ריאליזם נאיבי (פסיכולוגיה)
ריאליזם נאיבי היא עמדה נפשית בה האדם תופס את מבטו על המציאות כאובייקטיבי, כאשר החולקים עליו טועים או משקרים.
בפסיכולוגיה חברתית, פירוש המושג "ריאליזם נאיבי" הוא תפיסה בה האדם מניח שהוא מפרש את המציאות באופן אובייקטיבי, ועל כן הוא מפרש שאנשים שאינם מסכימים עם דעתו, ודאי עושים זאת בשל אחת משלוש הסיבות: חוסר בידיעות בסיסיות, טיפשות או שוחד והטית האמת ממניעים אישיים.
מקור והגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מושג זה הוגדר על ידי הפסיכולוג לי רוס ושותפו אנדרו וורד.
המושג יושב על גבי שלוש הנחות בסיס:
- אמונה שהמושא מפרש את המציאות באופן אובייקטיבי, ללא הטיות או דעות קדומות.
- הנחה שגם אנשים אחרים, אם יחשפו למידע אליו המושא חשוף, יגיעו למסקנות זהות.
- כתוצאה משתי ההנחות הקודמות, אם אדם לא מסכים עם המושא, יש להניח שאו שהוא איננו חשוף למידע אליו המושא חשוף, או שהוא שוטה, או שהוא משוחד ומשקר ממניעים אישיים.
