כיפוף עץ

כיפוף עץ הוא מגוון של טכניקות, עתיקות ומודרניות, המאפשרות עיבוד עץ, על ידי הרטבתו במים וכיפופו, ליצירת חפצי עץ מכופף כגון כיסאות ורהיטים, חביות, גלגלי-עץ וכלי-שיט.

כיפוף העץ מביא במקרים רבים לתוצר חזק יותר ועמיד בלחצים מאשר תוצר זהה אשר הורכב ממספר פיסות עץ. כמו כן, כיפוף עץ מאפשר שימוש חסכוני יותר בעץ יקר, מכיוון שחיתוך לוחות-עץ גדולים להרכבת צורה נדרשת מותיר אחריו כמות מסוימת של פסולת-עץ.

כיפוף בקיטור[עריכת קוד מקור | עריכה]

טכניקה עתיקה זו מאפשרת כיפוף רצועות ולוחות של עץ על ידי הרטבה וחימום בתיבת קיטור. חימום העץ והרטבתו באדי מים (קיטור) מביאים אותו למצב בו הוא גמיש יותר מעץ יבש ומאפשרים לכופפו בתוך מסגרת-ברזל לצורה הרצויה. זוויות הכיפוף שניתן להשיג בשיטה זו מוגבלות ככל שעובי העץ גדל ולא כל סוגי העץ ניתנים לכיפוף בשיטה זו. כמו כן, כיפוף העץ עלול להקטין את מידת קשיותו וליצור אזורי-לחץ בהם נוטה העץ להישבר ביתר קלות.

תיבת קיטור היא כלי קיבול מוארך ואטום המשמש לאידוי קורות עץ על מנת לכופפן. תיבות הקיטור הגדולות ביותר משמשות לאידוי קורות עץ המשמשות בבניית הגוף של כלי-שיט.

כיפוף על ידי הרטבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיפוף בחום של גליונות-עץ דקים נעשה באמצעות הרטבתם ושימוש ב"מגהץ" לעיצובם בעיקולים וצורות שונות. בתהליך זה, לוחות העץ מונחים להשריה במים למשך פרק-זמן המשתנה בהתאם לסוג העץ ודרגת הקושי שלו. לאחר שהעץ ספוג במים, הוא מהודק על משטח פלדה בדוגמה הרצויה ומגהץ חם מוצמד אליו ומייבש אותו.