הצגת המקור של הדף "הערכת מסוכנות (קרימינולוגיה)"

ב[[קרימינולוגיה]], '''הערכת מסוכנות''' היא תהליך [[אבחנה|אבחון]] מקצועי שמטרתו הערכת הפוטנציאל של פגיעה נוספת מצד התוקף, תוך התייחסות למאפייני הפגיעה, מאפייני התוקף ומאפייני הקורבן.<ref name=":0">{{צ-מאמר|מחבר=R. Karl Hanson, Kelly E. Morton-Bourgon|שם=The Characteristics of Persistent Sexual Offenders: A Meta-Analysis of Recidivism Studies.|כתב עת=Journal of Consulting and Clinical Psychology|כרך=73|שנת הוצאה=2005-12|עמ=1154–1163|doi=10.1037/0022-006X.73.6.1154|קישור=http://doi.apa.org/getdoi.cfm?doi=10.1037/0022-006X.73.6.1154}}</ref> הערכת מסוכנות מבוססת על כמה אדנים. למשל, גורמי סיכון אישיים של העבריין, גורמי סיכון נוספים (למשל, חברתיים), הסתמכות על ניסיון וידע קליני עם כלים מחקריים ו[[אקטואריה|אקטואריים]].<ref name=":0" />

הערכת מסוכנות מיועדת להעריך סיכונים עתידיים, לקבוע את ה[[סבירות]] לקיומה של פגיעה עתידית בקורבנות פוטנציאליים, תוך זיהוי גורמי הסיכון המעלים את הסבירות לפגיעה כזו. תפיסה זו באה לדיי ביטוי במהלך שלושת העשורים האחרונים שבהם נעשה שימוש הולך וגובר במונחים "סיכון", "מסוכנות", ו"הערכת מסוכנות" ב[[מדיניות ציבורית]] מתחומים שונים: [[רפואה]], [[חינוך]], [[משפטים]], [[כלכלה]], ועוד.<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=http://www.btl.gov.il:80/Publications/Social_Security/BitahonSocial75/Pages/Bitahon75Article4.aspx|הכותב=מימי אייזנשטדט|כותרת=האם המושג "מסוכנות" מסוכן?|אתר=www.btl.gov.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-05-28}}</ref> שימוש בולט במיוחד קיים ונמצא בתחום הקרימינולוגיה ביחס לעבריינים ו[[עבריינות מין]] בפרט.<ref name=":1" />

קרייג וריטבנגר (2006) הצביעו על ארבעה דורות בביצעו הערכת מסוכנות:<ref>Rettenberger, M., & Craig, L. A. (2017). Actuarial risk assessment of sexual offenders. In D. P. Boer, A. R. Beech, T. Ward, L. A. Craig, M. Rettenberger, L. E. Marshall, & W. L. Marshall (Eds.), The Wiley handbook on the theories, assessment, and treatment of sexual offending (pp. 609–641). Wiley Blackwell.</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=D. A. Andrews, James Bonta, J. Stephen Wormith|שם=The Recent Past and Near Future of Risk and/or Need Assessment|כתב עת=Crime & Delinquency|כרך=52|שנת הוצאה=2006-01|עמ=7–27|doi=10.1177/0011128705281756|קישור=http://journals.sagepub.com/doi/10.1177/0011128705281756}}</ref>

'''הדור הראשון''' התבסס על [[שיקול דעת]] קליני אינטואטיבי – מדובר בגישה קלינית, ביצוע של [[ראיון עומק|ראיון קליני]] מובנה. בגישה זו המעריך אוסף מידע ופרטים על העבירה ממסמכים קיימים, מבצע ראיון קליני מובנה ומסתמך על הידע הקיים בתחום ועל ניסיונו שלו. החיסרון המשמעותי של שיטה זו הוא ההסתמכות היתירה על ידיעותיו ויכולותיו הסובייקטיביות של המעריך.

'''הדור השני''' התבסס על שיטות [[אקטואריה|אקטואריות]] להערכת מסוכנות המבוססות רק או בעיקר על גורמים סטטיים לסיכון (כלומר, גורמים שלא ניתן לשנותם כגון היסטוריה של [[התעללות]] או [[רישום פלילי]]). בדור זה נבנו כלים רבים ורבי השפעה. המשותף לכולם הוא שיטת סכימה משתנה שמטרתה קבלת ציון המשקף את רמת המסוכנות.

'''הדור השלישי''' התבסס על שיטות להערכת מסוכנות הממוקדות בגורמים דינמיים. התפיסה ביחס לגורמים אלה היא, שהם ניתנים לשינוי בעקבות טיפול מותאם ובהתחשב ב[[צרכים קרימינוגניים|עקרונות RNR]].

'''הדור הרביעי''' הצביע על הצורך בשילוב בין השיטות (הדורות) הקודמות במטרה להגיע להערכה שמאפשרת להצביע על רמת המסוכנות הפוטנציאלית, כמו גם התייחסות להתערבויות נדרשות בכדי להפחיתה.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=R. Karl Hanson, Kelly E. Morton-Bourgon|שם=The accuracy of recidivism risk assessments for sexual offenders: A meta-analysis of 118 prediction studies.|כתב עת=Psychological Assessment|כרך=21|שנת הוצאה=2009-03|עמ=1–21|doi=10.1037/a0014421|קישור=http://doi.apa.org/getdoi.cfm?doi=10.1037/a0014421}}</ref>

אמצעי זה, העומד בבסיסו של ה[[חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין]], מניח כי ניתן לקבוע מהי הסבירות שעבריין יחזור לבצע בעתיד עבירות ובאילו כלים יש להשתמש כדי לצמצם הסתברות זו: [[ענישה]], [[טיפול פסיכולוגי|טיפול]], פיקוח או מעקב. החוק והאמצעים שיצר מאפשרים מבט רחב, מעבר להיבט הפלילי הצר, כדי לבסס החלטות על לקחי העבר ולהבין טוב יותר "למה" היה ומה ההסתברות "שיהיה", וזאת תוך הסתמכות על בדיקה ברמה האישית, המשפחתית והחברתית של הפרט.

== ראו גם ==
* [[רשימת הפסיכופתיה המעודכנת]] - דוגמה לכלי להערכת מסוכנות של עבריינים.
* [[עבריינות מין]]

== קישורים חיצוניים ==
* {{קישור כללי|כתובת=https://www.btl.gov.il/Publications/Social_Security/BitahonSocial75/Pages/Bitahon75Article4.aspx|הכותב=[[מימי אייזנשטדט]]|כותרת=האם המושג "מסוכנות" מסוכן?|אתר=[[ביטחון סוציאלי (כתב עת)]]}}
* {{קישור כללי|כתובת=https://www.health.gov.il/Subjects/mental_health/dangerous/Documents/Ethical-and-professional-rules-risk-assessment-sex-offenders.pdf|הכותב=המרכז להערכת מסוכנות|כותרת=כללים אתיים ומקצועיים להערכת מסוכנות של עברייני מין|תאריך=יולי 2021}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

[[קטגוריה:קרימינולוגיה]]
[[קטגוריה:מבחנים פסיכולוגיים]]
[[קטגוריה:סדר דין פלילי]]