הצגת המקור של הדף "הברית עם הגבעונים"

'''הברית עם הגבעונים''' הייתה הסכם שלום שנכרת על ידי ה[[גבעונים]] ו[[עם ישראל]] ב[[גלגל (אתר מקראי)|גלגל]] ב-{{קישור לשנה עברית|2488}}. הברית נכרתה מבלי שעם ישראל ידע שמדובר בגבעונים, כי משלחת הגבעונים שבאו לכרות עמם ברית הערימו עליהם וטענו שבאו מארץ רחוקה. תיאור כריתת הברית מופיע ב{{תנ"ך|יהושע|ט}}.

==הברית==
לפי הברית, התחייבו העמים לספק האחד לשני חילי עזר ולקיים יחסי שלום. הברית נכרתה בפני משלחת הגבעונים על ידי [[יהושע בן נון]], וכל נשיאי ישראל נשבעו לקיימה. ההחלטה לכריתת הברית נעשתה בלא לשאול את פי ה'. לאחר שלשה ימים, נתגלה שהברית נכרתה עם הגבעונים. עם ישראל כעסו, באו אל הגבעונים, האשימו אותם ברמאות, והגבעונים הודו באשמתם. הגבעונים בקשו שיעשו בהם כטוב בעיניהם, והנשיאים החליטו שהגבעונים יהיו חוטבי עצים ושואבי מים, ואלה יהיו "חילות העזר" שהתחייבו להם הגבעונים.

==השלכות הברית==
===הגבעונים===
מבחינת הגבעונים סימנה הברית שינוי דרמטי במצבם. הגבעונים נתקו את עצמם משאר ממלכות [[כנען]], בהחלטתם לדאוג לאינטרסים שלהם במנותק מהאינטרסים של יתר ממלכות כנען (לכאורה או שלא לכאורה), ולכן החליטו כל ממלכות הדרום להילחם בגבעונים. הגבעונים בקשו מעם ישראל למלא את חובתם בברית ולעזור להם בקרב, וכך ניצלו מהשמדה. ההסכם גרם לגבעונים לרדת ממעמד של ישות עצמאית למעמד נחות ביותר: נתינים{{הערה|{{משנה|קידושין|ד|א}}}}.

===עם ישראל===
נוצר תקדים שבו עם ישראל משלים עם קבוצות מ[[שבעת עמי כנען]]. לאחר שהתגלתה התרמית, הברית עוררה תרעומת על נשיאי ישראל, אך לבסוף, כשמונו הגבעונים לחוטבי עצים ושואבי מים, הכל בא על מקומו בשלום. כתוצאה מהברית, עם ישראל נאלץ לבוא לעזרת הגבעונים במלחמתם, ותוך כך כבשו את ממלכות הדרום, שזממו להילחם בגבעונים.

== הפרת הברית ==
על פי המתואר ב[[ספר שמואל ב]] פרק כא מסתבר כי [[שאול המלך]] הפר את הברית עם הגבעונים בהמיתו אותם. הארץ נענשת בשלש שנות רעב, ועל מנת לכפר על הפרת הברית דורשים הגבעונים מ[[דוד]] למסור לידיהם שבעה מבני שאול, אותם הם מוציאים להורג.

==רקע על פי חז"ל==
ישנן ב[[חז"ל]] שתי שיטות מדוע הגבעונים נאלצו להערים על עם ישראל כדי להשלים עמם: שיטת רבי שמואל{{הערה|{{ירושלמי|שביעית|ו|א}}}} ושיטת [[רבי יצחק|ר' יצחק בן טבלא]]{{הערה|1=מדרש תנחומא נצבים ה}}.

===שיטת רבי שמואל===
לפני שנכנסו עם ישראל לעבר הירדן המערבי, שלח לשם יהושע איגרות המודיעות שיש לתושבים 3 אפשרויות: להילחם, להשלים, או לברוח. מכיוון שהגבעונים החליטו להילחם בהתחלה, הם לא באו בבקשת שלום מעם ישראל. לאחר [[כיבוש יריחו]] וה[[עי]], הגבעונים הבינו שכדאי להם לכרות ברית עם ישראל, אך מכיוון שאחרו את המועד ובני ישראל עברו כבר את הירדן, נאלצו לבא אל בני ישראל ולהשלים איתם בערמה.

===שיטת [[רבי יצחק]] בן טבלא===
לפני שנכנסו עם ישראל לעבר הירדן המערבי, באו הגבעונים אל [[משה]] כדי להשלים עמם, אך משה לא הסכים לכך. משה גם ציווה את יהושע שאם גם אליו יבואו הגבעונים, יסרב להשלים עמם{{הערה|1=ספרי במדבר פינחס קלו}}. לאחר [[כיבוש יריחו]] וה[[עי]], הגבעונים הבינו שכדאי להם לכרות ברית עם ישראל: אם עם ישראל יקיימו את הברית, הם יעברו על ציווי ה' לא לכרות ברית עם [[שבעת עמי כנען]], ואם הם לא יקיימו את הברית, הם יעברו על השבועה שנשבעו לקיום הברית, וכך עם ישראל יענש ולא יירש את הארץ{{הערה|1=ילקוט שמעוני יהושע יט ט}}. מכיוון שעם ישראל כבר מכיר את הגבעונים, נאלצו לבא ולהשלים בערמה. למעשה, התוכנית כשלה, כי הנשיאים הפכו את הסכם השלום לתעודת כניעה ושעבוד.

== לקריאה נוספת ==
* {{דעת|דוד אלגביש|daat/kitveyet/taleley/kritat-2.htm|כריתת הברית בין יהושע ובין הגבעונים|'''טללי אורות ז''', אלקנה: [[מכללת אורות ישראל]], תשנ"ז}}
* {{דעת|יעקב חרלפ|daat/kitveyet/shana/habrit-4.htm|הברית עם הגבעונים|'''שנה בשנה''' (תשס"ב) 17–31}}
* רות וולפיש, [https://www.herzog.ac.il/vtc/tvunot/mega45_walfish.pdf הגלוי והסמוי בפרשת הגבעונים], '''[[מגדים (כתב עת)|מגדים]] מה''', [[הוצאת תבונות]], תשס"ז, עמוד 49–59

== קישורים חיצוניים ==
* {{מטח|ד"ר רוני מגידוב|הגבעונים|13388}}
* הרב ד"ר יהושע רייס, [https://www.etzion.org.il/he/tanakh/neviim/sefer-yehoshua/יהושע-פרק-ט-סיפורי-הכיבוש-סיפור-הגבעונים-וזיקתו-לסיפורי-המלחמות סיפור הגבעונים וזיקתו לסיפורי המלחמות], באתר [[ישיבת הר עציון]]
* שולמית הראבן, "נביא", דביר הוצאה לאור, 1988 סיפור דמיוני על הגבעונים ובריתם עם  יהושע
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{ספר יהושע}}

[[קטגוריה:מאורעות בספר יהושע]]
[[קטגוריה:בריתות במקרא]]
[[קטגוריה:הסכמי שלום]]
[[קטגוריה:הונאה]]