משתמש:Tahmar1900/ארגז חול

משפט ברן הוא משפט שהתקיים בברן במטרה לבדוק אם הפרוטוקולים של זקני ציון הם אמיתיים או מזוייפים והאם להרשות את פרסומם בשוויץ.

בשנת 1933, כשהחל המשפט, הפרוטוקולים של זקני ציון היו נפוצים באירופה, תודות לפעילותו של הנרי פורד שתרגמם לשפות אירופאיות רבות וגם בזכות התחזקות התנועות האנטישמיות באירופה באותה תקופה.

ההכנה למשפט

ביולי 1933 נודע לעורך-הדין המתחיל, ג'ורג' ברונשוויג, שהיה בן למשפחה יהודית חילונית, שקבוצה אנטישמית בשם "החזית הלאומית" הפיצה במהלך עצרת שקיימה ב־13 ביוני עותקים של הפרוטוקולים של זקני ציון ואף הקריאה קטעים מתוכם שקראו להשמדת יהודים בפומבי באמצעות רמקולים. מספר ימים לאחר העצרת ועד הקהילה היהודית ערכו מפגש שנועד לבחון איך יש להגיב לאירוע, והוחלט שעדיף להגיש תביעה נגד המו"ל והמפיצים של הפרוטוקולים. הבעיה היחידה שעלתה היא - איזה עורך-דין יסכים לערב את משרדו במשפט שכזה. ג'ורג' נועץ בשותפו למשרד אמיל ראאס, והם הסכימו לייצג את הקהילה היהודית. מה שחיזק את החלטתם, הייתה קריאה קצרה בפרוטוקולים לאחר שרכשו אותם בקיוסק הסמוך למשרדם, וג'ורג' שלמרות היותו חילוני ידע, שאסור שטקסט כזה יופץ בשוויץ.

שבוע לאחר מכן התנהלה ישיבה בחדר הישיבות של הקהילה היהודית. בישיבה נכחו סאלי מאייר, נשיא איחוד הקהילות היהודיות בשוויץ; ד"ר אלפרד וינר, מייסד ספריית וינר שהתעסקה בתיעוד מסמכים אנטישמיים; פרופסור מאטי, מורו של ג'ורג' וג'ורג' עצמו. שותפו של ג'ורג' למשרד עורכי הדין, אמיל ראאס, הבטיח לעזור מאחורי הקלעים בזמן שהוא נושא את עול ניהול המשרד. שבוע מאוחר יותר הצטרף לקבוצה הד"ר בוריס ליפשיץ, שניצל מהוצאה להורג ברוסיה באשמת חתירה נגד הצאר.

כבר בתחילת המשפט התובעים הבחינו בבעיה גדולה, איך תובעים מוציא לאור של ספר? באירופה של אותה תקופה נתבעו מספר פעמים מפיצים של ספרים אנטישמיים, אך בתביעות אלו היה תובע פרטי שהוכיח שהוא נפגע אישית מהפרסום. לא כן במקרה הזה. לאחר מחשבה רבה הוחלט לתת פרשנות לחוק של מחוז ברן שאסר הפצת פרסומי תועבה מספטמבר 1916. הוחלט להסתכן בפרשנות הקיצונית הזו למונח פרסום תועבה, "בכל מקרה", הודיע ליפשיץ, "אפילו אם ידחו את תביעתנו, מטרתנו במשפט היא להוכיח שהפרוטוקולים הם זיוף".

ב־26 ביוני 1933, הוגשה התביעה לבית המשפט בברן. את המשפט נבחר לנהל השופט ואלטר מאייר, שהיה נוצרי אדוק. הישיבה הראשונה נקבעה ל־16 בנובמבר. התובעים החליטו לאסוף ראיות ולגייס עדים, אף על פי שחובת הוכחת אמיתותם של הפרוטוקולים מותלת על המו"ל. לדעתם, כוחו של מסמך כתוב הוא גדול, ולכן אין ברירה אלא להוכיח בעצם שהוא שיקרי, ולא לחכות לנתבעים.

[קטגוריה:תולדות עם ישראל|משפט ברן] [קטגוריה:אנטישמיות|משפט ברן]