ליפידמה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Amarnahhas (שיחה | תרומות)
Amarnahhas (שיחה | תרומות)
שורה 1: שורה 1:
ליפדמיה היא הפרעה שבאה לידי ביטוי בהגדלה של שתי הרגליים עקב שקיעת שומן מתחת לעור <ref name=GARD2016/>. בדרך כלל זה נעשה גרוע יותר עם הזמן, הכאב עשוי להיות נוכח, אנשים נפצעים בקלות.
ליפדמיה היא הפרעה שבאה לידי ביטוי בהגדלה של שתי הרגליים עקב שקיעת שומן מתחת לעור. <ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://rarediseases.info.nih.gov/diseases/10542/lipedema|הכותב=|כותרת=ליפדמיה|אתר=https://ncats.nih.gov/|תאריך=}}</ref>בדרך כלל זה נעשה גרוע יותר עם הזמן, הכאב עשוי להיות נוכח, אנשים נפצעים בקלות.<ref name=":0" /> הגורם אינו ידוע, אך הוא קשור לגנטיקה וגורמים הורמונליים<ref name=":0" />. לעתים קרובות, זו הפרעה תורשתית. עודף משקל או השמנת יתר מעלים את הסיכון לסבול מהפרעה זו.
ישנם מספר טיפולים שעשויים להיות יעילים, כמו פיזיותרפיה ופעילות גופנית. ניתוח יכול להסיר רקמת השומן, אך לול לגרום נזק כלי הלימפה.  הטיפול בדרך כלל אינו מוביל להחלמה מלאה והיעלמות של ההפרעה.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Anne Warren Peled, Elisabeth A. Kappos|שם=Lipedema: diagnostic and management challenges|כתב עת=International Journal of Women's Health|כרך=8|עמ=389–395|שנת הוצאה=2016|doi=10.2147/IJWH.S106227|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27570465}}</ref> ליפידמיה שכיחה בקרב כ-11% מכלל הנשים<ref name=":0" />, במיוחד בתקופת גיל ההתבגרות, הריון, או גיל המעבר.
הגורם אינו ידוע, אך הוא קשור לגנטיקה וגורמים הורמונליים. לעתים קרובות, זו הפרעה תורשתית. עודף משקל או השמנת יתר מעלים את הסיכון לסבול מהפרעה זו.
ישנם מספר טיפולים שעשויים להיות יעילים, כמו פיזיותרפיה ופעילות גופנית. ניתוח יכול להסיר רקמת השומן, אך לול לגרום נזק כלי הלימפה {{הערה|שם=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27570465}}.  הטיפול בדרך כלל אינו מוביל להחלמה מלאה והיעלמות של ההפרעה . ליפידמיה שכיחה בקרב כ-11% מכלל הנשים, במיוחד בתקופת גיל ההתבגרות, הריון, או גיל המעבר.




שורה 27: שורה 26:


== אבחון ==
== אבחון ==
בדרך כלל, קורות טעויות באבחנת ליפידמיה.  כיום, רק בגרמניה ובהולנד יש פרוטוקול סטנדרטי לאבחון ליפידמיה, במדינות אחרות שאין בהם פרוטוקול כזה, האבחון נשעה בדרך כלל בשיטה קלינית באמצעות בדיקות גופניות (ממשש את רקמת שומן).
בדרך כלל, קורות טעויות באבחנת ליפידמיה.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Karen L. Herbst|שם=Rare adipose disorders (RADs) masquerading as obesity|כתב עת=Acta Pharmacologica Sinica|כרך=33|עמ=155–172|שנת הוצאה=February 2012|doi=10.1038/aps.2011.153|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22301856}}</ref>  כיום, רק בגרמניה ובהולנד יש פרוטוקול סטנדרטי לאבחון ליפידמיה, במדינות אחרות שאין בהם פרוטוקול כזה, האבחון נשעה בדרך כלל בשיטה קלינית באמצעות בדיקות גופניות (ממשש את רקמת שומן).
 חלק מהרופאים והמטפלים מצליחם לזהות את ההבדלים הפיזיים ברקמת השומן, המאופיינים כגושים עם תחושה של "שעועית בשקית". כאשר הרקמה מלאה בנוזל, גושים אלה נהיים פחות ממשיים.  בדיקת המרכיבים העיקריים של המערכת הלימפתית יכולה להיעשות באמצעות כלים כגון לימפוצינטיגרפיה, אך היעדר לימפציה ניכרת לא מעיד על היעדר ליפדמיה, אלא שהלימפות הגדולות אינן מושפעות עדיין.
 חלק מהרופאים והמטפלים מצליחם לזהות את ההבדלים הפיזיים ברקמת השומן, המאופיינים כגושים עם תחושה של "שעועית בשקית". כאשר הרקמה מלאה בנוזל, גושים אלה נהיים פחות ממשיים.  בדיקת המרכיבים העיקריים של המערכת הלימפתית יכולה להיעשות באמצעות כלים כגון לימפוצינטיגרפיה, אך היעדר לימפציה ניכרת לא מעיד על היעדר ליפדמיה, אלא שהלימפות הגדולות אינן מושפעות עדיין.



גרסה מ־17:53, 3 בדצמבר 2017

ליפדמיה היא הפרעה שבאה לידי ביטוי בהגדלה של שתי הרגליים עקב שקיעת שומן מתחת לעור. [1]בדרך כלל זה נעשה גרוע יותר עם הזמן, הכאב עשוי להיות נוכח, אנשים נפצעים בקלות.[1] הגורם אינו ידוע, אך הוא קשור לגנטיקה וגורמים הורמונליים[1]. לעתים קרובות, זו הפרעה תורשתית. עודף משקל או השמנת יתר מעלים את הסיכון לסבול מהפרעה זו. ישנם מספר טיפולים שעשויים להיות יעילים, כמו פיזיותרפיה ופעילות גופנית. ניתוח יכול להסיר רקמת השומן, אך לול לגרום נזק כלי הלימפה.  הטיפול בדרך כלל אינו מוביל להחלמה מלאה והיעלמות של ההפרעה.[2] ליפידמיה שכיחה בקרב כ-11% מכלל הנשים[1], במיוחד בתקופת גיל ההתבגרות, הריון, או גיל המעבר.



סימנים וסמפטומים

במצב של לפידימיה, הגוף צובר משקל באזורים מסוימים ומאבד משקל באזורים אחרים, הרגליים מתנפחות וגדלות באופן לא פרופורציונלי במיוחד באזור הברכיים, הירכיים, הבטן והישבן. עם התקדמות ההפרעה, אנשים שסובלים מלפידמיה עולים במשקל שמצטבר באזור התחתון של הגוף נהיים יותר כבדים מה שעלול לגרום האופן הדרגתי לבעיות בניידות ובתנועה. אנשים שעוברים ניתוח בריאטרי במטרה להיפטר מליפידמיה מאבדים שומן בעיקר מהמותניים ומעלה, אך האזור התחתון של הגוף נשאר יחסית שמן. מגוון הסימפטומים שמעידים על ליפידמיה מאפשרים אבחנה מוקדמת כבר מלפני גיל ההתבגרות.



גורם

הגורם לליפידמיה אינו ידוע. אך ישנו סיכון גנטי תורשתי שעלול לעבור מאנשים שסובלים מלפידימיה לקרובי משפחה מדרגה ראשונה או שנייה. כנראה שזה קשור להשפעה ההרמונית של האסטרוגן והפרוגסטרון שמתרחשת בתקופה שלפני ההתבגרות ובמיוחד אצל נקבות. 

ליפידימיה מתעוררת בדרך כלל בגיל ההתבגרות, אך יכולה להופיע או להחמיר במהלך או לאחר ההריון, בפרימנופאוזה, ובעקבות ניתוח גינקולוגי, ניתוח של הרחם, השחלות, החצוצרות או כל ניתוח עם הרדמה כללית. בנוסף, הלחץ הנפשי הכרוך במצבי לחץ כמו מוות של אדם קרוב, גירושין וכולה,יכול לגרום לליפידמיה אשר ב שבעקבותם רמת יכולים, כי בעקבותם כמות  הקורטיזול בגוף גדלה מה שגורם ל דלקת אשד, שברוב המקרים מאובחנת בטעות כעלייה נורמלית במשקל. 



אבחון

בדרך כלל, קורות טעויות באבחנת ליפידמיה.[3]  כיום, רק בגרמניה ובהולנד יש פרוטוקול סטנדרטי לאבחון ליפידמיה, במדינות אחרות שאין בהם פרוטוקול כזה, האבחון נשעה בדרך כלל בשיטה קלינית באמצעות בדיקות גופניות (ממשש את רקמת שומן).  חלק מהרופאים והמטפלים מצליחם לזהות את ההבדלים הפיזיים ברקמת השומן, המאופיינים כגושים עם תחושה של "שעועית בשקית". כאשר הרקמה מלאה בנוזל, גושים אלה נהיים פחות ממשיים.  בדיקת המרכיבים העיקריים של המערכת הלימפתית יכולה להיעשות באמצעות כלים כגון לימפוצינטיגרפיה, אך היעדר לימפציה ניכרת לא מעיד על היעדר ליפדמיה, אלא שהלימפות הגדולות אינן מושפעות עדיין.


מניעת

אין כיום שום סיכוי הידועים כדי למנוע ליפידמיה, אך כמה טיפולים שמרניים וכירורגיים, עשויים לפעמים להשהות או למנוע החמרת סימפטומים. אבחנה מוקדמת של ליפידמיה, למרות שכיום היא דבר קשה ונדיר, עשויה לעזור באופן משמעותי במניעת התפשטות של תאים ליפידמים שומניים בגוף, וכמו כם, מזהירה את החולים מהסיכונים הצפויים להם, ומאפשרת להם לנקוט צעדים מתאימים כבר משלב מוקדם.

ראה גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 4 ליפדמיה, באתר https://ncats.nih.gov/
  2. ^ Anne Warren Peled, Elisabeth A. Kappos, Lipedema: diagnostic and management challenges, International Journal of Women's Health 8, 2016, עמ' 389–395 doi: 10.2147/IJWH.S106227
  3. ^ Karen L. Herbst, Rare adipose disorders (RADs) masquerading as obesity, Acta Pharmacologica Sinica 33, February 2012, עמ' 155–172 doi: 10.1038/aps.2011.153