרסימוס ב[[מדבר]] ב[[אריה]] פצוע, ש[[קוץ]] תקוע ברגלו. הוא שלף את הקוץ וטיפל באריה עד שריפא אותו. בעקבות כך, ליווה אותו האריה לכל מקום ושמר עליו מכל רע. כשגרסימוס הלך לעולמו, רבץ האריה על [[קבר]]ו וסירב לאכול ולשתות עד שמת.<br />
גרסימוס ניהל את מנזר דיר חג'לה כלָאוּרַה - המנזר עצמו שימש כמקום תפילה וסעודה רק בימי [[שבת]] וראשון, ובשאר ימי השבוע שהו חברי הלאורה בבדידות בתאים ובמערות באזור. מן המנזר הביזנטי לא שרד דבר, אולם חלק ניכר מ-11 תאי הלאורה נשתמרו יפה, חלקם חצובים וחלקם בנויים ב[[חוואר]] לאורך גדת וואדי נח'יל ([[נחל התמרים]]). רוב התאים קטנים, למעט תא אחד חצוב, הכולל כמה חדרים וקפלת תפילה קטנה.

==ראו גם==
*[[נזורה במדבר יהודה]]
*[[מנזר מר סבא]]
*[[מול נבו]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Deir Hajla|שם ויקישיתוף=דיר חג'לה}}
* [https://web.archive.org/web/20130929191711/http://www.shvilim.co.il/Articles.asp?id=323 אתר שבילים] - הצעה לטיול במנזר וסביבתו
* [https://www.masa.co.il/article/%D7%9E%D7%A0%D7%96%D7%A8-%D7%93%D7%99%D7%A8-%D7%97%D7%92%D7%9C%D7%94/ אתר מסע אחר] - הצעה נוספת לטיול במנזר
* [https://web.archive.org/web/20090101004901/http://www.alternativ.co.il/Travel_Main.asp?travelid=45 אתר אלתר-נתיב] - הצעה לסיור במנזרי מדבר יהודה
* [[דובי זכאי]], [http://www.ynet.co.il/ency/1,7340,L-89330,00.html מנזר דיר חג'לא], ynet תיירות
* [http://users.livejournal.com/yozhik_/98422.html תמונות נוספות ומידע] {{רוסית}}

{{-}}
<gallery widths="150px" heights="150px" perrow="4">
תמונה:Chajla77.jpg|שער הכניסה למנזר
תמונה:Chajla44.jpg|מגדל הפעמונים
תמונה:Chajla55.jpg|מסדרון הקלויסטר הצלבני
תמונה:Chajla99.jpg|האיקונוסטאזיס בכנסייה
</gallery>

{{coord|31.820379397303086|35.501160621643066|display=title|type:landmark}}

[[קטגוריה:מדבר יהודה: כנסיות ומנזרים]]
[[קטגוריה:התקופה הביזנטית בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:מדבר יהודה: אתרים ארכאולוגיים]]
[[קטגוריה:נפת יריחו]]
[[קטגוריה:הרשות הפלסטינית: כנסיות ומנזרים]]