כולסטרול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המבנה הכימי של כולסטרול
Cholesterol
מונחון IUPAC 10,13-dimethyl-17-
(6-methylheptan-2-yl)-
2,3,4,7,8,9,11,12,14,15,16,17-
dodecahydro-1H-
cyclopenta[a]phenanthren-3-ol
נוסחה כימית C27H46O
מסה מולקולרית 386.65 g/mol
מספר CAS [57-88-5]
נקודת התכה 146-147 °C
SMILES C[C@H]3C4[C@](CC[C@@H]4
[C@H](C)CCCC(C)C)([H])[C@]2
([H])CC=C1C[C@@H](O)CC[C@]1
(C)[C@@]2([H])C3

כולסטרולאנגלית: Cholesterol) הוא תרכובת אורגנית (סטרול וליפיד) הנמצאת בקרום התא של כל תאי הגוף של כל בעלי החיים. ככל הסטרולים, מבנה הכולסטרול נגזר ממבנהו של הלאנוסטרול, שהוא סוג של טריטרפן. לכולסטרול חשיבות רבה בתהליכים ביוכימיים.

קיימים שני סוגים של כולסטרול:

  • כולסטרול אנדוגני - כולסטרול המיוצר על ידי הגוף עצמו בתאי הכבד, כ-70% מכמות הכולסטרול בגוף.
  • כולסטרול אקסוגני - כולסטרול שמקורו חיצוני, בתזונה, כ-30% מכמות הכולסטרול בגוף. הכולסטרול נמצא במזונות מן החי כמו בשר, חלב מלא וחלמון בביצים.

מצב של רמות יתר של כולסטרול בדם נקרא "היפרכולסטרולמיה", והינו אחד מגורמי הסיכון להתפתחות טרשת עורקים כלילית. מצב שבו יש רמות נמוכות מדי קרוי "היפוכולסטרולמיה".

מבנה כימי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכולסטרול בנוי משרשרת פחמנים ארוכה המקופלת בחלקה לטבעות. בקצה המולקולה קיימת קבוצת הידרוקסיל (OH) בודדת, המקנה לכולסטרול תכונות של כוהל.

תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכולסטרול תפקידים רבים ובהם:

מנגנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1985 מייקל ס. בראון וג'וזף גולדשטיין קיבלו את פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על תיאור ויסות מטבוליזם הכולסטרול. התהליכים המעורבים בהומאוסטזה עדיין לא לגמרי ברורים, אבל ידוע שכמויות גדולות של כולסטרול אקסוגני מפחיתות את יצור הכולסטרול האנדוגני.

ליפופרוטאינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכולסטרול יכול להגיע לכל האיברים רק דרך הדם. הוא אינו מסיס במים, ולכן אינו יכול לנוע בדם בצורה של מולקולות בודדות, אלא רק כחלק מקומפלקס שומני גדול, המוקף בשכבת פוספוליפידים, שצידה החיצוני הידרופילי. קומפלקסים אלה מכונים ליפופרוטאינים, והם בנויים מליבה המוקפת במעטפת. הליבה מכילה חומצות שומניות בצורה של טריאצילגליצרולים (Triacylglycerols), וכן אסטרים של כולסטרול (Cholesteryl esters). המעטפת הינה בעיקרה שכבה יחידה של פוספוליפידים, והיא מכילה גם מולקולות של כולסטרול חופשי, וכן חלבונים מיוחדים המכונים אפוליפופרוטאינים (Apolipoproteins).

קיימים מספר סוגים של ליפופרוטאינים, הנבדלים זה מזה בגודלם, בהרכבם הכימי ובצפיפותם. להלן הסוגים השונים, מסודרים לפי סדר עולה של צפיפות: כילומיקרונים (Chylomicrons),‏ VLDL,‏ LDL ו־HDL (שלושת האחרונים הם ראשי תיבות באנגלית של Very Low/Low/High Density Lipoproteins - ליפופרוטאינים בעלי צפיפות נמוכה מאד/נמוכה/גבוהה, בהתאמה). יש המבחינים בסוגים נוספים - Intermediate Density Lipoproteins) IDL - ליפופרוטאינים בעלי צפיפות בינונית), ו-(Lp(a (ליפופרוטאין a).

מתוך הסוגים השונים של הליפופרוטאינים, לשניים ישנו תפקיד מכריע בהתפתחות מחלות לב וכלי דם: אלה הם ה-LDL וה-HDL. באופן כללי, ה-LDL מוביל כולסטרול מהכבד אל שאר רקמות הגוף, בעוד שה-HDL מוביל כולסטרול בכיוון ההפוך - בחזרה אל הכבד. כאשר יש עודף של כולסטרול בגוף, פעילות מוגברת של LDL עלולה לגרום ליצירת משקעים של כולסטרול על דפנות כלי הדם, וכך מתפתחת בהדרגה טרשת עורקים, ועימה מחלות לב שונות.

מסיבות אלה נהוג לכנות את ה-LDL בעגה הלא מקצועית "הכולסטרול הרע", ואילו את ה-HDL, שפעילותו הפוכה ל-LDL, "הכולסטרול הטוב". ככל שהיחס LDL/HDL בדם הינו גבוה יותר, גובר הסיכון לתחלואה במחלות לב וכלי דם. יחד עם זאת, כמובן שלא קיים כולסטרול "רע" או "טוב". כולסטרול הוא מולקולה כימית חשובה לתפקוד החיים ו"טוב" או "רע" נקבע בהתאם לרמתו בגוף לעומת הרמה המומלצת.

ברפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסד ה-NIH שאחראי על בריאות הציבור בארצות הברית התכנס בשנת 1984 לדון על השפעת הכולסטרול בהתפתחות מחלות לב, פאנל של 14 מומחים הצביעו פה אחד "כן" על השאלה "האם כולסטרול הוא הגורם למחלות לב והאם הורדתו תעזור בהפחתת שיעור מחלות הלב" [1], הפאנל בישיבת קונצנזוס הסיק ש "מבוסס מעל לכל ספק סביר שהפחתה של רמות גבוהות של כולסטרול (באופן ספציפי רמות בדם של חלבוני LDL שמחוברים לכולסטרול ) תפחית את הסיכון להתקפי לב עקב מחלת לב כלילית" [2] ( קיימות קבוצות שונות שחולקות על כך[דרוש מקור]) כי רמה גבוהה של כולסטרול מסוג LDL מהווה גורם סיכון להתפתחות טרשת עורקים ולמחלות לב וכלי דם. יש הטוענים שטענה זו לא הוכחה, והיא ביטוי של קורלציה בלבד, ולא יכולה להראות סיבתיות וכן טוענים שנמצאות יותר ויותר עדויות לכך שהקשר בין כולסטרול גבוה למחלות לב הוא חלש מאוד[דרוש מקור] ,על אף שפע העדויות המדעיות שמצביעות שאכן הקשר בין LDL למחלות לב הוא קשר סיבתי ולא קורולטיבי שמגיעות ממספר כיוונים : מודלים של ניסויים בבעלי חיים, עדויות אפידמיולוגיות נרחבות, עדויות מתחום הגנטיקה, תוצאות של מחקרי התערבות קליניים ויעילותם של תרופות הסטטינים.

רע במיוחד השילוב של רמות גבוהות של כולסטרול LDL עם רמות נמוכות של כולסטרול HDL, רמות גבוהות של שומנים בדם (טריגליצרידים) ובעיקר עם עישון סיגריות.
קיימים קווים מנחים בינלאומיים בנושא יעדי איזון הכולסטרול[3]. ההנחיות מצביעות על כך שיעד הטיפול הראשון הינו ה LDL (הכולסטרול "הרע") ובהמשך יש לנסות ולאזן את הכולסטרול שאינו LDL (בלעז non-LDL Cholesterol).

על פי ההנחיות, רמת הכולסטרול הכללית (total cholesterol) הרצויה היא עד 200 מ"ג ל-100 סמ"ק דם. רמת כולסטרול בתחום 200-239 מ"ג נחשבת לרמה גבולית גבוהה, ורמה מעל 240 מ"ג מוגדרת כרמה גבוהה. רמת HDL (כולסטרול "טוב") הנמוכה מ-40 מ"ג מוגדרת כגבול התחתון של הנורמה, כאשר מתחת לרמה זו גובר הסיכוי לפתח מחלת לב. רמת ה-LDL (כולסטרול "רע") הרצויה היא פחות מ-100, כאשר רמה של 130-159 מ"ג נחשבת לגבולית גבוהה, ומעל 160 לרמה גבוהה[4].

ניתן להשפיע על פרופיל השומנים באמצעות שינוי הרגלי חיים ובאמצעות תרופות מקבוצות שונות. פעילות גופנית אירובית ותזונה בריאה (הכוללת הרבה ירקות, שומנים מסוג אומגה 3 ודגים, דלה בשומן טראנס ובשומן רווי, ומגבילה את צריכת הפחמימות המעובדות כמו סוכר, משקאות ממותקים), עשויים לתרום לפרופיל שומנים רצוי וכן למנוע מחלות לב[5]‏. עם זאת, במקרים רבים של עודף בכולסטרול יש צורך בתרופות כדי להשפיע על רמות הכולסטרול במידה הנדרשת. קבוצה אחת של תרופות המשמשות לעיכוב ייצור הכולסטרול הן הסטטינים והן עושות זאת באמצעות עיכוב האנזים HMG-CoA-reductase שמשתתף בתהליך ייצור הכולסטרול מחומצת שומן.

ניתן לסווג את הLDL לחלקיקים קטנים ודחוסים וחלקיקים יותר גדולים, רמות LDL אינן בהכרח משקפות את כמות החלקיקים הקטנים והדחוסים, שהם מעלים את הסיכון למחלות לב יותר מהחלקיקים הגדולים- אם כי יש קורולציה מאוד גבוהה בין רמות LDL גבוהות לגודל החלקיקים, אבל לא נראה שיש לאבחנה הזו משמעות רלוונטית עבור האוכלוסייה בזמן זה [6].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.