הצגת המקור של הדף "מחתרות עבריות בארץ ישראל"

[[קובץ:KD_1946.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[מלון המלך דוד]] לאחר [[פיצוץ מלון המלך דוד|פיצוצו]] בידי האצ"ל ב-[[22 ביולי]] [[1946]]. [[דגל הממלכה המאוחדת]] מתנוסס מעל חזית המלון.]]
מתחילת [[המאה ה-20]] ועד זמן מה לאחר [[הקמת המדינה]] פעלו ב'''[[ארץ ישראל]] [[מחתרת|מחתרות]] [[יהודים|יהודיות]]-[[ציונות|ציוניות]]''', שמטרתן הייתה הגנה על היישוב היהודי מפני [[ערביי ארץ ישראל]] והתנגדות לשלטון הזר – תחילה [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|השלטון העות'מאני]] ואחר כך [[המנדט הבריטי|שלטון המנדט]].
מחתרות אלה הן:
* '''[[בר גיורא (ארגון)|בר גיורא]]''' – חלוץ ארגוני השמירה ביישוב היהודי בארץ ישראל. הוא הוקם ב-[[1907]] במטרה לכבוש את השמירה במושבות היהודיות מידי הערבים והצ'רקסים ולהעבירה לידיים יהודיות. הארגון הרחיב את פעולותיו ושינה את שמו ל"השומר".
*'''[[ארגון המגן]]'''
*'''[[הגדעונים (ארגון)|הגידעונים]]'''
*'''[[הנוטרים]]'''
* '''[[השומר]]''' – ארגון שמירה להגנת היישוב היהודי שהחליף את "בר גיורא" בשנת [[1909]]. ייעודו היה "[[כיבוש השמירה]]": החלפת השומרים הערביים ששמרו אז במושבות, בשומרים יהודיים.
*'''[[ניל"י]]''' מחתרת שהוקמה בידי [[משפחת אהרנסון]], אבשלום פיינברג ואישים נוספים. מטרתה הייתה לסייע ל[[בריטניה]] לכבוש את [[ארץ ישראל]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]] מידי [[האימפריה העות'מאנית]] ששלטה בה, ובכך להביא לבית לאומי ליישוב היהודי.
* '''[[ההגנה]]''' ארגון שהוקם בשנת [[1920]] במטרה להגן על היישוב היהודי בארץ ישראל מפני מתקפות הערבים עליו. הפך לארגון הצבאי הגדול והמרכזי של [[היישוב|היישוב היהודי]] בתקופת [[המנדט הבריטי]] תחת הנהגת היישוב, והיווה למעשה את התשתית להקמת [[צה"ל]] עם הקמת המדינה. לארגון הוקמה ב-1941 יחידה צבאית סדירה בשם '''[[פלוגות מחץ|הפלמ"ח]]'''. במסגרת ההגנה פעלו [[יחידות צבאיות]] נוספות כמו ה'''[[חי"ש]]''' וכן [[המוסד לעלייה ב']] שהתמקד ב[[ההעפלה|העפלה]]. הארגון ביצע פעולות כנגד הבריטים, נגד ערבים חמושים, ונגד מחתרות האצ"ל והלח"י.
* '''[[ארגון צבאי לאומי]]''' (אצ"ל) נוסד ב-[[1931]] על ידי מפקדים שפרשו מ"ההגנה", והיה מזוהה עם [[התנועה הרוויזיוניסטית]] ו[[בית"ר]]. ביצע פעולות כנגד הבריטים, נגד ערבים חמושים ונגד אוכלוסייה אזרחית ערבית. השתתף בהעפלה במסגרת [[עליית אף על פי]].
* '''[[לוחמי חרות ישראל]]''' (לח"י) – מחתרת שהקימו בשנת [[1940]] פורשי האצ"ל שהתנגדו להפסקת המאבק במנדט הבריטי בתקופת מלחמת העולם השנייה. ביצע פעולות כנגד הבריטים וכנגד ערבים.
* '''[[תנועת המרי העברי]]''' – ארגון גג של המחתרות היהודיות בארץ ישראל: ההגנה, האצ"ל והלח"י. התנועה פעלה משנת [[1945]] עד [[1946]] לאחר אכזבה מהתנהלות השלטון הבריטי כלפי האינטרסים הציוניים, ותיאמה את פעולות ההתנגדות לשלטון הבריטי עם הנהגת היישוב.
* ועוד ארגוני מקומיים נוספים
לוחמי המחתרות, ובעיקרם לוחמי ההגנה, נעשו ללוחמי [[צבא ההגנה לישראל]] לכשהוקמה המדינה. במאמרו, תיאר אל"ם אלון פז את אופי שורשי צה"ל במחתרות וברעיונות שונים, ואת האופן בו הן נעשו לצבא שהוקם. כמו כן, תיאר הוא את השינוי הנדרש בעיניו בצה"ל, וזאת כדי שיעשה לצבא יעיל ואיכותי יותר{{הערה|{{אתר צה"ל|אלוף-משנה אלון פז משרת כראש מחלקה באגף התכנון.|"מוקם בזה צבא הגנה לישראל" - המאמץ להקמתו מחדש של צה"ל - אל"ם פז|44028|1 באפריל 2020}}}}.

==ניל"י==
{{ערך מורחב|ניל"י}}
'''ניל"י''' ([[ראשי תיבות|ראשי התיבות]]: '''נ'''צח '''י'''שראל '''ל'''א '''י'''שקר, {{תנ"ך|שמואל א|טו|כט}}) הוא ארגון שהוקם בשנת [[1915]] ופעל ב[[היישוב העברי|יישוב העברי]] ב[[ארץ ישראל]] בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]]. הארגון, שמנה בשיאו פחות מ-3,000 חברים פעילים עסק בעיקר ב[[ריגול]], בניסיון לסייע ל[[הצבא הבריטי|צבא הבריטי]] לכבוש את הארץ מידי [[האימפריה העות'מאנית]]. בנוסף לפעילות הריגול, עסק הארגון גם בהברחת כספים מחוץ לישראל אל יהודי ארץ ישראל ובהמשך גם בניסיונות להשיג הישגים מדיניים. לאחר כשנתיים של פעילות חשפו העות'מאנים את [[רשת ריגול|רשת הריגול]]. חלק מראשי הרשת נתפסו ו[[הוצאה להורג|הוצאו להורג]] וכמה מאנשיה נשפטו ל[[בית סוהר|עונשי מאסר]]. לאחר תפיסת הרשת הענישו העות'מאנים וכלאו גם אנשים רבים שכלל לא היו קשורים לפעילות

==בר גיורא==
{{ערך מורחב|בר גיורא (ארגון)}}

בתקופת [[העלייה הראשונה]], עקב התגברות ההתקפות הערביות על המושבות היהודיות בשל ההתעוררות ה[[לאומיות|לאומית]] אצל הערבים, החלו היהודים למסור את השמירה על היישובים לידי שומרים [[ערבים]] ו[[צ'רקסים]]. לבני [[העלייה השנייה]] מצב זה לא התאים מבחינה [[אידאולוגיה|אידאולוגית]]. הם האמינו שיש צורך בהעברת השמירה על היישובים היהודים לידיים יהודיות. מספר פעילים ממפלגת "[[פועלי ציון]]" החלו לגבש מסגרת ארגונית, על מנת לכבוש את השמירה ולהעבירה לידיים יהודיות.

ארגון "[[בר גיורא (ארגון)|בר גיורא]]" נוסד בליל [[שמחת תורה]], [[29 בספטמבר]] [[1907]], באספה חשאית שהתקיימה בחדרו הקטן של [[יצחק בן-צבי]] ב[[בתי ורשה (יפו)|בתי ורשה]] ב[[יפו]]. כמפקד הארגון נבחר [[ישראל שוחט]]. המשימה הראשונה שעמדה בפני הארגון החדש הייתה כיבוש השמירה ב[[חוות סג'רה]] מידי השומרים הצ'רקסים. חברי הארגון יסדו בסג'רה [[קולקטיב]] חקלאי בראשותה של [[מניה שוחט]], שעיבד את אדמות החווה. לאחר כמה חודשים הצליחו אנשי "בר גיורא" לשכנע את מנהל החווה להעביר לידיהם את השמירה, לאחר שהוכיחו לו שהשומר הצ'רקסי מתרשל בתפקידו. כך הפכה חוות סג'רה למרכז הארגון.

בשנת [[1908]] פנה ועד המושבה מסחה ([[כפר תבור]]) לארגון במטרה להעביר את השמירה במושבה לידיים עבריות. חברי "בר גיורא" הסכימו לקבל על עצמם את השמירה, בתנאי שיועסקו במושבה פועלים יהודים. מאז, הפך התנאי הזה לחלק בלתי נפרד מתנאי קבלת השמירה של הארגון.

עם התרחבות הצורך בשמירה היהודית הוקם על ידי מייסדיו של "בר גיורא" ארגון חדש בעל מסגרת רחבה יותר בשם "[[השומר]]". ארגון זה החליף למעשה את "בר גיורא", שחדל לתפקד באופן עצמאי.

==השומר==
[[קובץ:Ha-shomer.jpg|שמאל|300px|ממוזער|תמונה קבוצתית של חברי ארגון "השומר" ב-1909]]
{{ערך מורחב|השומר}}

'''[[השומר]]''' היה ארגון הגנה עברי ב[[ארץ ישראל]], בשנים [[1909]]–[[1920]]. נוסד ביוזמת [[ישראל שוחט]] ו[[יצחק בן-צבי]], אנשי [[העלייה השנייה]] ומפלגת "[[פועלי ציון]]", לשם "[[כיבוש השמירה]]" ו"[[עבודה עברית|כיבוש העבודה]]", כחלק מתוכניתם להקמת ריבונות עברית בארץ ישראל.
ייסוד "השומר" היה המשך לפעילות מנהיגיו וחבריו באגודה החשאית "[[בר גיורא (ארגון)|בר גיורא]]" ובמסגרת "הקולקטיב" ב[[סג'רה (מושבה)|סג'רה]] וב[[כפר תבור|מסחה]]. לאחר הקמתו עברה לידי "השומר" ההגנה ברוב המושבות העבריות. עבודת אנשי "השומר" הייתה קשה ומורכבת, ודרשה הכרת תנאי הארץ, המיעוטים השונים שהתגוררו בה: [[ערבים]], [[צ'רקסים]] ואחרים, שפתם ותרבותם, וניהול יחסי עבודה עם מעסיקיהם בחברה היהודית המרובדת. ציודם של אנשי הארגון היה חדיש וכלל [[רובה|רובים]] ו[[אקדח]]ים; רבים מחבריו היו [[פרש (מקצוע)|פרש]]ים מנוסים, ולבושם היה תערובת של לבוש [[המערב|מערבי]], צ'רקסי וערבי. בשיא פעילותו, בשנת [[1913]], מנה הארגון כ-120 חברים וריכז את השמירה ב-13 [[מושבה|מושבות]] בארץ ישראל.

השומר היה ארגון חלוצי בעיצוב עקרונותיו ה[[לאומיות|לאומיים]] וה[[ציונות סוציאליסטית|סוציאליסטיים]], וביוצרו דפוסי ביטחון חדשים ב[[היישוב|יישוב היהודי]] בארץ ישראל. הוא התנהל כאגודת חברים אחוותית ושילב בשורותיו נשים; אולם גם העסיק ב[[שכר]] לוחמים רבים, שחלקם התקבלו לבסוף כחברים באגודה. חבריו ראו עצמם כגרעין ל[[צבא]] של מדינה יהודית, ומאידך, הוא היה ארגון חמוש ומוכר על ידי השלטונות ה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאניים]] עד לגירוש ראשיו [[מניה שוחט|מניה]] וישראל שוחט ב[[מלחמת העולם הראשונה]]. לאחר [[המנדט הבריטי|הכיבוש הבריטי]] וסיום מלחמת העולם הראשונה, תבעו ראשי היישוב ומנהיגי מפלגת "פועלי ציון", שהתרחבה ל"[[אחדות העבודה]]", את פירוק "השומר" והכללת חבריו בארגון "[[ההגנה]]" החדש שהוקם בקבוצת [[כנרת (קבוצה)|כנרת]] בקיץ [[1920]].

אנשי השומר היו דמויות מפתח בגרעיני המייסדים של "ההגנה", [[הקיבוץ החשאי]] ו[[גדוד העבודה]], והשפיעו גם על [[תורת לחימה|תורות הלחימה]] של ה[[פלמ"ח]] ושל [[צה"ל]]. לארגון "השומר" חלק חשוב במורשת ה[[ציונות|ציונית]] בשל עקרונות [[כיבוש העבודה]] ובכלל זה כיבוש השמירה, חלקו בהקמת ההתיישבות בארץ ישראל, ואומץ הלב, הנחישות וההקרבה של חבריו.

==ההגנה==
[[קובץ:Afula48.jpg|300px|ממוזער|שמאל|קבוצת לוחמי ההגנה תושבי [[עפולה]], המאורגנים להגנת היישוב, בתחילת [[מלחמת העצמאות]]]]
{{ערך מורחב|ההגנה}}
ארגון '''[[ההגנה]]''' היה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של [[היישוב|היישוב היהודי]] ב[[ארץ ישראל]] בתקופת [[המנדט הבריטי]], והיווה למעשה את התשתית להקמת [[צה"ל]] עם [[הקמת המדינה]].

"ההגנה" הוקמה ביוני [[1920]] על ידי "[[אחדות העבודה]]", כחלק משינוי התפיסה הביטחונית של ראשי מוסדות [[היישוב]]. על מנת לבצע את השינוי, פורק ארגון "[[השומר]]" ובכינוס של "אחדות העבודה" ב[[חוות כנרת]], הוחלט להקים את ארגון "ההגנה". המפלגה התקשתה לממן ולהרים ארגון בסדר גודל כזה, ולאחר כחצי שנה הועברה השליטה בארגון לידי [[ההסתדרות]], שאיחדה לתוכו את חברי [[גדוד העבודה]]. "ההגנה" הוגדרה כארגון כלל-ארצי שמטרתו הייתה לספק הגנה כוללת ליישוב היהודי. היא החליטה כבר ביום הקמתה לפתוח את שורותיה לכל, ללא אפליה על רקע שיוך פוליטי, מעמדי, מגדרי או אחר. החל מ-[[1921]] היו שותפים בהנהגתה זרמים ומפלגות ציוניות שונות שייצגו את היישוב היהודי, כש[[תנועת העבודה]] המשיכה לעמוד בראשה.

===פלמ"ח===
[[קובץ:PikiWiki Israel 20707 The Palmach.jpg|שמאל|ממוזער|300px|מטווח בנשק, מחנה אימונים ראשון של פלוגה ב']]
{{ערך מורחב|פלמ"ח}}
ה[[פלמ"ח]] ([[ראשי תיבות]]: '''פלוגות המחץ'''), היה הכוח ה[[צבא]]י המגויס של ארגון "[[ההגנה]]", ששימש כצבא של המדינה היהודית בדרך, ב[[ארץ ישראל]] בשנים [[1941]]–[[1948]].

הפלמ"ח הוקם ב-[[15 במאי]] [[1941]], על בסיס סגל פיקודי של אנשים שפעלו כבר יחד במסגרת "הפלוגה [[הנודדת]]" ו"[[פלוגות השדה]]" בסוף [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]], תחת פיקודו של [[יצחק שדה]]. הוחלט כי כוח זה יפעל בשיטות של [[לוחמה זעירה]], יסייר, יפעל לחבלה, גישוש ותקיפה, ו"יכין את השטח" לקראת המתקפה הנאצית, אם וכאשר זו תבוא. את הפיקוד על היחידה החדשה קיבל יצחק שדה, שהיה כפוף ישירות למטה הכללי של "[[ההגנה]]".

בשלבים הראשונים של [[מלחמת העצמאות]] היווה הפלמ"ח את עמוד השדרה של הכוח הצבאי של היישוב, מילא תפקיד מרכזי ב[[קרב]]ות בצפון ובמרכז, ונשא בעיקר עול הגנת [[הנגב]], עד ש[[צבא ההגנה לישראל]] סיים להתגייס ולהתארגן ללחימה. לפלמ"ח הייתה גם תרומה חשובה בתחומים אחרים, כולל המאבק בשלטון [[המנדט הבריטי בארץ ישראל]], [[ההעפלה]] וה[[עלייה לארץ ישראל]], ה[[התיישבות]], התרבות וה[[ספרות עברית|ספרות העברית]] וה[[זמר עברי|זמר העברי]].

הפלמ"ח יצר הווייה ייחודית של לוחמים, חלוצים ומפקדים, אשר התגלמה בדמויות כגון [[יגאל אלון]] או [[יצחק רבין]]. עם הקמת [[ישראל|המדינה]] ו[[צה"ל]] ב-1948, פורק מטה הפלמ"ח ו[[יחידה צבאית|יחידותיו]] שולבו בשורות הצבא הסדיר. השפעתו של הפלמ"ח על תולדותיה של מדינת ישראל, על [[תרבות]]ה ועל ה[[היסטוריה]] שלה, חורגת מתרומתו הצבאית, החשובה כשלעצמה.

==אצ"ל==
[[קובץ:The Acre prison after the break, 1947.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קיר [[כלא עכו]] לאחר [[הפריצה לכלא עכו|פריצתו]] בידי האצ"ל ב-[[4 במאי]] [[1947]]]]
{{ערך מורחב|ארגון צבאי לאומי}}
'''הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל''' (ב[[ראשי תיבות]]: '''אצ"ל''') היה ארגון צבאי מחתרתי עברי, שנוסד ב[[ירושלים]] בשנת [[1931]]. הארגון הוקם על ידי מפקדים, שפרשו מארגון "[[ההגנה]]" בשל דרישתם לפעולה נחרצת נגד התוקפנות הערבית של אותם ימים, בעיקר זו של [[מאורעות תרפ"ט]]. במשך השנים, מרבית אנשיו היו צעירים מ[[תנועת נוער|תנועת הנוער]] ה[[ציונות רוויזיוניסטית|רוויזיוניסטית]] [[בית"ר]]. מטעמי חשאיות לא נהגו לקרוא לארגון בשמו כי אם "'''ההגנה'''" או "'''המעמד'''". אנשי הארגון הצטרפו ל[[צה"ל]] עם הקמתו.

עם ראשי הארגון נמנו [[אברהם תהומי]], [[דוד רזיאל]], [[יעקב מרידור]] ו[[מנחם בגין]]. מספר חברי הארגון השתנה במשך השנים, ונע בין כמה מאות בשנות משבר לכמה אלפים בתקופות שיא.

האצ"ל נחשב בעיני ממשלת [[המנדט הבריטי]] כ[[ארגון טרור]]. לקביעה זו היו שותפים חלק ממתנגדי הארגון כמו גם גורמים נוספים אחרים כגון [[ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל]]{{הערה|שם=LTR-ref1|1=W. Khalidi, 1971, 'From Haven to Conquest', 598; updated 1987 to ''From Haven to Conquest: Readings in Zionism and the Palestine Problem Until 1948,'' Institute for Palestine Studies|כיוון=שמאל}}, ועיתונים בין-לאומיים בתקופה שלפני קום המדינה{{הערה|שם=LTR-Ref0|[http://select.nytimes.com/gst/abstract.html?res=F10A1FF6345E17738DDDA90B94DA415B8788F1D3&scp=2&sq=terrorist+Irgun&st=p {{משמאל לימין|"Irgun Bomb Kills 11 Arabs, 2 Britons"}}], [[הניו יורק טיימס|New York Times]]}}{{הערה|שם=LTR-Ref2|[http://select.nytimes.com/gst/abstract.html?res=FA0E16F93D55147B93C4A81783D85F438485F9&scp=3&sq=terrorist+Irgun&st=p "Irgun's Hand Seen in Alps Rail Blast. Polish Jew Confesses He Was Lookout for Others Who Bombed British Train"], [[הניו יורק טיימס|New York Times]]}}. בין דצמבר [[1944]] לפברואר [[1945]] ניהל ארגון "[[ההגנה]]" מאבק, שכונה "[[הסזון|הסֶזוֹן]]" נגד ה[[אצ"ל]], כדי לאלצו לחדול מביצוע פעולות נגד כוחות המנדט הבריטי. המאבק כלל הסגרת אנשי אצ"ל לידי הבריטים וכן אירועים שבהם הוחזקו אנשי אצ"ל בידי אנשי "ההגנה" בתנאים קשים תוך חקירות שלוו לעיתים באלימות.

ישנם היסטוריונים הרואים במאבק המזוין, שבו השתתף האצ"ל, גורם משמעותי ביציאת הבריטים מארץ ישראל{{הערה|[[יוסף נדבה]], '''מי גרש את הבריטים מארץ ישראל – עובדות ומקורות''', העמותה להפצת תודעה לאומית, 1988}}. היסטוריונים אחרים ראו בשלילה את אי ציותם של "הפורשים" (כלשונם), האצ"ל וה[[לח"י]], להנהגת היישוב ואף לא ראו את פעולותיהם כגורם משמעותי ביציאת הבריטים{{הערה|1= [[מאיר פעיל]] ופנחס יורמן, '''מבחן התנועה הציונית 1931–1948: מרות ההנהגה המדינית מול הפורשים''', הוצאת צ'ריקובר, 2003}}.

==לח"י==
[[קובץ:Grand Serai, Jaffa.jpg|ממוזער|300px|שמאל|הריסות [[בית הסראייה (יפו)|בית הסראייה]] ב[[יפו]], שפוצץ בידי לח"י ב-[[4 בינואר]] [[1948]]]]
{{ערך מורחב|לח"י}}
"[[לוחמי חרות ישראל]]" (בראשי תיבות '''לח"י''') היו פורשי [[ארגון צבאי לאומי|הארגון הצבאי הלאומי]] (אצ"ל) שהתנגדו להפסקת המאבק במנדט הבריטי בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. המחתרת פעלה נגד [[המנדט הבריטי]], משנת [[1940]] עד הקמת [[מדינת ישראל]] בשנת [[1948]].

בפעולותיהם ניסו אנשי לח"י לפגוע בבכירי [[ממשלת המנדט]] ו[[הצבא הבריטי]] על ידי [[התנקשות|התנקשויות]] ופגיעה במתקנים אסטרטגיים.
בשנת [[1940]] ניסה הארגון לחתום עסקה עם [[גרמניה הנאצית|המשטר הנאצי בגרמניה]] על מנת להציל את רוב [[יהדות אירופה]] מ[[השואה|השמדה]] והעלאתם של אותם יהודים ל[[ארץ ישראל]]. בתמורה, הבטיח לח"י להילחם ב[[האימפריה הבריטית|אימפריה הבריטית]] מתוך ארץ ישראל.
לח"י הוכרז כ[[ארגון טרור]] על ידי [[ממשלת המנדט]], ולאחר הקמת המדינה, בעקבות [[רצח ברנדוט]], גם על ידי [[הממשלה הזמנית]].

==תנועת המרי העברי==
{{ערך מורחב|תנועת המרי העברי}}
"[[תנועת המרי העברי]]" הייתה ארגון גג של המחתרות העבריות ב[[ארץ ישראל]]. התנועה פעלה משנת [[1945]] עד [[1946]], ותיאמה את פעולות ההתנגדות המזוינת ל[[המנדט הבריטי|שלטון הבריטי]]. התנועה הוקמה לאחר סיום [[מלחמת העולם השנייה]], במטרה להביא לסיום המנדט הבריטי בארץ ישראל ולהקים מדינה יהודית תוך גיוס דעת הקהל העולמית נגד בריטניה. הנהגת התנועה כללה ארבעה נציגים: שני נציגים מ"[[ההגנה]]" ([[משה סנה]] ו[[ישראל גלילי]]), נציג מה[[ארגון צבאי לאומי|אצ"ל]] ([[מנחם בגין]]) ונציג מ[[לח"י]] ([[נתן ילין-מור]]).

במשך קיומה של "תנועת המרי העברי" בוצעו 11 פעולות גדולות, שמונה מהן על ידי ה[[פלמ"ח]] מטעם ההגנה, ושלוש על ידי האצ"ל ולח"י, בנוסף לפעולות קטנות רבות. הבולטות בפעולות אלה היו שחרור 200 [[מעפילים]] מ[[מחנה המעצר בעתלית]], פיצוץ מסילות ברזל ותחנת רכבת ב[[ליל הרכבות]], [[ההתקפה על בתי המלאכה של הרכבת]], [[התקפת שדות התעופה הבריטיים|פיצוץ עשרות מטוסים בריטיים]] בשדות התעופה בלוד, קסטינה (חצור) וסירקין על ידי אנשי לח"י ואצ"ל, התקפות על תחנות משטרה בריטיות (ובהן ב[[ההתקפה על משטרת רמת גן|רמת גן]]), [[פיצוץ תחנות הרדאר]] על הר הכרמל, פיצוץ אחד-עשר גשרים ברחבי הארץ ב[[ליל הגשרים]] ו[[פיצוץ מלון המלך דוד]].

==ראו גם==
* [[כוח המגן העברי]]
==קישורים חיצוניים==
* {{יומן חדשות|חיילי המנדט הבריטי עוצרים לחקירה חשודים יהודים המואשמים בפעילות טרור, 1946|113478-2/117299-2/}}
* {{הארץ|עופר אדרת|כיצד תיארו בהגנה, באצ"ל ובלח"י בוגדים פוטנציאליים|00000186-9751-d3ab-a787-b75faf210000|1 במרץ 2023}}
* {{ארכיון בספרייה הלאומית|990032479720205171|אוסף פרסומי המחתרות בארץ ישראל}}
* [https://haifa-primo.hosted.exlibrisgroup.com/primo-explore/collectionDiscovery?vid=HAU&inst=972HAI_MAIN&collectionId=81148095290002791&lang=iw_IL אוסף דניאל ועמליה כרם – ארגונים צבאיים לפני קום המדינה] מתוך האוספים הדיגיטליים של [[ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה]]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{מחתרות בארץ ישראל}}
{{ציונות}}

[[קטגוריה:מחתרות בארץ ישראל|*]]
[[קטגוריה:ארגונים ציוניים]]
[[קטגוריה:ארגונים ומוסדות ביישוב]]
[[קטגוריה:ציונות: היסטוריה]]
[[קטגוריה:ישראל: היסטוריה צבאית]]