רונגו-רונגו
רונגו-רונגו הוא כתב הירוגליפי, שבו כתבו ילידי אי הפסחא.
בשנת 1864 דיווח המיסיונר אז'ן אירו במכתב לממונה עליו כי הוא ראה ב"כל הבתים" שבאי הפסחא, מאות לוחיות עץ ומוטות חקוקים באלפי סמלים הירוגליפיים. שנתיים אחר כך אותרו רק קומץ מהם. רובם נשרפו, הוחבאו או שימשו לבנייה. הכתב שקיבל את השם רונגו-רונגו (ככל הנראה, "שלום-שלום") הוא הכתב המקורי היחיד באוקיאניה שלפני המאה העשרים. כיום נותרו בעולם רק 24 דוגמאות לכתב זה. הן מפוזרות במוזיאונים ברחבי העולם, מסנקט פטרבורג ועד סנטיאגו דה צ'ילה, אך אף אחת מהן לא נותרה באי הפסחא עצמו. כל הניסיונות לפענח כתב זה לא צלחו, אם כי מדי פעם מתפרסמים מאמרים של בלשנים הטוענים כי הצליחו. הכתב התחיל כנראה כתוצאה מהמפגש עם הספרדים בשנת 1770. הספרדים החתימו את ראשי הילידים על מסמך (הכרה בשלטון ספרד על האי), שאותו לא ידעו לקרוא. נראה כי עצם הכתיבה קסמה לילידים. תוך זמן קצר המציאו כתב משל עצמם עשוי מציורים (הירוגליפים). הידע נשמר במשך שלושה דורות ואז נעלם.
המסורת המקובלת טענה כי העץ ששימש מקור ללוחיות עליהם חקקו את הכתובות בכתב הייחודי לאי הפסחא היה טורומירו, עץ שמאז נכחד מהאי, אבל מחקר מודרני גילה שכל לוחיות העץ עליהם חקוק כתב הרונגו-רונגו מקורן בעץ תספזיה צפצפנית (Thespesia populnea) (אנ').
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Orliac, Catherine. 2005. "The Rongorongo Tablets from Easter Island: Botanical Identification and 14C Dating." Archaeology in Oceania 40.3.
