הצגת המקור של הדף "הדרה חברתית"

'''הדרה חברתית''' היא הוצאה של אדם מהכלל, וניסיון להרחקה שלו מהחברה.

נהוג להשתמש במונח "הדרה", בעיקר בשיח [[פוסטקולוניאליזם|פוסט-קולוניאלי]], [[פמיניזם|פמיניסטי]] וחברתי, כדי לציין [[מבנה חברתי]], פיזי ואי-שוויוני, המוציא מהכלל חברים בקבוצות מסוימות שבתוכו, ומתוך כך אחראי באופן ישיר למיקומם בשולי המערך החברתי, לתחושת הקיפוח, ולחוסר יכולתם להשתלב ולקחת בו חלק. הדרה יכולה להתרחש בשדה הפוליטי, ה[[כלכלה|כלכלי]], ה[[חברתי]], החינוכי{{הערה|שם=קצ'רגין, עופר1|קצ'רגין, עופר. (2013). על ההורה 'הטוב' ועל ההורה 'האחר': 'האחרה' (Othering) והדרה בשיח מומחים לקשיי למידה. דברים, 6: 77-98}}, ה[[תרבות]]י, או הפיזי. כאשר האחראים לכך הם גורמים בני השפעה וכוח חברתי הקובעים את המדיניות ומוציאים אותה לפועל.

== הגדרה בסיסית ==
הדרה היא הוצאה מהכלל, הרחקה, איסור ומניעה. שורש המילה הוא נד"ר דבר המלמד על מידת החומרה הקשורה בהדרה כאיסור. בין ההפכים להדרה ניתן לציין את המושגים הכללה ושיתוף.
על ידי הבניה ועל ידי שיקוף מציאות והנצחתה, מעצבים את הזהות של האחר, ומוציאים אותו מחוץ לגדר, ובתוך כך מגדירים את עצמנו, תוחמים את גבולותינו, (לדוגמה: אני לא גבר, אני לא ערבי, אני לא יהודי.) וכך מחזקים אחידות של זהות קבוצתית. על פי אסכולה זו האידאולוגיה הדכאנית ביותר היא [[פטריארכיה]] קפיטליסטית לבנה. הקבוצה המודרת נוכחת מול הנורמלי, הבריא, המושלם ובעל היכולת.{{הערה|קמה, עמית ופירסט ענת (2015). "על ההדרה". תל אביב:רסלינג}}
בספרות הענפה שהתפתחה בנושא מקובל להניח כי הדרה חברתית היא התהליך שבגינו קבוצות מסוימות באוכלוסייה נדחקות לשוליים ונמנע מהן להשתתף השתתפות מלאה בחיי החברה בה הם חיים. ההדרה החברתית נובעת בעיקר מסיבות כלכליות ועוני. אך גם מחינוך והשכלה בלתי מספיקים, מבריאות לקויה, וכן מהעדר כישורים תעסוקתיים נאותים ו[[כישורים חברתיים]] אחרים.
מועצת השרים של [[האיחוד האירופי]] של הממשלות קיבלה החלטה ב-1989 בהסכם אמסטרדם שקראה להילחם בהדרה חברתית ולקדם אינטגרציה ו"אירופה של סולידריות". נקבע שהמאבק בהדרה חברתית הוא אחת ממטרות המדיניות של האיחוד.{{הערה| דורון אברהם. (2006). "בין הדרה חברתית למדיניות חברתית – נייר עמדה". ירושלים: האוניברסיטה העברית}}

הסיבות להדרה יכולות להיות רצונם של גורמים שולטים לשמור על ה[[הגמוניה]], תפיסה [[היררכיה|היררכית]] של המציאות, והבניה של זהות ועוצמה המתבססת על דיכויו של מי שנתפס כ[[אחר (מדעי החברה)|אחר]]. סיבות אחרות יכולות להיות שתכנון המבנים החברתיים או הפיזיים בוצע על ידי [[אליטה]] או אדם, באופן שיבטיח לדעתו באופן מרבי את צרכים של קבוצה אותה הוא מכיר, ודבר זה מוביל לתפקוד לקוי ואף פוגעני כלפי קבוצות אחרות.

אופני פעולה שנועדו להקטין או למנוע הדרה כוללים תכנון נהלים או שיטות שמחזקים [[נגישות]], [[שקיפות (מנהל)|שקיפות]], [[שיתוף הציבור]], [[העצמה]] ו[[שוויון הזדמנויות]].

== קבוצות מודרות ==

הקבוצות העיקריות המודרות בשל היותן שונות מהקבוצה העיקרית והשלטת: לאום, [[שפת אם]], צבע עור, עניים, נשים, נוער, [[אנאלפביתיות|אנאלפביתים]], דתיים, חילוניים, מעמדות נמוכים, חסרי אזרחות, [[מהגר עבודה|עובדים זרים]], מהגרים, פליטים, תושבי אזורי מגורים- טריטוריה, בעלי נטייה מינית שונה, נכים וחולים, זקנים, ילדים.
2 סוגי קבוצות של יחידים מודרות:

1. '''תלויה בנסיבות שאינן תלויות באדם:''' נשים, נכים, הומואים.

2. '''משתנה עם החיים:''' ילדים, זקנים, מהגרים. ויש גם קבוצות שבחרו וחיות על פי תפיסת עולם וזהות שונות שמודרות בשל כך, כמו חילונים או דתיים.

חנה ארנדט הדגישה את ההדרה המוחלטת של עמים חסרי מדינה, שהובילה להשמדתם. שייכות לקהילה מוגדרת מבחינה גאוגרפית וסימבולית חשובה יותר מזכויות ליברליות, כי השייכות מגוננת בעוד שלפליטים אין כלל הגנה. כלומר, ביטול או אי מתן אזרחות מבטלת כל הגנה עליהם. כמו שעשו ליהודים.{{הערה| לאור, יצחק. אף מילה על ציונות: ארנדט והמחשבה הלאומית. בתוך זרטל, עידית. וצוקרמן, (2004). "חנה ארנדט: חצי מאה של פולמוס". תל אביב: הקיבוץ המאוחד.}}

==דוגמאות להדרה חברתית==
דוגמה נפוצה להדרה חברתית היא שימוש בשפה שמובנת לקבוצה מסוימת אך לא מובנת לקבוצות אחרות. אם לדוגמה, מסמכים בעלי משמעות [[משפטים|משפט]]ית כמו [[חוק]]ים, [[חוזה|חוזים]], [[פסק דין|פסקי דין]], ו[[קנס]]ות מנוסחים בשפה שאינה מובנת ל[[קבוצה חברתית]] מסוימת, דבר זה מקשה על חברי הקבוצה לעמוד על זכויותיהם.

טענה דומה קיימת לגבי הניסוחים המשפטיים באופן כללי - בעוד שאנשים עשירים יכולים לשכור עורכי דין שיכולים לקרוא את החוקים ולייצג את האינטרסים שלהם, אנשים עניים אינם יכולים לעשות כך, ולפיכך, פעמים רבות, אין הם מודעים לזכויות המוקנות להם בחוק.

הדרה נוספת על רקע שפה הוא שימוש בשילוט הכוונה שאינו מובן לחברי קבוצה מסוימת. בישראל לדוגמה, במשך שנים רבות שלטי הכוונה עם שמות רחובות היו בשפות [[עברית]] או [[אנגלית]] בלבד ללא כיתוב בשפה ה[[ערבית]].

סוג הדרה לשונית אחרת היא [[אנלפבתיות]]. בהקשר זה, במדינות רבות בעבר ובחלק ממדינות [[העולם השלישי]] כיום, מנעו מנשים ללמוד קרוא וכתוב. סוג דומה של הדרה נוסף הכרוך בהשכלה הוא [[נומרוס קלאוזוס]] - הגבלת מספר הסטודנטים בבתי ספר תיכוניים ובאוניברסיטאות על רקע פוליטי או דתי.

הדרה תרבותית יכולה להתקיים כאשר ל[[אליטה]] יש תרבות שאינה נהירה לקבוצות אחרות, ואשר למידה של תרבות זו דורשת ממון רב או כניסה למסגרות חברתיות אשר סגורות לקבוצות אלה. חברי האליטה משתמשים בידיעה המשותפת של התרבות כדי לבדל את עצמם מקבוצות "נחותות" יותר. בחברה האנגלית לדוגמה, היו נהוגים טקסים ונימוסים שונים שנלמדו בבתי ספר פרטיים, ואשר לא היו מוכרים לשכבות העניות יותר.

הדרה נוספת מתבטאת בהימנעות מהצגת אוכלוסייה מסוימת בטלוויזיה ובפרסומות. באירוניה נאמר כי במאה ה-20 נהפך הציווי של '[[והדרת פני זקן|והָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן]]' ל"הִדַּרְתָּ פני זקן"{{הערה|1={{השילוח|רחל היימן ושיר היימן|לצעוד בטוב אל הזִקנה|לצעוד-בטוב-אל-הזִקנה|15, יוני 2019}}}}.

ההדרה יכולה להתבצע גם באופן פיזי בעיקר בנושא התחבורה, על ידי תכנון שאינו מותאם לקבוצה מסוימת. דוגמה אחת לדבר זה הא גישה למקומות ציבוריים שאינה מותאמות ל[[נכות|נכים]]. דוגמה אחרת היא תכנון רחובות עירוניים כך שהם משרתים בעיקר כלי רכב פרטיים ומקשים על [[עיוורון|עיוורים]], הולכי רגל, הורים עם [[עגלת ילדים|עגלות ילדים]], קשישים או רוכבי אופניים. לדוגמה, עיריות המאפשרות לרכבים לחנות על המדרכות באופן שחוסם את המדרכה לעגלות ילדים, או תכנון של רחובות באופן שמסכן [[הולכי רגל]]. כבישים ראשיים מאפשרים לבצע הדרה של תושבי שכונות עוני על ידי חציצה בינם ובין מקומות בילוי מסחר ועבודה, ושכונות יקרות יותר. דוגמה נוספת להדרה היא העדר [[תחבורה ציבורית]] נוחה לשכונות או לערים עניות. דוגמה להדרה כזו הייתה שיכונם של עולים חדשים שהגיעו לישראל ביישובים מרוחקים ממקורות השכלה ופרנסה.

===בישראל===
מחקרים רבים מצביעים על כך שבחברה הישראלית, ה[[מזרחים]] וה[[ערבים]] הן קבוצות מודרות ומוחלשות; כך גם קבוצות כמו [[נכות|נכים]], [[מחלת נפש|נפגעי נפש]], [[הומוסקסואליות|הומוסקסואלים]], תושבי ה[[פריפריה]] ו[[מיעוט]]ים נוספים. קבוצות אלו סבלו במשך שנים ממצב של אפליה ממסדית, תרבותית וחברתית. על אף שמצבן השתפר עם השנים, קבוצות אלו עדיין סובלות מהדרה מתמשכת.

'''דוגמאות שכיחות למצבי הדרה בישראל:'''
* '''הדרה בשיח מומחים''' - מחקר שבחן את השיח ההיסטורי של מומחים לקשיי למידה בישראל מצא, ששיח זה ייצר הדרה של הורים לילדים מתקשים, שנמנו על אוכלוסייה מזרחית, מעוטת השכלה וממעמד נמוך. הורים אלו של ילדים שזוהו 'כטעוני טיפוח' תויגו 'כבעייתיים' באמצעות סדרה של סטריאוטיפים שליליים ואף הובנו כסובלים מפתולוגיה נפשית וחברתית. הבנייה זו של הורים לילדים טעוני טיפוח כהורים "אחרים", התבטאה גם בזיהוי הקשיים של ילדיהם כנבדלים מבחינה איכותית מקשיים דומים ואף זהים של ילדים שלא נמנו על האוכלוסייה 'טעונת הטיפוח'. הדרה טקסטואלית זו שבשיח המומחים עתידה הייתה גם למצוא ביטוי ממשי בהסללתם החינוכית מטה של הילדים 'טעוני הטיפוח' ובהדרתם בבתי ספר ובהקשרים חברתיים נוספים{{הערה| שם=קצ'רגין, עופר1 |קצ'רגין, עופר. (2013). על ההורה 'הטוב' ועל ההורה 'האחר': 'האחרה' (Othering) והדרה בשיח מומחים לקשיי למידה. דברים, 6: 77-98}}.
* '''הדרה בלימודי ההיסטוריה''' - בעבודתו של האמן [[מאיר גל]], "תשע מתוך ארבע מאות", מופיעה תמונה של גל אוחז בתשעת העמודים הבודדים הדנים ב[[היסטוריה]] של המזרחים מתוך ארבע מאות העמודים הדנים "בהיסטוריה של עם ישראל". עבודה זאת מביעה מחאה על ההדרה של יהדות ארצות האסלאם מלימודי ההיסטוריה בתיכון. 
* '''הדרה בתחום הפרסום''' - דורית דיין בעבודת התזה שלה בדקה למעלה מ-700 [[פרסום|פרסומות]] ומצאה שיש פחות מזרחים בפרסומות. הפרסומות בהן הופיעו מזרחים היו בעיקר בתחומים לא "יוקרתיים", כגון [[בישול]] ו[[ניקיון]].
* '''הדרה בשמות הרחובות בישראל''' - רק מיעוט משמות ה[[רחוב]]ות בישראל נקראים על שמותיהם של נשים, גברים מזרחים וערבים.
** '''הדרת נשים''' - בולטת במיוחד הדרת נשים משמות הרחובות בערי ישראל. בערים הגדולות רק אחוזים בודדים מהרחובות שקרויים על שמות אישים, קרויים על שמות נשים. ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]] למשל, הידועה באופי הליברלי והחופשי שלה, רק 2% משמות כל הרחובות בה קרויים על שמות של נשים, ורק 5% מתוך הרחובות שקרויים על שם אישים, קרויים על שם נשים. בערים הגדולות האחרות המצב לא שונה באופן משמעותי<ref>{{ynet|נעם ברקן|בחיפה ובירושלים עשרה אחוזים, בת"א חמישה בלבד: למה לא נותנים לרחובות שמות של נשים?|economy/article/ry4uyxgh3|22 במאי 2023}}</ref>.
** '''הדרת ערבים''' - בתל אביב יפו, בתחומי [[יפו]] עצמה, נכון לשנת [[2021 בישראל|2021]], רק חמישה רחובות נושאים שמות של ערבים, המהווים רוב מכריע של תושבי האזור. יותר מ-90 רחובות נושאים עדיין שמות של מספרים, מבלי שינוצלו לצמצום חוסר האיזון הקיים שם בתחום זה{{הערה|{{הארץ|אורי ניר|רק חמישה רחובות ביפו נושאים שמות ערביים|0000017f-eafa-d0f7-a9ff-eeff8b1f0000|22 במאי 2001}}}}.
** '''הדרת דמויות "מזרחיות"''' - גם בתחום זה קיימת הדרה, גם אם אין נתונים מספריים על כך. פרופ' [[מעוז עזריהו]] מ[[אוניברסיטת חיפה]] שחוקר את הנושא צופה, שבמהלך [[שנות ה-20 של המאה ה-21|שנות ה-20]] של המאה הנוכחית ייקראו יותר ויותר שמות רחובות על שם גברים ונשים ממוצא מזרחי{{הערה|{{גלובס|גיא ליברמן|"בקרוב רחובות ייקראו ע"ש נשים או מזרחים, ועדיף נשים מזרחיות"|1001304175|30 באוקטובר 2019}}}}.
* '''הדרה בשיח ה[[הקרבה]], ה[[שכול]] וה[[הנצחה]]''' על בסיס שיוך פוליטי בעקבות [[השואה]] ו[[מלחמת העצמאות]]. חלקם של [[הבונד|הבונדיסטים]], [[קומוניזם|הקומוניסטים]] וה[[רוויזיוניסטים]] - [[אצ"י]], שהיו הכוח המיומן והמשמעותי ב[[מרד גטו ורשה]] הודר מן ההיסטוריוגרפיה הישראלית לטובת חלקו של [[אי"ל]] בשר מבשרו של הממסד הארץ ישראלי. תרומתם של [[שורדי השואה]] - מגויסי [[מח"ל]] ואחרים במלחמת השחרור, שני שלישים מהכוח הלוחם של [[צה"ל]] מ[[קרבות עשרת הימים]], לעומת חלקו של [[הפלמ"ח]] לא נודע בציבוריות הישראלית. היחס המפלה בין השכול של [[רבקה גובר]] לשכול של [[רבקה גרבובסקי]].

== הדרת נוער ==
הדרה של בני נוער נפוצה מאוד. הדרה חברתית תלויה במקומו של הפרט בחברה: גזע ומגדר; תרבות וערכים. וממאפיינים מבניים של מערכות החינוך וההכשרה התעסוקתית. חוקרים רבים טוענים כי תוכנית הלימודים היא ביטוי למסורת סלקטיבית, המעשירה את התלמידים במידע מסוים ומדיניות מסוימת התלויים בשוק הכלכלי. יישום הסטנדרטים הנוקשים המרכיבים את תוכנית הלימודים אינו משוחרר אף פעם מהקשר חברתי, כלכלי ומוסדי. בכך משעתקים בתי ספר את השיח, את הערכים ואת זכויות היתר של האליטות הקיימות, ומאפשרים לקבוצות האליטה להימצא בעמדה של כוח והשפעה אסימטרית. פאולו פריירה קרא לשעתוק החברתי באמצעות החינוך בשם "תרבות השתיקה" זהו מפעל להחדרת התרבות השלטת והערכים שלה, והתעודות משמרות את הסדר הקיים בכך שהן מאשרות כישרונות חברתיים מסוימים ודוחות את האחרים. לטענתו, מורים מחילים קטגוריות אלו של תפישה על תלמידיהם, ומשעתקים את הסדר הקיים בלי שהם מודעים לכך.{{הערה| מור, פלורה. (2006). "לראות את הילדים מדריך ליצירת סביבה חינוכית מגדלת לתלמידים בסיכון". ירושלים: אשלים.}}
תהליכי הדרה אלו באים על מנת למקסם את ההצטיינות של החציון העליון. אלו נעשים באמצעות כלי בחינה מדירים: 1. שיפוט של תוצאה לעומת תהליך. 2. מבחן לעומת עבודה. 3 דרישה של נייטרליות כביכול. 4. קביעת קריטריונים למתן ציונים. המשימה העומדת לפתחה של מערכת החינוך כיום היא הפחתה של ההדרה הפנימית וחיזוק מנגנוני ההכלה.{{הערה| ראזר, מיכל. ושות' (2013). הכלה והישגים בחינוך: יעדים סותרים או משלימים? "דברים" 6. אורנים}}

== הדרת ערבים ==
הפלסטינים מודרים בכל האזור, לא רק במדינה ישראל. אדוארד סעיד טען ש"בכל מקום שבו נמצאים פלסטינים במדינות ערב, שם תמצא חוקים ותקנות המונעים מהם סטטוס מלא של תושבים ותקנות האוסרות עליהם לעבוד ולנסוע והתובעות מהם רישום בתחנת המשטרה הסמוכה על בסיס חודשי." סעיד מתייחס לישראל כקולוניאליסטית המתעלמת מאי השוויון שהיא יוצרת והדה -לגיטימציה ודה-הומניזציה של הפלסטינים שאליה נלווית הדרה, ניצול, אפליה ודיכוי ברבדים שונים.{{הערה|גור-זאב, אילן. (2004). "לקראת חינוך לגלותיות". תל אביב: רסלינג.}}
מאז הקמת מדינת ישראל מתקיימת אפליה ממוסדת ,קיפוח והדרה של המיעוט הערבי כפי שכתבה ועדת "אור": אזרחי המדינה הערבים חיים במציאות שבה הם מופלים לרעה כערבים. מצד שני המדינה מוגדרת כיהודית והדבר מתורגם לסמלים, לחקיקה ולמדיניות אשר גורמת לערבים אזרחי המדינה תחושות של הדרה וזרות. החינוך לחיים משותפים צריך להתקיים ברצף מגן חובה ועד סוף בית ספר תיכון.{{הערה| סלומון, גבריאל ועיסאווי, מוחמד. (2009). "דו"ח הוועדה הציבורית לגיבוש המדיניות לגיבוש המדיניות ממלכתית בנושא חינוך לחיים משותפים בין יהודים לבין ערבים בישראל"}}
הדרת נשים ערביות: נשים ערביות סובלות מהדרה מרובה כנשים, כעניות, כשוליות מעמדית, כסוטות חברתית, וכערביות. חוק יחסי הממון אינו מאפשר לגרושה לקבל חלק שווה והיא נותרת חסרת הגנה מפני החוק האזרחי והדתי. מדיניות ההדרה של המדינה תורמת לחיזוק המבנה הפטריארכלי ולהחרפת מצב הנשים.{{הערה|מלר, טל. (2017). "שוליות מרובה אימהות יחידנית בחברה פלסטינית בישראל". תל אביב:רסלינג}}

== דרכי התמודדות ==
ההדרה פוגעת קודם כל באופן ישיר בתנאי החיים של האנשים המתנסים בה בחיי היום יום. היא יכולה גם לעבור מדור לדור ולפגוע בסיכויי החיים של אנשים בדור הבא. תנאי ראשוני לגיבוש אסטרטגיות לטיפול בבעיות ההדרה הוא גילוי התופעה, העלאתה על פני השטח ומתן פומבי לקיומה. השינוי הנדרש הוא מעבר ליחסי גומלין במקום ההדרה.
הדרך מהדרה ליחסי גומלין היא אינטראקציות שישפיעו על חיי הבודדים והקולקטיב המודרים, אינטראקציות בהם שני הצדדים נתרמים זה מזה במהלך המפגש, כך יחסי הגומלין אינם רק מטרה אלא דרך אל מחוץ להדרה. כדי להיחלץ מהדרה, על המודר להפסיק להיות קורבן ובעקבות כך גם המדיר יפסיק להדיר, ישתחרר מההדרה ההדדית ויעסקו ב[[מיזם משותף]] והדדי ויחסי גומלין.{{הערה| רוזנפלד, מ. יונה. (2017). "למידה מהצלחות – מהדרה ליחסי גומלין". תל-איבי: רסלינג.}}


==ראו גם==
*[[אפליה]]
*[[פמיניזם מזרחי]]
*[[פוסטקולוניאליזם]]
*[[תרבות הביטול]]

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקימילון=הדרה}}
* [https://web.archive.org/web/20120109013603/http://hebrew-academy.huji.ac.il/sheelot_teshuvot/MivharTeshuvot/Pages/19121101.aspx הַדָּרָה], באתר של [[האקדמיה ללשון העברית]]
* {{nrg|[[רוביק רוזנטל]]|הזירה הלשונית: הדרת נשים והדרת קודש|319/080|22 בדצמבר 2011|47|2}}
* [[אברהם דורון]], [http://www.molsa.gov.il/About/OfficePolicy/Documents/hadaradorona.pdf בין הדרה חברתית למדיניות חברתית], באתר [[משרד הרווחה והשירותים החברתיים]], דצמבר 2006
* {{הרעיונות|exclusion|הדרה}}
* {{TheMarker|ענת ג'ורג'י|מענת גוב עד רונית אלקבץ: משהו חדש קורה ברחובות, אבל זאת עדיין טיפה בים|00000185-5d31-d68b-a7ef-7db9a41b0000|30 בדצמבר 2022}}
* {{ynet||קליפורניה: ביהמ"ש ייבחן מחדש תיקי נידונים למוות, בעקבות הדרת יהודים מחבר המושבעים|news/article/sj5uqvgq0|14 במאי 2024}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:תאוריות סוציולוגיות]]
[[קטגוריה:פמיניזם]]
[[קטגוריה:אפליה]]