הצגת המקור של הדף "שבע דנחמתא"

ב[[מסורת (יהדות)|מסורת היהודית]], '''שבע דנחמתא''' (או '''שב דנחמתא''', בארמית: שבע של נחמה) הוא כינוי לשבע ה[[הפטרה|הפטרות]] שמפטירים ב[[נביא]], לאחר [[קריאת התורה]], בשבע ה[[שבת]]ות אחר [[תלת דפורענותא]] שבין [[תשעה באב]] ל[[ראש השנה]], העוסקות בנבואות נחמה, [[תשובה (יהדות)|תשובה]], ובחזון ה[[גאולה]], כפי שיהיה ב[[אחרית הימים]]. ההפטרות לקוחות כולן מקובץ נבואות הנחמה שב[[ספר ישעיהו]], החל מפרק מ'.

על פי מנהג [[יהדות איטליה|יהודי איטליה]] קוראים רק את שלוש הפטרות הנחמה הראשונות (לפרשות [[ואתחנן]], [[פרשת עקב|עקב]] ו[[ראה]]) ואילו שאר ההפטרות הן מעניין פרשת השבוע (ראו פירוט של ההפטרות בערך [[הפטרה#רשימת הפטרות|הפטרה]]).

==ההפטרות==
* '''"[[s:קטגוריה:הפטרת_ואתחנן|נחמו]]"''' ({{תנ"ך|ישעיהו|מ|א|כו|קצר=כן}}) - לפרשת [[ואתחנן]].
* '''"[[s:קטגוריה:הפטרת_עקב|ותאמר ציון]]"''' ({{תנ"ך|ישעיהו|מט|יד|קצר=כן}} עד {{תנ"ך|ישעיהו|נא|ג|קצר=כן|ללא=ספר}}) - לפרשת [[עקב (פרשה)|עקב]].
* '''"[[s:קטגוריה:הפטרת_ראה|עניה סוערה]]"''' ({{תנ"ך|ישעיהו|נד|יא|קצר=כן}} עד {{תנ"ך|ישעיהו|נה|ה|קצר=כן|ללא=ספר}}) - לפרשת [[ראה]].{{הערה|כשחל [[ראש חודש]] [[אלול]] בשבת זו, נוהגים ברוב קהילות אשכנז לקרוא "השמים כסאי" כבכל שבת ראש חודש, ואז נוהגים לקרוא גם "רני עקרה" וגם "עניה סוערה" (הסמוכים זה לזה בתנ"ך) בשבת כי תצא. לפי מנהג [[פרנקפורט]], עושים כן גם בהפטרת מחר חודש אם חל ראש חודש אלול ביום ראשון. בשאר קהילות (חוץ מהאשכנזים), לא דוחים הפטרה זו מפני הפטרה של שבת ראש חודש, ויש נוהגים להוסיף בסופה את הפסוק הראשון והאחרון של הפטרת שבת ראש חודש.}}
* '''"[[s:קטגוריה:הפטרת_שופטים|אנכי]]"''' ({{תנ"ך|ישעיהו|נא|יב|קצר=כן}} עד {{תנ"ך|ישעיהו|נב|יב|קצר=כן|ללא=ספר}}) - לפרשת [[שופטים (פרשה)|שופטים]].
* '''"[[s:קטגוריה:הפטרת_כי תצא|רני עקרה]]"''' ({{תנ"ך|ישעיהו|נד|א|י|קצר=כן}}) - לפרשת [[כי תצא]].
* '''"[[s:קטגוריה:הפטרת_כי תבוא|קומי אורי]]"''' ({{תנ"ך|ישעיהו|ס|א|כב|קצר=כן}}) - לפרשת [[כי תבוא]].
* '''"[[s:קטגוריה:הפטרת_ניצבים|שוש אשיש]]"''' ({{תנ"ך|ישעיהו|סא|י|קצר=כן}} עד {{תנ"ך|ישעיהו|סג|ט|קצר=כן|ללא=ספר}}) - לפרשת [[ניצבים]] או לפרשות ניצבים-[[וילך]].

ה[[דוד אבודרהם|אבודרהם]] חרז את תוכן ראשי ההפטרות למעין דו-שיח בין [[עם ישראל]] לקב"ה: בתחילה מצווה ה' על הנביאים לומר לעם ישראל "נחמו נחמו עמי", ועל כך עונה כנסת ישראל בתרעומת "ותאמר ציון עזבני ה'". או אז חוזרים הנביאים ואומרים לקב"ה "עניה סוערה לא נוחמה", כלומר שכנסת ישראל ממאנת להתנחם. אז אומר ה' בעצמו "אנכי אנכי הוא מנחמכם" בנחמות האלה "רוני עקרה לא ילדה" וכן "קומי אורי כי בא אורך". בשלב זה משיבה כנסת ישראל המנוחמת ואומרת "שוש אשיש בה'".

==שבת נחמו==
השבת הראשונה שלאחר תשעה באב נקראת "'''שַׁבַּת נַחֲמוּ'''", כשם ההפטרה שמפטירים בה.

ב[[ראשונים]] נזכרו הנהגות שמחה שונות שהיו נוהגים בהן בשבת זו, כך למשל נזכר ב[[ריטב"א]] שיש לאכול בשבת זו סעודה מיוחדת כיון שהיא סמוכה ל[[ט"ו באב]].{{הערה|חידושי הריטב"א על {{בבלי|תענית|כו|ב}}.}} כעין זה מובא במהרי"ל שיש להתענג בשבת זו יותר מבשאר שבתות השנה.{{הערה|בספר 'מנהגים' אות כז.}}

גם בתפילות השבת ישנם שינויים שנזכרו בפוסקים: יש שכתבו שאין [[הזכרת נשמות]] בשבת זו.<ref>ספר מנהגי מהרי"ל, אות כז בהגהה</ref> מנהג [[וורמייזא]] היה לנגן בניגון מיוחד את [[ברכת יוצר אור]].<ref>ספר מנהגי וורמייזא, לשבת נחמו{{הבהרה|היכן? יש יותר מחיבור אחד על מנהגי וורמייזא}}</ref> מנהג ה[[מהרי"ל]] היה להמתין עם [[קידוש הלבנה]] למוצאי שבת נחמו.<ref>מנהגים אות ט.</ref>

== פיוטים ==
נוהגים לומר פיוטים בשבת נחמו. במנהג אשכנז המזרחי אומרים [[יוצר (פיוט)|יוצר]] "אל א-ל ש-די אתחנן" ו[[אופן (פיוט)|אופן]] "שאו מנחה", שניהם ל[[מנחם בן מכיר]], ו[[זולת (פיוט)|זולת]] "אמת משל היה" ל[[מאיר ש"ץ]].{{הערה|סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, מנהג פולין, עמ' 772 ואילך. אומרים גם [[אהבה (פיוט)|אהבה]] "שתי פעמים" לרבי [[שלמה אבן גבירול]] ובקצת קהילות גם [[מאורה (פיוט)|מאורה]] "אמרות הא-ל טהורות" לרבי [[יהודה הלוי]], אבל אלה אינם קשורים לנחמו, אלא לפרשת שמע ולעשרת הדיברות שבפרשת ואתחנן.}} במנהג אשכנז המערבי אומרים יוצר "ארוממך א-ל חי" למאיר ש"ץ ואת האופן והזולת כמו במנהג המזרחי,{{הערה|סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, מנהג אשכנז, עמ' 726 ואילך.}} ואומרים פיוט "[[אלהיכם (סוג פיוט)|א-להיכם]] יוסיף ידו" החתום יהודה בר שמואל ב[[קדושה (תפילה)|קדושת]] [[תפילת מוסף|מוסף]].{{הערה|סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 244.}} ב[[נוסח איטליה]] אומרים יוצר "את יום פדותכם" לר' יהודה בר מנחם.{{הערה|הלל משה סרמוניטה ואנג'לו מרדכי פיאטילי, '''[https://docs.wixstatic.com/ugd/8cabfe_8954c7312bed451c8acc0181387928df.pdf סדר תפלות כמנהג בני רומה]''', ירושלים תשע"ד, עמ' שנו.}}

בכתבי יד אשכנזיים יש פיוטים גם לכמה שבתות אחרות של הנחמה, אבל הם לא הגיעו למנהגים הנדפסים.{{הערה|יש זולת להרוקח שנדפס ב[http://www.hebrewbooks.org/42658 חוברת של מנהג וורמייזא] לשבת שקוראים "אנכי אנכי".}}

במחזור חזונים כמנהג המערביים שהתגוררו ב[[סיציליה]], שקרוב כנראה ל[[נוסח צפון אפריקה]] הקדום,{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.machonso.org/hamaayan/?gilayon=66&id=2190|כותרת=מיפוי נוסחי התפילה / הרב אהרן גבאי - מכון שלמה אומן|תאריך_וידוא=2024-03-25|אתר=www.machonso.org}}}} נמצאים פיוטים אחרים ל[[נשמת כל חי|נשמת]] ויוצר לשבת נחמו, ובהם בין השאר הפיוט "כל הנקרא בשמי" של רבי [[משה אבן עזרא]] והפיוט "[[s:יונה מה תהגי|יונה מה תהגי]]" של רבי [[יהודה הלוי]].{{הערה|{{היברובוקס||חזונים כמנהג המערביים שנתגוררו בסיזיליא|42160||עמוד דיגיטלי=275}}}} מנהג זה לא נהוג היום באף קהילה.

==ראו גם==
* [[שבת שובה]]

== לקריאה נוספת ==
* בנימין אליצור, "[https://efrata.emef.ac.il/wp-content/uploads/2020/05/בנימין-אליצור.pdf מפורענות לנחמה: מנהגי הקריאה וההפטרה הקדומים בשבתות הפורענות והנחמה ובתשעה באב]", '''דרך אגדה''' יב (תשע"ג), עמ' 267–282.
*קובץ מאמרים נחמו נחמו עמי, על הפטרות שבע דנחמתא. הוצאת [[אגודת קדושת ציון]]
*משבצות זהב על שבעא דנחמתא, שבתי וייס, אב תשע"ח

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=שבע דנחמתא}}
* [http://mikrarevivim.blogspot.com/2011/08/blog-post_11.html "קול קורא במדבר" - לקראת שבת נחמו], בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך
*{{קישור כללי|כתובת=https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=35404|כותרת=שמחה מיוחדת בשבת נחמו|אתר=פורום אוצר החכמה}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בין המצרים}}
{{חגי ישראל ומועדיו}}
{{הבהרה הלכתית}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:קריאת התורה]]
[[קטגוריה:שבתות מיוחדות]]
[[קטגוריה:פרשת ואתחנן]]
[[קטגוריה:פרשת עקב]]
[[קטגוריה:פרשת ראה]]
[[קטגוריה:פרשת שופטים]]
[[קטגוריה:פרשת כי תבוא]]
[[קטגוריה:פרשת כי תצא]]
[[קטגוריה:פרשת ניצבים]]
[[קטגוריה:ספר ישעיהו]]