הצגת המקור של הדף "יום זה מכובד"

{{חלונית
|כותרת=מילות הפיוט
|רוחב=24%
|תוכן=
<poem>
'''י'''וֹם זֶה מְכֻבָּד מִכָּל יָמִים כִּי בוֹ שָׁבַת צוּר עוֹלָמִים

'''שֵׁ'''שֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מְלַאכְתֶּךָ
וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי לֵאלֹהֶיךָ
שַׁבָּת לֹא תַעֲשֶׂה בוֹ מְלָאכָה
כִּי כֹל עָשָׂה שֵׁשֶׁת יָמִים

יוֹם זֶה מְכֻבָּד מִכָּל יָמִים כִּי בוֹ שָׁבַת צוּר עוֹלָמִים

'''רִ'''אשׁוֹן הוּא לְמִקְרָאֵי קֹדֶשׁ
יוֹם שַׁבָּתוֹן יוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ
עַל כֵּן כָּל אִישׁ בְּיֵינוֹ יְקַדֵּשׁ
עַל שְׁתֵּי לֶחֶם יִבְצְעוּ תְמִימִים

יוֹם זֶה מְכֻבָּד מִכָּל יָמִים כִּי בוֹ שָׁבַת צוּר עוֹלָמִים

'''אֱ'''כוֹל מַשְׁמַנִּים שְׁתֵה מַמְתַּקִּים
כִּי אֵל יִתֵּן לְכָל בּוֹ דְּבֵקִים
בֶּגֶד לִלְבּוֹשׁ לֶחֶם חֻקִּים
בָּשָׂר וְדָגִים וְכָל מַטְעַמִּים

יוֹם זֶה מְכֻבָּד מִכָּל יָמִים כִּי בוֹ שָׁבַת צוּר עוֹלָמִים

'''לֹ'''א תֶחְסַר כֹּל בּוֹ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבַעְתָּ
וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ
אֲשֶׁר אָהַבְתָּ
כִּי בֵרַכְךָ מִכָּל הָעַמִּים

יוֹם זֶה מְכֻבָּד מִכָּל יָמִים כִּי בוֹ שָׁבַת צוּר עוֹלָמִים

הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹדוֹ
וְגַם הָאָרֶץ מָלְאָה חַסְדּוֹ
רְאוּ כִּי כָל אֵלֶּה עָשְׂתָה יָדוֹ
כִּי הוּא הַצּוּר פָּעֳלוֹ תָמִים

יוֹם זֶה מְכֻבָּד מִכָּל יָמִים כִּי בוֹ שָׁבַת צוּר עוֹלָמִים  
</poem>
|מקור=
|ניקוד=כן}}
'''"יוֹם זֶה מְכֻבָּד"''' הוא [[פיוט]] אשר נהוג לשורר בקהילות [[יהדות ארצות האסלאם|ספרד]] ו[[אשכנז]] בכל [[שבת]] בסעודת הבוקר. הפיוט נקרא כך על שם [[פזמון|פזמונו]]: "יוֹם זֶה מְכֻבָּד מִכָּל יָמִים כִּי בוֹ שָׁבַת צוּר עוֹלָמִים".

== מחבר ==
מחבר הפיוט חתם את שמו ב[[אקרוסטיכון]] של הפיוט, "ישראל" ('''י'''ום '''ש'''שת '''ר'''אשון '''א'''כול '''ל'''א). אך לא ידוע מיהו. יש שטענו שהמחבר הוא הרב ישראל הגר{{הערה|יש שכתבו ש'הגר' אינו שמו רק הכוונה שהיה [[גר]] צדק [https://www.sefaria.org.il/Siddur_Ashkenaz,_Shabbat,_Daytime_Meal,_Zemirot_for_Second_Meal,_Yom_Zeh_Mechubad.38?lang=he באתר ספריא]. }}, שעל פי ההערכה חי ב[[המאה ה-11|מאה ה-11]], והסתמכו על האקרוסטיכון שבבית האחרון ('''ה'''שמים ו'''ג'''ם '''ר'''או){{הערה|1={{היברובוקס|בן מנחם, נפתלי, 1911-1974|זמירות של שבת|33572||עמוד דיגיטלי=163}}, יש שהוסיפו על פי אחד מכתבי יד שמהחבר הוא ישראל הגר אשכנזי.[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=50&t=11484&start=40&sid=2277c1863b1433f4e646709913732094 בפורום אוצר החכמה].}}.

== תוכן ==
בפיוט מושרים פסוקי מקרא מגוונים הקשורים לשבת והפיוט מזכיר את צידה החושי של השבת, גם מצד חובותיה ומצוותיה של השבת וצד [[עונג שבת|מענגיה]] של השבת המבוטחת לשומריה. משורר הפיוט מזכיר את הנאמר ב[[תורה]] לגבי קישור הארץ אל יום השבת - כמו שהארץ נותנת מהטוב שלה כך מעניקה השבת מטובה לאדם השומר אותה.

מקורן של הברכות בפיוט הוא מושא הבית האחרון, בו אף נמצא אחד מהערכים העומדים מאחורי מצוותיה של יום השבת - עדותו של העולם שנברא על ידי [[הקדוש ברוך הוא]]. 

בקהילות [[יהדות אשכנז]] נהוג לשיר את הפיוט בסעודה השנייה  של יום שבת.

==לחנים וביצועים==
{{להשלים|נושא=יהדות|נושא2=ספרות}}
* [[אברהם פריד]] בלחן של חסידות [[בובוב]] באלבומו הווקאלי my zeydes zmiros.
* [[מנדי וייס]] בלחן של [[פינקי ובר]] באלבומו [[אלע אלע]].

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיטקסט=יום זה מכובד}}
* {{הזמנה לפיוט|382}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:זמירות ופיוטים לשבת]]
[[קטגוריה:יום שבת]]
[[קטגוריה:יצירות עם אקרוסטיכון]]