פסיקתא (משפט)
במשפט, פסיקתא היא תמצית של פסק דין הכוללת רק את ההוראות האופרטיביות ללא ההנמקה. כך, למשל, כאשר ניתן פסק דין ארוך ומסובך, שתוצאתו היא כי פלוני חב לאלמוני סכום מסוים, ניתן לבקש מן השופט שייתן פסיקתא, המתייחסת אך לגובה החוב, ולהשתמש בפסיקתא לצורכי הוצאה לפועל של פסק הדין. את הפסיקתא יכול לכתוב אחד הצדדים לתביעה, וחתימת בית המשפט על הפסיקתא מאשרת את נכונותה. מעבר לתמצות ההוראות האופרטיביות של פסק הדין, הפסיקתא יכולה גם להבהיר את פסק הדין. בית המשפט העליון מצא מקום לקבל ערעור נגד פסיקתא שכלל נימוק והורה למחוק את הנימוק מן הפסיקתא[1].
