שחזור סיפורים עתיקים
שחזור סיפורים עתיקים (בסינית מסורתית: 古小說鈎沈; בסינית מפושטת: 古小说钩沉; בפין-יין: gǔ xiǎoshuō gōuchén, גוּ שְׂיָאושְׁווֹ גוֹאוּצֶ'ן) הוא אוסף ספרים אבודים שליקט וקיבץ לוּ שׂוּ'ן בשנים 1909-1911. באוסף 36 ספרים המסודרים כרונולוגית, הקדום מביניהם הוא צִ'ינְג שְׁה דְזְה מתקופת שושלת ג'ואו, והמאוחר הוא "רשומות שטיחת הפלאים" מתקופת שושלת סווי.
הספר נכלל באוסף "כל כתבי לוּ שׂוּ'ן" במספר מהדורות.
תוכן היצירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספרים המשוחזרים באוסף מסווגים כמשויכים ל"אסכולת דברי הזוטרים"[1], שעיקר עיסוקה היה בתיעוד דברים שנשמעו "ברחוב".
על פי ההקדמה לאוסף, מקור השם "אסכולת דברי הזוטרים" הוא בצורת איסוף ורישום המידע: הפקידים הזוטרים שימשו אוזניים למלך בקרב האוכלוסייה, ומקור להבנת הלך רוחו של הציבור, והידיעות שהביאו, "גם אם היו אלו להגי ניחוש או להגיו של משוגע",[2] קובצו ונרשמו.
על פי אותה הקדמה, הסיבה לעיסוק בסיפורי שדים שכאלו הוא הבאתם לעיסוק בענייני הדאו.
חשיבות היצירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לוּ שׂוּ'ן תיעד בדקדקנות את המקורות מהן ליקט את היצירות, ואף ציין הבדלי גרסאות, ובנוסף נתן משקל רב לאותנטיות של מקורות ונמנע משימוש במקורות חשודים בזיוף. הדבר מוסיף ליצירה אמינות ודיוק ברמה אקדמית.
האוסף נחשב מקור חשוב במיוחד ללימוד ספרות פופולרית בסין העתיקה, ז'אנר שזכה להתעלמות לאורך ההיסטוריה של סין מצד חוקרים וכותבי ביבליוגרפיות. לוּ שׂוּ'ן עצמו השתמש בו בכתיבת ספרו "קווים להיסטוריה של הרומן בסין".
הוא פורסם רק לאחר מותו של לוּ שׂוּ'ן על ידי "הועדה להנצחת אדון לוּ שׂוּ'ן"[3] ב-1939, ונכלל באוסף "כל כתבי לוּ שׂוּ'ן" במהדורות 1938, 1947, 1951 ו-2012.
מקורות היצירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הציטוטים מהם מורכבים השחזורים נאספו בעיקר מספרים המוזכרים ברשימות בספר הָאן, ספר סְווֵי וספר טאנג החדש, זאת על מנת להגן על האיסוף ככל האפשר מזיופים מאוחרים. בנוסף נעשה שימוש מקורות מאותם ספרים המסווגים תחת קטגוריות אחרות, וביצירות ללא אזכור במקורות ההיסטוריים. בסך הכל משתמש האוסף בכ80 מקורות.
תהליך הכתיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]את עבודת הליקוט החל לוּ שׂוּ'ן בשנת 1898. בשנת 1909 חזר לסין מלימודיו ביפן והחל לכתוב ולארגן סיפורים מטרום תקופת שושלת טאנג. העבודה על האוסף נסתיימה ב-1911 והוא קיבל את שמו "שחזור סיפורים עתיקים".