תמרוני חילוץ אדם בים
תמרוני חילוץ אדם בים מיועדים להצלתו של אדם שנפל מעל הסיפון לים. תמרון כלי שיט עבור חילוץ אדם שנפל מעבר לדופן,[1] מיושם מיד לאחר שנודע על אדם שנעלם אל תוך הים. כדי להביא ולקרב כלי שיט למיקומו של האדם שנפל, יש לבצע את אחד התמרונים המתוארים להלן: פניית אנדרסון (או פנייה בודדת), פנייה המהירה (הידועה גם בתור פניית ה- Q או פניית בצורת הסיפרה שמונה), סיבוב ויליאמסון, ופניית שרנוב.[1] בחירת התמרון תלויה בגורמים הבאים:[1]
- מיקום הנפגע.
- האם הנפגע נראה ברגע הנפילה מעל הסיפון מיד או אם גילוי ההיעדרות הוא בעיכוב מעת הנפילה.
- האם הספינה משתמשת במנועים או משתמשת במפרשים.
- המרחב הפנוי לתמרון כלי השייט.
- הכשרת הצוות המעורב בהצלה.
בכל תרחיש של נפילת אדם מהסיפון, יש לגשת אל הנופל עם כלי השיט במורד הרוח של עמדת האדם, כאשר הכלי נע במעלה הרוח.[2] תרגול תמרוני החילוץ הוא כחלק מתרגילים שוטפים של צוותי ספינות צי הסוחר כדרישה של אמנת SOLAS בטיחות השייט בים.[2]
התמרונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]סיבוב ויליאמסון, מתאים ביותר בזמן לילה או בראות מופחתת, או אם נקודת הנפילה יצאה מטווח הראיה, אך עדיין קרובה יחסית. עם זאת, ניתן להשתמש בתמרון זה בכל מצב.[1] עבור מצבים אחרים, פניית אנדרסון - השיטה המהירה ביותר, או פניית שרנוב עשויים להתאים יותר. הבחירה תלויה במידה רבה בתנאי מזג האוויר השוררים באזור האירוע.[3]
פניית אנדרסון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פניית אנדרסון, המכונה גם פנייה יחידה, הוא תמרון נפוץ להביא ספינה או סירה עם מנוע לשוב אל אותה נקודה בה נמצאה מקודם זאת לעיתים קרובות לצורך חילוץ, נפגע או גופה של הרוג, שנפלו מהסיפון בזמן המהיר ביותר האפשרי.[1]
פניית אנדרסון היא המתאימה ביותר כאשר שוררת ראות נקיה וטובה וכאשר גם הנקודה אליה יש להגיע נראית כל הזמן בקו ראייה גלוי וברור. עבור מצבים אחרים, פניית שרנוב או סיבוב של ויליאמסון עשויים להיות מתאימים יותר. שניהם גורמים להתרחקות ממקום האירוע ולכן דורשים יותר זמן כדי לשוב לנקודת היעד. גורם הזמן הוא חשוב בזמן בחירת סוג הפנייה עבור תמרון הפנייה. פניית אנדרסון מורכבת מהשלבים הבאים:
- הטיית ההגה בחוזקה - °30 בדרך כלל - לצד בו נפל הנפגע, זאת כדי
להרחיקו מפגיעה על ידי המדחפים.
- שינוי כיוון ההפלגה ב -250° מהכיוון המקורי.
- החזרת ההגה לכיוון חרטום הספינה, תוך כדי שמירה על מהירות קבועה לאורך כל הסיבוב.
- עצירת כלי השיט כאשר הנפגע נמצא בכיוון של כ -15° מעלות מהחרטום.[1]
- עתה אפשר לחלץ את הנפגע על ידי זריקת חבל או גלגל הצלה לנפגע אם הוא בהכרה, במקרה ולא בהכרה, אפשר לשלוח שחיין או להוריד סירה עם צוות חילוץ. או לחכות למסוק חילוץ באם בגלל מזג אוויר ומצב ים לא ניתן לבצע את החילוץ בדרכים הקודמות.
באופן אידיאלי, אם מדובר באדם בים שנפל מהסיפון, יש לתמרן את כלי השיט תמיד במצב שיגיע מעל הרוח ביחס לנופל במים. את מנועי כלי השיט יש לעצור לפני שהנופל נמצא בקרבה מסוכנת כדי למנוע סכנת פגיעה.
פנייה מהירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
עבור ספינות מפרש, הפנייה המהירה היא התגובה המסורתית למקרה חירום של אדם בים על ספינת מפרש. זו יכולה להיות השיטה הטובה ביותר, בהתאם למצב. בוודאי כשהצוות קטן, או כשכלי השייט נמצא במזג אוויר קשה. לשיטת הפנייה המהירה יש יתרונות, כי היא נמנעת מהתרחקות מהנופל. הפנייה המהירה היא תמרון בצורת הסיפרה שמונה.
במפרשית תמרון זה מורכב מהשלבים הבאים:
- שנה את כיוון החרטום עד הגעת הנפגע בניצב לדופן כלי השייט והמשך בכיוון זה למשך 15 שניות.
- פנה אל הכיוון כך שתעמוד נגד הרוח ועמוד במקום, עזוב את מפרש החלוץ להתנופף ברוח.
- המשך להסתובב עד שהנופל נמצא בניצב לדופן כלי השייט
- הסתובב אל כיוון הרוח עד שחרטום כלי השייט מצביע לכיוון הנופלן. בשלב זה כלי השייט צריך להימצא כבר בקרבת הנופל.
- הרפה את המפרש הראשי עד שכלי השייט ייעצר כשהנופל גע נימצא בצד שמתחת לרוח של הכל השייט.
- עתה אפשר לחלץ את הנופל על ידי זריקת חבל או גלגל הצלה אם הוא בהכרה. במקרה ואינו בהכרה אפשר לחכות עד שכלי השייט ייסחף ברוח עד קרבתו. או לשלוח שחיין.
סיבוב ויליאמסון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיבוב ויליאמסון הוא תמרון אלטרנטיבי המשמש להביא ספינה או סירת מנוע לנתיב (וגם לנקודה) בה עברה מקודם. ולכן תמרון זה משמש לעיתים קרובות לצורך איסוף אדם שנפל לים.[1][4] התמרון נקרא על שמו של ג'ון ויליאמסון, גמלאי של צי ארצות הברית, שהשתמש בו ב-1943 כדי לחלץ אדם שנפל מהסיפון. התמרון נקרא במקור צינור בוטאקוב (Butakov pipe) ושימש במלחמת רוסיה-יפן כדרך החזיר את אוניות הצי לאותו קו על מנת לשמור את התותחים באותו מרחק מאויב.[5] תמרון זה שימש גם את הצוללות הגרעיניות של צי ארצות הברית כדי לסרוק את הגזרות המתות בסונאר שלהן.[6]
סיבוב ויליאמסון כולל בדרך כלל את השלבים הבאים:
- הטיית ההגה בחוזקה (30°, בדרך כלל) לצד בו נפל הנפגע, זאת כדי להרחיקו מפגיעה על ידי המדחפים.
- כאשר מגיעים לסטייה של 60° מהכיוון של הנתיב המקורי מבצעים הטיית ההגה בחוזקה לכיוון הנגדי (של הפנייה).
- כאשר כיוון החרטום הגיע ל -20° מעלות, לפני הנתיב הנגדי (הפוך ב – 180°), יש למקם את ההגה במצב אמצע, ולייצב את כלי השיט על הנתיב ההפוך.
- יש לעצור את פעולת המנועים במים כאשר מגיעים קרוב לנפגע כך שהוא נמצא לאורך הדופן שלה, רחוק ככל האפשר לפני המדחפים.[1][3]
- עתה אפשר לחלץ את הנפגע על ידי זריקת חבל או גלגל הצלה לנפגע אם הוא בהכרה, במקרה ולא, אפשר לשלוח שחיין או להוריד סירה (עם או בלי מנוע, לפי הזמינות) עם צוות חילוץ, או לחכות למסוק חילוץ באם בגלל מזג אוויר ומצב נים לא ניתן לבצע את החילוץ בדרכים הקודמות, לפי המצב ולגופו של עניין.
התמרון חייב להתבצע במהירות קבועה כדי להגיע בדיוק גם למיקום הנתיב ההפוך ולא רק לכיוונו. יש לקחת בחשבון כי תמרון זה מרחיק אותנו ממקום האירוע לפני שהוא מחזיר אותנו אליו.
פניית שרנוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פניית שרנוב הוא תמרון אשר שימש להביא בחזרה ספינה או סירה עד לנתיב (וגם לנקודה) בהם הם עברו דרכם בעבר. פנייה זאת פותחה על ידי ועל שם אולריך שרנוב (Ulrich Scharnow). היתרון העיקרי של פניית שרנוב הוא שאחרי השלמת הסיבוב, כלי השייט ימשיך בנתיב בו עבר מקודם בכיוון הנגדי.[1]
פניית שרנוב היא המתאימה ביותר כאשר הנקודה שאליה מגיעים היא באופן ניכר יותר רחוקה (מאחור) מאשר רדיוס הסיבוב של כלי השיט. עבור מצבים אחרים, פניית אנדרסון או סיבוב ויליאמסון עשויים להיות מתאימים יותר. בדרך כלל, פניית שרנוב כוללת את השלבים הבאים:
- הטיית ההגה בחוזקה (30°, בדרך כלל) בכל כיוון. במקרה של אדם בים ההטיה תהיה לצד בו נפל האדם לים.
- כאשר מגיעים לסטייה של 240° מהנתיב המקורי מבצעים הטיית ההגה בחוזקה לכיוון הנגדי (של הסיבוב).
- כאשר כיוון החרטום הוא 20° לפני הכיוון של הנתיב הנגדי (הפוך ב – 180°), יש להחזיר ולמקם את ההגה במצב אמצע, ולייצב את כלי השיט על הנתיב ההפוך, כמו כן יש לעצור מנועים כדי להביא את כלי השיט לצד הנפגע.[7]
- עתה אפשר לחלץ את הנפגע על ידי זריקת חבל או גלגל הצלה לנפגע אם הוא בהכרה, במקרה ולא, אפשר לשלוח שחיין או להוריד סירה (עם או בלי מנוע, לפי הזמינות) עם צוות חילוץ, או לחכות למסוק חילוץ באם בגלל מזג אוויר ומצב ים לא ניתן לבצע את החילוץ בדרכים הקודמות, לפי המצב ולגופו של עניין.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Ferguson, Angus (2004). Seamanship Notes - Second Edition. Livingston: Witherby Publishing Group. p. 71-72. ISBN 0953437965
- ^ 1 2 21st Century Seamanship. Edinburgh: Witherby Publishing Group. 2015. p. 1040-1041. ISBN 9781856096324.
- ^ 1 2 Clarke, James (2010). Reeds Superyacht Manual. Bloomsbury. p. 60. ISBN 9781408122761.
- ^ Clarke, James (2010). Reeds Superyacht Manual. Bloomsbury. p. 60. ISBN 9781408122761.
- ^ McPhee, John. Uncommon Carriers (New York: Farrar, Straus, and Giroux, 2006). pp.47-48.
- ^ Beach, Edward L., Jr. Cold is the Sea.
- ^ Ferguson, Angus (2004). Seamanship Notes - Second Edition. Livingston: Witherby Publishing Group. p. 71-72. ISBN 0953437965.