הצגת המקור של הדף "מטמון כסף"

[[קובץ:Silver Hoard, Ekron, 7th Century BC (42499639944).jpg|ממוזער|מטמון כסף, [[עקרון (עיר מקראית)|עקרון]], המאה ה-7 לפנה"ס]]

[[קובץ:Map. Silverhoard.jpg|ממוזער|מפת ארבעת מצבורי הכסף מתקופת הברזל בצפון ארץ ישראל: עין חופז, עין כיסאן, עכו ותל דור]]
'''מטמון כסף''' או '''מצבור כסף''' (Silver hoard, בשונה מ[[מטמון מטבעות]]) מתאר ממצא ארכאולוגי של מצבור פריטי כסף ושברי תכשיטים האסופים יחד ומונחים, לרוב, בתוך פכי חרס. מטמוני הכסף נמצאו, בחלקם, מתחת לרצפות או שכבות מגורים ומכאן שמם<ref name=":0">{{צ-מאמר|שם=Four Iron Age Silver Hoards from Southern Phoenicia: From Bundles to Hacksilber|קישור=https://www.researchgate.net/publication/325212856_Four_Iron_Age_Silver_Hoards_from_Southern_Phoenicia_From_Bundles_to_Hacksilber|כתב עת=Bulletin of the American Schools of Oriental Research|שנת הוצאה=2018-05-01|עמ=197–228|כרך=379|doi=10.5615/bullamerschoorie.379.0197|מחבר=Tzilla Eshel, Naama Yahalom-Mack, Sariel Shalev, Ofir Tirosh}}</ref>. מיקומם של מטמוני הכסף שונה ממצא לממצא, ויכול להיות חצר או מבנה, באזור פרטי (בית מגורים) או ציבורי. פריטי הכסף במטמונים נשמרו בצרורות ובמשקלים לא אחידים<ref name=":0" />.

מטמוני כסף נמצאו ב[[ארץ ישראל]], ב{{ה|מזרח הקרוב}} וב[[מצרים]]. בארץ ישראל נתגלו כארבעים מצבורים, כמות חריגה בהשוואה לשאר המקומות בעולם<ref name=":0" />. ארבעה מהם ([[תל כיסון|תל כיסאן]], [[תל דור]], [[עכו]] ועין חופז) התגלו באזור הצפון, בקרבת החוף, אזור הניתן להגדירו כדרום [[פיניקים|פיניקיה]] בתקופת הברזל<ref>{{צ-מאמר|שם=Debasement of silver throughout the Late Bronze – Iron Age transition in the Southern Levant: Analytical and cultural implications|קישור=https://www.semanticscholar.org/paper/Debasement-of-silver-throughout-the-Late-Bronze-–-Eshel-Gilboa/5db2263e6a10ae825013ad7a61af485588ab67dd|שנת הוצאה=2021|doi=10.1016/j.jas.2020.105268|מחבר=Tzilla Eshel, A. Gilboa, N. Yahalom-Mack, O. Tirosh}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Eshel, T., Erel, Y., Yahalom-Mack, N., Tirosh, O., & Gilboa, A|שם=Lead isotopes in silver reveal earliest Phoenician quest for metals in the west Mediterranean|כתב עת=Proceedings of the National Academy of Sciences|כרך=116(13)|עמ=6007-6012|שנת הוצאה=2018}}</ref>. בארבעה מטמוני כסף אלו, ישנו דמיון [[טיפולוגיה (ארכאולוגיה)|טיפולוגי]] בין פריטי הכסף, בפרט טיפוס מאפיין הנקרא "בצע כסף" הנמצא במספר רב של מצבורים<ref name=":0" />.

השימוש במטמוני כסף היה נפוץ ב[[תקופת הברונזה]] [[תקופת הברזל|והברזל]] (600–2000 לפנה"ס) כאשר מרבית המטמונים בארץ ישראל מתוארכים לתקופת הברזל ומיעוט ל[[תקופת הברונזה התיכונה]]<ref name=":0" />. מצבורי הכסף פרוסים מצפון לדרום הארץ ונפוצים באזורים גאוגרפיים שונים, אזור החוף והשפלה, הרים, מדבר יהודה ובנגב. ב[[מסופוטמיה]] נתגלו שנים עשר מטמוני כסף המתוארכים לתקופות שונות, שישה לתקופה האכדית (מקבילה בארץ ישראל ל[[תקופת הברונזה הקדומה]])<ref>{{צ-ספר|מחבר=M.E, Mallowan|שם=Excavations at Brak and Chagar Bazar|מקום הוצאה=Iraq|שנת הוצאה=1947|קישור=https://www.jstor.org/stable/4199532}}</ref>, אחד לתקופת הברונזה התיכונה<ref>{{צ-ספר|מחבר=Moortgat, A|שם=Tell Chuera in Nordost Syrien; Vorläufiger Bericht über die Zweite Grabungskampagne|מקום הוצאה=Wiesbaden.|שנת הוצאה=1959}}</ref> וחמישה [[תקופת הברזל בארץ ישראל|לתקופת הברזל.]]<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Mooney, P|שם=Ancient Mesopotamian Materials and Industries;|כתב עת=The Archaeological Evidence. Oxford.|שנת הוצאה=1994}}</ref>

== סוגי מטמוני כסף ==
במחקר ניתנו שלוש סיבות עיקריות לצבירה והטמנת כסף. הסיבה הראשונה, "מטמון יסוד", מטמון שהוטמן מתחת ליסודות מבנה ציבורי חשוב, כגון מתחם מקודש, בפינה, או מתחת לרצפת חדר<ref name=":2">{{צ-מאמר|מחבר=Kletter, R., & De Groot, A|שם=The Iron Age Hoard of "Hacksilber" from Ein Gedi|עמ=(pp. 367-376)|סדרה=In E. Stern, Ein Gedi', En Gedi Excavations I|שנת הוצאה=2007}}</ref> ולכן, ככל הנראה יש לקשרו לפולחן דתי ומתחמים מקודשים<ref name=":6">{{צ-ספר|מחבר=Kletter, R|שם=Iron Age Hoards of Precious Metals in Palestine – an ‘Underground
Economy'? Levant 35|שנת הוצאה=2003|עמ=139-152}}</ref>. בקטגוריה זו זוהו שני מטמוני יסוד בבית שאן, במקדש הצפוני ובמקדש הדרומי, המתוארכים לראשית תקופת הברזל<ref name=":7">{{צ-ספר|מחבר=Gitin, S., & Brandl, B.|שם=An Iron Age II Cache of Phoenician Jewelry from Tel Miqne-Ekron|שנת הוצאה=2018|עמ=294-303}}</ref>. מטמון נוסף זוהה בתל מקנה, המתוארך למאה ה-7 לפנה"ס, שנמצא מתחת לרצפה בהקשר ציבורי, במתחם מקודש וייתכן כי הוטמן כמטמון יסוד<ref name=":7" />. בכדי לסווג מטמון כמטמון יסוד יש צורך להראות שהוא הוטמן ביסודות של מבנה ציבור, פולחני או אדמיניסטרטיבי<ref name=":2" />. סיבה שנייה להטמנת כסף, "מטמון של חרש", כאשר יש עדויות על המצאות בית מלאכה בקרבת מקום. מטמון של חרש זוהה בנהריה ומתוארך לתקופת הברונזה התיכונה א (1750–1850 לפנה"ס)<ref>{{צ-ספר|מחבר=Dothan, M|שם=Sanctuaries along the Coast of Canaan in the MB period: Naharia|מקום הוצאה=Jerusalem: Hebrew Union College|מו"ל=A. biran|שנת הוצאה=1997|עמ=74|סדרה=Temples and High Places in Biblical Times. Proceedings of the Colloquium in Honor of the Centennial of Hebrew Union Collage - Jewish Insititute of Religion}}</ref>. סיבה נוספת להטמנה, "מצבור כספת", מצבור שהוסתר ולעיתים אף הוטמן, לא תמיד בעומק רב, אלא הונח ככספת במקום מסתור, כך שתהיה גישה חוזרת אך עם זאת נסתרת בגלל ערכם הרב. סיבה זו הובנה בעקבות תכולת המצבור ועומק ההטמנה שמצביע על כסף ששימש למסחר<ref name=":6" />.

את הכסף שנאסף במצבורי כספת ניתן לחלק לשמונה [[מערכת טיפוסים|טיפוסים]], בהם שתי קבוצות עיקריות: טיפוסי "Currency" ("מטבע") הכוללים בצע, כסף שבור ונתכים. וטיפוסי "Scrap" (במשמעות "פיסות, חתיכות") שכללו עלים, אסימונים, שברי תכשיטים, חוטים דקים וחוטים עבים אשר שימשו למסחר משני. פריטי הכסף במטמוני הכסף נשמרו בצרורות ובמשקלים לא אחידים<ref name=":0" />.

== שיטת תשלום קדומה ==
בתחילת [[המאה העשרים]] כונו מרבית מטמוני הכסף "silversmith’s hoard" ויוחסו לעבודת ה[[צורף|חרש]], גם ללא ממצאים נוספים המעידים על בית מלאכה במקום<ref>{{צ-ספר|מחבר=Mackalister, R. A|שם=The Excevations of Gezer II|שנת הוצאה=1912}}</ref> . עם ריבוי ממצאי מטמוני הכסף גדלה ההבנה כי הסבר זה שמטמוני הכסף הם מטמון של חרש או מטמון יסוד של מבנה ספציפי (ייחוס המצבורים בצורה מקומית) אינה נכונה וישנה תופעה רחבה המאפיינת את ארץ ישראל בתקופת הברונזה התיכונה והברזל. כך התפתחה הגישה הרואה את מטמוני הכסף כעדות להתפתחות כלכלית, כאשר הכסף נסחר כ[[כסף (אמצעי תשלום)|אמצעי תשלום]], על פי משקל, כחלק ממערכת סחר עולמית, למשל בקרב ה[[פיניקים]] שהובילו סחורות מהמערב ל[[אשור|ממלכת אשור]]<ref name=":4">{{צ-ספר|מחבר=Gitin, S., & Golani, A|שם=The Tel Miqne - Ekron Silver Hoards: The Assyrian and Phoenician Connections|מקום הוצאה=New York|מו"ל=M. S. Balmuth|שנת הוצאה=2001|כרך=Hacksilber to Coinage: New Insights into the Monetary History of the Near East and Greece|עמ=pp. 27-48}}</ref>. על פי גישה זו השימוש במתכת כסף התפתח כשלב ביניים בין מערכת [[סחר חליפין|סחר החליפין]] לבין השימוש במטבעות. על פי סברה אחת המסחר התנהל בעזרת בצעים, בעלי משקל אחיד, שהוכנו מראש ומנתכים ששימושו כחומר גלם ליצירת בצעים אלו. מצד שני, נטען כי שיטת התשלום בצע כסף נעשה על פי משקל, ערכו של הכסף היה גבוה מה שהצריך מערכת שקילה מדויקת. אופן תשלום זה ייתר את הצורך בתכנון משקל הבצעים או משקל הצרורות אך הקשה על היכולת לאזן את ה[[מאזניים]] למשקל הרצוי. כדי לאזן את המאזניים בצורה מדויקת נעזרו בבצעי כסף זעירים במשקל קטן מחצי גרם. לבצעי הכסף הקטנים לא היה ערך בפני עצמם בגלל חוסר היכולת לשקול אותם, אך שימושם לצורך איזון ובקרה היה מרכזי בסוג מסחר זה<ref name=":3">{{צ-מאמר|מחבר=יבין, ז׳|שם=מטמון הכסף מאשתמוע|כתב עת=עתיקות|כרך=17|עמ=53-23|שנת הוצאה=1990}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Kletter, R., & De Groot, A|שם=The Iron Age Hoard of "Hacksilber" from Ein Gedi|כרך=Ein Gedi', En Gedi Excavations I|מו"ל=E. Stern|שנת הוצאה=2007|עמ=pp. 367-376}}</ref><ref name=":1">{{צ-מאמר|מחבר=Thompson, C. M|שם=Sealed Silver in Iron Age Cisjordan and the 'Invention' of Coinage.|כתב עת=Oxford Journal of Archaeology|כרך=22/1|עמ=67-107|שנת הוצאה=2003}}</ref>. בחלק מהמטמונים בצעי הכסף נצררו באריג ולעיתים נדירות הצרורות נחתמו ב[[בולה|בולות]], ייתכן כבקרה על איכות הבצעים. משקל הצרורות משתנה ממטמון למטמון ואיננו אחיד<ref name=":1" />.

מטמוני הכסף מעידים על עולם מסחר שהתפתח בתקופת הברזל ועל ההתפשטות ה[[פיניקים|פיניקית]] מערבה (הפקת כסף במערב ומסחר בו במזרח). בנוסף, ההרכב הכימי והאיזוטופי מתחקה אחר מקורו ותיארוכו שווה לתיארוך ההתפשטות הפיניקית מערבה (ראה מטה).

== בצע כסף ==
[[קובץ:Medieval silver coin hoard (FindID 414077).jpg|ממוזער|מטבע כסף מימי הביניים]]
בצע כסף הוא הטיפוס הטיפולוגי המאפיין והנפוץ ביותר של מטמוני הכסף, אותו מאפיינות: הבצע נבצע ידנית בעזרת [[סיתות]] בעזרת מכשיר חד (גרזן/יתד), ישנם בצעים שסותתו משני עבריהם (חזית וגב). הבצעים מופיעים בצורת ריבוע, מלבן, משולש, פירמידה, פינה ולעיתים בצורה לא רגולרית. ישנם תתי טיפוס בבצעים: פריטים בצועים מצד אחד ופריטים עם סימני בציעה משני הצדדים. החלוקה של הבצעים למשקלים אקראית וישנם מספר רב של בצעים במשקלים קטנים מ-0.5 גרם. הטיפולוגיה של בצע הכסף מצביעה כי נבצעו באופן ידני, לעיתים מספר פעמים. ממצאים אלו מתחברים ומעידים כי הבציעה נעשתה במעמד המסחר כבקרת איכות של בצעי הכסף<ref name=":3" /><ref name=":1" /><ref name=":2" />. הביטוי האשורי sibiritu המופיע ככינוי לאחת מצורת הכסף, משמעותו שבור, ומהווה עדות לשונית אשורית לשבירת הכסף לבדיקת איכותו<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Powell, M. A|שם=Money in Mesopotamia|כתב עת=Journal of the Economic and Social History of the Orient|עמ=224-242|שנת הוצאה=1996}}</ref>.

הביטוי "בצע" מופיע ב[[תנ"ך|מקרא]] 15 פעמים בלבד במשמעויות שונות. בשמונה מהם המשמעות של בצע היא ביטוי לשקר ובשש מהפעמים מופיע "בצע" בצירוף פועל מאותה שורש. זוהי עדות כתובה לקשר בין הבצע לשקר, הבא לידי ביטוי בזיוף איכות הכסף ועל הבציעה של הכסף, חלק בלתי נפרד מהבצע<ref name=":0" />.

== המסחר הפיניקי בכסף ==
ישנן תעודות מסחר אשוריות שהשתמרו בהם מוזכרות מנחות שהתקבלו ממלכי פיניקיה למלכי אשור. מנחות אלו מתפרשות על ידי החוקרים כמיסים שניתנו על ידי מלכי הערים הפינקיות (בעיקר צור וצידון) תמורת הרשות לקיים סחר ימי חופשי מערבה<ref name=":5">{{צ-ספר|מחבר=Aubet, M.E|שם=The Phoenicians and the west; Politics, colonies and trad.|מקום הוצאה=Cambridge|שנת הוצאה=2001}}</ref><ref>{{צ-ספר|מחבר=Katzenstein, J. M|שם=The History of Tyre|מקום הוצאה=Jerusalem|שנת הוצאה=1973}}</ref>. סידור תעודות אלו באופן כרונולוגי מעלה כי ישנה עלייה מתמדת בשיעור המיסים, ובייחוד של מתכת הכסף שגבו מלכי אשור מן הפיניקים<ref>{{צ-ספר|מחבר=איילת, מ׳|שם=קשרי כלכלה בין ארצות המקרא בימי בית ראשון|מקום הוצאה=ירושלים|שנת הוצאה=1977|מו"ל=מוסד ביאליק והחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה}}</ref> . בעזרת תעודות אלו ניתן להסיק את טיב היחסים בין [[אשור]] ל[[פיניקים|פניקיה]], מלכי אשור נזקקו לפיניקים, כספקי הכסף שלהם, והביקוש לכסף הלך וגבר. התפשטות הפיניקים מערבה מיוחסת לחיפוש אחר עפרות כסף במערב, הפקתו ומכירתו במזרח ברווח עצום. ככל שגברה הדרישה באשור לכסף, הגבירו הפיניקים את קצב הייצור וסיפקו את הכסף במס אך במקביל גם במכירה<ref name=":4" /><ref name=":5" /> .

== מטמוני כסף בארץ ישראל וברחבי העולם הקדום ==

=== תקופת הברונזה ===
*[[אבלה#מטמון אבלה|מטמון הכסף מאבלה]]
*[[אבל בית מעכה#מטמון הכסף|מטמון אבל בית מעכה]]
*[[העיר העתיקה של בית שאן#מטמון כסף 88866|מטמון כסף מבית שאן]]

=== תקופת הברזל ===
*[[תל מגידו#מטמוני התל|מטמוני תל מגידו]]
*[[תל עכו#מטמון הכסף מתל עכו|מטמון הכסף מתל עכו]]
*[[אשתמוע#מטמון הכסף מתקופת הברזל|מטמון הכסף מ]]<nowiki/>אשתמוע
*[[תל דור#מטמון הכסף של תל דור|מטמון הכסף ש]]<nowiki/>[[תל דור#מטמון הכסף של תל דור|ל תל דור]]
*[[תל ערד#מטמון הכסף מהמצודה|מטמון הכסף מ]]<nowiki/>[[תל ערד#מטמון הכסף מהמצודה|המצודה]] בתל ערד

== ראו גם ==
* [[מטמון מטבעות]]
* [[אוצר וילנה]] בספרד
* [[סרדיניה#מטמון הברונזה מאתר סנט'אימבניה|מטמון הברונזה מאתר סנט'אימבניה]] בסרדיניה

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מטמונים]]
[[קטגוריה:עתיקות]]
[[קטגוריה:ממצאים ארכאולוגיים ממתכת]]