הצגת המקור של הדף "המערכה הגדולה"

[[קובץ:Degem Mischan made by Michael Osnis 111.jpg|280px|ממוזער|דגם מערכות האש שעל [[מזבח העולה]]]]
'''המערכה הגדולה''' הייתה מערכת ה[[אש]] המרכזית מבין שלוש מערכות האש שהיו דולקות על [[מזבח העולה]] (בנוסף ל[[מערכת הקטורת]] ו[[מערכת התמיד]]). מערכה זו הייתה המרכזית מבין מערכות האש של מזבח העולה, משום שעליה נשרפו כל ה[[קורבן (יהדות)|קורבנות]] שהוקרבו ב[[בית המקדש]] לאחר [[שחיטה|שחיטתם]].

==אש המערכה==
אש המערכה לא הודלקה בדרך רגילה, על ידי בני אדם. בפעם הראשונה שעבדו את עבודת הקורבנות ירדה [[אש]] מן ה[[שמיים]] ובערה על מזבח העולה, ומאז דאגו הכוהנים להמשיך ולכלכל אותה, כדי שלא תכבה. מדי יום היו מסדרים לפני הקרבת [[קורבן התמיד]], את המערכה הגדולה עם עצים בצורת שתי וערב, החלק הפנימי של העצים היה נוגע בתפוח שהוא ערימת אפר הקרבנות שעמדה באמצע המזבח. מעל העצים היו מניחים שני גזרי עצים, אותם העלו למזבח בזמן סידור המערכות, וזאת כדי להראות שלא מחכים לנס ולא סומכים עליו.

=== הנסים באש המערכה ===
אש המערכה הייתה פלאית, כפי שמתואר במסכת יומא,{{הערה|1={{בבלי|יומא|כא|ב}}.}} וחלו בה מספר נסים:
*האש לא זזה מעולם מ[[מזבח הנחושת]], ולאחריו מ[[מזבח העולה]]. במשכן, בעת מסעות בני ישראל במדבר כיסו את האש ב[[פסכתר]].
* האש הזו הייתה חזקה במיוחד, וכילתה יותר חומר בערה מאשר אש רגילה.
* גם כאשר נשבה רוח חזקה, וירדו גשמים רבים, אש המערכה מעולם לא כבתה.
* אפילו כל הרוחות בעולם לא הזיזו את עשן הקורבנות שנשרפו באש המערכה שעלה בקו ישר לשמים.
* אש המערכה עצמה, לא העלתה עשן.
* המזבח במשכן היה עשוי מעץ ומצופה בנחושת. ומעולם אש המערכה לא שרפה את העץ או המיסה את הנחושת, אף על פי שהיא הייתה חזקה ביותר.

===סילוק האש===
בימי [[מנשה (מלך יהודה)|מנשה]], המלך החוטא, הסתלקה האש ונעלמה מעל גבי המזבח בגלל חטאיו הרבים.
האש מעולם לא חזרה ולכן צצו בעיות:
לא הייתה אפשרות לשרוף כמות גדולה מאוד של קורבנות ביום אחד עם אש כה קטנה, הרי ב[[שלוש רגלים|שלשת הרגלים]] הקריבו מאות קרבנות ביום!
לכן [[שבי ציון]] בנו מזבח גדול יותר מהמזבח שהיה ב[[בית המקדש הראשון]] כדי שהאש הגדולה יותר תאכל את כל הבשר.
אך גם זה לא עזר, בכל זאת נשארו שאריות בשר, ליום המחרת במקדש.

==העצים למערכה==
העצים למערכה צריכים להיות עצים ללא תולעים.{{הערה|המשנה ב[[מסכת מידות]] אומרת שאת העצים היו בודקים כהנים בעלי [[מום|מומים]] שישבו ב[[לשכת העצים]]. [[s:משנה מדות ב ה|משנה מדות פרק ב משנה ה]]}} המשנה במסכת תמיד אומרת {{ציטוטון|כָּל הָעֵצִים כְּשֵׁרִין לַמַּעֲרָכָה, חוּץ מִשֶּׁל זַיִת וְשֶׁל גֶּפֶן. אֲבָל בְּאֵלּוּ רְגִילִין, {{מונחון|בְּמֻרְבִּיּוֹת|ענפים גדולים}} שֶׁל תְּאֵנָה וְשֶׁל אֱגוֹז וְשֶׁל עֵץ שָׁמֶן}}{{הערה|[[s:תמיד ב ג|מסכת תמיד פרק ב משנה ג]]}} בגמרא{{הערה|תמיד כט ב}} יש מחלוקת מה הבעיה בעצים זית וגפן. לדעה אחת הבעיה היא שיש בהם הרבה מים, ולכן הם מעלים עשן. לדעה השנייה הבעיה היא שאם יישרפו אותם זה ימעט ביישוב ארץ ישראל. הגמרא מוסיפה, שלדעה זו, עצי התאנה שהביאו הם עצי תאנה שאינה עושה פירות.

==סידור המערכה הגדולה==
[[קובץ:סידור המערכה הגדולה.JPG|250px|ממוזער|איור להמחשת סידור המערכה הגדולה]]
את המערכה הגדולה סידרו בצד ה[[דרום|דרומי]]-[[מזרח]]י של [[מזבח העולה|המזבח]]. הכהנים מעלים עצים אל המזבח, ומוסרים אותם לכהן שזכה ב[[תרומת הדשן]], שמסדר את המערכה הגדולה.

במשנה נאמר על המערכה הגדולה {{ציטוטון| וַחֲזִיתָהּ מִזְרָחָה}}. יש מחלוקת בין המפרשים מה משמעות המילה '''חזית'''. לדעת ה[[רמב"ם]] משמעות המילה חזית היא סימון שמשם התחיל סידור המערכה.{{הערה|פירוש המשנה לרמב"ם מסכת תמיד פרק ב משנה ה}} ה[[תוספות יום טוב]] מסביר שלדעת הרמב"ם את שני גזרי העצים שמים במזרח כדי שיסמנו שמשם מתחילים לסדר את המערכה.{{הערה|שם=תוספות|תוספות יום טוב על המשנה במסכת תמיד פרק ב משנה ד}} לדעת ה[[אברהם בן דוד מפושקירה|ראב"ד]] משמעות המילה היא שגזרי העצים יהיו מסודרים בכיוון מזרח־מערב ולא צפון־דרום.{{הערה|השגות הראב"ד על הלכות תמידין ומוספין פרק ב הלכה ז}} לדעת ה[[רבי עובדיה מברטנורא|הברטנורא]], היו עושים במערכה פתח שממנו היו מדליקים אותה (והמילה חזית היא מלשון "מאחזים את האש,{{הערה|שם=תוספות}} והוא היה לצד מזרח.{{הערה|פירוש הברטנורא על מסכת תמיד פרק ב משנה ד}}

כיוון שהמערכה הגדולה הייתה כה גדולה, היו ראשי העצים הפנימיים נוגעים ב[[התפוח (בית המקדש)|תפוח]]. בנוסף לעצים היו מסדרים עוד שני גזרי עצים, כפי שהוזכר מקודם, וגם ב[[תקופת בית שני]] המשיכו במנהג זה.

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{מזבח העולה}}
[[קטגוריה:בית המקדש]]