הצגת המקור של הדף "שוכר"

{{פירוש נוסף|נוכחי=מושג הלכתי, אחד מארבעה שומרים|אחר=מי שנקשר בהסכם שכירות במשפט אזרחי|ראו=[[שכירות]]}}
ב[[הלכה]], '''שוכר''' הוא אחד מ[[ארבעה שומרים]], והוא מוזכר ב[[תורה]] במספר [[מילה (בלשנות)|מילים]] בודדות בלבד:
{{ציטוט|תוכן=וְכִי יִשְׁאַל אִישׁ מֵעִם רֵעֵהוּ
{{ש}}וְנִשְׁבַּר אוֹ מֵת
{{ש}}בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם
{{ש}}אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם
{{ש}}'''אִם שָׂכִיר הוּא בָּא בִּשְׂכָרוֹ'''|מקור={{תנ"ך|שמות|כב|יד}}}}

משמעות הפסוק הוא, ששוכר חיובו פחות מ[[שואל]], היות שהוא משלם שכר על השימוש שלו בחפץ, בשונה משואל שאינו משלם.

== דין השוכר ==
לא כתוב בתורה מהו דינו של השוכר, ונחלקו בכך ה[[תנאים]]: [[רבי מאיר]] סובר שדינו כ[[שומר חינם]], מאחר שהשוכר אינו מקבל שכר על השמירה הרי הוא ככל שומר חינם, שאינו מקבל שכר. אך [[רבי יהודה]] סובר שדינו כ[[שומר שכר]], היות שבשוכר יש לשומר רווח מההפקדה, אינו כשומר חינם שאין לשומר רווח כלל.

בגמרא מופיעה גרסת [[רבה בר אבוה]] שגורסת במחלוקת רבי יהודה ורבי מאיר הפוך, שרבי מאיר אומר ששוכר כשומר שכר ורבי יהודה אומר שוכר כשומר חנם{{הערה|{{בבלי|בבא מציעא|פ|ב}}}}. למחלוקת גרסאות זו ישנה [[נפקא מינה]], לאור הכלל שבכל מחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה{{הערה|{{בבלי|עירובין|מו|ב}}}}. מה שאומר שלפי הגרסה הראשונה עלינו לנקוט ששוכר כשומר שכר, ואילו לפי גרסה זו עלינו לנקוט להלכה ששוכר כשומר חינם.

להלכה פסק ה[[שולחן ערוך]] כגרסה הראשונה, שדינו של שוכר כשומר שכר, אבל בשונה משומר שכר שאם משתמש בחפץ נעשה [[שליחות יד|שולח יד]], השוכר אינו נעשה שולח יד בעת השימוש בחפץ, היות שמותר לו השימוש בו{{הערה|{{שולחן ערוך|חושן משפט|שז|א}}}}.

== מתי חל חיוב השמירה בשוכר ==
ישנה מחלוקת לגבי [[ארבעה שומרים|ארבעת השומרים]], האם הם מתחייבים בשמירה רק משעה שעשו [[קניין]], או שמתחייבים בשמירה כבר משלב שהסתלק הבעלים משמירה על החפץ. בספר "[[נתיבות המשפט]]" נכתב כי גם לדעת הסוברים שכל שומר אינו מתחייב אלא בקניין, אם התחיל השוכר להשתמש בחפץ ואפילו לא עשה קניין מתחייב בשמירה ככל דיני שוכר היות שמשעה שנשתמש אין יכול המשכיר לחזור בו, הנאה זו שווה כסף והשוכר קונה בה את החפץ{{הערה|[[s:נתיבות_המשפט/ביאורים/שו|נתיבות המשפט ביאורים, סימן ש"ו ס"ק א]]}}{{הערה|ב[[s:נתיבות_המשפט/ביאורים/שמ|נתיבות המשפט ביאורים סימן שמ ס"ק ח]] כותב גם לגבי שואל שמתחייב בשמירה משעה שהשתמש בחפץ אף אם לא עשה קניין בחפץ, מאותו הטעם.}}.

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{דיני ממונות}}
{{ספר שמות}}
{{הבהרה הלכתית}}

[[קטגוריה:משפט עברי: דיני שומרים]]