לדלג לתוכן

ליסנדרוס (אפורוס)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אגיס הרביעי מציע את הרפורמות שלו בפני האפורים.

ליסנדרוסיוונית: Λύσανδρος; המאה ה-3 לפנה"ס) היה אפורוס ספרטני, נודע כתומך הבולט ביותר לרפורמות של אגיס הרביעי.

על ילדותו של ליסנדרוס לא ידוע דבר. פלוטרכוס מציין ששם אביו מנדרוקלידס שנודע כמדינאי מוכשר. ליסנדרוס היה פופולרי מאוד בקרב האזרחים בספרטה במאה השלישית לפני הספירה. כאשר המלך אגיס הרביעי, הציע רפורמות שנועדו לחזור למסורת הליקורגית ולהשיב לספרטה את גדולתה, מרבית העם לא התלהב מהרעיון. ליסנדרוס לכשהתקבל למשרת האפורוס הציע בפני הגרוסיה את תוכניתו של אגיס, לביטול החובות וחלוקה מחדש של אדמות הפולייס. ההצעה נתקלה בהתנגדות חריפה. בראש המתנגדים עמד המלך השני לאונידס השני שטען שמטרתו של אגיס אינה הוספת אזרחים לפולייס, כי אם להפוך לטיראן באמצעות רכישת שומרי ראש נאמנים באמצעות חלוקת אדמות העשירים לעניים.[1][2]

אולם ליסנדרוס הנמרץ לא התייאש. ליסנדרוס האשים את לאונידס בכך שנשא אשה בת אסיה והעלה מתהום הנשייה חוק ישן האוסר על אדם מבית המלוכה הספרטני להינשא לאשה שאינה ספרטנית. ליסנדרוס טען שללאונידס ואשתו הפרסייה היו שני ילדים,[3] הוא אף העלה מנהג לפיו אם פעם בתשע שנים נראה כוכב נופל בשמיים אזי זה סימן לכך שהמלך חטא ויש לגרשו. ליסנדרוס טען שראה כוכב נופל, ואף גייס את חתנו של לאונידס קלאומברוטוס השני כדי שיעיד נגדו. לאונידס נמלט לטגאה מרחק יום מספרטה,[4] חתנו קלאומברוטוס השני הוכתר למלך במקומו. אולם האפורים הצליחו למנוע את בחירת תומכי אגיס למשרת האפוראט לשנה הבאה. והאפורים החדשים האשימו את ליסנדרוס בבוגדנות. אולם הא הצליח לגרום לפיטורם בטענה של אי חוקיות,[2][5] ובמקומם מונו חדשים. בראש ועד האפורים מונה אגסילאוס, דודו של אגיס שסמך עליו במאה אחוזים. אולם אגסילאוס החל להכשיל את הרפורמות על ידי מתן עצות כושלות לאגיס.[2]

אולם כאשר יצא אגיס למסע מלחמה נגד האיטולים, חזר לאונדיס מטגאה ובעזרת שכירי חרב השתלט על העיר. הוא הגלה או הרג את כל תומכי אגיס. גורלו של ליסנדרוס לא ברור, ככל הנראה הוגלה או נרצח.

  • Paul Cartledge and Antony Spawforth, Hellenistic and Roman Sparta, Routledge, second ed, 2002.
  • F. W. Walbank, E. A. Astin, M. W. Frederiksen, R. M. Ogilvie (ed), The Cambridge Ancient history, vol 7, Cambridge university press, 1984.
  • F. W. Walbank, A Historical Commentary on Polybius, 3 vols (1957, 1967, 1979).
  • F. W. Walbank, The Hellenistic World, Harvard University Press, 1981.
  • Peter Green. Alexander to Actium: The Historical Evolution of the Hellenistic Age. Los Angeles, ,California: University of California Press 1990
  • Plutarch. Lives. Translated by Bernadotte Perrin. Loeb Classical Library. Cambridge (MA), Harvard University Press, and London, William Heinemann, 1914-1926. 11 vols. Digitized copy in: penelope.uchicago.edu
  • Pausanias. Description of Greece. Translated by Jones, W. H. S. and Omerod, H. A. Loeb Classical Library. Cambridge, MA, Harvard University Press; London, William Heinemann, 1918. Digitized copy in: Theoi.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ פלוטרכוס, "חיי אגיס", 7.
  2. ^ 1 2 3 גולן עמ' 347.
  3. ^ Sarah B. Pomeroy Spartan Women p. 87
  4. ^ פלוטרכוס, "חיי אגיס", 11.
  5. ^ פלוטרכוס, "חיי אגיס", 12.