משתמשת:Smadarb/עוד טיוטה נוספת

מודל קהילת החקר (Community of Inquiry model) הוא מודל שמהווה מסגרת תיאורטית וכלי יישומי לניתוח דרכי הוראה ולמידה הנעשות בסביבה מקוונת. כלי זה נוצר על ידי גריסון, אנדרסון וארצ'ר בשנת 2001 כדי לתת מענה לניתוח למידה בסביבה מקוונת. זהו אחד הכלים השכיחים ביותר לכך והוא ייושם רבות בעולם האקדמי. השימוש בכלי נועד לאיתור עדויות ללמידה משמעותית של הלומד באמצעות ניתוח שלושה מימדים/נוכחויות של המשתמש.

המימד הראשון הוא הנוכחות הקוגניטיבית (Cognitive presence). נוכחות זו באה לידי ביטוי באמצעות חשיבה מסדר גבוה שהלומד מציג בכתיבתו בסביבה המקוונת. הנוכחות הקוגניטיבית היא תוצר של תהליך רב שלבי שהלומד עובר. התהליך מתחיל עם אירוע מעורר הגורם ללומד לחפש מידע ומשמעות, שממנה הוא עובר להמשגה שבאה לידי ביטוי בתוך אינטגרציה של ידע קודם וידע חדש ולבסוף פתרון שבו הלומד יוצר רעיונות חדשים. הנוכחות הקוגניטיבית מתבססת על רעיונותיו של דיואי. בעת ניתוח העדויות לנוכחות קוגניטיבית של הלומד ניתן לאתר כל שלב מהתהליך הזה כדי לראות שחשיבה מסדר גבוה באה לידי ביטוי בלמידה.

המימד השני הוא הנוכחות החברתית (Social presence). נוכחות זו היא ההצגה האותנטית של הלומד את עצמו והתמיכה של קהילת הלומדים זו בזו. מחקרים מראים שחשיבה ביקורתית יכולה לבוא לידי ביטוי באמצעות התמיכה החברתית-רגשית של אחרים. לנוכחות החברתית יש שלושה מרכיבים מרכזיים- הבעת רגשות שבאמצעותה הלומד מתקרב לקבוצה והקבוצה מתקרבת אליו; תקשורת פתוחה שבאה לידי ביטוי באמצעות הדדיות וחילופי כבוד, ולכידות קבוצתית שבאמצעותה יש הכרה בתרומה של חברי הקבוצה ליצירת ידע חדש.

המימד השלישי הוא הנוכחות ההוראתית (Teaching presence). לנוכחות זו שלושה מרכיבים מרכזיים. המרכיב הראשון הוא ניהול סביבת הלמידה. ניהול זה נעשה ברמה העיצובית שמטרתה ארגון סביבת הלמידה ללומד למען השגת מטרות ההוראה והלמידה. הניהול נעשה גם ברמה האדמיניסטרטיבית והפדגוגית באמצעות מעקב למידה ומתן ציונים ו/או משוב. המרכיב השני הוא ניהול הדיון בין הלומדים שבא לידי ביטוי באמצעות עידוד הדיון, שאילת שאלות ונוכחות מוגברת בסביבת הלמידה. המרכיב השלישי הוא הוראה מפורשת של המנחה, כלומר: על המנחה להיות בעל ידע רחב יותר מלומדיו כדי שיחשב לבר סמכא בתחום הנלמד. נוכחות זו לרוב תבוא לידי ביטוי על ידי המנחה, אך לא תמיד.