הצגת המקור של הדף "שיר של יום"

'''שיר של יום''' הוא [[מזמור תהילים|מזמור]] [[תהילים]] הנאמר בכל יום לקראת סיום [[תפילת שחרית]]. המזמור נבחר בהתאם ל[[שירת הלויים]] ב[[בית המקדש]] בשעת הקרבת [[קרבן התמיד]].

== מקור המנהג ==
העדות הקדומה ביותר לנוהג זה מופיעה בספר [[תהילים]] עצמו בפתיחה למזמור [[תהילים צ"ב]] - [[מזמור שיר ליום השבת]]. עדות נוספת לנוהג זה מצויה ב[[תרגום השבעים]] מופיעה בצורת כותרת לתרגום של חלק מהמזמורים (במזמורים של יום ראשון, שני, רביעי, שישי ו[[שבת]]{{ביאור|שם הכותרת מופיעה גם במקור}}) ומציינת שהם היו השיר ליום מסוים בשבוע. רשימת המזמורים המלאה, לפי ימי השבוע מופיעה במשנה ({{משנה|ללא=שם|תמיד|ז|ד}}):
{{ציטוט|שורות=כן|תוכן=השיר שהיו הלויים אומרין בבית המקדש:
ב[[יום ראשון|יום הראשון]] היו אומרין {{הדגשה|[[לדוד מזמור|לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ]]|[[תהילים כ"ד]]}}
ב[[יום שני|שני]] היו אומרין {{הדגשה|גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד|[[תהילים מ"ח]]}}
ב[[יום שלישי|שלישי]] היו אומרין {{הדגשה|אֱ‍לֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל|[[תהילים פ"ב]]}}
ב[[יום רביעי|רביעי]] היו אומרין {{הדגשה|[[אל נקמות|אֵל נְקָמוֹת ה']]|[[תהילים צ"ד]]}}
ב[[יום חמישי|חמישי]] היו אומרין {{הדגשה|הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ|[[תהילים פ"א]]}}
ב[[יום שישי|שישי]] היו אומרין {{הדגשה|[[ה' מלך גאות לבש|ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ]]|[[תהילים צ"ג]]}}
ב[[יום השבת|שבת]] היו אומרין {{הדגשה|[[מזמור שיר ליום השבת|מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת]]|[[תהילים צ"ב]]}}, מזמור שיר לעתיד לבוא ליום שכלו שבת מנוחה לחיי העולמים.}}

המקור לומר שיר של יום גם לאחר [[חורבן בית שני]] מצוי ב[[תלמוד הירושלמי]], ({{ירושלמי|ללא=שם|תענית|ד|ה}}):
{{ציטוט|תוכן=[[ריש לקיש|ר' שמעון בן לקיש]] בעי [=שאל] את [[רבי יוחנן]]: מהו לומר שיר של יום בלא נסכים [=האם מותר לומר שיר של יום בימינו, לאחר חורבן שני] ? אמר לו [ר' יוחנן]: נישמעיניה [=נלמד זאת] מן הדא [=מהמקור הבא]: דתני בזה ובזה היו הלווים עומדין על ה[[דוכן הלוויים|דוכן]] ואומרים וישב עליהם את אונם וגו'}}

==בחירת המזמורים==
כמה הסברים הוצעו לבחירת המזמור לכל יום ויום. הגמרא משווה בין כל מזמור לפעולת ה' יום המתאים של [[ששת ימי בראשית]].{{הערה|ראש השנה לא.}} [[ספר הזוהר]] משווה בין המזמורים לבין תקופות של 1000 שנים בהיסטוריה, החל מבריאת העולם, עד לתקופה משיחית שצפויה לקרות בין השנים 6000 ל-7000.{{הערה|ראו ''ביאורי הגר"א'' למשנה תמיד ז,ד}}

== בתפילה בימינו ==
=== לפי המנהג המקובל ===
==== מקומה בתפילה היומית ====
במרבית נוסחי התפילה כיום, שיר של יום נאמר בימי חול בסוף התפילה לפני [[פיטום הקטורת]] ו[[עלינו לשבח]] (כך ב[[נוסח הספרדים]], [[נוסח ספרד]] ו[[תכלאל|תימן]]). לפי [[נוסח איטליה]], הוא נאמר לאחר פיסקת ה"שיר שהיו הלוים אומרים בבית המקדש" שבפיטום הקטורת.{{הערה|הלל משה סרמוניטה ואנג'לו מרדכי פיאטילי, '''[https://docs.wixstatic.com/ugd/8cabfe_8954c7312bed451c8acc0181387928df.pdf סדר תפלות כמנהג בני רומה]''', ירושלים תשע"ד, עמ' סב.}} לפי [[נוסח אשכנז]], שיר של יום נאמר בסוף התפילה לאחר "עלינו לשבח".{{הערה|כשהפרושים הנהיגו לומר פיטום הקטרת בכל יום, הכניסו אותו אחרי שיר של יום.  לפי [http://www.hebrewbooks.org/6822 דברי קהלת] פפד"מ תרכ"ב, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6822&st=&pgnum=10 עמ' 9], בפפד"מ נהגו לאומרו לפני התפילה.  בקצת קהילות אשכנז, נוהגים לומר מזמור פג (שיר מזמור לאסף) לאחר שיר של יום בכל יום, עיין [http://hebrewbooks.org/42807 סדר עבודת ישראל], רעדלהיים תרכ"ח, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42807&st=&pgnum=171 עמ' 152], ויש שאומרים אותו רק בימים שאומרים בהם תחנון.}}

בשבתות ובימים בהם אומרים [[תפילת מוסף]], נוהגים ב[[נוסח ספרד]] לומר את שיר של יום בין תפילת שחרית ל[[קריאת התורה]], בעוד על פי נוסח אשכנז אומרים את שיר של יום בסוף התפילה לאחר [[תפילת מוסף]].{{הערה|בהרבה קהילות גרמניה, העבירוהו בשלב מאוחר להיאמר קודם קריאת התורה, עי' לדוגמה [http://www.hebrewbooks.org/33769 מנהגי ביהכ"נ דקהל עדת ישראל, פה בערלין], בערלין תרצ"ח, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33769&st=&pgnum=8 עמ' ט].}}

ב[[תשעה באב]], יש נוהגים שלא לומר שיר של יום כיוון ששיר הוא דבר משמח. לפי מנהג אשכנז נוהגים לומר את שיר של יום ב[[תפילת מנחה]] ולא בתפילת שחרית. לפי מנהג הספרדים יש שאין אומרים אותו כלל ויש שאומרים כרגיל בתפילת שחרית, וכך גם מנהג תימן הבלדי.

==== בתפילת ראשי חודשים וחגים ====
ב[[ראש חודש]] אומרים ברוב הקהילות את "[[ברכי נפשי]]" ({{תנ"ך|תהילים|קד|קצר=כן}});{{הערה|במנהג פפד"מ לא נוהגים לאומרו.}} ברוב הקהילות של נוסח אשכנז בא"י ובכמה קהילות ספרדיות, במקום השיר של היום בשבוע; ביתר הקהילות הספרדיות וכן בנוסח ספרד וברוב קהילות נוסח אשכנז בחו"ל בנוסף לשיר הקבוע. 

אם חל ראש חודש בשבת, יש נוהגים לומר גם את מזמור השבת וגם את "ברכי נפשי". בקהילות אחרות מקפידים לא לומר "ברכי נפשי" בשבת בשל הפסוק "יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב" ({{תנ"ך|תהילים|קד|כג|קצר=כן}}) שאינו מתאים ליום השבת. סיבה נוספת לא לומר את המזמור בשבת היא שהמזמור דן בטבע ובבריאה ויום השבת בתפיסה היהודית הוא מעל הטבע.

לפי מנהג [[הגר"א]] אומרים בראש חודש ובחגים מזמורי תהילים אחרים, לפי [[שירת הלויים]] בזמן הקרבת [[קרבן מוסף]] ולא אומרים את השיר של היום בשבוע. עם זאת, שיר של שבת דוחה שיר של יום טוב.

==== טבלת מזמורי שיר של יום ====
{| border="1" cellpadding="3"
! !! מסכת סופרים !! הגר"א !! איטליה !! עדות המזרח !! תימן !! סדר עבודת ישראל{{הערה|בנוסף למזמורי התהלים לימים מיוחדים, יש רשימה של פרקי תהלים לכל פרשה, עיין [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42807&st=&pgnum=908&hilite= עמוד האחרון] בסידור.}}
|-
! [[ראש חודש]]
|
||{{תנ"ך|תהילים|קד|קצר=כן|ללא=ספר}} – "[[ברכי נפשי]]" 
||
|| {{תנ"ך|תהילים|קד|קצר=כן|ללא=ספר}} – "[[ברכי נפשי]]" 
|| {{תנ"ך|תהילים|צח|קצר=כן|ללא=ספר}} – "מזמור שירו לה' שיר חדש" {{ש}} ו-{{תנ"ך|תהילים|צט|קצר=כן|ללא=ספר}} - "ה' מלך ירגזו עמים" 
||{{תנ"ך|תהילים|קד|קצר=כן|ללא=ספר}} – "[[ברכי נפשי]]" 
|-
! [[ראש השנה]]
|  {{תנ"ך|תהילים|מז|קצר=כן|ללא=ספר}} – "כל העמים תקעו כף"
|| פ"א – "למנצח על הגיתית לאסף"
||
|| {{תנ"ך|תהילים|פא|קצר=כן|ללא=ספר}} – "למנצח על הגיתית לאסף"
||
||ביום א' אומרים {{תנ"ך|תהילים|פא|קצר=כן|ללא=ספר}} – "למנצח על הגיתית לאסף", וביום ב' אומרים {{תנ"ך|תהילים|מז|קצר=כן|ללא=ספר}} "כל העמים תקעו כף". בימי הסליחות קודם ר"ה אומרים {{תנ"ך|תהילים|פט|קצר=כן|ללא=ספר}} משכיל לאיתן האזרחי, ב[[ערב ראש השנה]] - {{תנ"ך|תהילים|צח|קצר=כן|ללא=ספר}} "מזמור שירו לה' שיר חדש".  בעשרת ימי תשובה - {{תנ"ך|תהילים|י|קצר=כן|ללא=ספר}} "למה ה' תעמד ברחוק", ובשבת שובה - {{תנ"ך|תהילים|לב|קצר=כן|ללא=ספר}} "לדוד משכיל אשרי נשוי פשע כסוי חטאה"
|-
! [[צום גדליה]]
|
||
||
|| {{תנ"ך|תהילים|פג|קצר=כן|ללא=ספר}} – "[[שיר מזמור לאסף]]"
|| {{תנ"ך|תהילים|פג|קצר=כן|ללא=ספר}} – "[[שיר מזמור לאסף]]"
||
|-
! [[יום הכיפורים]]
|  {{תנ"ך|תהילים|קל|קצר=כן|ללא=ספר}} – "ממעמקים קראתיך"
|| ל"ב – "אשרי נשוי פשע כסוי חטאה"
||
|| {{תנ"ך|תהילים|יז|קצר=כן|ללא=ספר}} – "תפילה לדוד שמעה ה' צדק"; {{ש}} {{תנ"ך|תהילים|כה|קצר=כן|ללא=ספר}} – "לדוד אליך ה' נפשי אשא"; {{ש}} {{תנ"ך|תהילים|לב|קצר=כן|ללא=ספר}} – "לדוד משכיל אשרי נשוי פשע כסוי חטאה"; {{ש}} {{תנ"ך|תהילים|נא|קצר=כן|ללא=ספר}} – "בבוא אליו נתן הנביא"; {{ש}} {{תנ"ך|תהילים|סה|קצר=כן|ללא=ספר}} – "לך דומיה תהילה אלקים"; {{ש}} {{תנ"ך|תהילים|פה|קצר=כן|ללא=ספר}} – "רצית ה' ארצך"; (למחורת הכיפורים) {{ש}} {{תנ"ך|תהילים|פו|קצר=כן|ללא=ספר}} – "תפילה לדוד הטה ה' אזנך"; {{ש}} {{תנ"ך|תהילים|קב|קצר=כן|ללא=ספר}} – "תפילה לעני"; {{ש}} {{תנ"ך|תהילים|קג|קצר=כן|ללא=ספר}} – "לדוד ברכי נפשי את ה' וכל קרביי את שם קדשו"; {{ש}} {{תנ"ך|תהילים|קד|קצר=כן|ללא=ספר}} – "ברכי נפשי את ה' ה' אלוהי גדלת מאוד" {{ש}}
ב[[יום שמחת כהן]]: {{תנ"ך|תהילים|פה|קצר=כן|ללא=ספר}} – "רצית ה' ארצך"
||  {{תנ"ך|תהילים|צב|קצר=כן|ללא=ספר}} – "[[מזמור שיר ליום השבת]]"
|| {{תנ"ך|תהילים|סה|קצר=כן|ללא=ספר}} - "לך דמיה תהלה". בנוסף, בכל נדרי אומרים {{תנ"ך|תהילים|צט|קצר=כן|ללא=ספר}} "ה' מלך יגרזו עמים", ובערב יום כפור אומרים {{תנ"ך|תהילים|קז|קצר=כן|ללא=ספר}} הדו לה כי טוב ... יאמרו גאולי ה'
|-
! [[סוכות]]
| {{תנ"ך|תהילים|עו|קצר=כן|ללא=ספר}} – "נודע ביהודה"
|| {{תנ"ך|תהילים|עו|קצר=כן|ללא=ספר}} - "למנצח בנגינות מזמור לאסף" {{ש}} ביו"ט שני בחו"ל: {{תנ"ך|תהילים|מב|קצר=כן|ללא=ספר}} - "למנצח משכיל לבני קרח" (ואומרים שם מזמור צ"ד ביום אחד) {{ש}} {{תנ"ך|תהילים|כט|קצר=כן|ללא=ספר}} - "[[מזמור לדוד הבו לה' בני אלים|מזמור לדוד הבו לה']]" {{ש}} {{תנ"ך|תהילים|נ|קצר=כן|ללא=ספר}} – "מזמור לאסף אל אלוהים ה'" {{ש}} {{תנ"ך|תהילים|צד|טז|כג|קצר=כן|ללא=ספר}} – "מי יקום לי" עד סוף הפרק {{ש}} {{תנ"ך|תהילים|צד|א|טו|קצר=כן|ללא=ספר}} – "[[אל נקמות|אל נקמות ה']]" עד "כל ישרי לב" {{ש}} {{תנ"ך|תהילים|פא|קצר=כן|ללא=ספר}} – "למנצח על הגיתית" {{ש}} {{תנ"ך|תהילים|פב|קצר=כן|ללא=ספר}} – "מזמור לאסף אלוהים ניצב"
||
|| {{תנ"ך|תהילים|מב|קצר=כן|ללא=ספר}} ו{{תנ"ך|תהילים|מג|קצר=כן|ללא=ספר}} – "כאייל תערוג על אפיקי מים" {{ש}} ו"שפטני אלוהים וריבה ריבי"
||
||ביום א', אומרים {{תנ"ך|תהילים|עו|קצר=כן|ללא=ספר}} - "למנצח בנגינת מזמור לאסף שיר", ביום טוב שני אומרים {{תנ"ך|תהילים|סו|קצר=כן|ללא=ספר}} "למנצח שיר מזמור הריעו לא-להים כל הארץ", בחול המועד אומרים {{תנ"ך|תהילים|צז|קצר=כן|ללא=ספר}} "ה' מלך תגן הארץ", ובהושענא רבא אומרים {{תנ"ך|תהילים|פח|קצר=כן|ללא=ספר}} "שיר מזמור לבני קרח"
|-
! [[שמיני עצרת]]
| {{תנ"ך|תהילים|יב|קצר=כן|ללא=ספר}} – "למנצח על השמינית"
|| {{תנ"ך|תהילים|יב|קצר=כן|ללא=ספר}} – "למנצח על השמינית" {{ש}} ב[[שמחת תורה]] בחו"ל: {{תנ"ך|תהילים|ח|קצר=כן|ללא=ספר}} - "למנצח על הגיתית"
||
|| {{תנ"ך|תהילים|יב|קצר=כן|ללא=ספר}} – "למנצח על השמינית מזמור לדוד"
||
||{{תנ"ך|תהילים|סה|קצר=כן|ללא=ספר}} - "לך דמיה תהלה". בשמחת תורה (יום טוב שני) - {{תנ"ך|תהילים|קמז|קצר=כן|ללא=ספר}}  הללוי-ה כי טוב זמרה א-להינו
|-
! [[אסרו חג]]
|
||
||
||
||
||{{תנ"ך|תהילים|קיח|קצר=כן|ללא=ספר}} - "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו" (הלל הגדול)
|-
|-
! [[חנוכה]]
| {{תנ"ך|תהילים|ל|קצר=כן|ללא=ספר}} – "[[מזמור שיר חנוכת הבית|מזמור שיר חנוכת הבית לדוד]]"
|| {{תנ"ך|תהילים|ל|קצר=כן|ללא=ספר}} – "[[מזמור שיר חנוכת הבית|מזמור שיר חנוכת הבית לדוד]]"
||
|| {{תנ"ך|תהילים|ל|קצר=כן|ללא=ספר}} – "[[מזמור שיר חנוכת הבית|מזמור שיר חנוכת הבית לדוד]]"
|| {{תנ"ך|תהילים|ל|קצר=כן|ללא=ספר}} – "[[מזמור שיר חנוכת הבית|מזמור שיר חנוכת הבית לדוד]]"
|| {{תנ"ך|תהילים|ל|קצר=כן|ללא=ספר}} – "[[מזמור שיר חנוכת הבית|מזמור שיר חנוכת הבית לדוד]]"
|-
! [[תענית בה"ב]]
||
||
||
||
||
|| {{תנ"ך|תהילים|לג|קצר=כן|ללא=ספר}} - "רננו צדיקים בה'"
|-
! [[עשרה בטבת]]
|
||
||
|| {{תנ"ך|תהילים|פג|קצר=כן|ללא=ספר}} – "[[שיר מזמור לאסף]]"
|| {{תנ"ך|תהילים|פג|קצר=כן|ללא=ספר}} – "[[שיר מזמור לאסף]]"
|| {{תנ"ך|תהילים|עד|קצר=כן|ללא=ספר}} - "[[תהילים ע"ד|משכיל לאסף למה א-להים זנחת לנצח]]"
|-
![[ארבע פרשיות|ד' פרשיות]] ו[[שבת הגדול]]
||
||
||
||
||
||בשבת שקלים - {{תנ"ך|תהילים|מט|קצר=כן|ללא=ספר}} - "למנצח לבני קרח מזמור שמעו זאת כל העמים.  בשבת זכור - {{תנ"ך|תהילים|קט|קצר=כן|ללא=ספר}} "למנצח לדוד מזמור א-להי תהלתי אל תחרש". בשבת פרה - {{תנ"ך|תהילים|נא|קצר=כן|ללא=ספר}} "למנצח מזמור לדוד בבוא אליו נתן הנביא". בשבת החדש - {{תנ"ך|תהילים|עז|קצר=כן|ללא=ספר}} "למנצח על [[ידותון]] לאסף מזמור". בשבת הגדול - {{תנ"ך|תהילים|צה|קצר=כן|ללא=ספר}} "לכו נרננה לה' נריעה לצור ישענו".
|-
! [[תענית אסתר]]
||
||
||
||{{תנ"ך|תהילים|כב|קצר=כן|ללא=ספר}} – "למנצח על איילת השחר"
||
||{{תנ"ך|תהילים|כב|קצר=כן|ללא=ספר}} – "[[למנצח על אילת השחר]]"
|-
! [[פורים]]
| {{תנ"ך|תהילים|ז|קצר=כן|ללא=ספר}} – "שגיון לדוד"
|| {{תנ"ך|תהילים|כב|קצר=כן|ללא=ספר}} – "[[למנצח על אילת השחר]]"
|| {{תנ"ך|תהילים|ז|קצר=כן|ללא=ספר}} – "שגיון לדוד"
|| {{תנ"ך|תהילים|כב|קצר=כן|ללא=ספר}} – "למנצח על איילת השחר"
|| {{תנ"ך|תהילים|כב|קצר=כן|ללא=ספר}} – "למנצח על אילת השחר" {{ש}} או מנהג הבלדים: {{תנ"ך|תהילים|פג|קצר=כן|ללא=ספר}} – "[[שיר מזמור לאסף]]"
|| {{תנ"ך|תהילים|ז|קצר=כן|ללא=ספר}} – "שגיון לדוד". ב[[שושן פורים]] {{תנ"ך|תהילים|ס|קצר=כן|ללא=ספר}} - "למנצח על שושן עדות"
|-
! [[פסח]]
| יו"ט ראשון: {{תנ"ך|תהילים|קלה|קצר=כן|ללא=ספר}} – "הללו את שם ה'" {{ש}} חול המועד: {{תנ"ך|תהילים|קד|לא|קצר=כן|ללא=ספר}} – "יהי כבוד ה'" {{ש}} [[שביעי של פסח]]: {{תנ"ך|תהילים|קלו|קצר=כן|ללא=ספר}} – "הודו לה' כי טוב" (הלל הגדול)
|| {{תנ"ך|תהילים|קיד|קצר=כן|ללא=ספר}} – "[[בצאת ישראל ממצרים]]" {{ש}} {{תנ"ך|תהילים|עח|קצר=כן|ללא=ספר}} – "משכיל לאסף האזינה" (וגם ביו"ט שני בחו"ל) {{ש}} {{תנ"ך|תהילים|פ|קצר=כן|ללא=ספר}} – "למנצח אל שושנים" {{ש}} {{תנ"ך|תהילים|קה|קצר=כן|ללא=ספר}} – "הודו לה' קראו בשמו" {{ש}} {{תנ"ך|תהילים|קלה|קצר=כן|ללא=ספר}} – "הללויה, הללו את שם ה'" {{ש}} {{תנ"ך|תהילים|סו|קצר=כן|ללא=ספר}} – "למנצח שיר מזמור" {{ש}} {{תנ"ך|תהילים|יח|קצר=כן|ללא=ספר}} – "למנצח לעבד ה'" {{ש}} ביו"ט אחרון בחו"ל: {{תנ"ך|תהילים|קלו|קצר=כן|ללא=ספר}} - "הודו לה' כי טוב"
||
|| {{תנ"ך|תהילים|קז|קצר=כן|ללא=ספר}} – "הודו לה' כי טוב"
|| ביו"ט ראשון: {{תנ"ך|תהילים|קיד|קצר=כן|ללא=ספר}} – "בצאת ישראל ממצרים"
|| ביום טוב ראשון: {{תנ"ך|תהילים|קה|קצר=כן|ללא=ספר}} - "הודו לה' קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו". ביום טוב שני: {{תנ"ך|תהילים|סו|קצר=כן|ללא=ספר}} – "למנצח שיר מזמור". בחול המועד: {{תנ"ך|תהילים|עח|קצר=כן|ללא=ספר}} - "משכיל לאסף האזינה עמי תורתי". בז' של פסח: {{תנ"ך|תהילים|יח|קצר=כן|ללא=ספר}} - "למנצח לעבד ה' לדוד". בח' של פסח: {{תנ"ך|תהילים|קיד|קצר=כן|ללא=ספר}} – "[[בצאת ישראל ממצרים]]"
|-
! [[שבועות]]
| {{תנ"ך|תהילים|כט|קצר=כן|ללא=ספר}} – "הבו לה' בני אלים"
|| {{תנ"ך|תהילים|יט|קצר=כן|ללא=ספר}} - "למנצח השמים מספרים" {{ש}} ב[[יום טוב שני של גלויות|יו"ט שני]]: {{תנ"ך|תהילים|סח|קצר=כן|ללא=ספר}} - "למנצח לדוד מזמור שיר"
||
|| {{תנ"ך|תהילים|סח|קצר=כן|ללא=ספר}} – "יקום אלוהים יפוצו אויביו"
|| {{תנ"ך|תהילים|יט|קצר=כן|ללא=ספר}} – "למנצח השמים מספרים"
|| {{תנ"ך|תהילים|סח|קצר=כן|ללא=ספר}} – "יקום אלוהים יפוצו אויביו". ביום טוב שני - {{תנ"ך|תהילים|כט|קצר=כן|ללא=ספר}} - "הבו לה' בני אלים".
|-
! [[שבעה עשר בתמוז]]
|
||
||
|| {{תנ"ך|תהילים|עט|קצר=כן|ללא=ספר}} – "אלוהים באו גויים בנחלתך"
|| {{תנ"ך|תהילים|פג|קצר=כן|ללא=ספר}} – "[[שיר מזמור לאסף]]"
|| {{תנ"ך|תהילים|עט|קצר=כן|ללא=ספר}} – "אלוהים באו גויים בנחלתך"
|-
! [[תשעה באב]]
| {{תנ"ך|ירמיהו|יד|יט|כב|קצר=כן}} – "המאוס מאסת" {{ש}} {{תנ"ך|תהילים|עט|קצר=כן|ללא=ספר}} – "אלוהים באו גויים בנחלתך" {{ש}} {{תנ"ך|תהילים|קלז|קצר=כן|ללא=ספר}} – "על נהרות בבל"
||
||
||
||
||{{תנ"ך|תהילים|קלז|קצר=כן|ללא=ספר}} – "על נהרות בבל"
|-
! בית האבל
|
||
||
||  {{תנ"ך|תהילים|מט|קצר=כן|ללא=ספר}} – "שמעו זאת כל העמים"
||  {{תנ"ך|תהילים|מט|קצר=כן|ללא=ספר}} – "שמעו זאת כל העמים"
||  {{תנ"ך|תהילים|טז|קצר=כן|ללא=ספר}} - "מכתם לדוד שמרני א-ל כי חסיתי בך"{{הערה|מזמור זה אינו מוזכר ברשימה של עבודת ישראל עם שאר המזמורים הנ"ל, אבל נתקבל בקהילות אשכנז, ואפילו בקהילות שלא קבלו את כל הרשימה הנ"ל.}}
|-
! בית חתנים
|
||
||
||
|| {{תנ"ך|תהילים|מה|קצר=כן|ללא=ספר}} – "למנצח על ששנים"
|| {{תנ"ך|תהילים|יט|קצר=כן|ללא=ספר}} - "למנצח מזמור לדוד השמים מספרים כבוד א-ל"
|-
! ברית
||
||
||
||
||
|| {{תנ"ך|תהילים|יב|קצר=כן|ללא=ספר}} - "למנצח על השמינית מזמור לדוד"
|}

==== שיר של יום ב[[פורים]] ====
לפי רוב עדות ישראל (למעט חלק מהאשכנזים) אומרים שיר של יום מיוחד לרגל הפורים (יש האומרים במקום השיר הרגיל ויש שבנוסף). [[נוסח הספרדים|הספרדים]] וגם ה[[נוסח אשכנז|אשכנזים]] ההולכים בשיטת [[הגר"א]] אומרים את מזמור {{תנ"ך|תהילים|כב|קצר=כן|ללא=ספר}} בתהילים. לפי סדר עבודת ישראל אומרים {{תנ"ך|תהילים|ז|קצר=כן|ללא=ספר}}, ובשושן פורים {{תנ"ך|תהילים|ס|קצר=כן|ללא=ספר}}. ה[[נוסח איטליה|איטלקים]] אומרים את מזמור {{תנ"ך|תהילים|ז|קצר=כן|ללא=ספר}}, וה[[תכלאל|תימנים]] אומרים את מזמור {{תנ"ך|תהילים|פג|קצר=כן|ללא=ספר}}. רוב עדות האשכנזים (חוץ מהנוהגים לפי מנהג הגר"א וסדר עבודת ישראל, כאמור לעיל) לא אומרים מזמור מיוחד לפורים.

=== מנהגי עדות וקהילות ===
==== לפי מנהג הגר"א ====
אין אומרים שני מזמורים ביום אחד.  שיר של ראש חודש דוחה שיר של שבת ושל חנוכה.  שיר של שבת דוחה שיר של חנוכה ושל יו"ט ושל חול המועד.  אם חלה שבת באחד מששת הימים הראשונים של פסח או באחד מימי חוה"מ של סוכות, נדחה שיר של אותו יום מפני שיר של שבת ולמחר מתחילים משיר שפסק, ואומרים בכל יום כסדר (ושיר יום אחרון של חוה"מ נדחה).
* ב[[ראש השנה]] אומרים את מזמור פ"א בתהילים – "למנצח על הגיתית לאסף"
* ב[[יום הכיפורים]] אומרים את מזמור ל"ב בתהילים – "אשרי נשוי פשע כסוי חטאה".
* בחג ה[[פסח]] אומרים את המזמורים הללו:
**מזמור {{תנ"ך|תהילים|קיד|קצר=כן|ללא=ספר}} – "[[בצאת ישראל ממצרים]]".
**מזמור {{תנ"ך|תהילים|עח|קצר=כן|ללא=ספר}} – "משכיל לאסף האזינה" (וגם אומרים זה ב[[יום טוב שני של גלויות|יו"ט שני בחו"ל]]).
**מזמור {{תנ"ך|תהילים|פ|קצר=כן|ללא=ספר}} – "למנצח אל שושנים".
**מזמור {{תנ"ך|תהילים|קה|קצר=כן|ללא=ספר}} – "הודו לה' קראו בשמו".
**מזמור {{תנ"ך|תהילים|קלה|קצר=כן|ללא=ספר}} – "הללויה, הללו את שם ה'".
**מזמור {{תנ"ך|תהילים|סו|קצר=כן|ללא=ספר}} – "למנצח שיר מזמור".
**מזמור {{תנ"ך|תהילים|יח|קצר=כן|ללא=ספר}} – "למנצח לעבד ה'".
**ב[[יום טוב שני של גלויות|יו"ט אחרון בחו"ל]] אומרים את מזמור {{תנ"ך|תהילים|קלו|קצר=כן|ללא=ספר}} "הודו לה' כי טוב".
* ב[[שבועות]] אומרים את מזמור {{תנ"ך|תהילים|יט|קצר=כן|ללא=ספר}} בתהילים - "למנצח השמים מספרים". וב[[יום טוב שני של גלויות|יו"ט שני בחו"ל]] אומרים את מזמור {{תנ"ך|תהילים|סח|קצר=כן|ללא=ספר}} "למנצח לדוד מזמור שיר".
* בחג ה[[סוכות]] אומרים את המזמורים הללו:
**מזמור {{תנ"ך|תהילים|עו|קצר=כן|ללא=ספר}} - "למנצח בנגינות מזמור לאסף".
**ב[[יום טוב שני של גלויות|יו"ט שני בחו"ל]] אומרים את מזמור {{תנ"ך|תהילים|מב|קצר=כן|ללא=ספר}} "למנצח משכיל לבני קרח", ואומרים שם מזמור צ"ד ביום אחד.
**מזמור {{תנ"ך|תהילים|כט|קצר=כן|ללא=ספר}} - "[[מזמור לדוד הבו לה' בני אלים|מזמור לדוד הבו לה']]".
**מזמור {{תנ"ך|תהילים|נ|קצר=כן|ללא=ספר}} – "מזמור לאסף אל אלוהים ה'".
**מזמור {{תנ"ך|תהילים|צד|טז|כג|קצר=כן|ללא=ספר}} – "מי יקום לי" עד סוף הפרק.
**מזמור {{תנ"ך|תהילים|צד|א|טו|קצר=כן|ללא=ספר}} – "[[אל נקמות|אל נקמות ה']]" עד "כל ישרי לב".
**מזמור {{תנ"ך|תהילים|פא|קצר=כן|ללא=ספר}} – "למנצח על הגיתית".
**מזמור {{תנ"ך|תהילים|פב|קצר=כן|ללא=ספר}} – "מזמור לאסף אלוהים ניצב".
* ב[[שמיני עצרת]] אומרים את מזמור {{תנ"ך|תהילים|יב|קצר=כן|ללא=ספר}} – "למנצח על השמינית", וב[[שמחת תורה|שמחת תורה בחו"ל]] אומרים את מזמור {{תנ"ך|תהילים|ח|קצר=כן|ללא=ספר}} - "למנצח על הגיתית"
* ב[[חנוכה]] אומרים את מזמור {{תנ"ך|תהילים|ל|קצר=כן|ללא=ספר}} בתהלים – "[[מזמור שיר חנוכת הבית|מזמור שיר חנוכת הבית לדוד]]".
* ב[[פורים]] אומרים את מזמור {{תנ"ך|תהילים|כב|קצר=כן|ללא=ספר}} בתהילים – "[[למנצח על אילת השחר]]".

==== לפי מנהג תימן ====
* ב[[ראש חודש]] אומרים את מזמורים {{תנ"ך|תהילים|צח|קצר=כן|ללא=ספר}} – "מזמור שירו לה' שיר חדש", ו{{תנ"ך|תהילים|צט|קצר=כן|ללא=ספר}} - "ה' מלך ירגזו עמים".
* ב[[חנוכה]] אומרים את מזמור {{תנ"ך|תהילים|ל|קצר=כן|ללא=ספר}} בתהלים – "[[מזמור שיר חנוכת הבית|מזמור שיר חנוכת הבית לדוד]]".
* ב[[פורים]] אומרים את מזמור {{תנ"ך|תהילים|כב|קצר=כן|ללא=ספר}} בתהילים – "למנצח על אילת השחר". מנהג התימנים הבלאדים לומר את מזמור פ"ג - "[[תהילים פ"ג|שיר מזמור לאסף]]". מזמור פ"ג נאמר גם ב[[צום גדליה]], [[עשרה בטבת]] ו[[שבעה עשר בתמוז]].
* ב[[שבועות]] אומרים את מזמור {{תנ"ך|תהילים|יט|קצר=כן|ללא=ספר}} בתהילים – "למנצח השמים מספרים".
* ב[[יום הכיפורים]] אומרים את מזמור {{תנ"ך|תהילים|צב|קצר=כן|ללא=ספר}} – "[[מזמור שיר ליום השבת]]".
* ביום הראשון של חג ה[[פסח]] אומרים את מזמור {{תנ"ך|תהילים|קיד|קצר=כן|ללא=ספר}} – "בצאת ישראל ממצרים".
*בבית האבל נוהגים לומר את מזמור מ"ט בתהלים, בדומה לעדות המזרח.
*בבית חתנים נוהגים לומר את מזמור מ"ה - "למנצח על ששנים".

==== לפי מנהג עדות המזרח ====
לפי מנהג עדות המזרח נוסף שיר של יום הן בחגים והן בתעניות. ב[[יום טוב]] שיר של יום נאמר לפני [[תפילת ערבית]] (בדומה ל"ברכי נפשי" שאומרים בראש חודש) ובין המזמורים שמוסיפים ב[[תפילת שחרית]] בין "[[ה' מלךה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד|ה' מלך]]" ל"[[ברוך שאמר]]" – בין "יושב בסתר עליון" ל"מזמור שירו לה' שיר חדש". ב[[ראש חודש]] ו[[חול המועד]] נחלקו המנהגים, המנהג הקדום היה שלא לומר שיר של יום, וה[[בן איש חי]] הנהיג שיר של יום מפוצל: השיר של יום החול ([[יום ראשון|ראשון]], [[יום שני|שני]] וכו') נאמר אחרי תפילת שחרית והשיר הנוסף של המועד נאמר לאחר [[תפילת מוסף]] וכך נוהגים היום בירושלים.
*ב[[שבת]] אומרים את שיר של יום (מזמור {{תנ"ך|תהילים|צב|קצר=כן|ללא=ספר}} ב[[תהילים]] - [[מזמור שיר ליום השבת]]) לאחר [[עלינו לשבח]] בלי המשפט "השיר שהיו הלוויים אומרים".
* ב[[ראש השנה]] אומרים את מזמור {{תנ"ך|תהילים|פא|קצר=כן|ללא=ספר}} ב[[תהילים]] – "למנצח על הגיתית לאסף".
* ב[[צום גדליה]] וב[[עשרה בטבת]] אומרים את מזמור {{תנ"ך|תהילים|פג|קצר=כן|ללא=ספר}} ב[[תהילים]] – "[[שיר מזמור לאסף]]".
* ב[[יום הכיפורים]] מוסיפים עשרה מזמורים העוסקים בכפרה ותשובה בין ה' מלך ל[[ברוך שאמר]]: מזמור {{תנ"ך|תהילים|יז|קצר=כן|ללא=ספר}} – "תפילה לדוד שמעה ה' צדק"; מזמור {{תנ"ך|תהילים|כה|קצר=כן|ללא=ספר}} – "לדוד אליך ה' נפשי אשא"; מזמור {{תנ"ך|תהילים|לב|קצר=כן|ללא=ספר}} – "לדוד משכיל אשרי נשוי פשע כסוי חטאה"; מזמור {{תנ"ך|תהילים|נא|קצר=כן|ללא=ספר}} – "בבוא אליו [[נתן הנביא]]"; מזמור {{תנ"ך|תהילים|סה|קצר=כן|ללא=ספר}} – "לך דומיה תהילה אלקים"; מזמור {{תנ"ך|תהילים|פה|קצר=כן|ללא=ספר}} – "רצית ה' ארצך"; מזמור {{תנ"ך|תהילים|פו|קצר=כן|ללא=ספר}} – "תפילה לדוד הטה ה' אזנך"; מזמור {{תנ"ך|תהילים|קב|קצר=כן|ללא=ספר}} – "תפילה לעני"; מזמור {{תנ"ך|תהילים|קג|קצר=כן|ללא=ספר}} – "לדוד ברכי נפשי את ה' וכל קרביי את שם קדשו"; מזמור {{תנ"ך|תהילים|קד|קצר=כן|ללא=ספר}} – "ברכי נפשי את ה' ה' אלוהי גדלת מאוד".
בנוסף נאמר שיר של יום מיוחד בי"א בתשרי (יום לאחר יום הכיפורים) שהוא מזמור {{תנ"ך|תהילים|פה|קצר=כן|ללא=ספר}} בתהילים – "רצית ה' ארצך".
* בחג ה[[סוכות]] (וחול המועד) אומרים את מזמורים {{תנ"ך|תהילים|מב|קצר=כן|ללא=ספר}} ו{{תנ"ך|תהילים|מג|קצר=כן|ללא=ספר}} ב[[תהילים]] – "כאייל תערוג על אפיקי מים" ו"שפטני אלוהים וריבה ריבי".
* ב[[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]] אומרים את מזמור {{תנ"ך|תהילים|יב|קצר=כן|ללא=ספר}} ב[[תהילים]] – "למנצח על השמינית מזמור לדוד".
* בחג ה[[חנוכה]] אומרים את מזמור {{תנ"ך|תהילים|ל|קצר=כן|ללא=ספר}} ב[[תהילים]] – "[[מזמור שיר חנוכת הבית|מזמור שיר חנוכת הבית לדוד]]".
* ב[[תענית אסתר]] ובחג ה[[פורים]] אומרים את מזמור {{תנ"ך|תהילים|כב|קצר=כן|ללא=ספר}} ב[[תהילים]] – "למנצח על איילת השחר".
* בחג ה[[פסח]] (וחול המועד) אומרים את מזמור {{תנ"ך|תהילים|קז|קצר=כן|ללא=ספר}} ב[[תהילים]] – "הודו לה' כי טוב".
* בחג ה[[שבועות]] אומרים את מזמור {{תנ"ך|תהילים|סח|קצר=כן|ללא=ספר}} ב[[תהילים]] – "יקום אלוהים יפוצו אויביו".
* ב[[שבעה עשר בתמוז]] אומרים את מזמור {{תנ"ך|תהילים|עט|קצר=כן|ללא=ספר}} ב[[תהילים]] – "אלוהים באו גויים בנחלתך".
* בבית ה[[אבלות (יהדות)|אבל]] אומרים את מזמור {{תנ"ך|תהילים|מט|קצר=כן|ללא=ספר}} ב[[תהילים]] – "שמעו זאת כל העמים".

==== לפי סדר עבודת ישראל ====
בסדר עבודת ישראל{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/42807 סדר עבודת ישראל] באתר היברובוקס, בעמוד האחרון של הספר.}} מופיע רשימת פרקי התהלים לשיר של יום הנאמרים בימים מיוחדים. מזמורים אלו נאמרים לפי סדר זה בקצת קהילות אשכנז המערבי, בדרך כלל בנוסף לשיר של יום הרגיל.

== ביאורים ==
{{ביאורים}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{סדר התפילה}}
{{בקרת זהויות}}

{{הבהרה הלכתית}}

[[קטגוריה:שיר של יום|*]]
[[קטגוריה:ליטורגיה יהודית]]
[[קטגוריה:בית המקדש]]
[[קטגוריה:מזמורי תהילים]]
[[קטגוריה:תפילת שחרית]]
[[קטגוריה:לויים]]