מפלגת הפועלים הנציונל-סוציאליסטית של דנמרק
מדינה | דנמרק |
---|---|
מנהיגים |
קאי למבקה (1932-1933) פריטס קלוזן (1933-1945) |
תקופת הפעילות | 16 בנובמבר 1930 – 8 במאי 1945 (14 שנים) |
אידאולוגיות | נאציזם |
שיא כוחה | 3 מושבים בפרלמנט (ב-1939 וב-1945) |
שפל כוחה | לא עברה את אחוז החסימה (ב-1932 וב-1935) |
מטה | דנמרק |
מפלגת הפועלים הנציונל-סוציאליסטית של דנמרק (בדנית: Danmarks Nationalsocialistiske Arbejderparti או בראשי התיבות: DNSAP) הייתה מפלגה נאצית שפעלה בדנמרק בין השנים 1930–1945.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות הצלחת המפלגה הנאצית של גרמניה בבחירות לרייכסטאג ב-1930, החליטו פעילי ימין קיצוני בדנמרק להקים מפלגה דומה שתרוץ בבחירות לפולקטינג. ב-16 בנובמבר הוקמה מפלגת הפועלים הנציונל-סוציאליסטית של דנמרק. המפלגה הייתה מלכתחילה חיקוי של המפלגה הנאצית הגרמנית. בהשראת הגרמנים, אימצו הדנים את צלב הקרס כסמלם, וכן את ההצדעה במועל יד למנהיג המפלגה. המיליציה הצבאית למחצה של המפלגה נקראה "אס אה" (ראשי תיבות של Storm Afdeling - פלוגות הסער), בהשראת האס אה הגרמני. אפילו המנון המפלגה היה דומה לשיר הורסט וסל. למפלגה היה גם ארגון נוער שנקרא "הנוער הנציונל-סוציאליסטי של דנמרק".
עם זאת, הנאצים הדנים היו חלוקים על עמיתיהם הגרמנים בכמה נושאים. האנטישמיות של המפלגה הנאצית הדנית הייתה מרוככת בהרבה מזו הגרמנית. כמו כן, הנאציזם הדני היה בעל אופי דתי, והדגיש את הנאמנות לכנסייה הדנית. הנאצים הדנים גם קראו לנאמנות מוחלטת למלך דנמרק, בזמן שהנאצים הגרמנים ראו במלוכה מוסד מיושן שעבר זמנו. מחלוקת נוספת הייתה פוליטית: הדנים שאפו לספח מחדש לדנמרק את שלזוויג-הולשטיין. הנאצים הדנים ראו באזרחים הגרמנים שחיו בשני המחוזות, דנים לכל דבר. הנאצים הגרמנים לעומת זאת, שאפו להרחיב את שליטת גרמניה עוד צפונה, על חשבון דנמרק.
בשנותיה הראשונות הונהגה המפלגה בידי קאי למבקה. המפלגה נכשלה לחלוטין בבחירות 1932 וקיבלה רק כמה מאות קולות. עקב כך, הוחלף למבקה בידי פריטס קלוזן. בבחירות של 1935 שוב לא עברה המפלגה את אחוז החסימה, אולם זכתה בהישג נאה יחסית של 16,257. בבחירות של 1939 המפלגה כמעט הכפילה את כוחה, והצליחה להכניס שלושה נציגים לפולקטינג.
ב-9 באפריל 1940 פלשה גרמניה הנאצית לדנמרק וכבשה אותה כמעט ללא קרב. מפלגת הפועלים הנציונל-סוציאליסטית תמכה בפלישה מהרגע הראשון, וקיוותה שהגרמנים יעניקו לה את מוסרות השלטון במדינה. הממונה הגרמני לענייני דנמרק, ססיל פון רנטה-פינק החל לבחון את האפשרות של הקמת ממשלת בובות בהנהגת הנאצים הדנים. ב-17 בנובמבר החליטו הנאצים הדנים לכנס עצרת תמיכה בכיבוש הגרמני, וקיוו להפוך את האירוע להכרזה רשמית על העברת השלטון לידיהם. אולם העצרת הפכה לכישלון מוחלט כאשר התברר שמספר האנשים שהגיעו אליה היה קטן בהרבה ממספר האנשים שהגיעו כדי להפגין נגד העצרת. בסופו של דבר המשטרה נאלצה לפנות את הנאצים הדנים מהאזור מחשש שההמון יבצע בהם לינץ'. בעקבות האירוע, הגיע רנטה-פינק למסקנה שממשלת בובות נאצית לא תזכה לתמיכת העם הדני והחליט לשמר את הממשל הקיים בשיתוף כוח כיבוש גרמני. למרות זאת, הגרמנים העניקו לנאצים הדנים תמיכה כלכלית ופוליטית.
הנאצים הדנים רשמו לעצמם הצלחה כאשר הצליחו להוביל את הקמת "הגייסות החופשיים הדנים" - יחידה של מתנדבים דנים שלחמה לצד הוורמאכט. אולם בבחירות 1943 המפלגה לא הצליחה להגדיל את כוחה. מספר מצביעיה גדל אמנם ב-10,000, אולם מספר נציגיה בפולקטינג נותר שלושה בלבד. קלוזנר המאוכזב, החליט לוותר על התמיכה הכלכלית הגרמנית, והחליט להוביל את מפלגתו בכיוון דני לאומני בלי תלות בגרמנים. עם סיום המלחמה והכיבוש הגרמני של דנמרק, התפרקה המפלגה באופן רשמי. למרות זאת, כמה מחבריה המשיכו לפעול בזירה הפוליטית הדנית. גלגול מודרני של המפלגה היא התנועה הנציונל-סוציאליסטית של דנמרק.