הצגת המקור של הדף "נדיפות (כימיה)"

{{מקורות|רמה=מחפש|נושא=מדע וטכנולוגיה}}
[[קובץ:Vapor Pressure Chart.png|ממוזער|טבלת לחצי אדים של מספר נוזלים]]
ב[[כימיה]] וב[[פיזיקה]], '''נדיפות''' היא מונח המכמת את נטייתו של חומר כלשהו ל[[התאדות]]. נדיפותו של חומר קשורה באופן ישיר ללחץ האדים של אותו חומר; ב[[טמפרטורה]] נתונה, חומר בעל [[לחץ אדים]] גבוה יותר יתאייד מהר יותר מאשר חומר בעל לחץ אדים נמוך יותר.

במונח נעשה שימוש בעיקר בהקשר של [[נוזל]]ים, אך הוא יכול גם לשמש לתיאור תהליך ה[[המראה (פיזיקה)|המראה]] של חומרים בעלי מאפיינים של [[מוצק]]ים, כמו למשל [[קרח יבש]] ([[פחמן דו-חמצני]] מוצק) ו[[אמוניום כלוריד]], אשר יכולים להפוך ישירות ממצב מוצק למצב [[גז]]י מבלי להפוך קודם לנוזל.

== קשרים בין לחץ אדים, טמפרטורה, ונקודת רתיחה ==

לחץ האדים של חומר הוא ה[[לחץ]] שבו הפאזה הגזית שלו היא בשיווי משקל עם הפאזות המעובות הסמוכות שלו (נוזל ומוצק). זהו מדד לנטייתן של [[מולקולה|מולקולות]] ו[[אטום|אטומים]] לברוח מנוזל או ממוצק. נקודת הרתיחה של נוזל ב[[לחץ אטמוספירי]] היא אותה ה[[טמפרטורה]] שבה לחץ האדים שלו משתווה ללחץ האטמוספירי שמסביבו והיא לעיתים מכונה ''נקודת הרתיחה הנורמלית''.

ככל שלחץ האדים של נוזל גבוה יותר בטמפרטורה נתונה כך נדיפותו גבוהה יותר ונמוכה יותר נקודת הרתיחה שלו. טבלת לחצי האדים (משמאל) מציגה את תלות לחץ האדים בטמפרטורה של מגוון נוזלים.

לדוגמה, עבור כל טמפרטורה נתונה, ל[[מתיל כלוריד]] יש את לחץ האדים הגבוה ביותר בין הנוזלים בטבלה. יש לו גם את נקודת הרתיחה הנמוכה ביותר (24.2- °C), שהיא הנקודה שבה לחץ האדים של מתיל כלוריד (הקו הכחול) חותך את קו הלחץ האופקי של אטמוספירה אחת של לחץ מוחלט.

== ראו גם ==
* [[משוואת קלאוזיוס-קלפרון]]
* [[זיקוק]]
* [[לחץ חלקי]]
* [[חוק ראול]]

[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:כימיה פיזיקלית]]