הצגת המקור של הדף "מדינה יהודית ודמוקרטית"

'''מדינה יהודית ודמוקרטית''' היא הגדרה לאופייה של [[ישראל|מדינת ישראל]]. ב[[הכרזת העצמאות]] שלה ב-1948, הוגדרה המדינה כ"מדינה יהודית", ללא המילה "דמוקרטית", על אף שההכרזה כללה מאפיינים דמוקרטיים מובהקים. ההגדרה "מדינה יהודית ודמוקרטית" נוסחה לראשונה באופן רשמי ב[[חוק יסוד: חופש העיסוק]] וב[[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]] שנחקקו בשנת [[1992]]. נוסח קודם של ההגדרה הופיע כבר ב-[[1985]] ב[[חוק יסוד: הכנסת]], ושונה לנוסח העדכני בשנת [[2002]].

==שאלת אופייה של מדינת ישראל==
{{הפניה לערך מורחב|גישות למאפייניה של מדינת ישראל}}
מפאת ריבוי המחלוקות במדינת ישראל, וחוסר היכולת להגיע להסכמה לגבי הגדרתו של המושג "מדינה יהודית", התפתחו גישות רבות לגבי אופייה של מדינת ישראל. עם הגישות הקיימות באשר להגדרת מדינת ישראל כמדינה יהודית נמנות: "[[מדינת הלכה]]", "מדינה [[ציונות דתית|דתית-לאומית]]", "מדינה [[ ישראלית קפיטליסטית יהודית ודמוקרטית]]", "מדינה [[ציונות סוציאליסטית|סוציאליסטית יהודית]] ודמוקרטית", "[[יהדות כתרבות|מדינת לאום תרבותית]]", "[[מדינת העם היהודי]]", "[[מדינת לאום יהודית]]" ו"[[מדינת כלל אזרחיה]]". הגדרת המדינה היא, נכון להווה, עירוב בין הגישות השונות, כאשר ניתנת אפשרות לכל אזרח במדינה לפרש את המושג לפי הבנתו.

===התייחסות לאופי היהודי ולאופי הדמוקרטי במגילת העצמאות===
אופייה של מדינת ישראל הותווה כבר ב[[מגילת העצמאות]], שנקראה בטקס [[הכרזת המדינה]] ב[[ה' באייר]] [[תש"ח]], [[14 במאי]] [[1948]]. במסמך זה מוגדרת [[ישראל|מדינת ישראל]] כ"מדינה [[יהדות|יהודית]] ב[[ארץ ישראל|ארץ-ישראל]]". המילה "דמוקרטיה" נעדרת מהמסמך, אולם בהמשך המסמך מופיעים יסודות דמוקרטיים רבים כגון התחייבות לקיים [[שוויון זכויות]] מלא, ללא הבדל [[דת]] [[גזע (אדם)|גזע]] ו[[מגדר|מין]], הבטחת [[חופש דת]], [[מצפון]], [[חופש לשון|לשון]], [[חינוך]] ו[[תרבות]] וכן שמירה על נציגות הולמת לאזרחים לא-יהודים במוסדות המדינה הזמניים והקבועים.

כל הטיוטות של מגילת העצמאות, וגם הנוסח הסופי, כללו התייחסות להיותה של המדינה "מדינה יהודית" וכן התייחסות כל שהיא למאפיינים דמוקרטיים שיהיו במדינה. בטיוטה הראשונה וגם בטיוטה הסופית לא הוזכר במפורש המונח "דמוקרטיה", אף על פי שהוא נכלל בחלק מהטיוטות.{{הערה|שם=דב|{{השילוח|[[דב אלבוים]] ועזרא ברום|"מדוע הושמטה הדמוקרטיה ממגילת העצמאות?"|מדוע-הושמטה-הדמוקרטיה-ממגילת-העצמאות|6, ספטמבר 2017}}}}

למעשה קיימות ארבע אפשרויות עיקריות לאפיין את היחס בין האופי היהודי של המדינה לאופייה הדמוקרטי:
# היהדות עליונה על הדמוקרטיה (מדינה יהודית בעלת מאפיינים דמוקרטיים).
# הדמוקרטיה עליונה על היהדות (מדינה דמוקרטית בעלת מאפיינים יהודיים).
# שוויון בין יהדות לדמוקרטיה (מדינה יהודית ודמוקרטית).
# דמוקרטיה הנובעת מן היהדות (מדינה יהודית־דמוקרטית).
לפי ניתוח של [[דב אלבוים]] ועזרא ברום, הנוסח הסופי של מגילת העצמאות מבוסס על תפיסה של "דמוקרטיה הנובעת מן היהדות", הטיוטה הראשונה אותה הכין המשפטן מרדכי בעהם מבוססת על תפיסה כי "היהדות עליונה על הדמוקרטיה", הטיוטה של [[צבי ברנזון]] מבוססת על תפיסה של "שוויון בין יהדות לדמוקרטיה" ואילו הטיוטה של [[משה שרת]] דגלה בקיומה של "מדינה דמוקרטית בעלת מאפיינים יהודיים".{{הערה|שם=דב}}

לפי ניתוחו האקדמי של ד"ר [[יהודה כהן (חוקר בתחום הלאומיות)|יהודה כהן]], בספרו "[[מי מפחד ממדינה יהודית?]]", מעמדה של מגילת העצמאות גובר לא רק על חוקי הכנסת, אלא אף על כל חוקה, ככל שתתקבל, היות שבמגילת העצמאות קבעו מייסדי המדינה "עקרונות חוקתיים, כמו גם דרך אפשרית לקבלת חוקה, דרך שאינה ניתנת לשינוי בידי בית המחוקקים — קל וחומר בידי השופטים".{{הערה|[[יהודה כהן (חוקר בתחום הלאומיות)|יהודה כהן]], '''[[מי מפחד ממדינה יהודית?]]''', עמ' 144, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, 2001}} עוד הוא מציין כי "בהכרזת העצמאות אין כל אזכור ל'מדינה דמוקרטית', אף כי המושג והעיקרון 'מדינה יהודית' מופיע שם כמה פעמים",{{הערה|[[יהודה כהן (חוקר בתחום הלאומיות)|יהודה כהן]], '''[[מי מפחד ממדינה יהודית?]]''', עמ' 138, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, 2001}} וכי היסודות הדמוקרטיים המופיעים במגילת העצמאות אינם מושלמים (למשל, [[שוויון זכויות]] מוגדר בלי הבדל דת, גזע ומין, אבל ללא אזכור "עם" או "לאום") וכי הם מוגבלים "באיסור לפגוע ביסודות ההכרזה, שהם: היות ישראל מדינה יהודית, והיותה פתוחה לעלייה חופשית של יהודים".{{הערה|יהודה כהן, '''[[מי מפחד ממדינה יהודית?]]''', עמ' 139–140, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, 2001}}.

===התפתחויות בחקיקה===
כיוון שלא התקבלה [[חוקה]] למדינת ישראל, לא הוגדר אופייה באופן [[משפטים|משפטי]] (למגילת העצמאות אין תוקף משפטי). הצורך להגדיר את אופייה של המדינה באופן משפטי התעורר לאחר [[הבחירות לכנסת האחת עשרה]] שנערכו ב־[[1984]], שבהן זכתה [[מפלגה|מפלגת]] [[כ"ך]] במושב אחד ב[[הכנסת|כנסת]]. מפלגת כ"ך שאפה לביטול אופייה הדמוקרטי של המדינה, ולהחליפו במשטר המבוסס על [[הלכה|ההלכה היהודית]], תוך שלילת חלק ניכר מזכויות הלא-יהודים במדינה. [[ועדת הבחירות המרכזית]] אמנם פסלה את רשימת כ"ך מהתמודדות ב[[הבחירות לכנסת ה-11|בחירות לכנסת ה-11]], אולם כ"ך עתרה ל[[בג"ץ]], וזה קבע כי אין עילה משפטית לפסול את הרשימה. תיקון מס' 9 ל[[חוק יסוד: הכנסת]] שהתקבל בשנת 1985 ב[[הכנסת ה-11|כנסת ה-11]] (ונכנס לתוקפו ב[[הבחירות לכנסת ה-12|בחירות לכנסת ה-12]]) קבע שלא תתמודד בבחירות רשימה השוללת את קיומה של מדינת ישראל כ"מדינתו של העם היהודי", וכן רשימה ששוללת את "האופי הדמוקרטי של המדינה".

המונח "מדינה יהודית ודמוקרטית" בנוסחו המוכר הופיע לראשונה ב[[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]] ו[[חוק יסוד: חופש העיסוק]], שנחקקו ב־1992 ותוקנו ב־[[1994]]. בחוקים אלו נאמר במפורש שמטרתם "לעגן בחוק יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". בשנת 2002 תוקנה גם ההגדרה ב[[חוק יסוד: הכנסת]] בהתאם לנוסח זה. ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית מוזכרים בחוקים נוספים: [[חוק התרבות והאמנות]], [[חוק חינוך ממלכתי]], [[חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים]], [[חוק יסודות התקציב]], [[חוק שירות אזרחי]], [[חוק שירות לאומי-אזרחי]], [[חוק המפלגות]], [[חוק השידור הציבורי הישראלי]] ו[[חוק החולה הנוטה למות]].

בעקבות חקיקת חוקי היסוד והפיכת ההגדרה לרשמית, התעוררה ב-1994 השאלה האם [[ממשלת ישראל]] רשאית להגביל ייבוא [[בשר]] לא-[[כשרות|כשר]] למרות חוק יסוד: חופש העיסוק. תחילה פסק בג"ץ שהממשלה אינה רשאית להגביל את ייבוא הבשר, אולם לאחר שהכנסת ערכה תיקונים בחוק היסוד, התקבלה ההגבלה. במשך הזמן התעוררו סוגיות נוספות תחת השאלה מהי הדרך הראויה ביותר לתווך בין אופייה היהודי והדמוקרטי של המדינה. למשל בסוגיית החכרת אדמות לאום, האם מותר למדינה יהודית להגבילן ליהודים בלבד, באזורים מסוימים בארץ, באופן שלא יסתור את היותה מדינה דמוקרטית?

==ביטוי הלאום היהודי==
מאפייניה של מדינת ישראל וכן הכרזת העצמאות מזהים אותה כ"[[מדינת לאום יהודית]]" כלומר כמדינה המושפעת מהזיקה למסורת והמורשת היהודית. אופייה היהודי של מדינת ישראל מגיע לביטוי בארבעה מרכיבים.{{הערה|[[משה הלברטל]], [http://www.ajdt.shlichim.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=738101 מדינה יהודית דמוקרטית]}}

המרכיב הראשון הוא ה[[ציונות]], שהייתה במובנה הראשוני והבסיסי ביותר, תנועת שחרור לאומית שחתרה לחלץ את ה[[יהודים]] מן ההסתמכות על גורמים חיצוניים לקביעת גורלם, ושאפה להשיג אמצעים ריבוניים הכוללים בין השאר [[עוצמה פוליטית]], צבאית וכלכלית, שיאפשרו ל[[יהודים]] להגדיר את עצמם ואת גורלם.

המרכיב השני המגדיר את ישראל כמדינה יהודית הוא [[חוק השבות]]. חוק זה, הקשור באופן הדוק למרכיב הראשון של [[הגדרה עצמית]] לאומית, קובע שלכל היהודים, באשר הם, יש זכות לאזרחות במדינת ישראל והם יכולים להפוך את מדינת ישראל לביתם אם יחפצו בכך. ישראל קמה בין השאר כדי למנוע מצב שבו יהודים המבקשים מקלט מתדפקים על דלתותיהן של מדינות שאינן מעוניינות בנוכחותם ואינם מוצאים פתרון.
הצידוק לחוק שבות בישראל אינו תלוי רק בטיעונים של מצוקה אפשרית. לקבוצות אתנו־תרבותיות יש זכות להגדרה עצמית, דהיינו הזכות לקיים מרחב ריבוני שבו הן רוב האוכלוסייה ובו מתפתחת ופורחת תרבותם.

המרכיב השלישי המגדיר את ישראל כמדינה יהודית נוגע לממדים של הפרהסיה – כמו סמלי המדינה, השפה הרשמית שלה ולוח השנה. מאפיינים אלה קשורים לתכנים של סמלי התרבות והמסורת היהודית, כמו המנורה, המגן־דוד והשפה העברית. לוח השנה הממלכתי יעוצב בהתאם ללוח העברי והשבת וחגי ישראל יהיו ימי המנוחה הרשמיים.

המרכיב הרביעי והחשוב ביותר קשור במערכת החינוך הציבורית. במדינת ישראל, כמדינה יהודית, למערכת החינוך הציבורית אמורה להיות מחויבות להמשכיות ולפריחה של תרבויות יהודיות. תרבויות יהודיות בריבוי, משום שבקרב הלאום היהודי מגוון רחב של גישות אודות אופי החיים היהודיים ומשמעותו של חינוך יהודי.

במדינת ישראל נחקקו חוקים רבים עם מאפיינים יהודיים, חוקים אלו מתחלקים לשלוש קטגוריות עיקריות:
*חוקים שנובעים מהיותה [[מדינת העם היהודי]] (למשל: [[חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי]], [[חוק השבות]], [[חוק האזרחות (ישראל)|חוק האזרחות]], [[חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל]]).
*חוקים שנובעים מ[[הלכה|ההלכה היהודית]] (למשל: [[חוק חג המצות]], [[בית דין רבני#תחומי סמכות|חוק בית דין רבני]], [[חוק איסור גידול חזיר]]).
*חוקים שנובעים מהתרבות היהודית (למשל: [[רשות השידור#חוק רשות השידור|חוק רשות השידור]], [[חוק יסודות המשפט]], [[חוק חינוך ממלכתי]]).

הדגשת אופייה היהודי של המדינה, על חשבון אופייה הדמוקרטי, באה לידי ביטוי בדיון הציבורי על נושאים מגוונים כגון פתיחת עסקים בשבת, תחבורה ציבורית בשבת, סמכות בתי הדין הרבנים וויתור על אדמות מדינה לטובת צורכי ביטחון.

== פרשנות בג"ץ ==

[[הכנסת ה-15]] תיקנה שוב את [[חוק יסוד: הכנסת]], כך שהתנאי לקבלת אופייה היהודי והדמוקרטי של המדינה יחול לא רק על רשימה המועמדת לכנסת, אלא גם על כל אחד מהמועמדים ברשימה בנפרד.
על פי סעיף 7א החדש ל[[חוק יסוד: הכנסת]]:
:"רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת '''ולא יהיה אדם מועמד בבחירות לכנסת''', אם יש במטרותיה או במעשיה של הרשימה '''או במעשיו של האדם''', לפי העניין, במפורש או במשתמע (...) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית (...)"

לקראת [[הבחירות לכנסת ה-16]] פסלה [[ועדת הבחירות המרכזית]], על-פי סעיף זה של החוק, את מועמדותם של [[עזמי בשארה]] ושל [[אחמד טיבי]]. הצעה לפסול את מועמדותו של [[ברוך מרזל]] לא התקבלה. בעקבות זאת הוגשו עתירות לבג"ץ נגד שלוש ההחלטות. הסעיף בחוק יסוד: הכנסת עמד, לפיכך, בבחינה מעמיקה של [[בית המשפט העליון]], ובסופו של דבר החליט בג"ץ להפוך את שתי ההחלטות הראשונות של ועדת הבחירות, ולאשר את ההחלטה האחרונה, כלומר להתיר לכל שלושת המועמדים הנ"ל להשתתף בבחירות.{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=02112800.L09|סוג=א"ב|עותר=ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השש-עשרה|משיב=ח"כ אחמד טיבי|ניתן ב=15 במאי 2003}}}}

על משמעות "מדינה יהודית ודמוקרטית" בסעיף זה כתב [[נשיא בית המשפט העליון]], [[אהרן ברק]], שיש להעניק לה פירוש מצמצם, מאחר שהיא מגבילה זכות יסוד. זאת בניגוד לפירוש המרחיב שיש לתת לחוקים העוסקים ב[[זכויות האדם]].

השופט ברק קבע ב[[פסק דין|פסק הדין]] שהפירוש המינימלי ביותר למושג "מדינה יהודית" הוא כדלקמן:
:"במרכזם עומדת זכותו של כל יהודי לעלות למדינת ישראל, בה יהוו היהודים רוב; עברית היא שפתה הרשמית המרכזית של המדינה ועיקר חגיה וסמליה משקפים את תקומתו הלאומית של העם היהודי; מורשת ישראל היא מרכיב מרכזי במורשתה הדתית והתרבותית".

לפי ברק, הפירוש המינימלי ל"מדינה דמוקרטית" הוא:
:"הכרה בריבונות העם המתבטאת בבחירות חופשיות ושוות; הכרה בגרעין של זכויות אדם ובהן כבוד ושוויון, קיום [[הפרדת רשויות]], [[שלטון החוק]] ורשות שופטת עצמאית".

לפיכך: "רשימת מועמדים או מועמד לא ישתתפו בבחירות אם ביטולם או שלילתם של מאפיינים אלה היא מרכזית ודומיננטית בשאיפותיהם ופעולותיהם; והם פועלים נמרצות להגשמת שאיפות אלה; וניתן להוכיח כל זאת בראיות משכנעות, ברורות וחד משמעיות".

ברק תהה האם פסילת רשימה המתנגדת להיותה של ישראל יהודית ודמוקרטית תיעשה בכל מצב, או שתאומץ "אמת מידה הסתברותית" שלפיה רשימה תיפסל רק אם קיים סיכוי ממשי שתצליח לקדם בפועל מטרות הסותרות את אופייה של ישראל כיהודית וכדמוקרטית. לבסוף הותיר ברק שאלה זו ב"צריך עיון".

ב[[בג"ץ חוק הלאום]] ציינה נשיאת בית המשפט העליון, [[אסתר חיות]], בדונה במגבלות החלות על חקיקת חוקי היסוד, כי "בשלב זה של המפעל החוקתי הישראלי קיימת מגבלה אחת, צרה ביותר, החלה על הכנסת בכובעה כרשות מכוננת והיא כי אין ביכולתה לשלול בחוק יסוד את עצם היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית."{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=18055550.V36|סוג=בג"ץ|עותר=ח"כ אכרם חסון ואחרים|משיב=כנסת ישראל ואחרים|ניתן ב=8 ביולי 2021}}}}

==בעיני העולם==
לטענת חוקר הקבלה [[יוסף דן]], התפישה העצמית הלאומית חילונית בעיני מרבית היהודים, חילונים וחרדים, בדבר אופייה וזהותה של מדינת ישראל, כמעט אין לה שותפים מחוץ למדינה. התהליכים המאפיינים את תחיית [[העם היהודי]] במולדתו ההיסטורית, [[תחיית הלשון העברית]], [[קיבוץ גלויות|קיבוץ הגלויות]], ומעל לכל ה[[ריבונות]] היהודית המתחדשת הן, בעיני הציבור במדינות הנוצריות והמוסלמיות, כנגד מהלכה התקין של ההיסטוריה משום שעם ישראל חטא ואובדן ריבונותו היה עונש מן האל. כך מנקודת מבטן של שתי הדתות [[מונותאיזם|המונותאיסטיות]] ישנו משקל [[תאולוגיה|תאולוגי]] גדול לישות הריבונית היהודית והדבר נוגע ביסודות דתן ומשפיע באורח מתמיד על מערכת היחסים בין ה[[נצרות]] וה[[אסלאם]] ובין המדינה היהודית. ומהבחינה הזאת מדינת ישראל לעולם לא תיתפס "עם ככל העמים" אלא כמדינה שלא ניתן להפריד בין הווייתם הדתית והלאומית של יהודיה.{{הערה|שם=דן|[[יוסף דן]], '''מדינת ישראל כתופעה תאולוגית''', [[תכלת]], מספר 15, סתיו התשס"ד}}

מדד [[מכון V-Dem|V-Dem]] לשנת 2024 המדרג את רמת ה[[דמוקרטיה]] במדינות ברחבי העולם, הוריד את דירוגה של ישראל מ"[[דמוקרטיה ליברלית]]" ל"[[דמוקרטיה אלקטורלית]]", לראשונה מאז ביטול [[הממשל הצבאי על ערביי ישראל]].<ref name=":0">{{הארץ|מיכאל האוזר טוב|ישראל איבדה את דירוגה כדמוקרטיה ליברלית במדד מוביל להערכת דמוקרטיות|0000018e-5aa2-d9a8-a5ae-feef7a390000|20 במרץ 2024}}</ref><ref name=":1">{{ישראל היום||לראשונה מזה 50 שנה: ישראל כבר לא מוגדרת כ"דמוקרטיה ליברלית"|news/geopolitics/article/15457982|20 במרץ 2024}}</ref> הגדרה זו מעידה על שמירה על [[זכות הצבעה|זכות ההצבעה]], אך לא בהכרח על [[שוויון]], [[זכויות]] [[מיעוטים]], [[חופש ביטוי]], [[שלטון החוק]] או עצמאות [[הרשות השופטת]]. המדד נחשב למשמעותי מאוד בנוגע לבחינת האופי הדמוקרטי של משטרים.<ref name=":0" /><ref name=":1" />

==יהדותה של המדינה והסכסוך הישראלי-פלסטיני==
ההכרה בישראל כמדינה יהודית נמצאת גם בלב [[הסכסוך הישראלי-פלסטיני]]. ברובד [[ריאל פוליטיק|הריאל פוליטי]] של הסכסוך טוענים הפלסטינים ומצטרף אליהם חלק ממחנה השמאל בישראל, כי הכרה בישראל כמדינת היהודים תסתום את הגולל על הדרישה ל[[זכות השיבה]].{{הערה|שמואל אבן, [http://www.inss.org.il/he/publication/התנגדותו-של-אבו-מאזן-להכיר-בישראל-כמדי/ התנגדותו של אבו מאזן להכיר בישראל כמדינה יהודית: משמעויות אסטרטגיות], '''מבט על''' 762, 2015, באתר [[המכון למחקרי ביטחון לאומי]]}}

ישנם גורמים בקרב [[ערביי ישראל|הציבור הערבי]] וב[[שמאל פוליטי בישראל|שמאל הישראלי]] אשר סבורים כי ישראל אינה מדינה דמוקרטית. ביניהם, יש הרואים בישראל [[אתנוקרטיה בישראל|אתנוקרטיה יהודית]]<ref>{{שיחה מקומית|דאליה חלבי|במקום לנזוף, הקשיבו למה אני כפלסטינית לא משתתפת במחאה|במקום-לנזוף-הקשיבו-למה-אני-כפלסטינית-ל|15 בפברואר 2023}}</ref><ref>{{שיחה מקומית|לילך בן דוד|לפסילת בל"ד יש נימוק אחד: שמירה על האתנוקרטיה היהודית|לפסילת-בלד-יש-נימוק-אחד-שמירה-על-האתנו|9 במרץ 2019}}</ref> או [[טענות למדיניות אפרטהייד על ידי ישראל|מדינת אפרטהייד]].<ref>{{שיחה מקומית|איילת קובו, מאיה בדרשי קירשן, יהלי אגאי|שיעור באזרחות: להפגין למען הדמוקרטיה, בלי לדבר על הכיבוש|שיעור-באזרחות-להפגין-למען-הדמוקרטיה-ב|13 במרץ 2023}}</ref><ref name=":2">{{שיחה מקומית|ראמי מנסור|"חוק הלאום מטיל ספק בלגיטימיות של המשטר הישראלי"|חוק-הלאום-הפך-את-המשטר-בישראל-ללא-לגיטי|25 ביולי 2018}}</ref> [[ארגוני זכויות האדם|ארגוני זכויות אדם]] רבים שותפים לתפיסה זו, והיא באה לידי ביטוי גם ב[[חוות הדעת של בית הדין הבין-לאומי לצדק בנושא מדיניות ישראל בשטחים הפלסטיניים הכבושים]].

לטענת ה[[היסטוריון]] הישראלי [[שלמה זנד]], דמוקרטיה מעצם הגדרתה אמורה להיות [[מדינת כל אזרחיה]], ולכן מדינת ישראל מעולם לא הייתה דמוקרטיה של ממש.<ref>{{הארץ|שלמה זנד|מעולם לא היתה בישראל דמוקרטיה של ממש|00000185-cad6-dbd2-afe5-dfd6f80b0000|19 בינואר 2023}}</ref>

== ראו גם ==
* [[בג"ץ קעדאן]]

== לקריאה נוספת ==
* [[רות גביזון]], ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית : מתחים וסיכויים, 1999.
* {{המשפט החוקתי|א|פרק 6 - מדינת ישראל כמדינה יהודית}}
* [[אמנון רובינשטיין]], '''"או יהודית או דמוקרטית"?''', '''[[קשת החדשה]]''' 3, אביב 2003.
* [[אבינועם רוזנק]], '''עיון מחודש במתח בין יהדות למדינה דמוקרטית לאור הפילוסופיה של ההלכה''', [[אביעזר רביצקי]] (עורך), דת ומדינה בהגות היהודית במאה העשרים, [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]], ירושלים 2005, עמ' 489–566.
* [[משה ברנט]], '''[[עם ככל העמים]]''', [[הוצאת כרמל]], ירושלים 2009.
* [[יצחק זמיר]], '''בית המשפט העליון''', [[הוצאת שוקן]], 2022, הפרק "מדינה יהודית ודמוקרטית", עמ' 33–38.
* אריאל פיקאר ויעל גוראון (עורכים), '''יהודית ודמוקרטית - יוצרים שביל זהב ישראלי''', ידיעות אחרונות, 2023.
* [[אהרן ברק]], '''שופט בחברה דמוקרטית''', [[הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה]], [[כתר הוצאה לאור]], [[נבו הוצאה לאור]], 2004, הפרק "תפקיד השופט: הגנה על החוקה וערכיה", עמ' 77–166.

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים}}
* '''[https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=69569485#511.2079.6.default מדינה יהודית ודמוקרטית - שישה מבטים]''' ([[רות גביזון]], [[ירמיהו יובל]], [[אמנון רז-קרקוצקין]], [[אליאב שוחטמן]], [[ידידיה צ' שטרן]], [[משה שמיר]]), בתוך "זמן יהודי חדש: תרבות יהודית בעידן חילוני - מבט אנציקלופדי", [[הוצאת כתר]], 2007
* [[אריאל רוזן-צבי]], [https://arielrosenzvi.org.il/wp-content/uploads/2021/05/מדינה-יהודית-ודמוקרטית-אבהות-רוחנית-ניכור1995.pdf ״מדינה יהודית ודמוקרטית״: אבהות רוחנית, ניכור וסימביוזה - האפשר לרגע את המעגל?], '''[[עיוני משפט]]''' יט(3), יולי 1995
* {{המכון הישראלי לדמוקרטיה|יואב ארציאלי|אמנת גביזון-מדן: עיקרים ועקרונות|books/4757|2003}}
* {{המכון הישראלי לדמוקרטיה|אביעזר רביצקי וידידיה שטרן|דברים ושברי דברים: על יהדותה של מדינה דמוקרטית|books/5595|2007}}
* {{המכון הישראלי לדמוקרטיה|אביעזר רביצקי ובני פורת|מחשבות על דמוקרטיה יהודית|books/5542|2010}}
* {{המכון הישראלי לדמוקרטיה|יוסף (יוסי) דוד|מדינת ישראל: בין יהדות לדמוקרטיה – קובץ ראיונות ומאמרים|books/5597|2000}}
* {{המכון הישראלי לדמוקרטיה|יצחק ברנד וידידיה שטרן|ערכאות של גויים במדינת היהודים|books/2595|2010}}
* {{דעת||daat/ezrachut/demokratia/demokratia.htm|יהדות ודמוקרטיה במשנת הציונות הדתית}}
* [[אסא כשר]], [http://portal.idc.ac.il/He/lawreview/volumes/volume14/Documents/Kasher.pdf מדינה יהודית ודמוקרטית כראוי: סיכום-ביניים], '''[[משפט ועסקים]]''' יד, עמ' 329–346
* ד"ר [[משה הלינגר]], {{יוטיוב|-GDNlbZQdf4|שם=מדינה יהודית ודמוקרטית - פנטזיה או אפשרות מציאותית?}}
* [[יהודה כהן (חוקר בתחום הלאומיות)|יהודה כהן]], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002107770/NLI/ '''מי מפחד ממדינה יהודית - היבט חוקתי ואידאולוגי'''], ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, 2001.
* {{הארץ|אלכסנדר יעקובסון|מה יש בו בשם|1.1217412|19 באוגוסט 2010}}
* {{הארץ|שלמה אבינרי|עם פלסטיני כן, עם יהודי לא?|1.1216548|13 באוגוסט 2010}}
* {{הארץ|סלמאן מצאלחה|מסעדה יהודית ודמוקרטית|1.1215863|9 באוגוסט 2010}}
* {{הארץ|אהרן ברק|חירותו של האדם במדינה יהודית ודמוקרטית|1.5823730|15 בפברואר 2018}}
* {{איגרת|אהרן ברק|ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית|21520|34, דצמבר 2012}}
*[[רחל אליאור]], [http://pluto.huji.ac.il/~mselio/YAH.pdf? בין יהדות לדמוקרטיה – רשות היחיד וחובת הרבים], '''רבגוני''': מסגרת למחשבה ולזהות יהודית בזמננו 2, ירושלים: מכון ון ליר (תשנ"ח): 11—18.
*[[ליאור טל]] שדה, [[משה הלינגר]], [[תהלה פרידמן]], "יהודית ודמוקרטית - [https://soundcloud.com/user-570067797/hju80rrkmaxc דמוקרטית], [https://soundcloud.com/user-570067797/nkldgq2i3phd יהודית], [https://soundcloud.com/user-570067797/abr7ferarsy5 דמוקרטיה ביהדות], [https://soundcloud.com/user-570067797/z7ddunnukt7a וו החיבור]", ארבעה פרקים בפודקאסט קולות של רוח בגל"צ, 09.2019
* [[דן שיפטן]], [https://strategicassessment.inss.org.il/articles/israels-national-goals/ היעדים הלאומיים של ישראל - פרספקטיבה כוללת], המכון למחקרי ביטחון לאומי, עדכן אסטרטגי, דצמבר 2020.
* {{תכלת|[[רות גביזון]]|המדינה היהודית: הצדקה עקרונית ודמותה הרצויה|216|13, סתיו התשס"ג, 2002}}
* {{תכלת|[[אמנון רובינשטיין]]|המקרה המוזר של הדמוקרטיה היהודית|500|41, סתיו תשע"א}}
* {{תכלת|[[יורם חזוני]]|האם הרצל רצה מדינה יהודית?|183|11, סתיו תשס"ב}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישראל: יחסי דת ומדינה|*]]
[[קטגוריה:ישראל: חוקה]]
[[קטגוריה:דמוקרטיה|יהודית]]
[[קטגוריה:ישראל: גישות שונות לאופי המדינה|יהודית ודמוקרטית]]