מאקי קוואי
לידה | 1952 (בת 72 בערך) |
---|---|
מדינה | יפן |
השכלה | אוניברסיטת טוקיו (1980) |
מעסיק | RIKEN, אוניברסיטת טוקיו, RIKEN, המכון הטכנולוגי של טוקיו, Institute for Molecular Science, אוניברסיטת טוקיו, Institute for Molecular Science, RIKEN |
פרסים והוקרה |
|
מאקי קוואי (川合眞紀 Maki Kawai) היא חוקרת יפנית שנולדה ב-21 בינואר 1952 בסטגיה (אנ'), טוקיו. היא מוכרת בעיקר בזכות המחקרים הבינתחומים שלה בתחומי מדעי פני השטח (אנ'), כימיה פיזיקלית, פיזיקת החומר המעובה, מדעי החומרים וננוטכנולוגיה.[1][2][3]
ילדות והשכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מגיל צעיר מאקי קוואי גדלה במשפחה שבה כולם עסקו במדע. סביה ( טג׳י טגאקי (אנ') Teji Takagi ) היה מתמטיקאי והוריה (סציו טגאקי Sachio Takag ומיי טגאקי Mie Takagi) היו פיזיקאים, כך שהסבירות שתצטרף לאקדמיה גם היא הייתה גבוהה מאוד. היא התחילה ללמוד באוניברסיטת טוקיו בפקולטה לכימיה ב־1971 וסיימה את לימודיה לתואר הראשון ב־1975. תחילת דרכה במחקר מדעי הייתה במעבדת הקטליזה של קנג'י טמורו (Kenji Tamaru), שם היא נפגשה גם עם בעלה, טמוגי קוואי (Tomoji Kawai), וכאשר התעניינה במה שהמעבדה והתחום הציעו, היא החליטה להמשיך בדרכה בתחום. קוואי המשיכה לחקור באותה מעבדה גם עבור הדוקטורט שלה, שאותו סיימה ב־1980, והוא התמקד בשימוש באמוניה להפחתת תחמוצת החנקן דו-חמצני על פני זרז פנטאוקסיד ונדיום.[4]
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתור מדענית, קוואי פרסמה מעל 500 מאמרים שונים ועבדה על מחקרים בינתחומיים בכמה תחומים מדעיים מרכזיים. קוואי קיבלה פרסים רבים כגון: L'Oréal - UNESCO פרס נשים במדע (2019), Gerhard Ertl Lecture פרס (2015) ו פרס מדרד ו. וולץ׳ (אנ') (2016) . בנוסף למחקריה, קוואי מוערכת מאוד בקהילה הבינלאומית ומשתתפת בארגונים כגון אגודת הכימיה של יפן ומעבדת RIKEN.[2][5]
קריירה מתמשכת
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר הדוקטורט, קוואי לקחה מספר עבודות בתור חוקרת במעבדות וחברות שונות. באפריל של אותה השנה, הצטרפה למעבדת הקטליזה של RIKEN בתור תלמידת מחקר. לאחר 3 שנים ב־1983, קוואי הצטרפה למכון המחקר התעשייתי של משרד הסחר והתעשייה הבינלאומי של אוסקה שם חקרה על תגובות מתאנציה וב-1985 חזרה ל־RIKEN אך כעת בתור חוקרת מן המניין. במאי של שנת 1988 היא הפכה לפרופסורית זמנית במכון לחומרים תעשייתיים במכון הטכנולוגי של טוקיו. במרץ 2004 היא הפכה לפרופסורית קבועה בבית הספר למדעי החומר באוניברסיטת טוקיו. מאפריל 2010 עד למרץ 2015 קוואי הייתה המנהלת של RIKEN ומאוקטובר 2014 עד ספטמבר 2017 הייתה חלק ממועצת המדע של יפן.[4][2]
הישגים ופרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2017, מאקי קוואי זכתה בפרס המדליה עם הסרט הסגול על הישגי המחקר שלה בתחומים ״research on catalytic reactions on solid surfaces״ ו״realization of single-molecule chemical reactions using a scanning tunneling microscope״. מאז, קוואי זכתה בפרסים נוספים כגון; פרס האקדמיה של יפן (אנ') (2020) ו פרס האדם בעל ערך תרבותי (אנ') (2021).[1][2][4][5]
פרסומים נבחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלק ממחקרייה כוללים:
- “First success in selectively controlling chemical reactions on the surface of a few atomic layers of metal oxide thin film”
- “Manipulating atoms with new principles”
- “RIKEN and UIC successfully achieve reversible control of organic single molecule-metal electrode junction to realize single molecule switch”
- “Establishing a new method to investigate the properties of each molecule on a solid surface”
- “Succeeded in developing ``molecular tweezers" that can mechanically move molecules”
- “Novel Kondo effect discovered in molecules on metal surfaces”
- “Successful formation of monomolecular film of n-type organic semiconductor using fluorinated fullerene”
- “Discovering one-dimensional array of quantum dots on carbon nanotubes fixed on electrode surface”
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Michael Trenary, 2016 Welch Award Recipient Interview Summary, avs, May 24, 2019
- ^ 1 2 3 4 Maki Kawai, CV, ORCID
- ^ Personal info
- ^ 1 2 3 Maki Kawai Medrad W. Welch Award Full Interview
- ^ 1 2 UN description Maki Kawai