הצגת המקור של הדף "תו (מוזיקה)"

[[קובץ:תווי נגינה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תווי נגינה]]
[[קובץ:Treble a.svg|שמאל|130px|ממוזער|התו [[לה]]]]

'''תו מוזיקלי''' הוא סימן גרפי מוסכם המסמן [[קול|צליל]]. תווים משמשים לרישום [[מוזיקה]] ולהפצתה.

בימינו, תווים נכתבים על [[חמשה|חַמְשָׁה]] כעיגולים בגבהים שונים – כל עיגול מציין את [[קול#גובה_הצליל|גובהו]] ומשכו של צליל יחיד. מלבד התווים עצמם, המציינים את הצלילים, כתב התווים כולל עוד סימנים רבים המורים על [[הוראות ביצוע מוזיקליות|אופן ביצוע המוזיקה]] במובנים של [[הוראות ביצוע מוזיקליות#דינמיקה|עוצמת הנגינה]], [[מפעם|מהירותה]], ו[[כלי נגינה|כלי הנגינה]]. ניתן לנגן בעזרת התווים במגוון כלים שונים ביניהם: גיטרה, פסנתר ועוד.

== שמות התווים ==
ה[[מוזיקה]] המערבית מחלקת את ה[[אוקטבה]] לשנים עשר צלילים. מסיבות היסטוריות, ישנם שבעה צלילים "טבעיים", ועוד חמישה צלילים שנחשבים כשינוי של הצלילים הטבעיים, שהם ה[[דיאז]]ים וה[[במול]]ים.{{ש}}
שמות הצלילים ברוב העולם הם: [[דו|דוֹ]], [[רה|רֶה]], [[מי|מִי]], [[פה (תו)|פַה]], [[סול (תו)|סוֹל]], [[לה|לַה]], [[סי|סִי]], אולם במספר ארצות (בעיקר ארצות דוברות אנגלית) משתמשים בסימונים C,{{כ}} D,{{כ}} E,{{כ}} F,{{כ}} G,{{כ}} A,{{כ}} B בהתאמה.

{{תווים2}}
[[קובץ:Master Of Female Half-Length - Concert of Women - WGA14386.jpg|ממוזער|250px|נגינה לפי תווים]]
שמות תווי הביניים משתנים לפי סוג ה[[סולם (מוזיקה)|סולם]]. לדוגמה, התווים דו דיאז ורה במול, שהם אותו תו בדיוק ונקראים אחרת לפי סוג הסולם. בסולם לה מז'ור קיים דו דיאז, הוא נקרא כך ולא רה במול משום שבסולם זה מנוגן התו רה (לא רה במול או דיאז) ולא נהוג לרשום צליל מאותה משפחת הצלילים של תו מסוים, כלומר, לעולם לא יִמָצאו בסולם גם רה וגם רה במול. ומשום שלא קיים בסולם זה דו רגיל, וגם לפי נוסחת הטונים בסולם המז'ורי, הדו יהיה דו דיאז ולא רה במול. היחס בין צלילים שכאלה נקרא [[אנהרמוניה]].

הגבהה של חצי טון (למשל מדו לדו דיאז) מחושבת על ידי הכפלתו ב-1.05946309 (<math>\sqrt[12]{2}</math>) כאשר החישוב מתחיל בדרך כלל מ-442 [[הרץ]] לתו לה. הגבהה של טון שלם תהיה הכפלה ב-1.12246204 (הכפלה פעמיים של חצי טון). התדירות של התו מוכפלת במעבר ל[[אוקטבה]] הבאה. תדירותו של התו מי, למשל, היא כ-330 הרץ, ובאוקטבה שמעליה תדירותו כ-660 הרץ.

הסימנית <math>\sharp</math> ([[דיאז]]) מורה לנגן את התו יותר '''גבוה''' בחצי [[טון (מוזיקה)|טון]] מאשר התו הנתון.

הסימנית <math>\flat</math> ([[במול]]) מורה לנגן את התו יותר '''נמוך''' בחצי טון מאשר התו הנתון.

הסימנית x (דיאז כפול – דוּבֶּל דיאז) מורה לנגן את התו יותר '''גבוה''' בטון שלם מאשר התו הנתון.
<!-- http://www.fileformat.info/info/unicode/char/1d12a/index.htm -->

הסימנית <math>\flat\flat</math> (במול כפול – דוּבֶּל במול) מורה לנגן את התו יותר '''נמוך''' בטון שלם מאשר התו הנתון.

כאשר ייראה דיאז או במול בתיבה מוזיקלית מסוימת, כל תו זהה שיבוא לאחר מכן '''באותה התיבה''' יהיה גם הוא במול או דיאז בהתאמה, גם אם לא כתוב לידו הסימן. על-מנת לבטל דיאז או במול באותה התיבה, ישתמש המלחין בסימן <math>\natural</math> ([[בקר (סימן היתק)|בקר]]).
על כיצד לבטל דיאז כפול או במול כפול אין הסכמה גורפת: יש שייכתבו סימן של דיאז רגיל ולידו סימן של בקר, ובכך יבטלו חצי עלייה בדיאז הכפול, ויש שייכתבו שני סימני בקר על מנת לבטל את הדיאז או הבמול הכפול, ויש שייכתבו סימן בקר אחד על מנת לבטל את הדיאז או הבמול הכפול.

לעיתים גם תו רגיל נכתב כדיאז כמו בסולם "דו דיאז מז'ור", שהתו השלישי בסולם לא ייכתב בתור פה, אלא בתור מי דיאז, בהתאם למרווחים של הסולם העולה ב[[מרווח (מוזיקה)#סקונדה|סקונדות]]: דו דיאז, רה דיאז ומי דיאז. כיוון שבין מי ל-פה קיימת סקונדה קטנה (חצי טון), המרווח בין שני הקלידים הללו איננו מכיל קליד שחור ועלייה של חצי טון תביא את מי דיאז אל פה.
כפי שניתן לראות בפסנתר, יש מחזוריות לתווים: כל רצף של 12 קלידים (כלומר, כל אוקטבה) חוזר על עצמו לאורך הפסנתר, כך:

ר<math>\sharp</math>ר<math>\sharp</math>רר<math>\sharp</math>ר<math>\sharp</math>ר<math>\sharp</math>ר-ר<math>\sharp</math>ר<math>\sharp</math>רר<math>\sharp</math>ר<math>\sharp</math>ר<math>\sharp</math>ר-ר<math>\sharp</math>ר<math>\sharp</math>רר<math>\sharp</math>ר<math>\sharp</math>ר<math>\sharp</math>ר (ר="רגיל", <math>\sharp</math>="דיאז"). ושמות התווים זהים בכל אוקטבה, התו הראשון בכל רצף הוא [[דו]], התו השני הוא דו-דיאז, וכן הלאה.
ההבדל בין תו באוקטבה אחת לאותו תו באוקטבה שמעליו, או מתחתיו, הוא הבדל בגובה הצליל (הכפלת תדר הצליל בשניים או הפחתתו בחצי).

==רישום התווים==
[[קובץ:Sant-Duet.png|ממוזער|250px|עיון בתווים]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 16356 Rosh Haayin music town - Notes Square.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כיכר התווים ב[[ראש העין]]]]
לרישום התווים של מנגינה מסוימת משמשת ה[[חמשה]].

התווים יכולים להיות מונחים בחמשה ישרה על פסיה או בין קוויה. לדוגמה: אם התו מונח על הקו העליון, '''ב[[מפתח סול]]''', התו תמיד יהיה "[[פה (תו)|פה]]". אם התו מונח בין הקו העליון לקו שמתחתיו, התו תמיד יהיה "מי".
אם התו מונח על הקו העליון, ולידו מצויר הסמל "דיאז", התו תמיד יהיה "פה דיאז" יש גם אפשרות שיהיה כתוב "דו בקר" שזה דו רגיל. אם יש צורך בתו הגבוה או נמוך מכמות הקווים הקיימים בחמשה, ישורטט קו נוסף החוצה את התו עצמו, על מנת להקל על הקריאה של התווים.

על מנת להקל את קריאת התווים בחמשה, ישנם מספר [[מפתח (מוזיקה)|מפתחות]] עיקריים אשר משמשים לפיענוח התווים: מפתח סול, מפתח פה ומפתח דו. לכל מפתח כזה ישנם כמה סוגים, למשל מפתח דו אלט (לויולה, למשל), ומפתח דו טנור (למנעד האמצעי של הצ'לו) הם שני מפתחות שונים ולהם מקום שונה על החמשה.

המפתח בתמונה הוא מפתח סול, והעיגול האמצעי שלו מורה על הקו עליו מונח התו "סול".
על מפתח פה ישנן שתי נקודות, שהקו שעובר ביניהן הוא תמיד יהיה התו פה.
על מרכזו הקעור של מפתח דו תמיד יהיה מסומן הקו דו.
מפתח סול משמש כלים בעלי מנעד גבוה, כגון [[כינור]], [[חליל]], [[אבוב]] וכו'.
מפתח פה משמש כלים בעלי מנעד נמוך יותר, כמו ה[[צ'לו]] או ה[[בסון]].
מפתח דו משמש כלים בעלי מנעד אמצעי, כגון ה[[ויולה]]. מפתח דו הוא מפתח נדיר יחסית. בשונה ממפתחות סול ופה, שמיקומם על החמשה קבוע, מפתח דו יכול להיכתב בכל מקום על פני החמשה, והקו שיעבור באמצעו יישא תמיד את התו דו.
בכלי נגינה בעלי מנעד רחב כמו [[פסנתר]] ו[[נבל]], יהיו מצוירות שתי חמשות: אחת (העליונה) עם מפתח סול, ואחת (התחתונה) עם מפתח פה. המפתח יכול להשתנות במהלך יצירה, על מנת להקל על קריאת התווים.

לא תמיד התו בחמשה הוא אותו התו לכל כלי הנגינה: לדוגמה, אם יתבקשו נגן [[צ'לו]] ונגן [[קונטרבס]] לנגן מאותה החמשה את אותו התו, ינגן נגן הקונטרבס את הצליל באוקטבה אחת נמוך יותר מהתו שינגן הצ'לו, אף על פי שזהו אותו מפתח בדיוק, זאת כדי להקל על הנגן.

יש כלים כגון [[חצוצרה]], או [[קלרינט]] המנגנים ב[[טרנספוזיציה (מוזיקה)|טרנספוזיציה]], כלומר שהתו דו שלהם הוא התו סי במול של נגן הפסנתר. לכלי אחד יכולות להיות כמה סוגים ולכל אחד טרנספוזיציה שונה, למשל קיימת חצוצרה בסי במול (כלומר כל דו של חצוצרה שווה סי במול של פסנתר), וחצוצרה בדו. קיים גם קלרינט בסי במול, בלה, ובמי במול. על המעבד המוזיקלי לבחור את הכלי בהתאם, בטרנספוזיציה המתאימה לסולם של היצירה, כדי שיהיה נוח לנגן לנגן את התווים, למשל על מנת להשיג את התו '''דו''' – על נגן הקלרינט ב[[סי במול]] לנגן את התו '''[[רה]]''', ועל נגן הקלרינט בלה לנגן '''מי במול'''. בשל כך, על המעבד לשלוט בקריאה וכתיבת תווים לכלי זה כדי לכתוב את התווים הנכונים.

ה[[מקצב]]-משך התו{{הערה|משכו היחסי, משכו האבסולוטי תלוי גם ב[[מפעם]] שקובע את מהירות הנגינה כולה}}, מצוין על פי אופן רישומו: עיגול ללא מילוי מציין שלם, ארבע פעמות; עיגול ללא מילוי עם רגל מציין חצי, שתי פעמות; עיגול מלא עם רגל מציין רבע, פעמה בודדת; עיגול מלא עם רגל ודגל או חיבור לתו צמוד מציין שמינית, חצי פעמה; שני דגלים או שני חיבורים, משך התו הוא אחד חלקי שש עשרה, רבע פעמה (<math>x</math> דגלים/חיבורים גוררים <math>\tfrac{1}{2^{x+2}}</math> מהשלם ו־<math>\tfrac{1}{2^{x}}</math> מהפעמה). נקודה לצד התו מוסיפה לו מחצית מהמשקל הצמוד הקודם.

<score sound="1" lang="lilypond" audio="1">\relative c' {c1 d2 e2. c4 e8 d16\noBeam e16[f16] c32\noBeam a32[e32]}\addlyrics {① ½ ¾ ¼ ⅛ ⅟⑯}</score>

==ראו גם ==
* [[תאוריית המוזיקה - מונחים|תאוריית המוזיקה – מונחים]]
* [[גווידו ד'ארצו]]
* [[נוימה]]
* [[אקורד גיטרה]]
* [[טבלטורה לכלים שונים]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=תו|ויקיספר=כתיבת תווים במחשב|ויקיספר 2=נגינה והלחנה כללית|ויקישיתוף=Category:Musical notes|שם ויקישיתוף=תווים}}
*[http://www.tavim.net תווים נט – אתר התווים העברי המכיל תווים לשירים עבריים ]
*[http://www.cpdl.org/wiki/index.php/Main_Page אתר הCDPL המאחסן תווים של יצירות אשר פגו זכויות היוצרים שלהן]
* התפתחות התיווי באתר [[ארנולד דולמטש]] אונליין [http://www.dolmetsch.com/musictheory2.htm Dolmetsch online]
* {{יוטיוב|ZN41d7Txcq0|שם=How to read music – Tim Hansen}}
* {{הארץ|אילון גלעד|מנין צצו שמות התווים, ומה זה בכלל תו?|1.10615497|16 בפברואר 2022}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{תווים}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:סימנים מוזיקליים]]
[[קטגוריה:תאוריית המוזיקה]]