הצגת המקור של הדף "חדרך"

[[קובץ:NeoHittiteStates.gif|ממוזער|ממלכות נאו-חתיתיות, 800 לפנה"ס לערך]]
[[קובץ:Zakkur Stele 0154.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[כתובת זכור]] המזכירה את חדרך]]
'''חַדְרָךְ''' (ידועה גם כ"חזרך" או בשמה ה[[ארמית|ארמי]]: '''Hatarikka''' - חתריקה), הייתה [[פחה|פחווה]] קטנה שהוקמה בתחילת [[האלף ה-1 לפנה"ס]], על ידי ה[[ארמים]] באזור שמצפונית ל[[חמאת]]. מזוהה עם [[תל אפיס]]{{הערה|שם=ליפשיץ}} שב[[צפון]] [[סוריה]].

פחוות חתריקה הייתה ידועה גם בשם "ממלכת לֻעַש" או "ממלכת נחושה" ובטקסטים [[אכדית|אשוריים]] כונתה "ממלכת לחטי"{{הערה|שם=ליפשיץ|[[עודד ליפשיץ (פרופסור)|עודד ליפשיץ]], '''ירושלים בין חורבן להתחדשות - יהודה תחת שלטון בבל''', [[הוצאת יד יצחק בן-צבי]], [[ירושלים]], [[2004]], עמ' 21.}}

מלכה של חדרך היה ה[[מונרך|מלך]] זַכֻּר{{הערה|מלך חמת ומחוז לעש שבצפון סוריה, מדרום לעיר [[חלב (עיר)|חלב]] של ימינו}} והוא השאיר אחריו [[מצבה|מצבת אבן]], הנקראת "[[כתובת זכור]]". על מצבה זאת מתואר כיתור העיר על ידי [[בן הדד השלישי|בן הדד בן חזאל]] וכל המלכים עוזריו, אשר שמו [[מצור]] על חדרך, הרימו [[דייק]], וחפרו "חריץ" כדי לפרוץ אל תוך העיר הנצורה. המלך [[זכור|זַכֻּר]] מודה בכתובת, ל[[אל]] הארמי בעל–שמים, שחילץ אותן מן המצור בו בן הדד הובס.

החוקרים משווים סיפור זה עם סיפורם של [[חזקיהו#מסע סנחריב|חזקיהו]] ו[[סנחריב]], שבשני המקרים אירע הבלתי יאומן, והחזק בניגוד לכל הציפיות נסוג מן הקרב מבלי לנצח. כך בשני המקרים ננטעה האמונה בלב אנשי הדור, שהגורם לנסיגה הבלתי מוסברת הוא [[נס]]י{{הערה|[[בוסתנאי עודד]]<!--בוסתנאי הוא שמו הפרטי-->, פריטים מתוך ספר פרופ' חמ"י גבריהו: מחקרים במקרא ובמחשבת ישראל - הצלת ירושלים מידי סנחריב: הרקע לסיפור הנס, [[החברה לחקר המקרא בישראל]] [[ה'תשנ"א]]}}

האשורים, בתקופת מלכותם של [[שלמנאסר הרביעי]] ו[[אשור-דן השלישי]], ניסו לכבוש את חדרך מספר פעמים. בשנים 772 לפנה"ס, 765 לפנה"ס, 755 לפנה"ס{{הערה|ראו: בוסתנאי עודד, [https://books.google.co.il/books?id=A5r4KD1hBroC תולדות עם ישראל בימי בית ראשון, כרך 2], עמ' 255.}}. על אף שהייתה זאת תקופה בה נחלש השלטון המרכזי, עם זאת, נמנעו מתקיפות צבאיות בדרומה של סוריה.

חתריקה, מוזכרת במקורות היהודים לראשונה ב[[תנ"ך]].{{ציטוטון|מַשָּׂא דְבַר-ה' בְּאֶרֶץ חַדְרָךְ, וְדַמֶּשֶׂק מְנֻחָתוֹ}}{{הערה|{{תנ"ך|זכריה|ט|א}}}} לאחר מכן בספרי: {{ציטוטון|אמר לו [[רבי יוסי בן דורמסקית]] ל[[רבי יהודה]], למה אתה מעוות עלינו את הכתובים, מעידני עלי שמים וארץ שאני מדמשק ויש שם מקום ושמו "חדרך}}{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/vl/sifri/sifri06.pdf ספרי לספר דברים], עמ' קט"ו, ב[[דעת (אתר אינטרנט)|אתר דעת]]}}{{הערה|רבי יהודה ניסה לתת לשם "חדרך" מובן [[ראשי תיבות|נוטריקוני]], וטען ששם זה מכוון למשיח שהוא '''חד''' לאומות העולם, ו'''רך''' לישראל. על כך הגיב רבי יוסי בלשון קשה.}}.

בין אגרות [[שמואל בן עלי]]{{הערה| האגרות נמצאו ב[[גניזת קהיר]] וקובצו בספר על ידי החוקר [[שמחה אסף]]}}, נשלחה גם איגרת לחכמי [[דמשק]] וחדרך. לאחר [[מסע הצלב הראשון]] גלתה "[[ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים)|ישיבת ארץ הצבי]]", בראשותו של הגאון שלמה כהן מ[[ארץ ישראל]] אל חתריקה{{הערה|'''אנציקלופדיה אריאל''', עמ' 2213; על פי; {{כ}}J. Mann, {{כ}} ''The Jews in Egypt and in Palestine'' {{כ}}, [[1920]], עמ' 196.}}.

==לקריאה נוספת==
* [[בוסתנאי עודד]]<!--בוסתנאי הוא שמו הפרטי-->, '''תולדות עם ישראל בימי בית ראשון''', כרך ב' - ממלכת ישראל ויהודה (יחידות 4–6), תל אביב: הוצאת [[האוניברסיטה הפתוחה]]. מהדורה שנייה: 2008.
* [[אברהם נגב]], הערך: '''חדרך''', '''לכסיקון מקראי''', תל אביב: [[הוצאת דביר]], תשכ"ה-1965.

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.historyfiles.co.uk/KingListsMiddEast/SyriaAlep.htm Middle East Kingdoms]

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אתרי המקרא]]
[[קטגוריה:סוריה: היסטוריה]]
[[קטגוריה:תלים מקראיים]]
[[קטגוריה:ארמים]]