משחק ידיים
משחק ידיים הוא משחק שיתופי בדרך כלל (להבדיל ממשחק תחרותי), שמטרתו מחיאת כף הדדית, בין שני ילדים או יותר, לצליליו של פזמון. לעיתים קרובות מילותיהם של הפזמונים משובשות ובלתי מובנות לילדים עצמם. אופן מחיאת הכף חוזר על עצמו בדרך כלל בין הפזמונים השונים, מכיוון שמגוון אפשרויות מחיאת הכף כשלעצמו מוגבל. מגבלה נוספת היא הסימטריה הכרוכה בהיות המשחק שיתופי.
הילדים עשויים למחוא את כף יד ימין מעל כף יד שמאל של בן הזוג למשחק, כאשר היד השנייה מבצעת את הפעולה ההפוכה, או למחוא את כף יד שמאל מעל כף יד ימינו של בן הזוג. הילד יכול למחוא כפיים עם עצמו, למחוא כף יד ימין אל מול יד ימין של בן הזוג, יד שמאל אל מול שמאל, או את שתי הידיים בו זמנית מול שתי הידיים של בן הזוג. תנועה נוספת היא הידוק הידיים וליטוף ידיו המהודקות של בן הזוג, בתנועה מימין לשמאל או משמאל לימין.
משחקי ידיים משפרים את הקואורדינציה ואת תפיסת המרחב. אף על פי שהם אינם תחרותיים ביסודם, וסיום הפזמון מהווה השג עבור כל המשתתפים בגרסה השיתופית, המשחקים מאתגרים זה את זה בהגבירם את קצב המשחק, ומכבדים את אלו המצליחים לעמוד בקצב גבוה יותר. הם עשויים להפוך אלימים כאשר השחקנים מתחרים זה בזה בכושר עמידתם בכאב.
הגרסה השיתופית מתאימה בדרך כלל לשני משתתפים. בגרסה התחרותית, המערבת בדרך כלל מספר רב יותר של משתתפים, התנועות מוגבלות לתנועות א-סימטריות הנעות במעגל, כדוגמת קווה קווה דה לה אומה.
