הצגת המקור של הדף "רפה"

{{לשכתב|ניסוח לקוי|נושא=יהדות|נושא2=ספרות|כל הערך=כן}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=ניקוד עברי|אחר=אי ב[[פולינזיה הצרפתית]]|ראו=[[רפה איטי]]}}
ב[[דקדוק עברי|דקדוק העברי]] ובספרות ה[[מסורה]], '''רָפֶֿה''' מסמן כמה דברים שונים, שהמשותף להם הוא הגייה "חלשה".

== רפה כהיפוכו של הדגש ==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[דגש קל]], [[דגש חזק]]}}
ב[[ניקוד טברני|ניקוד הטברני]], קיימת הבחנה בין שתי צורות היגוי לכל אחת מאותיות [[בג"ד כפ"ת]]: לכל אחת מאותיות אלו יש הגייה דגושה ("חזקה") והגייה רפה ("חלשה"). כדי לציין זאת, כשאחת מאותיות אלו באה דגושה היא סומנה בנקודה בתוך האות, וכשהיא רפה – בקו מעל האות (על סימן הרפה, ראו עוד בהמשך).

ב[[עברית בת זמננו]], נשתמרה ההבחנה רק באותיות [[ב]]', [[כ]]' ו־[[פ]]', בין צורת הגייה [[עיצורים סותמים|סותמת]] (פוצצת) אשר מסומנת בדגש – /{{IPA|b}}/,{{כ}} /{{IPA|k}}/, ו־/{{IPA|p}}/ – ולבין צורת הגייה [[עיצור חוכך|חוככת]] שאינה מסומנת (רפה) – /{{IPA|v}}/, {{כ}} /{{IPA|x}}/, ו־/{{IPA|f}}/. עם זאת, בחלק מעדות ישראל נשתמרה הבחנה בין שתי צורות היגוי גם באותיות [[ג]]', [[ד]]' ו־[[ת]]' (כולן או חלקן), לפחות בתפילה ובברכות.<!-- יש מקום להרחיב כאן, למי שמתעניין -->

== סימן הרפה ==
[[קובץ:Aleppo Codex Joshua 1 1.jpg|ממוזער|300x300px|קטע מכתב יד [[כתר ארם צובא]], אשר מרבה להשתמש בסימן הרפה. בשורה הראשונה בתמונה הזאת הוא מופיע באותיות יוד (במילה ו'''י'''הי), תי"ו (במילה מו'''ת''') ועל האותיות בי"ת ודל"ת גם יחד (במילה ע'''בד''').{{הערה|[[אהרן בן משה בן אשר]] שמסר וניקד את הכתר, כתב פעמים רבות קו רפה משותף לשתי אותיות. לעיתים משמעות הרפה ביחס לכל אות שונה, וסימן גרפי אחד עשוי לציין שתי משמעויות שונות}}]]
רָפֶה הוא גם שמו של [[סימן דיאקריטי]] ב[[אלפבית עברי|כתב העברי]] שמראהו כמו קו אופקי ישר מעל האות. למשל, האות פ' עם סימן רפה מעליה נראית: פֿ.

הרפה סומן על ידי המסרן, בכתבי יד של ה[[תנ"ך|מקרא]]. בתמונה משמאל, האות ת' במילה מוֹ'''ת''' ו־משר'''ת''', והאותיות ב' ו־ד' במילה ע'''בד''', מסומנות בקו הרפה כדי לציין שהן נהגות בצורתן הרפה (mo'''th''', meshare'''th''', e'''v'''e'''dh'''). ב[[ניקוד העברית בת ימינו]] לא מקובל לסמן את הרפה: המוסכמה היא שהעדר דגש באות, משמעו סימונה כרפָה.

בעת האחרונה, חלק מהסידורים המודפסים עושים שימוש בסימן הרפה כדי לסמן אות רפה, אך גם במשמעות חדשה, כדי לסמן [[שווא נע]].

=== ביידיש ===
בכתיב התקני של [[יידיש]], לפי שיטת [[ייווא]], האותיות ב', כ', פ' ות' שאינן דגושות אמורות להיכתב עם סימן הרפה, אך הכותבים ביידיש אינם תמיד מקפידים על כך וספרים רבים מודפסים ללא רפה או משתמשים בו באופן בלתי־עקבי.

=== בלאדינו ===
[[קובץ:Ladino demo excerpt.png|שמאל|ממוזער|רפה בשילוב עם [[כתב מרובע]] ו[[כתב רש"י]]]]
ב[[לאדינו]], בדומה ליידיש, סימן הרפה משנה את ההגיה של האותיות אך הוא פועל מעט שונה מבעברית:
{| class="wikitable"
|-
! colspan="3" | האות ללא סימן רפה
! colspan="3" |האות עם סימן רפה
|-
! כתיב !! צליל !! [[IPA]] !! כתיב !! צליל !! IPA
|-
| ב || (כמו בעברית) || [[עיצור דו-שפתי, סותם, קולי|/b/]]
| בֿ || כמו v ב[[אנגלית]] || [[עיצור שפתי-שיני, חוכך, קולי|/v/]]
|-
| ג || (כמו בעברית) || [[עיצור וילוני, סותם, קולי|/g/]]
| גֿ || כמו j באנגלית || [[עיצור בתר-מכתשי, מחוכך שורק, קולי|/ʤ/]]
|-
| ד || (כמו בעברית) || [[עיצור מכתשי, סותם, קולי|/d/]]
| דֿ || כמו th במילה האנגלית this || |[[עיצור שיני, חוכך, קולי|/ð/]]
|-
| ז || (כמו בעברית) || [[עיצור מכתשי, חוכך שורק, קולי|/z/]]
| זֿ || כמו ז' בעברית (ž) || [[עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, קולי|/ʒ/]]
|-
| פ || (כמו בעברית) || [[עיצור דו-שפתי, סותם, אטום|/p/]]
| פֿ || כמו f באנגלית || [[עיצור שפתי-שיני, חוכך, אטום|/f/]]
|}
בשילוב עם [[כתב רש"י]] צורתו מעוקלת בדרך כלל ( ◌ﬞ) או קטנה ועגולה עד שנראית כמו נקודה עילית ( ◌ׄ), ובשילוב עם [[כתב מרובע]] הרפה מוחלף ב[[גרש]] (◌׳).

== אצל בעלי המסורה ==
בעלי המסורה והמדקדקים המסורתיים, השתמשו במונח רפה ובסימן הרפה בהקשרים שונים, ולאו דווקא כמונח ייחודי לצורה החוככת של אותיות בג"ד כפ"ת:

=== סוג ראשון ===
כאשר אות מאותיות '''ט"ס שק"ץ נוזלי"ם''', ראויה להידגש בדגש חזק - אבל היא אינה נדגשת (בעיקר באותיות המנוקדות בשווא). למשל, על האות נ' בפסוק {{ציטוטון|וַיְקַ'''נְ'''אוּ־בוֹ אֶחָיו וְאָבִיו שָׁמַר אֶת־הַדָּבָר|{{תנ"ך|בראשית|לז|יא|קצר=כן}}}}, נמסר רפה, לומר שלא כתוב ויקנאו כדין (באות נ' דגושה) בגלל [[בניין פיעל]] (כמו במילים וַיְשַׁ'''בְּ'''רוּ, וַיְסַ'''פְּ'''רוּ, וכפי שהפעל קנא בא בדרך־כלל באות נ' דגושה). כדי שיידע הקורא למה מתייחסת הערת המסורה, סומן עיגול חלול מעל האות או המילה שעליה כתב המסרן הערה.{{הערה|זהו המצב התקני הנכון, אך לעיתים לא הבינו מעתיקי כתב היד את משמעות הערת המסורה, ומהעתקה להעתקה חלו שיבושים. כך יש כתבי יד בהם לעיתים סומן העיגול מעל המילה הלא נכונה. לדוגמה, בפסוק "ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן" ({{תנ"ך|ויקרא|יג|כט|קצר=כן}}, בנוגע להערת המסורה "סימן לא תקיפו", לא היה ברור למעתיק איזה מקף יש להשמיט על פי ההערה.}}

הדוגמה באות י' במילה ויהי בתמונה למעלה, מראה שבמקרים רבים, המסרן רשם את קו הרפה מעל המילה, כשאין בצידה הערת מסורה מפורשת. הערת מסורה תבוא דרך כלל, רק במקרים מיוחדים שעלולים להתבלבל בהם, או כאשר יש מספר מופעים מצומצם של התופעה, שרצו למסור אודותיה.

לעומת זאת, במילים שבאות פעמים רבות במקרא, כגון ו'''י'''הי, וי'''ק'''חו, ה'''ל'''לויה, לא נדרשו המסרנים להעיר "רפה" בכל פעם ופעם, אף על פי שהן ראויות להידגש בדגש חזק, ופעמים רבות אף לא סימנו רפה מעל האות.

=== סוג שני ===
אות מ' שוואית בכל הטיות בנייני המפעל המפועל שכולם רפים.{{הערה|למעט זאת תהיה תורת ה'''מ'''צורע  - וסימנך בדד ישב מחוץ למחנה.}} למשל {{ציטוטון|הֵם הַ'''מְ'''דַבְּרִים אֶל־פַּרְעֹה מֶלֶךְ־מִצְרַיִם|{{תנ"ך|שמות|ו|כז|קצר=כן}}}}, {{ציטוטון|וְהָיָה בְּכׇל־יַחֵם הַצֹּאן הַ'''מְ'''קֻשָּׁרוֹת|{{תנ"ך|קצר=כן|בראשית|ל|מא}}}}, {{ציטוטון|לְדָוִד '''׀''' בָּרוּךְ ה' '''׀''' צוּרִי הַ'''מְ'''לַמֵּד יָדַי לַקְרָב אֶצְבְּעוֹתַי לַמִּלְחָמָה|{{תנ"ך|קצר=כן|תהילים|קמד|א}}}}, ורבים כמותם. לאות מ' זו קראו בעלי המסורה "מ' רפויה".

דווקא נדירה, הערת מסורה רפה על בג"ד כפ"ת במובן זה, של היעדר דגש. לדוגמה, {{ציטוטון|הֲלֹא טוֹב עֹלְלוֹת אֶפְרַיִם מִ'''בְ'''צִיר אֲבִיעֶזֶר|{{תנ"ך|קצר=כן|שופטים|ח|ב}}}} - ב' רפויה.

=== סוג שלישי ===
נמסר רפה על אות ה', במקרים שדרך כלל תבוא מופקת, או שיש חשש שיחשבו שהיא מופקת. בעלי המסורה מסרו "רפה", להבהיר שהאות אינה מופקת (אותיות ה"א המובלטות בדוגמאות להלן אינן מופקות); ויקרא ל'''ה''' נובח, דמי טהר'''ה''', ושער'''ה''' לא הפך לבן וסימניה מיחזקאל: {{ציטוטון|כאמ'''ה''' בִּת'''ה'''|{{תנ"ך|יחזקאל|טז|מד|קצר=כן}}}}, {{ציטוטון|ולשכ'''ה''' ופתח'''ה'''|{{תנ"ך|קצר=כן|יחזקאל|מ|לח}}}}.{{הערה|על ההבדל המוקשה בין {{ציטוטון|ושערה לא הפך לבן}}, הכתובה באות ה' לא מופקת, ובין המופע שלאחר מכן; {{ציטוטון|ושערה הפך לבן}}, באות ה' מופקת,  נתנו בעלי המסורה שני סימנים מיחזקאל, כדי שיידע הקורא שהמופע הראשון של "ושערה" אינו מופק ואילו השני מופק. סימן כזה נקרא במסורה אפ"ס = '''א'''חד '''פ'''סוק '''ס'''ימן, כלומר: המסרן נותן פסוק שרומז על סדר המופעים. על ההבדל במילה ושערה, מוכרים שני סימנים, כי בעלי המסורה עצמם לא "החליטו" מה הסיבה לאי הופעת מפיק במילה "ושערה" הראשונה. האם המילה ושערה הראשונה שאין בה מפיק, באה במשמעות הראויה לקבל מפיק (השיער שלה), או שהיא באה במשמעות שאינה ראויה לקבל מפיק (שערה בודדת). לכן נתנו שני סימנים, באחד המילה הראשונה לא מופקת, אך ראויה לקבל מפיק (כאימ'''ה''' ביתה), ואילו בפסוק השני שניתן כסימן, המילה הראשונה אינה מופקת ואינה ראויה לקבל מפיק (לשכ'''ה''' ופתחה).}} במקרים מסוג זה (אות ה' שאינה מופקת), מסרו "רפה" בהערה.  

בסוג זה כלול גם סימן רפה באות א' נחה, כגון במילה "לֵ'''א'''מֹֽר" (כמודגם בתצלום בראש ערך זה מיהושע א, א בכתר ארם צובא). 

=== סוג רביעי ===
הערות מסורה אשר מוסרות רפה באות גם כשרצו לסמן מיעוט מופעים בניקוד שוואי באותיות שימוש, במקרה שרוב המופעים באים בתנועה. למשל: "ג' רפין", "ו' רפין" וכן הלאה. במקרים אלו, הכוונה היא שאות השימוש (אותיות וכל"ב למשל) באותה מילה, באה במקרא במופע רפה (בשווא), במיעוט מקומות.{{הערה|בעלי המסורה מוסרים תמיד על מיעוט המקומות. על כן, במצב ההפוך, בו הצורה הדגושה באה במיעוט מקומות והרפה ברוב - ימסרו על המיעוט המודגש. למשל, המילה בכוח - בפסוק {{ציטוטון|יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ"}} - באות ב' בתנועת פתח והאות כ' דגושה - באה במקרא במיעוט מקומות, לעומת רוב המופעים במקרא, שהן בכוח, באות ב' שוואית ואות כ' רפויה. לכן נמסר על המילה "בכח" בפסוק {{ציטוטון|יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ}} - "ד' דגושים", כלומר: רק בארבעה מקומות במקרא מופיעה המילה בכוח באות ב' פתוחה ואת כ' דגושה.}} כמספר הפעמים המצוין בהערה, ורוב המופעים אות השימוש באה בתנועה. במקרה כזה ימסרו את מיעוט המקומות בהערת רפה (למשל בכסף 15 רפין - המילה בכסף כשהאות ב' בשווא מופיעה במקרא 15 פעמים, לעומת ריבוי מקומות שב' השימוש בפתח - וממילא הכף שלאחריה דגושה כי אות השימוש בפתח באה במקום ה' היידוע). דוגמה נוספת; המילה בבהמה. כשאות ב השימוש באה בחיריק ימסר רפה, כי החיריק בא מחמת השוא שאחריו, לעומת זאת במילה בבהמה, בה האות ב' פתוחה במקום ה' היידוע, אז הב' השוואית שלאחריה דגושה. דוגמה נוספת: על האות ו' במילה ויחנו: {{ציטוטון|'''וְ'''יָשֻׁבוּ '''וְ'''יַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם}}, נמסר "ל רפה" (=לית רפה = אין רפה), כלומר מדובר על מופע יחידאי, בו מילת ויחנו מופיעה באות ו' רפה (ו' שוואית), וכל שאר המקומות כתוב ויחנו באות ו' פתוחה (למשל כל מופעי ויסעו ויחנו). לעומת זאת על המילה '''ו'''ישובו באותו פסוק, נמסר ח' רפין (= יש שמונה מופעים באות ו' רפה). דוגמה נוספת: על המילה במים (צללו כעפרת '''ב'''מים אדירים - ב[[שירת הים]]), נמסר "ז' רפין" (קיימים במקרא 7 מופעים של המילה במים, באות ב' שוואית = רפה).

=== סימן הרפה ===
אצל בעלי המסורה, לסימן הרפה (קו ישר אופקי מעל האות) היו מספר משמעויות, מלבד המשמעות כסימן הבחן לאות רפה (אינה דגושה ב[[דגש קל]]):

הרפה שימש את בעלי המסורה גם לסימון אות שאינה נהגית, למשל [[אם קריאה]]. בתמונה למעלה, האות א' במילים וי'''א'''מר ו־ל'''א'''מור, מסומנות כרפות. שורש המילה (א.מ.ר.), פותח באות א', וכדי שיידע הקורא שאין מבטאים את האות א', סימן המסרן את קו הרפה מעל האות א' – לומר שמדובר ב־א' נחה (כלומר שיש לומר את המילה בהיגוי lemor ולא le-emor).

בעלי המסורה סימנו ברפה גם כדי לציין היעדר [[דגש חזק]], כשיש מקום לחשוש לטעות. למשל, בתמונה למעלה, במילה הראשונה "ויהי" יש סימן רפה מעל האות י'. כוונת המסרן, היא להבהיר, שהאות י' אינה מודגשת בדגש חזק, אף על פי שהיא באה אחרי ו' ההיפוך. אמנם, דרך כלל, אחרי ו' ההיפוך בא דגש חזק (ו'''נ'''צעק, ו'''ת'''בואנה, ו'''י'''שב), אך האות י' – אם היא מנוקדת בשווא – אינה מקבלת דגש חזק אחרי ו' ההיפוך (אלא אם כן אחרי האות י' מופיעה י' נוספת, כגון במילה "וַיְּיִף"{{הערה|כך ב[[כתר ארם צובא]], ב{{תנ"ך|יחזקאל|לו|יז}}; אך בתנ"ך קורן שם: "וַיִּיף" עם י' ראשונה בחיריק.}}).{{הערה|וכן היא אינה מקבלת דגש חזק אחרי אותיות היידוע (ה/ב/כ/ל), אלא אם כן: זו אחת מהמילים ירחמאלי/יְוָנִים/יהודי/יהודים - אם כי לא יְהֻדִיָּה; או שהאות י באה לפני האות ע (יעוצה, יעלים, יעפים, יערים) - עם חריג בודד שהוא המילה יענים.}} לכן סימן המסרן את הרפה מעל האות י', כדי להפנות את תשומת לב הקורא לעובדה שהאות י' אינה דגושה, ויש להגות vayhi ולא vayyehi.{{הערה|ויש שהוגים wayhi – אבל לא wayyehi.}}

== הקלדה ==
כך מקלידים את סימן הרפה במערכות הפעלה שונות:
* [[Microsoft Windows|Windows]] ומערכות לינוקס ([[תקן ישראלי|ת"י]] 1492 2012): צירוף {{keypress|Right Alt|]}} (סוגר מרובע ימני)
* [[macOS]]{{כ}}: הקלדת האות, ולאחריה המקש {{keypress|\}} (מעל מקש {{keypress|enter}})
* [[אנדרואיד (מערכת הפעלה)|אנדרואיד]] (מקלדת [[Gboard]]{{כ}}): הקשה ארוכה על האות [[ר]]

== לקריאה נוספת ==
* {{גזניוס קאוטש קאולי|14|e}} {{אנגלית}}

== קישורים חיצוניים ==
* [https://www.youtube.com/channel/UCVw5ZNlefXVJXSHowanaiwQ הדגמת קריאה בתורה לפי כללי ההגייה], בה אפשר לשמוע היטב הגייה רפה באותיות בג"ד כפ"ת

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ניקוד עברי]]