הצגת המקור של הדף "הלשכה לקשרי מדע"

'''לק"ם''' או '''הלשכה לקשרי מדע''' הייתה גוף ביון ישראלי שפעל במסגרת [[משרד הביטחון]] בשנים [[1957]] עד [[1986]]. הלשכה הוקמה כדי לאבטח את [[הקריה למחקר גרעיני]] (קמ"ג), וכדי להשיג טכנולוגיות רגישות ו[[מודיעין טכנולוגי]] שאי אפשר היה להשיג באופן גלוי. עם השנים התפתחה הלק"ם לזרוע מודיעינית לצד [[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים|המוסד]], ה[[שירות הביטחון הכללי|שב"כ]] ו[[אגף המודיעין]]. היא התפרסמה ונסגרה בעקבות חשיפתו של [[ג'ונתן פולארד]] שריגל מטעמה ב[[ארצות הברית]]. בזמן פעולתה נחשבה הלק"ם לגוף המודיעין הסודי והמסתורי ביותר.

==היסטוריה==

ראשיתה של הלק"ם בהחלטת [[ממשלת ישראל]] בתחילת [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות החמישים]] להשיג יכולת גרעינית. מנכ"ל משרד הביטחון דאז, [[שמעון פרס]] קשר קשרים עם ממשלת [[צרפת]] שסיפקה ידע רב ואף את ה[[כור גרעיני|כור הגרעיני]] המופעל ב[[הקריה למחקר גרעיני|קריה למחקר גרעיני]] (קמ"ג) ב[[דימונה]]. כדי לאבטח את הפרויקט ולעזור בהשגת מידע הוקמה במשרד הביטחון הלק"ם. יש הטוענים כי גוף זה הוקם במקביל לשב"כ כדי לא לאפשר דריסת רגל בפרויקט ל[[איסר הראל]], ששלט ב[[קהילת המודיעין הישראלית]].

בראשית דרכה היו ללשכה שמות שונים, ביניהם "מפעלים מיוחדים" ו"המשרד לתפקידים מיוחדים", ורק מאוחר יותר שונה שמה ללק"ם. באותם ימים עמד בראשה [[בנימין בלומברג]], ששימש גם כקצין הביטחון הראשי של משרד הביטחון וראש אגף בשב"כ.

הלק"ם הייתה אחראית על אבטחת העבודות להקמת הכור ובדיקת העובדים בו בשנים [[1961]]-[[1960]]. לפי מספר פרסומים היא הייתה גם הגוף האחראי על השגת [[אורניום]] להפעלת הכור. כך למשל בשנת [[1968]] במסגרת "[[מבצע פלומבט]]", רכשה מדינת ישראל 200 טונות של [[אורניום]] טבעי, המכונה בעגה המקצועית "[[עוגה צהובה]]" מחברה [[בלגיה|בלגית]] ש[[כרייה|כרתה]] אותו ב[[הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו|קונגו]]. למרות שיעדו המוצהר של המטען היה [[איטליה]], הספינה שהובילה את המטען מ[[אנטוורפן]] פגשה בלב ים ספינה אחרת של חברת [[צים]] והעבירה אליה את האורניום, שהגיע לישראל.

מלבד הקמ"ג הייתה הלשכה אחראית גם ל[[המרכז למחקר גרעיני|מרכז למחקר גרעיני]] (ממ"ג) ב[[נחל שורק]] (ליד [[יבנה]]). עם השנים הרחיבה הלק"ם את המנדט שניתן לה והפעילה סוכנים שעסקו בהשגת מידע טכנולוגי ומודיעיני במדינות זרות. בתוך הלשכה הוקם גם ה[[מלמ"ב]], הגוף שירש את השב"כ באחריות על הביטחון של משרד הביטחון והתעשיות הביטחוניות. בשנת [[1974]] הוצא המלמ"ב מהלק"ם והפך להיות גוף עצמאי במשרד הביטחון.

הלק"ם הייתה מעורבת גם בעקיפת [[אמברגו]] הנשק הצרפתי שהוטל על ישראל בעקבות [[מלחמת ששת הימים]] על ידי הברחת [[ספינות שרבורג]]. לצורך הסוואת המילוט הוקמה כשנה לפני המילוט עצמו, בעזרתו של [[מילה ברנר]], מבעלי [[החברה הימית להובלת פרי]] וקשריו עם איש הספנות הנורווגי סיים, חברת קש נורווגית לחיפושי נפט בשם "סטארבוט", שנרשמה ב[[פנמה]]. אנשי החברה היו סוכני [[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים | מוסד]] מן ה[[לק"ם]] תחת פיקודו של בנימין בלומברג.

כמו כן היה הלק"ם מעורב בהשגת תוכניות ה[[מיראז' 5]], שיוצר אחר כך ב[[התעשייה האווירית|תעשייה האווירית]] תחת השם "[[נשר (מטוס)|נשר]]". התוכניות הושגו בעזרתו של המהנדס [[אלפרד פראונקנכט]] שעבד ב[[דאסו תעופה]] והעביר אותן ל[[נחמיה קין]]. בעקבות זאת הוכרז קין כ[[אישיות בלתי רצויה]] בשווייץ.

[[קובץ:Rafi eitan big.jpg|שמאל|ממוזער|130px|[[רפי איתן]]]]
בשנת [[1981]] הוחלף ראש הלק"ם [[בנימין בלומברג]] ב[[רפי איתן]], ששימש גם כיועץ לענייני [[טרור]] לראש הממשלה [[מנחם בגין]].

החל משנת 1984 הפעילה הלק"ם את [[ג'ונתן פולארד]] כסוכן ב[[ארצות הברית]]. פולארד העביר לישראל מידע שאליו נחשף במסגרת שירותו כקצין ב[[קהילת המודיעין האמריקאית|מודיעין הצי האמריקאי]]. הוא הופעל במשך שנה וחצי על ידי [[אביאם סלע]], אלוף-משנה ב[[חיל האוויר הישראלי]] ששהה בארצות הברית בחופשת לימודים. הפעלתו של פולארד היוותה חריגה מהמדיניות שבה נהגו לפני כן בקפדנות, לפיה ישראל נמנעת מאיסוף חומרי גלם מודיעיניים ממקורות בפנטגון. על פעילות זו אמר האלוף [[שלמה גזית]]: "אני רוצה להבהיר - אם עליי לבחור בין הרווח המודיעיני שבקבלת ידיעות מאנשי קשר כאלה לבין הסכנה הפוליטית של התפוצצות הפרשה, אין לי ספק שאני מוותר לגמרי על כל המידע שקיבלנו או שאנו עשויים לקבל בעתיד."{{הערה|{{קישור כללי | כתובת = https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=94803389#27.976.6.default | כותרת = מבט מל"מ: כתב עת לענייני מודיעין וביטחון, גיליון 52, עמ' 27 | הכותב = |מידע נוסף = באתר [[המרכז למורשת המודיעין]]|תאריך = דצמבר 2008|תאריך_וידוא = 24 באפריל 2021}}}}

בנובמבר [[1985]] נעצר פולארד על ידי הרשויות האמריקאיות. אביאם סלע הצליח לחמוק ארצה, אך קידומו בחיל האוויר נחסם עקב לחץ כבד של ארצות הברית. הפרשה גרמה נזק גדול ליחסים בין ישראל לארצות הברית, ועלתה השאלה כיצד אושרה פעילות כזו. בישראל הוקמו שתי ועדות חקירה שקבעו כי פולארד הופעל על ידי הלק"ם ללא ידיעת שרי הביטחון, [[יצחק רבין]] ו[[משה ארנס]]. כתוצאה ממסקנותיהן של ועדות חקירה אלו פורקה הלק"ם וסמכויותיה הועברו ל[[הממונה על הביטחון במשרד הביטחון|ממונה על הביטחון במשרד הביטחון]]{{הערה|1={{הארץ|אמיר אורן|פרדוקס פולארד: נתניהו יחזיר את אולמרט?|1.2202145|29 בדצמבר 2013}}.}}.

==לקריאה נוספת==
* [[יוסי מלמן]] ודן רביב, "'''מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין'''", הוצאת [[ידיעות ספרים]], [[2012]].

==קישורים חיצוניים==
* {{הארץ|יוסי מלמן|דיסקרטי|1.1528735|20 באפריל 2005}}.
* {{וואלה!|יוסי מלמן ודן רביב|כש"הטייס הנאצי" עזר לישראל לקנות 200 טון אורניום|2555321|5 באוגוסט 2012}}
* {{nrg|שרה ליבוביץ-דר|סיפורו של סוכן: בכיר הביון הישראלי מדבר|354/146|7 באפריל 2012|1|2}}.

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{קהילת המודיעין הישראלית}}
[[קטגוריה:הלשכה לקשרי מדע|*]]
[[קטגוריה:ישראל: היסטוריה|לשכה]]
[[קטגוריה:קהילת המודיעין הישראלית|לשכה]]
[[קטגוריה:משרד הביטחון|לשכה]]
[[קטגוריה:תוכנית הגרעין הישראלית|לשכה]]