הצגת המקור של הדף "שינוי שיטת הבחירות בישראל"

{{פורטל|'''למידע נוסף בנושא הממשל בישראל, ראו [[פורטל:הממשל בישראל]].'''}}
מאז [[קום המדינה]], עלה הנושא של שינוי [[שיטת בחירה|שיטת הבחירה]] על סדר היום הציבורי פעמים מספר.
[[הבחירות לכנסת#שיטת הבחירות|שיטת הבחירות בישראל]] היא שיטת הבחירות היחסית-ארצית, באמצעותה בוחרים אזרחי המדינה את נציגיהם ל[[הכנסת|כנסת]]. מספר המושבים שכל רשימה מקבלת בכנסת הוא יחסי למספר המצביעים בעבורה, בתנאי שמניין הקולות הכשרים עולה על [[אחוז החסימה (ישראל)|אחוז החסימה]].

==מבקרי השיטה היחסית==
הביקורת על שיטת הבחירות היחסית נובעת בראש ובראשונה מריבוי המפלגות והקשיים בהקמת ממשלות לאחר הבחירות. נוסף לכך בולט הרצון לצמצם את כוחן של המפלגות הקטנות, שהפכו לאורך השנים ל"לשון מאזניים" בדרך להקמת [[קואליציה]] והקשו מאוד על תפקודן ויציבותן של ממשלות בישראל לאורך השנים. המושג "שלטון המיעוט" הועלה בדיוני הכנסת בנוגע להצעות חוק לשינוי שיטת הבחירות על ידי ישראל-שלמה רוזנברג, בקריאתו נגד בחירות אזוריות.<ref>[[נחום רקובר]] "המשפט העברי בחקיקת הכנסת – המקורות היהודיים בשילובם בדיוני הכנסת ובחוקי מדינת ישראל", הצעת חוק משאל עם בדבר שינוי שיטת הבחירות, כרך ראשון, בהוצאת ספרית המשפט העברי, [[משרד המשפטים]] ו[[מורשת המשפט בישראל]] (תשמ"ט-1988), עמ' 198-199, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/jewish-law-knesset/jewish-law-knesset01.pdf באתר דעת].</ref>

העוצמה הרבה לה זוכות המפלגות הקטנות בשיטה היחסית באופן לא פרופורציונלי לגודלן, מאפשרת להן, לא אחת, לכפות את דעותיהן והאינטרסים המצומצמים על המפלגות הגדולות. קשיים אלו מחריפים את השסעים הפוליטיים בישראל ומובילים לחוסר יציבות שלטונית המתבטאת בבחירות לעיתים תכופות מהמתחייב בחוק.

==הצעות לשינוי==
כאמור, שיטת הבחירות הנהוגה בישראל נתונה לוויכוח ציבורי מאז הקמת המדינה. הדיון הציבורי והפוליטי בנושא שינוי שיטת הבחירות כלל הצעות רבות, שמטרתן מתן מענה לקשיי השיטה היחסית והגברת המחויבות של נבחרי העם לבוחריהם.

הוצעו חלופות רבות לשיטה הנוכחית, בהן: חלוקת המדינה ל-120 אזורי בחירה וקיום בחירות רוביות-אישיות, יצירת שיטת בחירות מעורבת במסגרתה חלק מהנציגים יבחרו בבחירה רובית-אישית, במחוזות בחירה, ואחרים בבחירה יחסית ארצית, מתן זכות ראשונים למי שעומד בראש הסיעה הגדולה להרכיב את הממשלה, העלאת אחוז החסימה, דירוג חברי הרשימה ביום הבחירות על ידי הבוחר ועוד מגוון הצעות.

==השיטה המעורבת==
בשנת [[1992]] התקבלה החלטה ליצור שיטה מעורבת המשלבת בין [[דמוקרטיה נשיאותית|השיטה הנשיאותית]] ובין [[דמוקרטיה פרלמנטרית|השיטה הפרלמנטרית]]–יחסית, הנהוגה בישראל ולכן תוקן שוב [[חוק יסוד: הממשלה]], ובו נקבע כי בישראל תונהג שיטת בחירות כפולה: [[בחירה ישירה]] לראשות הממשלה ובחירות למפלגה בכנסת בשיטת הבחירות היחסית. בשיטה זו הצביעו האזרחים באמצעות שני [[פתק הצבעה|פתקי בחירה]], באותו מועד.

באמצעות הרפורמה האלקטורלית קיוו מקבלי ההחלטות לחזק את הדמוקרטיה על ידי מתן האפשרות לציבור לבחור את ראש הממשלה באופן ישיר ואישי ובכך לצמצם את תלותו בכנסת וב[[מפלגות]] הקטנות ולחזק את המשילות השלטונית. תקווה נוספת הייתה לצמצם את השפעתן הלא פרופרציונלית של המפלגות הקטנות ולצמצם את השסעים על ידי היווצרות גושים פוליטיים רחבים. אולם גם בשיטה זאת נדרש ראש הממשלה הנבחר להציג ממשלה בפני הכנסת ולזכות באמונה, כתנאי לקיום ממשלתו ובכך לא בוצעה הפרדת רשויות מלאה. למעשה, השיטה המעורבת ייתרה רק את שיקול דעתו של נשיא המדינה בהענקת מלאכת הרכבת הממשלה.

[[חוק הבחירה הישירה]] לראשות הממשלה הופעל בשנת [[1996]] בה נבחר [[בנימין נתניהו]], ובשנת [[1999]] בה נבחר [[אהוד ברק]]. בשנים אלו התקיימו בחירות לראשות הממשלה יחד עם הבחירות לכנסת. לאחר שאהוד ברק התפטר בדצמבר [[2000]], התקיימו [[הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה - 2001|בחירות מיוחדות לראשות הממשלה בלבד]] בהן נבחר [[אריאל שרון]] והרכב הכנסת נותר על כנו.

==בחזרה לשיטה היחסית==
שיטת הבחירות המעורבת לא הובילה לשינוי המיוחל בסדרי הממשל בישראל. היא העלתה את כוחן של המפלגות הקטנות על חשבון המפלגות הגדולות, היא החריפה את השסעים הפוליטיים והחברתיים במדינה ולא סייעה לשמירה על היציבות השלטונית כפי שציפו שיתרחש. לאור זאת הוחלט בשנת [[2001]] לבטל את הבחירה הישירה לראשות הממשלה ולחזור לשיטת הבחירות היחסית-ארצית בפתק הצבעה אחד.

למרות הניסיון הכושל, שאלת שינוי שיטת הבחירות בישראל עודנה מרחפת בחלל האוויר והיא עומדת על סדר היום הציבורי.

==ראו גם==
* [[הצעות לשינוי שיטת הממשל בישראל]]
* [[הבחירות לכנסת]]
* [[שיטת הממשל בישראל]]
* רשימת [[:קטגוריה:ישראל: מפלגות|מפלגות בישראל]]

==לקריאה נוספת==
אריאן א., אמיר ר. (1997) '''הבחירות הבאות: באיזו שיטה נבחר?''', ירושלים: הספרייה לדמוקרטיה, המכון הישראלי לדמוקרטיה.

אדיר בנימיני '''הדרך לכנסת - על מקורותיה של שיטת הבחירות בישראל''' הרצליה: ספרי ניב תשע"ב-2022

==קישורים חיצוניים==
* {{ynet|אמנון מרנדה|המפלגות הקטנות: נאבק נגד שינוי שיטת הבחירות|3517171|10 במרץ 2008}}
* {{nrg|[[אורי רוזן]]|מי בעד שינוי שיטת הבחירות?|993/894|7 באוקטובר 2005|1|}}
* [https://www.idi.org.il/articles/7875 בחירות אזוריות: בעד ונגד], מאת ניר אטמור, אתר [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]].
* [http://www.idi.org.il/breakingnews/pages/opinions_n.aspx רפורמה פרלמנטרית לדמוקרטיה יציבה] - הצעותיו של [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]]
* [[אמוץ עשהאל]], [http://www.tchelet.org.il/download/magazine/tch31Asaelfin.pdf שיטה יחסית, כישלון מוחלט], מתוך [[תכלת (כתב עת)|תכלת]], גיליון אביב 2008
* [[אריק בנדר]], [http://m.maariv.co.il/HomePage/FrontPage/Article.aspx?id=459131 לשם שינוי], באתר [[מעריב השבוע]], 8 בינואר 2015
* [[אברהם דיסקין]] ו[[עמנואל נבון]], [https://27da482dm48c5mf5k1jt0w2p-wpengine.netdna-ssl.com/wp-content/uploads/2017/01/KPF066_Improving-accountability-of-israeli-politics.pdf תיקונים בשיטת הבחירות והממשל: חיזוק המשילות והייצוגיות], [[פורום קהלת]], כסליו תשעז - דצמבר 2016.
* {{ynet|ד"ר מתן גוטמן|שיטת הבחירות כאן חולה. הנה 8 הצעות לתיקון|articles/58582610|11 בדצמבר 2020}}
*[https://www.idi.org.il/tags/1679 מאמרים, ספרים ואירועים בנושא תיקון שיטת הממשל], [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]].
* {{ynet|סיון חילאי|השיטות למנוע בחירות חמישיות - ולמה לא מבצעים אותן|news/article/BkHfxlykd#autoplay|15 בינואר 2021}}
* {{ynet||לשנות את שיטת הבחירות? ההצעות, היתרונות, החסרונות והמלכוד הבסיסי|news/article/hjotnmkcq|21 ביוני 2022}}
*[https://www.timesofisrael.com/the-threshold-of-political-pain-how-a-tiny-reform-radicalized-israeli-politics/?s=08 The threshold of political pain: How a tiny reform radicalized Israeli politics], אוקטובר 2022

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ישראל: פוליטיקה]]
[[קטגוריה:ישראל: חוק ומשפט]]
[[קטגוריה:שיטות בחירות]]
[[קטגוריה:ישראל: היסטוריה של המשפט]]