הצגת המקור של הדף "תיקו (שחמט)"

ב[[שחמט]] (כמו ב[[תיקו#במשחקי ספורט|משחקי ספורט]]) '''[[תיקו]]''' הוא סיום המשחק ללא הכרעה. בתחרויות שחמט תיקו בדרך כלל מזכה כל צד בחצי נקודה, בעוד ניצחון מזכה בנקודה לצד המנצח ואפס למפסיד (ישנן תחרויות בהן ניצחון מקנה שלוש נקודות ותיקו נקודה אחת, אך הדבר נדיר). עד שנת [[1867]], שחקנים במשחק רשמי שהסתיים בתיקו שיחקו ביניהם שוב עד השגת הכרעה. בתחרות שנערכה ב[[צרפת]] באותה שנה הסתיימו משחקים רבים למדי בתיקו, והצורך בקיום משחקים חוזרים גרם לבעיה. בעקבות אירוע זה, הוחלט שנה לאחר מכן על החוק שמעניק חצי נקודה לכל צד במצב של תיקו, במקום קיום משחק חוזר.

==סוגי התיקו במשחק השחמט==

===פט===
{| align=left border=1
|{{שחמט
|  |  |  |  |  |  |  |  
|  |  |  |  |  |  |  |  
|  |  |  |  |  |  |  |  
|  |  |  |  |  |  |kl|  
|  |  |  |  |  |  |  |  
|  |ql|  |  |  |  |  |  
|pd|  |  |  |  |  |  |  
|kd|  |  |  |  |  |  |  
|25}}
|-
|תור שחור, העמדה היא פט.
|}
{{הפניה לערך מורחב|פט}}

'''פט''' (ב[[עברית]]: '''כפת''') הוא עמדה בשחמט שבה השחקן שתורו לשחק אינו יכול לבצע אף מסע חוקי אך אינו נמצא תחת איום [[שח]]. במקרה כזה נקבעת תוצאת תיקו. הפט הוא סיכויו האחרון של שחקן הנמצא בעמדת נחיתות למלט את עצמו מהפסד, ובכך הוא משמש איום על השחקן העומד לנצח פן ישמוט את יתרונו. לפט חשיבות רבה ב[[סיום (שחמט)|סיומי שחמט]].

===תיקו בהסכמה===
על פי ארגון [[פיד"ה]],{{הערה|חוקי פיד"ה סעיף 9.1}} תיקו בהסכמה (ב[[אנגלית]]: Draw by agreement) נקבע כאשר ישנה הסכמה בין שני השחקנים על תיקו. שחקן רשאי להציע תיקו ליריבו בכל זמן נתון במהלך המשחק, ואם ההצעה מתקבלת - המשחק אכן נגמר בתיקו. חובתו של השחקן היא לשאול זאת לפני לחיצה על [[שעון שחמט|שעון המשחק]], וליריב ניתנת האפשרות לבקש ממנו לשחק את תורו ואז להחליט. שחקני שחמט יכולים להציע זאת על ידי מילים (לשאול בדיבור) או באמצעות תנודה של הראש. רובם הניכר של משחקי השחמט שמסתיימים בתיקו בטורנירים מקצועיים מוכרעים באמצעות תיקו בהסכמה. {{ש}}
בתחרויות מסוימות נהוגים "חוקי סופיה" שאינם מאפשרים תיקו בהסכמה במהלך 30 המסעים הראשונים (כדי למנוע משחקי תיקו קצרים), אלא אם כן העמדה חזרה על עצמה שלוש פעמים. 

===חוק שלושה מסעים חוזרים===
חוק שלושה מסעים חוזרים (באנגלית: Threefold repetition) הוא חוק האומר שלשחקן ניתנת האפשרות לסיים את המשחק בתיקו לאחר שהעמדה חוזרת על עצמה במשך שלוש פעמים. הסיבה לכך היא משום שבמצב כזה "לא נוצרת כל התקדמות במהלך המשחק". כדי שמסע מסוים ייחשב כ"חוזר על עצמו", כל הכלים חייבים להיות מסודרים באותו אופן, וגם כל המידע הנוסף (של מי התור, האם ניתן לבצע [[הצרחה]] או [[הכאה דרך הילוכו]]) חייב להיות זהה. ברגע שהדבר מתרחש, המשחק לא מוכרע כתיקו באופן אוטומטי - אחד השחקנים צריך לדרוש זאת בתורו. על פי [[פיד"ה]]{{הערה|חוקי פיד"ה סעיף 9.2}} המשחק מוכרע בתיקו כאשר ישנה דרישה מוצדקת על ידי שחקן בתורו לאחר שהעמדה חזרה על עצמה שלוש פעמים. אם דרישת התיקו שגויה, מתווספות ליריב כשלוש דקות לשעון כעונש, והמשחק ממשיך, כיוון שהדרישה עלולה להוביל להסחת דעתו של היריב.{{הערה|חוקי פיד"ה סעיף 12.6}} בנוסף, בדומה ל"תיקו בהסכמה", גם אם הדרישה אינה מוצדקת רשאי השחקן היריב להסכים לה והמשחק אכן יוכרז כתיקו.

===חוק חמישים המסעים===
חוק חמישים המסעים (באנגלית: Fifty-move rule) פוסק ששחקן רשאי לדרוש תיקו אם במשך 50 המסעים האחרונים לא בוצע שום מסע בלתי-הפיך, כלומר תזוזה ב[[רגלי]] או הכאת כלי. הסיבה לחוק זה היא כדי למנוע משחקן שאינו מסוגל לנצח את האפשרות לשחק בצורה לא הוגנת ולבצע מסעים "סתמיים" בתקווה לטעות של היריב. כל הכרעות ה[[מט]] הבסיסיות יכולות להתבצע בקלות רבה בפחות מחמישים מסעים. ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]], התגלה שישנן כמה [[הכרעות בשחמט]] שדורשות יותר מחמישים מסעים כדי לבצען, ללא הכאה של שום כלי או תזוזה של רגלים. דבר זה גרם לשינוי חוק חמישים המסעים, ואיפשר מקרים יוצאי דופן בהם מאה מסעים היו מותרים. מאחר ששינויים נוספים נקבעו עם הזמן, החליטה פיד"ה בשנת [[1992]] לבטל את כל המקרים היוצאים מן הכלל, והחזירה מחדש את חוק חמישים המסעים. על פי ארגון פיד"ה{{הערה|חוקי פיד"ה סעיף 9.3}} המשחק מוכרע בתיקו אך ורק כאשר מתקיימת דרישה מוצדקת מצד שחקן כלשהו ובתורו. הדרישה לכך לא חייבת להיות ברגע בו החוק מגיע ליכולת מימוש, אלא בכל זמן בו החוק עדיין תקף לאחר מסע מספר חמישים. המשחק לא מוכרז כתיקו באופן אוטומטי תחת חוק חמישים המסעים - אלא רק כאשר זהו תורו של השחקן ללכת והוא דורש זאת, ולכן המשחק יכול להימשך לאחר נקודה זו. באופן תאורטי בלבד, משחק שחמט יכול להימשך עד אין-סוף במצב כזה. למעשה, על פי רוב, אחד השחקנים מעדיף לסיים בתיקו. רק לעיתים נדירות משחקים מוכרעים באמצעות חוק חמישים המסעים.

===חוסר יכולת לבצע מט===
במצב בו לשום שחקן לא ניתנת אפשרות חוקית לבצע [[מט]], המשחק מוכרע כתיקו באופן אוטומטי. הדבר קורה כאשר אין מספיק כלים שנשארו על הלוח, למשל כאשר נשאר רק ה[[מלך (שחמט)|מלך]] או בתוספת [[פרש (שחמט)|פרש]] או [[רץ (שחמט)|רץ]] לשני השחקנים, או כשלכל אחד מהשחקנים מלבד המלך נשארו רק רגלים ואי אפשר להזיז את הרגלים או להכות אותם.

===שח נצחי===
{| align=left border=1
|{{שחמט
|kd|  |  |  |  |  |  |  
|  |  |  |  |  |  |  |  
|pd|pd|  |  |  |  |  |  
|  |  |  |  |  |  |  |  
|  |  |ql|  |  |  |  |  
|  |  |  |  |  |  |  |  
|  |  |  |  |  |qd|  |  
|kl|  |  |  |  |  |  |  
|30}}
|-
|הלבן כופה שח נצחי
|}

בעבר, נחשב לתיקו גם מצב של [[שח]] נצחי (באנגלית: Perpetual check), כאשר אחד הצדדים מאיים בשח שוב ושוב באופן בלתי פוסק. היום נחשב שח נצחי למקרה פרטי של אחת מן הקטגוריות שתוארו עד כה (כמעט תמיד חוק שלושה מהלכים, לפעמים חוק 50 המסעים). שח נצחי משמש לרוב, כמו פט, כאמצעי הצלה לשחקן שמצבו נחות.

בדיאגרמה משמאל הלבן, שמצבו נחות, יכול לכפות שח נצחי: 1.מה-ג8+ מ-א7 2.מה-ג7+ מ-א8 3.מה-ג8+ וכו'.

===מחסור בכלים כנגד מחסור בזמן===
מצב בו לאחד מהשחקנים אזל הזמן בשעון אך לשחקן השני אין יכולת לעשות מט (נשאר לו רק המלך או מלבדו רק רץ אחד או פרש אחד).
אם בסדרת מהלכים חוקיים כלשהי השחקן עם הזמן בשעונו יוכל לבצע מט, ואפילו אם המט מתאפשר רק בהנחה שהיריב ישחק מהלכים שהם לרעתו בבירור, אין זה תיקו.
דוגמה לכך ניתן לראות במשחק של [[מגנוס קרלסן]] (שחור) נגד [[אלירזה פירוזה]] {{אנ|Alireza Firouzja}} (לבן) (אליפות העולם בשחמט בזק 2019) בו לקרלסן נותרו מלך ורץ -שאינם מספיקים למט-
ולפירוזה נותרו שלושה חיילים ורץ -שמספיקים בשפע למט- אך הזמן בשעונו אזל. ובהינתן תרחיש היפותטי ופירוזה יכתיר את אחד מחייליו לפרש וילכוד בעצמו את מלכו, יוכל קרלסן לעשות מט. לאחר דין ודברים, נפסקה תוצאת המשחק בניצחון לקרלסן.

==ראו גם==
* [[מט]]
*[[שח]]

==קישורים חיצוניים==

[http://www.fide.com/fide/handbook.html?id=124&view=article חוקי משחק השחמט באתר [[פיד"ה]]] {{אנגלית|}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{ערכי שחמט}}

[[קטגוריה:חוקי השחמט]]