הצגת המקור של הדף "מוות קליני"

'''מוות קליני''' הוא מצב זמני שבו מפסיק ה[[לב]] לפעום ולספק [[דם]] ו[[חמצן]] ל[[מוח]], תאי [[רקמות|רקמת]] המוח עדיין [[חיים]], אך לא נרשמת כל פעילות גלי מוח במכשירי המדידה. מוות קליני מתרחש ב[[דום לב]], כאשר הלב מפסיק לפעום בקצב סדיר באופן עצמאי. אדם החווה מוות קליני [[איבוד הכרה|יאבד את ההכרה]] בתוך שניות ספורות, ומוות קליני שלא יטופל יוביל תוך דקות ספורות ל[[נזק מוחי]] ואף ל[[מוות]].

לפני המצאת דרכים לטיפול בדום לב (כגון [[החייאה]], [[דפיברילציה]] ו[[זריקה|זריקת]] [[אדרנלין]]) מצב זה נחשב לבלתי הפיך, והיה להגדרה הרשמית של מצב מוות. לאחר הופעתן של שיטות טיפול בדום לב הוא כונה 'מוות קליני' במקום מוות, מאחר שהוא איננו מצב סופי, וניתן לחזור ממנו לתפקוד מלא.

==השלכות על הגוף==
כאשר הלב מפסיק לפעום האדם חווה מוות קליני, על פי ההגדרה, אך למשך שניות ספורות הוא עדיין מסוגל לתפקד. לאחר מספר שניות הפסקת זרימת הדם למוח מביאה ל[[אובדן הכרה]], ולאחר חצי דקה גם להשבתת התקשורת העצבית ב[[מערכת העצבים המרכזית]]. שרשרת תהליכים הרסניים בתא העצב, שנקראת תהליך [[איסכמיה|איסכמי]], גורמת להרס [[קרום התא]], לפגיעה ב[[מחסום דם-מוח]] ולתגובה [[דלקת]]ית.{{הערה|1=על שרשרת תהליכים הרסנית זו ניתן ללמוד בערך [[:en:Ischemic cascade|Ischemic cascade]] במהדורה האנגלית של ויקיפדיה.}} אף אם תחודש זרימת הדם למוח, [[תא דם לבן|תאי הדם הלבנים]] שיגיעו עם זרם הדם המתחדש לרקמה העצבית המודלקת יפרישו [[ציטוקין|ציטוקינים]] שיגרמו  ל[[חמצן|חמצון]] מואץ של הרקמה הדלקתית. לכן גם דקות ספורות של מוות קליני מובילות בסופו של דבר ל[[מוות מוחי]] או לנזק מוחי חמור ומתמשך, והתאוששות מלאה של המוח לאחר מוות קליני של יותר משלוש דקות בטמפרטורת החדר היא נדירה. לעומת זאת, רקמות אחרות בגוף שצורכות פחות חמצן ו[[גלוקוז]] מהמוח מסוגלות להתאושש גם אחרי שעות אחדות של עצירת אספקת זרם הדם, אם יישמרו בסביבה חמימה.

==טיפול==
כיום מתנהל מחקר ער בניסיון לצמצם את הנזקים החמורים הנגרמים למוח לאחר חידוש אספקת הדם אליו.{{הערה|1=על נזקים אלה ניתן ללמוד בערך [[:en:Reperfusion injury|Reperfusion injury]] במהדורה האנגלית של ויקיפדיה.}} [[היפותרמיה]] מורידה משמעותית את קצב [[חילוף חומרים|חילוף החומרים]] בתאי המוח ומשפרת משמעותית את סיכויי ההישרדות של המטופל, גם אם מצננים את מוחו של המטופל (ב[[צנתר]]) רק במהלך חידוש זרימת הדם למח.{{הערה|1=על טיפול בהיפותרמיה ניתן ללמוד בערך [[:en:Therapeutic hypothermia|Therapeutic hypothermia]] במהדורה האנגלית של ויקיפדיה.}} הטיפול היעיל ביותר בתחום משלב הורדת טמפרטורת הגוף בכשלוש [[מעלות צלזיוס|מעלות]], הפחתת ריכוז כדוריות הדם והעלאת [[לחץ דם|לחץ הדם]].{{הערה|1={{PMID|2298837}}}}{{הערה|1={{PMID|8553385}}}}{{הערה|1=[http://dx.doi.org/10.1196/annals.1297.104 The Arrest of Biological Time as a Bridge to Engineered Negligible Senescence - LEMLER - 2006 - Annals of the New York Academy of Sciences - Wiley Online Library]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}} בעוד שבטמפרטורת החדר מסתיים מוות קליני במוות מלא תוך דקות ספורות, אדם שנקלע למוות קליני כתוצאה מהיפותרמיה קיצונית עשוי לשרוד גם אחרי יותר משעה של עצירת זרם הדם בגוף.{{הערה|1=http://dx.doi.org/10.1016/1010-7940(90)90048-5 {{PMID|2397132}}}}{{הערה|1=[http://news.bbc.co.uk/2/hi/health/620609.stm BBC News {{!}} HEALTH {{!}} Skier revived from clinical death]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}{{הערה|1=[[:en:Anna Bågenholm|Anna Bågenholm - Wikipedia, the free encyclopedia]]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}  למעשה, ניתוחים לתיקון [[מפרצת]] במוח או מומים ב[[אבי העורקים]] עשויים לחייב עצירה של זרם הדם בגוף, הליך המכונה [[ניתוח בדום לב]] (Standstill operation).{{הערה|1=על ניתוח בדום לב ניתן ללמוד בערך [[:en:Standstill operation|Standstill operation]] במהדורה האנגלית של ויקיפדיה.}} במסגרת הניתוח מדכאים את פעילות המוח בסיוע תרופות, מצננים את הגוף לטמפרטורה של 15 מעלות ומרוקנים את הדם מהגוף. המטופל מנותח במצב של מוות קליני מבוקר למשך עד כשעה, כאשר הורדה נוספת של הטמפרטורה מאפשרת להאריך את משך הניתוח במידת הצורך.{{הערה|1=[http://web.archive.org/web/20050204225530/http://www.grgraphics.com/site/HBNS/chapters/SAH/SAH_014.html SAH 014]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}} הוצע להשתמש בניתוחים אלה גם במקרים של מטופלים הגוססים למוות כתוצאה מ[[איבוד דם]].{{הערה|1={{PMID|8608704}}}}

==חוויית סף מוות==
{{ערך מורחב|חוויית סף מוות}} 

תועדו דיווחים רבים של אנשים שחוו מוות קליני והעידו על תחושת יציאה מהגוף, ראיית אור לבן, הימשכות למנהרה ומפגש עם אנשים קרובים שנפטרו.

גורם התופעה לא ידוע בוודאות. עם זאת, חוויות אלו המכונות "חוויית סף מוות" מוצגות לעיתים כראיה לחיים שלאחר המוות. מחקר נוירולוגי על תפקוד מערכת העצבים המרכזית בתנאים של חוסר חמצן טוען על פעילויות מוחיות אופייניות במצבים אלו שיכולות לגרום הזיות.<sup>[טעון מקור]</sup>

חוויית סף מוות היא תופעה נפוצה. על פי סקר [[מכון גאלופ]] שפורסם בשנת 1992, כ-13 מיליון איש (5% מהאוכלוסייה באותו זמן) חוו חוויה כזו ב[[ארצות הברית]]. סקר אחר שפורסם בגרמניה{{הערה|(Knoblauch H., Schmied, I. (2001}} העריך את שעור החווים בכ-4% מהאוכלוסייה.

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=מות קליני}}
* [https://iands.org/ אתר IANDS] {{כ}}(האגודה הבינלאומית לחקר תופעות מוות קליני)

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

{{קצרמר|רפואה}}

[[קטגוריה:מוות קליני|*]]
[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:אתיקה רפואית]]