הצגת המקור של הדף "סגן שר"

ב[[ישראל]], '''סגן שר''' הוא תפקיד במשרד ממשלתי. רק במיעוט ממשרדי ה[[ממשלת ישראל|ממשלה]] מכהן סגן שר, בנוסף ל[[שר]] הממונה על המשרד. תפקיד סגן שר ניתן, לרוב, כתגמול ל[[מפלגה]] או ל[[חבר הכנסת]] במסגרת [[הסכם קואליציוני]]. בתיקון ל[[חוק יסוד: הממשלה]], שנכנס לתוקף החל מ[[הבחירות לכנסת העשרים]], נקבע שמספר סגני השרים לא יעלה על ארבעה{{הערה|[https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301536.pdf חוק יסוד: הממשלה (תיקון)], ס"ח ה׳תשע״ד עמ׳ 346 מ־19 במרץ 2014}} אך הוראה זו הושעתה לגבי ממשלה שכוננה בתקופת [[הכנסת העשרים]],{{הערה|[https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_307130.pdf חוק יסוד: הממשלה (תיקון מס׳ 3 והוראת שעה לכנסת ה־20)], ס"ח ה׳תשע״ה עמ׳ 188 מ־13 במאי 2015}} ולבסוף בוטלה ב[[הכנסת העשרים ושלוש|כנסת העשרים ושלוש]].{{הערה|שם=תיקון ממשלת חילופים|[https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_570150.pdf חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 8 והוראת שעה)], ס"ח 2795 מ-7 במאי 2020}}

==מעמדו של סגן שר==
בממשלה הראשונה לא כיהנו סגני שרים, והתפקיד עוגן לראשונה ב[[חוק המעבר]] ב-1951. [[שר המשפטים]], [[פנחס רוזן]], שהציג את הצעת החוק בקריאה הראשונה ציין כי "הממשלה הודיעה, בזמן התייצבותה לפני הכנסת, שבדעתה למנות סגני שרים שלא יהיו חברי הממשלה, ולא יטלו מאומה מאחריותם של השרים, אלא יהיו עוזרים לשרים, בעיקר בעבודתם הפרלמנטרית".{{הערה|1=[[ד"כ]] התשי"א (8), עמ' 836.}} נוסחו של הסעיף בחוק המעבר קבע כי "סגן שר יפעל, במשרד ובכנסת, בשם חבר הממשלה שמינה אותו, במסגרת העניינים שהוקצו, והסמכויות שהוענקו לו על ידי אותו חבר הממשלה". חודש וחצי לאחר כניסתו לתוקף של התיקון בחוק המעבר, מונה סגן השר הראשון, [[ראובן שרי]], ב[[משרד התחבורה]].

כשנחקק [[חוק יסוד: הממשלה]] ב-1968, נקבע בו מעמדו של סגן השר, במקום הסעיפים בחוק המעבר. {{סחפ|חוק יסוד: הממשלה|סעיף 25|סעיף 35 בחוק היסוד}}{{הערה|1=חוק יסוד: הממשלה הוחלף מאז פעמיים, וכיום הסעיף העוסק בסגני שרים הוא {{סחפ|חוק יסוד: הממשלה|סעיף 25|סעיף 25}}.}} קבע כי "סגן שר יפעל, בכנסת ובמשרד שנתמנה לו, בשם השר שמינה אותו ובמסגרת העניינים שמסר לו השר". ההבדל המשמעותי בין הסעיפים הוא שהשר אינו יכול עוד [[אצילת סמכויות|להאציל מסמכויותיו]] הסטטוטוריות לסגנו, אלא רק להעביר לו את האחריות על עניינים שונים. [[בית המשפט העליון]] עמד על כך בבג"ץ ביטון,{{הערה|1=בג"ץ 5079/90 '''ביטון נ' ראש הממשלה יצחק שמיר''', פ"ד מה(2) 827.}} בו קבע כי סעיף ב[[הסכם קואליציוני|הסכם הקואליציוני]] בין [[הליכוד]] לבין [[אגודת ישראל]], שקבע כי סגן [[שר העבודה והרווחה]] מטעם האחרונה יפעל במשרד כ"שר לכל דבר", בטל, מאחר שהוא עומד בניגוד להוראות חוק היסוד.

לפי [[חוק יסוד: הממשלה]] סגן שר חייב להיות [[חבר הכנסת]], ואין למנות את מי שפרש מסיעתו לתפקיד בתקופת כהונתה של אותה כנסת. הוראה זו אינה חלה על התפלגות סיעה בתנאים שנקבעו ב[[חוק הבחירות לכנסת]]. שר יכול למנות למשרד סגן שר אחד או שני סגני שרים, אך לא יותר מכך, בכפוף לאישור [[הכנסת]].

בהתאם להוראה זו ובניגוד לתפקיד שר, סגן שר לא ימשיך לכהן בתפקידו כאשר הושבעה כנסת חדשה אם הוא לא נבחר לכהן בה.

ברוב ממשלות ישראל כיהנו שני סגני שרים או יותר, כאשר חריגים לכך היו הממשלה הראשונה וכן ממשלותיהן קצרות המועד של [[משה שרת]] ([[הממשלה השישית]]) ו[[גולדה מאיר]] ([[הממשלה ה-16]]). גם בחודשים הראשונים לכהונתה של [[הממשלה ה-31]] לא כיהנו סגני שרים, עד ש[[אפרים סנה]] מונה לסגן [[שר הביטחון]].

כהונת סגן שר מסתיימת במקרים הבאים: [[התפטרות]]; [[פיטורים]] בידי ראש הממשלה, הממשלה, או השר הממונה על המשרד; העברת השר הממונה מתפקידו; כינון ממשלה חדשה; סגן השר חדל לכהן כחבר הכנסת (למעט במקרה של ניצול תיקון מס' 42 ל[[חוק יסוד: הכנסת]], "[[החוק הנורווגי]]").

ב[[ממשלת חילופים]], סגני השרים, בדומה לשרים, יהיו בעלי זיקה לראש הממשלה או לראש הממשלה החלופי, שתיקבע בעת מינויים. ראש הממשלה לא יכול לפטר סגן שר שזיקתו אל ראש הממשלה החלופי, וראש הממשלה החלופי יכול לפטר סגן שר שזיקתו אליו, על אף שאינו ראש הממשלה. שר לא יכול לפטר את סגנו אם לסגן זיקה שונה מלשר.{{הערה|שם=תיקון ממשלת חילופים}}

במהלך כהונתה של [[הכנסת העשרים ושלוש]], ניתן למנות שני סגני שרים לשר אחד.{{הערה|[https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_570150.pdf חוק ממשלת חילופים {תיקון חקיקה והוראת שעה), התש"ף-2020], ס"ח 2795 מ-7 במאי 2020}}

==הדואליות בין תפקידיו של סגן השר בכנסת ובממשלה==
סגני השרים אמנם אינם חלק מהממשלה, אך הם נחשבים לחלק מ[[הרשות המבצעת]], ולכן מוטלות עליהם מגבלות שאינן מוטלות על חברי הכנסת מן השורה. השופט [[אליקים רובינשטיין]], שהתייחס לדואליות זו, כינה את המצב בו הם מצויים "מצב אנדרוגיני" ([[אינטרסקס|אנדרוגינוס]] הוא אדם בעל מאפיינים זכריים ונקביים).{{הערה|1=בג"ץ 3002/09 '''[https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\09/020/030/T03&fileName=09030020.T03&type=4 ההסתדרות הרפואית בישראל נ' ראש ממשלת ישראל, מר בנימין נתניהו ואח']'''}}

לפי [[תקנון הכנסת]], סגני שרים אינם רשאים ליזום הצעות חוק, ואינם רשאים לכהן כ[[יושב ראש הכנסת]], סגנו או כיושב ראש [[ועדות הכנסת|ועדה]] מוועדותיה. בשנת [[2008]] תוקן התקנון ונקבע כי סגני שרים לא יוכלו להיות חברים בוועדות הכנסת (פרקטיקה שממילא הייתה נהוגה). תיקון זה עמד בתוקפו כשנה, בטרם הוחזר לקדמותו, לאחר כינונה של [[הממשלה ה-32]]. עם זאת, בהסדר המחודש נקבעו מספר מגבלות, לפיהן סגני שרים אינם יכולים לכהן כחברים ב[[ועדת הכספים|וועדת הכספים]], ב[[הוועדה לענייני ביקורת המדינה|וועדה לענייני ביקורת המדינה]] ובוועדה המפקחת על המשרד בו הם מכהנים.

ב-[[1982]] עתר חבר הכנסת [[מרדכי וירשובסקי]] ל[[בג"ץ]], בדרישה שיקבע כי מינויו של חבר הכנסת [[דב שילנסקי]] כנציג הכנסת ב[[הוועדה לבחירת שופטים|וועדה לבחירת שופטים]] פקע עם מינויו לסגן שר. וירשובסקי טען כי בהיותו של שילנסקי חלק מהרשות המבצעת, הוא אינו יכול עוד לשמש כנציג הכנסת, וכי מדובר ב[[ניגוד עניינים]]. דעת הרוב, של השופטים [[יצחק כהן (נשיא בית המשפט העליון)|יצחק כהן]] ו[[משה בייסקי]] הייתה כי הוראות [[חוק השופטים]] דאז, שקבעו כי נציגי הכנסת ממשיכים לכהן בוועדה גם לאחר ה[[בחירות]], עד לבחירתם של נציגים חדשים (אף אם לא נבחרו בעצמם לכנסת), מאפשרות את המשך כהונתו בוועדה. [[שלמה לוין]], שהיה במיעוט, סבר כי אכן נוצר ניגוד עניינים שיש בו כדי למנוע את המשך הכהונה.{{הערה|1=בג"ץ 9/82 '''מרדכי וירשובסקי נ' שר המשפטים ואח'''', פ"ד לו(1) 645.}}

==סגני שרים במשרדים שבהם אין מכהנים שרים==
בכמה מהממשלות כיהנו סגני שרים במשרדי ממשלה שבהם לא כיהנו שרים. הראשון בהם היה [[יצחק רפאל]] שכיהן כסגן שר הבריאות בין [[הממשלה העשירית]] ל[[הממשלה ה-12|ממשלה ה-12]]. אמנם [[חיים משה שפירא]] כיהן פורמלית כ[[שר הבריאות]], אלא ששפירא כיהן במקביל גם כ[[שר הפנים]], והוא הותיר את הטיפול בענייני [[משרד הבריאות]] לרפאל.

כהונה של סגן שר במשרד שאין מכהן בו שר תיתכן באחד מארבעה מקרים אופייניים:
* כאשר ב[[קואליציה]] שותפה [[יהדות התורה]], שמעדיפה כי נציגיה בממשלה לא יכהנו כשרים. בניגוד לסברה המקובלת, מעולם לא התקבלה החלטה גורפת שלא למנות שרים מטעם יהדות התורה או מרכיביה, [[אגודת ישראל]] ו[[דגל התורה]].{{הערה|1=הודעת סיעת אגודת ישראל לבג"ץ, כפי שמצוטטת בבג"ץ ביטון.}}
* כאשר [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] מחזיק במשרד ממשלתי נוסף באופן קבוע ובמטרה לכהן בו באופן פעיל, לעיתים הוא ממנה סגן באותו משרד ממשלתי (למשל, [[מרדכי גור]] שימש כסגן שר הביטחון כאשר [[יצחק רבין]] היה ראש הממשלה ו[[שר הביטחון]]).
* פשרות קואליציוניות הנובעות ממפתח חלוקת התיקים. כך, למשל, שימש [[יולי אדלשטיין]] כסגן [[שר הקליטה]] ב[[הממשלה ה-29|ממשלת שרון הראשונה]], מאחר שמינוי שני שרים מטעם סיעתו, [[ישראל בעליה]], שבה היו 4 חברי כנסת, היה מביא לייצוג-יתר שלה בממשלה, ואילו מינוי של שר אחד בלבד היה מקפח אותה.
* כאשר התפטר השר האחראי, כאשר קיים סגן שר למשרד, וראש הממשלה מחזיק בתיק, אך לא משמש כשר בפועל ([[רוחמה אברהם]] כיהנה כסגנית [[שר הפנים]] כחצי שנה, לאחר התפטרות [[אופיר פינס-פז|אופיר פינס]] מתפקיד השר).

מקרים מהסוג הראשון והשלישי עוררו לא פעם ביקורת, מאחר שכוחו של סגן שר קטן משל שר, ובהיעדר שר נחלש המשרד. כך היה, למשל, בתקופת כהונתו של [[אברהם רביץ]] כסגן [[משרד הרווחה|שר הרווחה]] ב[[הממשלה ה-30|ממשלת שרון השנייה]].{{הערה|1={{ynet|מירי חסון|בישראל אין שר רווחה. למישהו אכפת?|3099232|15 ביוני 2005}}}}

ב-1990 עתר חבר הכנסת [[צ'רלי ביטון]] נגד ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לבין אגודת ישראל, לפיו חברי הכנסת [[מנחם פרוש]] ו[[אברהם ורדיגר]] ימונו לסגני שר ב[[משרד העבודה והרווחה]] וב[[המשרד לענייני ירושלים|משרד לענייני ירושלים]], ולא ימונו שרים במשרדים אלה. בית המשפט קבע כי לפי הוראות [[חוק יסוד: הממשלה]] סגני השרים לא יכולים ליהנות ממעמד שר, אך לא נדרש לסוגיית תפקודם של המשרדים.

בשנת 2009 עתרה [[ההסתדרות הרפואית בישראל]] נגד ראש הממשלה, [[בנימין נתניהו]], בדרישה למנות שר במשרד הבריאות, בו מונה רק סגן שר, [[יעקב ליצמן]].{{הערה|1=בג"ץ 3002/09 '''[https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\09/020/030/T03&fileName=09030020.T03&type=4 ההסתדרות הרפואית בישראל נ' ראש ממשלת ישראל, מר בנימין נתניהו ואח']'''.}} בג"ץ דחה את העתירה, בנימוק שהיא מצויה ב[[מתחם הסבירות]]. יחד עם זאת, ציין השופט [[אליקים רובינשטיין]] כי ההחלטה מצויה בקצהו של מתחם הסבירות, וכי {{ציטוטון|נראה כי המוסד של "כאילו", של סגן שר הממלא את פונקציות השר עד קצה גבול היכולת הפורמלית כשהשר המכהן הוא ראש הממשלה, להבדיל מסגן שר במתכונתו הבסיסית, הוא מוסד הקרב לתום דרכו. על המערכת הממשלתית ליתן דעתה כי פסק דין זה, אף אם לא הביא להתערבות שיפוטית נוכח הרקע שתואר, מהווה תמרור לעתיד. מה שאין אדם מן היישוב יכול לקבל כהגיוני ומתקבל על הדעת, ושיש לו פתרון אחר – ראוי כי ייפתר בדרך הנכונה, ההוגנת כלפי כולי עלמא והמגשימה את רוח החוק, קרי, מינוי שר ככל משפטו וחוקתו.}}

בעקבות עתירה של מפלגת "[[יש עתיד]]" פסק בג"ץ באוגוסט 2015 כי "מוסד 'סגן השר במעמד שר' אין לו תוקף, וככל שנהגו בו – חלף מן העולם ללא שוב".{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=15031320.t15|סוג=בג"ץ|עותר=מפלגת יש עתיד בראשות יאיר לפיד|משיב=ראש ממשלת ישראל ואחרים}}, ניתן ב-23 באוגוסט 2015}} בעקבות פסק דין זה נאלץ סגן שר הבריאות, [[יעקב ליצמן]], להתמנות ל[[שר הבריאות]], על מנת להמשיך לעמוד בראש משרד הבריאות. לאחר שליצמן התפטר ממשרת שר הבריאות אך חפץ לחזור למעמד של סגן שר במשרד זה, בינואר 2018 תוקן חוק יסוד: הממשלה,{{הערה|[http://www.justice.gov.il/SitePages/OpenDocument.aspx?d=btfoGU%2fzRz98U4QZbe1n0lZvCXb%2fEldimKtjboKEWnU%3d חוק–יסוד: הממשלה (תיקון מס' 5)], ס"ח 2682 מ-14 בינואר 2018}} ונקבע בו שכאשר ראש הממשלה מכהן כשר הממונה על משרד, רשאי הוא לאצול את סמכותו גם לסגן שר באותו משרד. תיקון זה איפשר את מינויו של ליצמן לסגן שר הבריאות.

==קישורים חיצוניים==
* {{ויקיטקסט חוק|חוק-יסוד: הממשלה}}
*[https://web.archive.org/web/20090907015551/http://www.justice.gov.il/MOJHeb/YoezMespati/HanchayotNew/1/11/113/ הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בדבר סגני שרים]
*{{דבר|דניאל בלוך|התפקיד המוזר של סגן השר|19681122|148}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:משרות פוליטיות בישראל]]