טיוטה:שותפות בין גורמי חינוך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שותפות בין גורמי חינוך היא תפיסה הגורסת כי על מנת ליצור אקלים חינוכי טוב יש ליצור שיתופי פעולה בין שלל הגורמים האמונים על החינוך בקהילה מסוימת. הכוונה היא להיכרות בין הגורמים השונים, הכרה בחשיבותם עבור המתחנכים ובשאיפה יצירת דיאלוג מפרה ביניהם. לעיתים השותפות תבוא לידי ביטוי בהכוונה לאמונה בערכים דומים, התנהגויות רצויות ועוד. לעיתים השותפות תתבטא בהכרה בחשיבותו של הגורם האחר ולמתחנך יוצעו שלל דעות וערכים ממנו הוא יבחר ויעצב את תפיסתו הוא.

היווצרות התפיסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שותפות בין גורמי החינוך היינה תפיסה המתפתחת בקרב מחנכים בשני העשורים האחרונים. התפיסה החלה להתגבש במסגרות חינוכיות רבות במקביל, כאשר מחנכים הגיעו למסקנות דומות: "המחנכים אינם יאנוש קורצ'אק והחניכים אינם יתומים" דר' רונית פלוטניק. המחנכת המבינה כי יש מגוון רב של גורמים חינוכיים משמעותיים בסביבתו של החניך, יכולה לפעול מתוך דיאלוג ובשיתוף פעולה עם גורמים כאילו ואחרים מתוך הבנה כי שיתוף פעולה זה יסייע למתחנך להיפגש עם דעות שונות בנועם ובדרך ארץ ולא בתור אובייקט שרבים עליו.

גורמי החינוך הם:

הורים וקרובי משפחה

מטפלות בגיל הרך, גננות וסייעות בגני הילדים

מורים ושאר סגל בבית הספר

מדריכים מתנועות נוער

קבוצת השווים

גורמי טיפול, רווחה ואכיפה

מדריכים בחוגים

סגל מרכזים קהילתיים, מתנ"סים ועוד

מדריכי חבורות רחוב

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מיתוס גידול הילדים - ג'ודית האריס
  • החינוך המשותף - שמואל גולן