הצגת המקור של הדף "חסידות לעכוויטש"

'''חסידות לעכוויטש''' (לעיתים נכתב ב[[עברית]]: '''לכוביץ'''') הייתה [[חצר חסידית|חסידות]] [[ליטא]]ית, שפעלה מסוף [[המאה ה-18]]. מקים החסידות היה רבי [[מרדכי מלעכוויטש]] תלמידו של רבי [[שלמה מקרלין]].

חסידות לעכוויטש וחסידויות ההמשך שלה, היו כמעט החצרות היחידות במרחב הליטאי, וככאלה, מחד זכו בהתנגדות גדולה מצד ה[[התנגדות לחסידות|מתנגדים]], ומאידך הושפעו מהם, בעיקר ב[[לבוש]] ובסגנון חשיבה. חסידות לעכוויטש וממשיכותיה נהגו כמנהג קרלין להתפלל בצעקות רמות.

==תולדות החסידות==
{{הפניה לערך מורחב|מרדכי מלעכוויטש}}

===רבי מרדכי יפה מלעכוויטש=== 
נולד בשנת [[תק"ב]]. היה מיוחס בן אחר בן לרבי [[מרדכי יפה]] בעל ה"לבוש". בתחילת דרכו נסע לרבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] אך לאחר מכן דבק ב[[רב מובהק|רבו המובהק]] רבי [[שלמה מקרלין]], כמו כן נסע יחד עם רעו רבי [[אשר מסטולין (הראשון)]] לרבי [[ברוך ממז'יבוז']]. לאחר פטירת רבו רבי שלמה ([[תקנ"ב]], [[1792]]) התחיל להנהיג עדה ב[[לכוביץ']] שב[[ליטא]] (אז הייתה תחת השלטון ה[[רוסיה|רוסי]], כיום ב[[בלארוס]]). חסידיו נאמדו באלפים. בשנת [[תקנ"ט]] נאסר על ידי הממשלה הרוסית עקב [[הלשנה]] של ה[[ההתנגדות לחסידות|מתנגדים]] יחד עם רבי [[שניאור זלמן מלאדי]] ה"בעל התניא" ורבי אשר מסטולין ושוחרר בחודש [[כסלו]] באותה שנה. מונה על ידי רבי [[אברהם מקאליסק]] לשמש כנשיא [[קופת מעות ארץ הקודש]] מטעם [[כולל רייסין]] (-רוסיה הלבנה), בתפקיד זה פעל רבות לתמיכה ביישוב החסידי בארץ ישראל, והיה נוסע לאסוף כספים בעבורם. 

נפטר ב[[י"ג בשבט]] [[ה'תק"ע]] בדרכו לחתונת נכדו רבי [[שלמה חיים פרלוב (קוידנוב)|שלמה חיים פרלוב]]. בניו היו רבי נח ממשיכו בהנהגת החסידות ובנשיאות קופת ארץ ישראל ורבי אהרן חתנו של רבי אשר מסטולין שנפטר בחיי אביו ב[[ג' בשבט]] [[תקס"ו]].  חתנו היה רבי משה אהרן נכד רבי [[חיים חייקל מאמדור]].

<br />{{הפניה לערך מורחב|נח מלעכוויטש}}

=== רבי נח מלעכוויטש ===
בנו של רבי מרדכי, רבי '''[[נח מלעכוויטש|נח]]''' היה ה[[אדמו"ר]] השני מלעכוויטש. נולד בשנת [[תקל"ד]].{{דרושה הבהרה|בערכו כתוב ה'תקל"ה}} היה תלמידם של אביו ושל רבי ברוך ממז'יבוז'. לאחר פטירת אביו הסתפקו החסידים את מי לקחת למנהיג, את רבי נח או את רבי מיכל [[רב מובהק|תלמידו המובהק]] של רבי מרדכי ורבי ברוך ממז'יבוז' הכריע לטובת הבן. כאביו פעל רבות למען חסידי ארץ ישראל. היה מכונה בקרב [[חסידי סלונים]] "דער זון"- הבן, כפי שכונה על ידי תלמידי אביו. נפטר ב[[ח' בתשרי]] [[תקצ"ג]].

לאחר פטירת רבי נח, החל אחיינו רבי [[שלמה חיים פרלוב (קוידנוב)|שלמה חיים פרלוב]] מ[[חסידות קוידנוב|קוידנוב]], בנו של רבי אהרן, לכהן כאדמו"ר אך לאחר כשלש שנים בתקופת [[חג השבועות]] פרש רבי [[משה מקוברין]] (תלמידם של רבי מרדכי ושל רבי נח) עם מיעוט העדה והקימו את [[חסידות קוברין]] (ממנה השתלשלה גם [[חסידות סלונים]]).

=== רבי מרדכי מלעכוויטש (השני) וצאצאיו===
רבי מרדכי מלעכוויטש, בנו של הרב משה בער (חתנו של רבי [[שלמה מקרלין]] ובנו החורג של רבי אשר מסטולין) וחתנו של רבי נח, החל לשמש אף הוא כאדמו"ר לאחר פטירת חותנו אך רק מעט חסידים פנו אליו. היה נוהג לנסוע לדודו החורג, רבי [[אהרן מקרלין (השני)|אהרן מקרלין]] יחד עם חסידיו. ממנו המשיכה שושלת לעכוויטש עד [[השואה]].
* '''רבי אהרן''' בנו של רבי מרדכי השני, החל לשמש כאדמו"ר אחר פטירת אביו. היה חתנו של רבי פנחס מקאלק (בנו של רבי [[זאב וולף מז'יטומיר]], חתנו של רבי צבי אריה מ[[חסידות אליק|אליק]] וחותנו של רבי יוחנן מ[[חסידות רחמסטריווקא|רחמסטריוקא]]). היה מנהיג מוכשר, וקירב אליו חסידים רבים. נפטר ב[[כ"א בסיוון]] [[תרמ"א]].
** '''רבי נח מלוביצקי''', בנו של רבי אהרן מילא את מקומו. היה חתנו של רבי ברוך מרדכי מקוידנוב. 
*** '''רבי יוחנן מלוביצקי''' בנו של רבי נח מילא את מקומו. היה חתנו של בן דודו{{הערה|רבי ישכר לייב היה חתנו של רבי שלום מבראהין-קוידנוב, גיסו של אביו.}} רבי [[ישכר לייב וינברג]] מסלונים (בנו הגדול של רבי שמואל). נרצח בשואה בשנת [[תש"ב]] ועם מותו הסתיימה שושלת לעכוויטש. צאצאים רבים של השושלת הם חסידי סלונים.
**בן נוסף של רבי אהרן, '''רבי פנחס בצלאל''', היה חתנו של רבי [[שמואל וינברג מסלונים]] וכיהן כאדמו"ר ברובנה. בשנת [[תרצ"א]] היגר ל[[ארצות הברית]] ושימש שם כאדמו"ר מסלונים-לעכוויטש. חתניו היו רבי יעקב יוסף ספרד מ[[חסידות אוסטרהא|אוסטרהא]] ורבי צבי אריה לנדא מ[[חסידות אליק|אליק ארצות הברית]]. נפטר ב[[כ"ה באב]] [[תש"ח]].

==לקריאה נוספת==
* [[יצחק אלפסי (חוקר חסידות)|יצחק אלפסי]], '''החסידות''', תל אביב: [[הוצאת מעריב]], 1977, עמ' 108-106.
* [[יצחק אלפסי (חוקר חסידות)|יצחק אלפסי]], '''תורת החסידות''', ירושלים: הוצאת [[מוסד הרב קוק]], 2009, חלק ב'
* [[אברהם יצחק ברומברג]], '''מגדולי התורה והחסידות. ספר כ: אדמו"רי נסכיז, לכוביץ, קידנוב נובמינסק''', תשכ"ג

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34295&st=&pgnum=120 רבי מרדכי מלכוביץ], מתוך "באר החסידות : ספר על צדיקים ראשונים ואחרונים" (הכרך העשירי והאחרון בסדרת "[[באר החסידות]]" מאת [[אליעזר שטיינמן]])

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{חסידויות}}
{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:לעכוויטש, חסידות}}
[[קטגוריה:חצרות חסידיות|לעכוויטש]]
[[קטגוריה:חסידות סלונים]]
[[קטגוריה:יהדות ליטא]]