תורן
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הערך כתוב בצורה אנקדוטלית.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הערך כתוב בצורה אנקדוטלית. | |
מקורו ההיסטורי של התורן הוא כפי הנראה, תלייתם של דגלים על רמחים או כידונים על מנת להבליטם בשדה הקרב.
חשיבות רבה ניתנת לאופן תליית הדגל על התורן:
- בדגלים שאינם סימטריים יופיע הצד החשוב יותר כשהוא קרוב לתורן. בדגל צרפת למשל, יופיע תמיד הצד הכחול כשהוא קרוב לתורן. הבלאזון של הדגל תמיד יתאר אותו כך שהצד החשוב יראה משמאל, והוא הצד החשוב יותר. בדגלים שהם סימטריים ביחס לציר האורך שלהם, כדוגמת דגל קנדה ודגל ישראל אין הבדל באופן ההנפה.
- כאשר מניפים מספר דגלים, לרוב, יונף דגל המדינה על התורן הגבוה ביותר, ובמספר מדינות קיימים חוקים האוסרים על הנפת דגל נוסף על אותו התורן.
- הנפת הדגל בחצי התורן היא סימן מוסכם לאבל.
הנוהג הצבאי הוא, שבכל בסיס צבאי, יונף הדגל מדי בוקר ויקופל בערב. בצה"ל נהוג כי אין מורידים את הדגל ביום שישי ואין מניפים אותו בשבת בבוקר, זאת למניעת חילול שבת.
לרוב, מוסדות ציבור ומבנים השייכים לממשלה יציגו את הדגל כשהוא מתנוסס על תורן. פעמים רבות, אזרחים העושים שימוש בדגל אינם משתמשים בתורן אלא תולים את הדגל על גבי מתקן מקובע.
תרנים עשויים לרוב מעץ או ממתכת. לתרנים שלא ניתן להגיע לראשם בקלות, מחברים לרוב מערכת של גלגלות על מנת שיהיה ניתן להניף את הדגל בעזרתם.
בניית תרנים גבוהים במיוחד היא משימה מורכבת בתחום ההנדסה האזרחית. בארצות הברית, פרסם מכון התקנים האמריקני תקנים לבניה של תרנים גבוהים.
התורן הגבוה בעולם נמצא בקוריאה הצפונית וגובהו 160 מטרים.
