פיטה אמור
 | |
| לידה |
30 במאי 1918 מקסיקו סיטי, המדינות המקסיקניות המאוחדות  |
|---|---|
| פטירה |
8 במאי 2000 (בגיל 81) מקסיקו סיטי, המדינות המקסיקניות המאוחדות |
| מדינה |
מקסיקו |
| שפות היצירה |
ספרדית |
  | |
גואדלופה תרזה אמור שמידטליין (בספרדית: Guadalupe Teresa Amor Schmidtlein; 30 במאי 1918 – 8 במאי 2000), הידועה בשם העט פיטה אמור (Pita Amor), הייתה משוררת וסופרת מקסיקנית, נחשבת לאחת ממבשרות השחרור המיני של נשים במקסיקו.
ילדות ונעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אמור נולדה בשנת 1918 במקסיקו סיטי לקרולינה שמידטליין וגרסיה טרואל (Carolina Schmidtlein y GarcíaTeruel) ולעמנואל אמור סוברוויל (Emmanuel Amor Subervielle). הצעירה מבין שבעה אחים במשפחה שמרנית וקתולית. הוריה נחשבו לחברי האצולה במקסיקו, אולם בתקופת צעירותה של אמור ירדה המשפחה מנכסיה. אמור עברה בין בתי ספר דתיים רבים בילדותה. בגלל סלידתה מסדר ומשמעת היא הורחקה מרובם[1].
בגרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אמור תוארה כפרובוקטיבית, מרדנית וחצופה. היא נחשבה ליפה מאוד ועבדה כשחקנית ודוגמנית לציירים בעלי שם כמו דייגו ריברה (Diego Rivera) וראול אנגוויאנו (Raúl Anguiano).[2] היא לא התביישה להתייצב בעירום מול הציירים, מה שהימם את משפחתה וזיכה אותה בכינוי "המוזה ה-11". שערוריותיה החלו בגיל 18 כאשר פיתחה רומן ארוך טווח עם חוסה מדרזו (José Madrazo), איש עסקים עשיר. למרות רומן זה, אמור מעולם לא התמסרה לאיש ולא נישאה, דבר שלא היה מקובל לנשים במקסיקו דאז. בגיל 40 החליטה להביא ילד לבדה, אך הרגישה שאיננה מסוגלת לגדל אותו ולכן העבירה אותו לאחותה. בשנת 1961, כשהיה בן שנתיים, הילד טבע בבריכת שחייה בבית אחותה. מוות זה השפיע על אמור מאוד והוביל להתדרדרות מצבה הנפשי, הזנחת המראה שלה ואשפוזה במחלקות פסיכיאטריות.[1]
קריירה אומנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריירת השירה שלה החלה מאוחר יחסית - בגיל עשרים ושבע לקחה אמור עיפרון גבות ומפית והחלה לכתוב את שירה הראשון yo soi mi casa (אני הבית שלי) שזכה לפרסום רב מאוחר יותר. כתיבתה הושפעה בעיקר מחואנה אינז דה לה קרוז (Juana Inés de la Cruz) ופרנסיסקו דה קוודו והתאפיינה בהיותה תמיד בגוף ראשון ועיסוקה בנושאים מטאפיזיים. אמור כתבה רבות על נושאים כמו פחד, בדידות, ייסורים ואלוהים[3].
נגד אמור הועלו ביקורות הטוענות כי היא איננה כותבת את שיריה בעצמה בעקבות היותה דוגמנית ושחקנית בעלת יופי קורן, מה שהעלה ספק בעיני המבקרים בנוגע ליכולות הכתיבה שלה: "הם אמרו שלא ייתכן שאישה קלת דעת שכזו כתבה אותם [...] וכי הסונטות שלה היו מושלמות." (אלנה פוניאטובסקה)[2] בשנות החמישים אמנם החלה הפריצה הגדולה שלה, אך לאחר מותו של בנה התדרדר מצבה, היא כתבה פחות שירים והסתגרה מן העולם לתקופה של כ-10 שנים. בשנות השבעים, חזרה אמור לכתוב שירים והיא השתתפה ברסיטל בו דקלמה שירה מקסיקנית. הופעתה ברסיטל צלחה ואמור חזרה להופיע בעיתונות ובראיונות טלוויזיה.[3]
מותה[עריכת קוד מקור | עריכה]
למרות הצלחתה בשנות השבעים, חלה התדרדרות נוספת במצבה ובערוב ימיה נותרה אמור אישה חולה, קשישה וכמעט חסרת כל. היא גרה בדירה שחברתה שכרה לה והתפרנסה משירים שהיא כותבת על מפיות. ב-8 במאי 2000, כשהייתה בת 81, נפטרה אמור מדלקת ריאות[1].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 Pita Amor: la poeta terrible y genial, Relatos e Historias en México, 2020-03-06 (ב־Mexican Spanish)
- ^ 1 2 Gómez-Robledo, Marina (2015-08-13). "La ostentosa desnudez de Pita Amor". El País (בספרדית). ISSN 1134-6582. נבדק ב-2021-03-05.
- ^ 1 2 Biografía de Guadalupe Amor - Pita Amor (Su vida, historia, bio resumida), www.buscabiografias.com
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "פיטה אמור".