הצגת המקור של הדף "דפוס רוזנקרנץ"

'''דפוס רוֹזֶנקרַנץ''' (בתחילה דפוס '''פין ורוזנקרנץ''' (לעיתים '''דפוס פין'''), אחר-כך '''רוֹזֶנקרַנץ ושריפטזֶצֶר''' (ב[[כתיב]] ה[[יידיש|יידי]], שנהג בזמנו: '''ראָזענקראַנץ–שריפטזעטצער'''; בתעתיק לטיני: Rosencranz או Rosenkranz & Schriftsetzer) היה [[בית דפוס]] ו[[הוצאת ספרים]] [[עברית|עבריים]] שפעלו בעיר [[וילנה]] שבצפון-מערב [[האימפריה הרוסית|רוסיה]] ([[ליטא]]) משנת [[1863]] ועד ראשית [[המאה ה-20]]. בבית הדפוס ראו אור ספרי [[תלמוד]], מפרשים, [[אגדה (יהדות)|אגדה]] ו[[מדרש]], חיבורים של [[רב]]נים ידועים, וכן ספרות [[תנועת ההשכלה היהודית|השכלה]] ויצירות [[ספרות עברית|הספרות העברית]] החדשה (כ-350 כותרים בסך הכול), וכן כ-100 [[רומנים]] וספרוני מעשיות ב[[ספרות יידיש|יידיש]]. בעליו-עובדיו של בית הדפוס היו עובדים לשעבר של [[דפוס ראם|דפוס ראָם]] – שלושת האחים רוזנקרנץ, שריפטזצר וציונסון – שנכנסו לשותפות עם ה[[תנועת ההשכלה היהודית|משכיל]] [[רש"י פין]]. לאחר התחלה צנועה, התפתח בית הדפוס והיה אחרי דפוס ראָם מהמפורסמים ביותר בעולם היהודי.

==היסטוריה==
האחים אברהם צבי (הירש) רוזנקרנץ (ראָזענקראַנץ) (1815–1901),{{הערה|{{ספר בארכיון האינטרנט|[[זלמן רייזן|זלמן רייזען]]|ראָזענקראַנץ אברהם-צבי|nybc200693|בספרו: '''לעקסיקאָן פון דער ייִדישער ליטעראַטור, פּרעסע און פילאָלאָגיע''', מהדורה 2, כרך ד, וילנה: [[בוריס קלצקין|ווילנער פערלאג פון ב. קלעצקין]], תר"ץ 1929, עמודות 182–183|עמוד=100}}; Israel Cohen., ''Vilna'', Philadelphia: Jewish Publication Society of America (''Jewish Communities Series''), 1943, p. 330; [[יעקב שאצקי]], '''קולטור געשיכטע פון דער השכלה אין ליטע: פון די עלטסטע ציַיטן ביז חיבת ציון''', בואנוס איירס: צענטראל-פארבאנד פון פּוילישע יידן אין ארגענטינע ('דאָס פּוילישע יִידנטום'), 1950, [http://archive.org/stream/nybc201042#page/n152/mode/2up עמ' 149], ב[[ארכיון האינטרנט]].}} מנחם מנדל (מענדיל) שריפטזצר (שריפטזעטצער) (1819{{הערה|שם=רייזן, לקסיקון, 182|{{ספר בארכיון האינטרנט|[[זלמן רייזן|זלמן רייזען]]|ראָזענקראַנץ אברהם-צבי|nybc200693|בספרו: '''לעקסיקאָן פון דער ייִדישער ליטעראַטור, פּרעסע און פילאָלאָגיע''', מהדורה 2, כרך ד, וילנה: [[בוריס קלצקין|ווילנער פערלאג פון ב. קלעצקין]], תר"ץ 1929, עמודה 182|עמוד=100}}.}}–1905/{{כ}}1906{{הערה|שם=רייזן, לקסיקון, 182}}) ושאול ציוֹנסוֹן (ציונסאָן) היו בניו של יוסף פֶדֶר (פעדער), סופר הקהל ב[[שטעטל|עיירה]] [[קלצק|קלֶצק]] שב[[מינסק (מחוז)|פלך מינסק]] של [[האימפריה הרוסית]] ([[רוסיה הלבנה]]). כדי להתחמק משירות ב[[צבא האימפריה הרוסית|צבא הצאר]] שינו שלושת הבנים את שם משפחתם, וכל אחד נרשם בעיירה אחרת תחת שם אחר (פרקטיקה לא בלתי שכיחה אז בקרב יהודים, שכן בן יחיד היה פטור ברוסיה מ[[גיוס חובה|שירות צבאי]], שהיה בגדר [[גיוס חובה|חובה]]).
בילדותו הגיע רוזנקרנץ עם אחיו לעיר [[וילנה]], והיות שהיו קרובים (או מיודדים){{הערה|שם=רייזן, לקסיקון, 182}} למשפחת ראָם (רוֹם), [[עבודת ילדים|התקבלו לעבודה]] כפועלים ב[[דפוס ראם|דפוס ראָם]], שפעל אז עדיין בעיירה [[יז'יורי]] שליד [[הורדנה|גרודנה]] (בהמשך עבר לווילנה) – רוזנקרנץ ושריפטזצר כ[[סדר (דפוס)|סַדָּרים]], וציונסון כמפעיל [[מכונת דפוס]].

כעבור כמעט ארבעים שנה, ב-[[20 באפריל]] [[1862]] ([[תרכ"ב]]), ביטל ה[[צאר]] [[אלכסנדר השני, קיסר רוסיה|אלכסנדר השני]] את ה[[מונופול]] על הדפסת עברית ב[[האימפריה הרוסית|רוסיה]] (בפרט ל[[פולין הרוסית]]) שהיה בעקבות גזרת [[ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה|הצאר ניקולאי]] מ-[[1836]] לשני בתי דפוס – דפוס ראָם בווילנה ו[[דפוס האחים שפירא]] ב[[ז'יטומיר]], ששילמו עבור זכות זו 5,000 [[רובל]] לשנה – והתיר לכל אדם להדפיס עברית בכל מקום ולשלם [[מס]] בסך של 20 רובל לשנה בעד מכונת דפוס ידנית {{גר|Handpresse}} ו-120 רובל בעד מכונת דפוס מהירה {{גר|Schnellpresse}} (המכונה הפופולרית שהמציא [[פרידריך קניג]] כמה עשורים קודם לכן). האחים אברהם צבי רוזנקרנץ, מנדל שריפטזצר ושאול ציונסון הזדרזו לפרוש מעבודתם בדפוס ראָם ולפתוח בית דפוס משל עצמם.

כדי לפתוח בית דפוס עברי ברוסיה צריך היה רישיון מיוחד מהממשלה, שקשה היה להשיגו. שלושת האחים חברו אפוא ל[[סופר]] ה[[תנועת ההשכלה היהודית|משכיל]] הווילנאי [[שמואל יוסף פין]], בעל הניסיון והממון. פין שימש בתפקיד "[[יהודי מלומד]]" (ученый еврей, עוזר לענייני יהודים) של מושל [[פלך וילנה]] ומופקד על הלימודים היהודיים מטעם שר ההשכלה בפלך (אחראי לפיקוח על הלימודים היהודיים ולתכנון ועריכת ספרים ללימודי [[יהדות]]), ופרט לזאת פרסם ספר ללימוד [[רוסית]] ליהודים ומאז [[1860]] ערך ו[[מו"ל|הוציא]] ברישיון את כתב העת העברי "[[הכרמל (כתב עת)|הכרמל]]". אחרי השתדלויות מרובות ובגלל זכויותיו קיבל פין רישיון לפתוח בית דפוס עברי עם רוזנקרנץ ואחיו, ובסתיו [[1863]] ([[תרכ"ג]]) פתח עמם בשותפות את דפוס "פין–רוזנקרנץ". (על פי גרסה אחרת, פין פתח את בית הדפוס שלו, שבו עבד בשתי מכונות דפוס ידניות, חודשים אחדים לאחר שהאחים ייסדו את הדפוס שלהם, שפעל עם מכונת דפוס מהירה קטנה; וכעבור זמן קצר נכנסו שני הצדדים בשותפות.){{הערה|שם=פרידברג, תולדות הדפוס|{{היברובוקס|[[חיים דוב פרידברג]]|ווילנא|36967|'''תולדות הדפוס העברי בפולניה: מראשית הוסדו בשנת רצ"ד והתפתחותו עד זמננו''', הוצאה ב מושלמת ומתוקנת, מעובדת על פי המקורות; יצא לאור על ידי ברוך פרידברג, תל אביב: (דפוס גוטנברג), תש"י, עמ' 131|עמוד דיגיטלי=138}}.}} החוזה שערכו ביניהם קבע שפין יקבל 25 אחוזים מהרווחים, רוזנקרנץ ושריפטזצר 33 אחוזים כל אחד, וציונסון 9 אחוזים.
בית הדפוס פעל באמצעות מכונת דפוס מהירה ומכונת יד, והעסיק שני [[מגיה]]ים: יהושע פּוֹילישֶר (פוילישער){{הערה|[[יהודה ליב אפל]] (עפעל) מביא [[אנקדוטה]] על אודות המגיה יהושע פולישר:
:הגאון ר' [[יהושע יצחק שפירא|אייזל חריף]], או ר' אייזל סלונימר [יהושע יצחק שפירא], היה גם כן מוסר את ספריו להדפסה בבית הדפוס של פין ושותפיו, והוא היה מתנהג כמו יתר הרבנים הגדולים, לישב בחשיבות בווילנה במשך זמן ההדפסה, ולחכות לכל גליון שיסודר, בשביל להגיה, לגרוע ולהוסיף, כדרכו בקודש וכנהוג.
:והנה קרה פעם בעת הדפסת ספרו "בכורי יהושע", באחד הגליונות שכבר הגיה וחדש ותקן בו וחכה לראות אם התקונים נעשו כראוי, – בא המכונאי והודיע לו, שהמגיה בבית הדפוס שהיה מכונה "ר' יהושע הפולני", איננו נותן להדפיס את הגליון הזה. הוא התיישב על הסדור, שהיה כבר סגור במכונה וערוך להדפסה, ואמר, שלא יתן להדפיס בשום אופן, אפילו אם בנפשו ובחייו ישלם בעד העכוב.
:רבי אייזל, שהיה קפדן ורתחן מאד, התרגז וצוָּה להביא את בעל המגיה לפניו, ושאלהו מה ראה על כך, שאיננו נותן להדפיס.
:– רבי טעה בהלכה! – השיב המגיה.
:– חצוף, מחוצף, עזות פנים! – צוח רבי אייזל בכעס, – איך נועזת לדבר דברים כאלה בפני? הלא תדע בפני מי אתה עומד!
:– יודע אנכי, רבי ומורי, – השיב המגיה – ועל כן לא אתן להדפיס. כי רבי טעה בהלכה; ואילו היתה זו טעות של רב פשוט, כי אז לא שמתי לב כלל לזה ועברתי בשתיקה. אבל אם הטעות היא מבר סמכא גדול כהגאון החריף רבי אייזל סלונימר, אז יהיה זה מכשול לרבים; כי רבים וכן שלמים יורו כמותו. ועל כן לא אתן להדפיס, גם אם יהיה צורך ב[[מסירות נפש]]...
:כששמע ר' אייזל את הדברים האלה, נשתתק ודרש ממנו להראות לו את טעותו. ולבסוף בקש ממנו מחילה וסליחה, ולמדפיסים הודיע, שאיש גדול בתורה ובקי נפלא הוא המגיה שלהם, – זה "ר' יהושע דער פוילישער" – ועליהם לנהוג בו כבוד גדול, כראוי ל[[תלמיד חכם]] שכמותו.{{ש}}
([[יהודה ליב אפל]], '''בתוך ראשית התחיה: זכרונות וכתבים מימי "[[חובבי ציון]]" ברוסיה''', תל אביב: דפוס גוטנברג, תרצ"ו 1936, [http://benyehuda.org/appel/betox.html 'האומנים והפועלים בווילנה: בית הדפוס של פין ורוזנקרנץ'], ב[[פרויקט בן-יהודה]]).}} ויחיאל מיכל גוּרלַנד (גורלאנד).

פין יעץ לאחים שלא ידפיסו ספרים שנדפסו בדפוס ראָם – [[ספרות תורנית|ספרי קודש]]: [[סידור]]ים, [[מחזור תפילה|מחזור]]ים, [[חומש (יהדות)|חומש]]ים וכדומה – אלא רק ספרי [[תנועת ההשכלה היהודית|השכלה]], כדי להימנע מתחרות עם ראָם. בעצתו החלו להדפיס את הספר "[[עזריה מן האדומים#"מאור עיניים"|מאור עיניים]]" ל[[עזריה מן האדומים]] ([[המאה ה-16]]) עם הערות [[ליפמן צונץ]], שהדפסתו נגמרה בשנת [[תרכ"ג]]–[[1863]]. אולם משראו שלא קפצו עליו הקונים, נהגו בניגוד לעצתו של פין להגביל את הדפסותיהם לספרי השכלה וספרים אחרים שאינם נוגעים לדפוס ראָם. הדבר העלה את חמתם של בני משפחת ראָם, שהחליטו לעקור את הדפוס בטרם יכה שורש. השותפים הדפיסו ספר שפגע בספרי דפוס ראָם – אז בני ראָם הורידו את מחירו עד למחיר [[עלות]]; השותפים הדפיסו [[תחינות|סידור קרבן מנחה]] עם תרגום ל[[יידיש]] (עבור נשים) שנדפס בדפוס ראָם ומחירו היה תמיד שניים וחצי [[רובל]] – ובני ראָם הורידו את מחירו לרובל וחצי. וכך עשו לכל ספר שפגעו בו השותפים. בנוסף, הם גמלו להם כפועלם ובשנים [[תרכ"ד]]–[[תרכ"ו]]) הדפיסו כמוהם את "מאור עיניים", עם הערות ותיקונים של [[דוד קאסל]]. לדברי פייגנזון, בכך קנו לעצמם בני ראָם הפסדים למען הנקמה.{{הערה|[[שמואל שרגא פייגנזון|שמואל שרגא פייגענזאהן]] (שפ"ן הסופר), 'לתולדות דפוס ראם', בתוך: '''יהדות ליטא''', כרך א: '''יהודי ליטא מהמאה הט"ו עד 1918''', תל אביב: [[עם הספר (הוצאת ספרים)|עם הספר]], תש"ך 1959, עמ' 278 {{ספרי יזכור||ליטא|2866}}, תמונה 300).}}
ואולם, השותפים לא נסוגו והוסיפו להדפיס את ספרי דפוס ראָם – ויכלו לו, כי עמד להם כוח החיסכון וההסתפקות; הם הסתפקו גם עתה למחייתם בשכר דומה לזה שקיבלו בדפוס ראָם, ואת יתר ה[[רווח (כלכלה)|רווח]]ים שהביא דפוסם הותירו בקופת הדפוס.

בהוצאה ובית הדפוס יצאו אור שורת ספרי רומ"ל (רבנים ומלומדים), בהם חלק ניכר של "עברי–טייטש" (תרגומי המקרא ליידיש לילדי ה"[[תלמוד תורה|חדר]]") וספרות תורנית קלאסית – [[תלמוד|ש"ס]], [[משנה|משניות]], "[[עין יעקב (ספר)|עין יעקב]]", כתבי ה[[רמב"ם]], [[ארבעה טורים|טורים]] וכיוצא בזה;
ספרות השכלה ו[[מדעים]] (בין היתר כתבי רש"י פין, [[אד"ם הכהן|אד"ם]] ו[[מיכ"ל]], [[שלמה מנדלקרן|שלמה מַנדלקֶרן]], [[קלמן שולמן]], [[אברהם בער גוטלובר|א"ב גוֹטלוֹבֶּר]], ספר ה[[פיזיקה]] "המנוחה והתנועה" ל[[צבי הירש רבינוביץ (סופר)|צבי הירש רבינוביץ]]) ו[[ספר לימוד|ספרי לימוד]] [[תחיית השפה העברית|עברית]];
"[[מקרא מפורש]]" עם ביאור ליידיש מאת [[יוסף אליהו טריווש|י"א טריווש]], דוד נוטיק וניסן לוין. בסך הכול נדפסו בה כ-350 כותרים של ספרים אלה.
בנוסף, ראו אור בהוצאה כ-100 [[רומן|רומנים]] ספרוני מעשיות (מעשה-ביכלעך) ב[[יידיש]], שהוסיפו להידפס מדי שנה באלפי עותקים במשך עשרות שנים.{{הערה|שם=רייזן, לקסיקון, 183}}{{הערה|על פי [[זלמן רייזן]] ('''לקסיקון''', עמ' 183), הספר היידי הראשון שהופיע בהוצאה היה "קורות ישראל: דיא אלטע געשיכטע פינ’ם פאלק ישראל" (ההיסטוריה העתיקה של [[עם ישראל]]) מאת שמואל רֶסֶר (רעססער), מורה בבית הספר היהודי הממשלתי ב[[בחמוט|בַּחמוּט]] (תר"ל).}}
כמו כן, בבית הדפוס נדפס כתב העת "[[הכרמל (כתב עת)|כרמל]]" של רש"י פין החל בגיליון 14 של שנה ג' ([[י"ח בחשוון]] [[תרכ"ג]]).{{הערה|[[גדליה אלקושי]], 'העיתונות העברית בווילנה במאה ה-19', '''[[העבר]]''' יג (תשכ"ו), 88.}}

עם מותו של רש"י פין ב-[[1891]] קנו האחים מידי בנו בנימין פין את החלק שירש בחברה.{{הערה|שם=רייזן, לקסיקון, 183|{{ספר בארכיון האינטרנט|[[זלמן רייזן|זלמן רייזען]]|ראָזענקראַנץ אברהם-צבי|nybc200693|בספרו: '''לעקסיקאָן פון דער ייִדישער ליטעראַטור, פּרעסע און פילאָלאָגיע''', מהדורה 2, כרך ד, וילנה: [[בוריס קלצקין|ווילנער פערלאג פון ב. קלעצקין]], תר"ץ 1929, עמודה 183|עמוד=101}}.}}{{הערה|שם=פרידברג, תולדות הדפוס}}

לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], בשנת [[תר"ף]] (על פי גרסה אחרת, ב-[[1918]]),{{הערה|שם=רייזן, לקסיקון, 183}} רכשו המו"לים ה[[ורשה|וורשאיים]] הגדולים [[בן-אביגדור]] (א"ל שלקוביץ') ו[[יעקב לידסקי]] ושותפיהם ח' ברמן וא' קגן את הוצאת הספרים ובית הדפוס של רוזנקרנץ ושריפטזצר מידי יורשיהם של האחים, בתקווה להגדיל את [[הוצאת ספרים|הוצאות הספרים]] שלהם; אולם שניהם נפטרו כעבור זמן קצר, ב-[[1921]].
דפוס רוזנקרנץ ושריפטזצר בווילנה הוסיף לפעול עד סוף [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]] לפחות.{{הערה|שם=רייזן, לקסיקון, 183}}

==קישורים חיצוניים==
* {{ספר בארכיון האינטרנט|[[זלמן רייזן|זלמן רייזען]]|ראָזענקראַנץ אברהם-צבי|nybc200693|בספרו: '''לעקסיקאָן פון דער ייִדישער ליטעראַטור, פּרעסע און פילאָלאָגיע''', מהדורה 2, כרך ד, וילנה: [[בוריס קלצקין|ווילנער פערלאג פון ב. קלעצקין]], תר"ץ 1929, עמודות 182–183|עמוד=100}}
* [[יהודה ליב אפל]], '''בתוך ראשית התחיה: זכרונות וכתבים מימי "חובבי ציון" ברוסיה''', תל אביב: דפוס גוטנברג, תרצ"ו 1936, [http://benyehuda.org/appel/betox.html 'האומנים והפועלים בווילנה: בית הדפוס של פין ורוזנקרנץ'], ב[[פרויקט בן-יהודה]]
* {{היברובוקס|[[חיים דוב פרידברג]]|ווילנא|36967|'''תולדות הדפוס העברי בפולניה: מראשית הוסדו בשנת רצ"ד והתפתחותו עד זמננו''', הוצאה ב מושלמת ומתוקנת, מעובדת על פי המקורות; יצא לאור על ידי ברוך פרידברג, תל אביב: (דפוס גוטנברג), תש"י, עמ' 131|עמוד דיגיטלי=138}}
* [[שמואל שרגא פייגנזון|שמואל שרגא פייגענזאהן]] (שפ"ן הסופר), 'לתולדות דפוס ראם', בתוך: '''יהדות ליטא''', כרך א: '''יהודי ליטא מהמאה הט"ו עד 1918''', תל אביב: [[עם הספר (הוצאת ספרים)|עם הספר]], תש"ך 1959, עמ' 278 {{ספרי יזכור||ליטא|2866}}, תמונה 300)
* 'רוזנקרנץ ושריפטזצר', בתוך: [[א"ש שטיין]] (עורך), '''פנקס קלצק''', תל אביב: ארגון יוצאי קלצק בישראל, תש"ך 1959, עמ' 71 ({{ספרי יזכור||קלצק|2315}}, תמונה 81)
* [http://www.rujen.ru/index.php/%D0%A0%D0%BE%D0%B7%D0%B5%D0%BD%D0%BA%D1%80%D0%B0%D0%BD%D1%86 רוזנקרנץ (פדר), אברהם-צבי], באנציקלופדיה לתולדות יהודי רוסיה {{רוסית}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007363623905171|רוזנקרנץ ושריפטזצר (הוצאת ספרים) (וילנה)}}
* {{ארכיון בספרייה הלאומית|990037888570205171|אוסף הוצאת ספרים רוזנקרנץ ושריפטזצר, וילנה.}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}


{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:בתי דפוס עבריים|רוזנקרנץ]]
[[קטגוריה:הוצאות ספרים עבריות|רוזנקרנץ]]
[[קטגוריה:יהדות ליטא]]
[[קטגוריה:יהדות וילנה]]
{{ללא בוט|35}}
{{ללא בוט|198}}