חבל הטבור – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 46: שורה 46:
===ניתוק מוקדם מול מושהה===
===ניתוק מוקדם מול מושהה===


סקירת ארגון קוקרן{{אנ|Cochrane (organisation)}} ב- 2013 בגיעה למסקנה כי הידוק מושהה של חבל הטבור (בין דקה אחת לשלוש דקות לאחר הלידה) "עשוי להיות מועיל כל עוד יש גישה לטיפול בצהבת המחייבת [[פוטותרפיה]]".בסקירה זו הידוק מושהה בניגוד למוקדם, לא הצביע על שום הבדל בסיכון דימום מסיבי של האם לאחר הלידה, תמותת הילוד או ציון נמוך ב[[מבחן אפגאר]].
סקירת ארגון קוקרן{{אנ|Cochrane (organisation)}} ב- 2013 בגיעה למסקנה כי הידוק מושהה של חבל הטבור (בין דקה אחת לשלוש דקות לאחר הלידה) "עשוי להיות מועיל כל עוד יש גישה לטיפול בצהבת המחייבת [[פוטותרפיה]]".<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Susan J. McDonald, Philippa Middleton, Therese Dowswell, Peter S. Morris|שם=Effect of timing of umbilical cord clamping of term infants on maternal and neonatal outcomes|כתב עת=The Cochrane Database of Systematic Reviews|עמ=CD004074|שנת הוצאה=2013-07-11|doi=10.1002/14651858.CD004074.pub3|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23843134}}</ref>בסקירה זו הידוק מושהה בניגוד למוקדם, לא הצביע על שום הבדל בסיכון דימום מסיבי של האם לאחר הלידה, תמותת הילוד או ציון נמוך ב[[מבחן אפגאר]].
מצד שני, הידוק מאוחר של חבל הטבור גרמה לעלייה במשקל הלידה של כ 100 גרם בממוצע וריכוז ה[[המוגלובין]] 15 גרם לליטר עם חצי מהסיכון ללקות בחוסר ברזל בשלושה ובשישה חודשים, אך עם סיכון מוגבר ללקות בצהבת הדורשת [[פוטותרפיה]].
מצד שני, הידוק מאוחר של חבל הטבור גרמה לעלייה במשקל הלידה של כ 100 גרם בממוצע וריכוז ה[[המוגלובין]] 15 גרם לליטר עם חצי מהסיכון ללקות בחוסר ברזל בשלושה ובשישה חודשים, אך עם סיכון מוגבר ללקות בצהבת הדורשת [[פוטותרפיה]].


בשנת 2012, הקולג 'האמריקאי של מיילדות וגניקולוגים אישר באופן רשמי עיכוב הידוק חבל הטבור למשך 30-60 שניות בתינוקות שנמצאים מתחת לרמת השליה בכל המקרים של לידה מוקדמת המבוססת בעיקר על ראיות לכך שהיא מפחיתה את הסיכון ל[[דימום מוחי תוך-חדרי]] בילדים אלו ב 50% .
בשנת 2012, הקולג 'האמריקאי של מיילדות וגניקולוגים אישר באופן רשמי עיכוב הידוק חבל הטבור למשך 30-60 שניות בתינוקות שנמצאים מתחת לרמת השליה בכל המקרים של לידה מוקדמת המבוססת בעיקר על ראיות לכך שהיא מפחיתה את הסיכון ל[[דימום מוחי תוך-חדרי]] בילדים אלו ב 50% .<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Committee on Obstetric Practice, American College of Obstetricians and Gynecologists|שם=Committee Opinion No.543: Timing of umbilical cord clamping after birth|כתב עת=Obstetrics and Gynecology|כרך=120|עמ=1522–1526|שנת הוצאה=2012-12|doi=10.1097/01.AOG.0000423817.47165.48|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23168790}}</ref>
באותה הצהרה של הוועדה, ACOG מזהה גם כמה יתרונות אפשריים אחרים לתינוקות לפני לידה, כולל "שיפור במחזור המעבר, יצירה טובה יותר של תאי דם נפחים, וצורך מופחת בעירוי דם".
באותה הצהרה של הוועדה, ACOG מזהה גם כמה יתרונות אפשריים אחרים לתינוקות לפני לידה, כולל "שיפור במחזור המעבר, יצירה טובה יותר של תאי דם נפחים, וצורך מופחת בעירוי דם".



גרסה מ־14:46, 27 בדצמבר 2018

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

ביונקים שלייניים, חבל הטבור (המכונה גם חוט הטבור או כבל הלידה), הוא צינור בין העובר המתפתח לבין השליה. במהלך ההתפתחות הטרום לידתית, חבל הטבור הוא חלק פיזיולוגי וגנטי בחלקו של העובר (ובבני אדם) מכיל בדרך כלל שני עורקים (עורקי הטבור) ווריד אחד (וריד הטבור), שקבור בתוך הג'ל וורטון. וריד הטבור מספק עבור העובר דם מחומצן, מזין ועשיר מן השליה. בעוד שלב העובר מזרים דם עני בחמצן ובחומרים מזינים אל עבר השליה.

חבל טבורי של תינוק בן שלוש דקות. מהדק רפואי הוחל.


מבנה והתפתחות

אולטרה-סאונד של הנרתיק של עובר בגיל 8 שבועות ושלושה ימים. העובר מוקף בקרום הדק של שק השפיר, חבל הטבור נראה במרכז, מחבר את העובר לשיליה.

חבל הטבור מתפתח ונוצר משאריות שק החלמון והאלנטואה(אנ') . חבל הטבור נוצר החל מהשבוע החמישי להיריון, תופס את מקומו של שק החלבון כמקור לחומרים מזינים עבור העובר. החוט אינו מחובר ישירות למערכת הדם של האם, אלא הוא מתחבר לשליה המעבירה חומרים לדם האימהי וממנו, מנגנון זה מנוע ערבוב בצורה ישירה של הדם. החבל הטבורי בילוד מלא הוא בדרך כלל 50 ס"מ ארוך ו 2 ס"מ קוטר. לעורק טבור מפותח יש שתי שכבות עיקריות: שכבה חיצונית המורכבת מתאי שריר חלקים ומסודרים בצורה מעגלית, ושכבה פנימית אשר מראה תאים לא מסודרים . התאים השרירים החלקים של השכבה נבדלים למדי, מכילים רק מספר קטן של סרקומר ולכן הם לא צפויים לתרום באופן פעיל לתהליך הסגירה לאחר הלידה[1].

חבל הטבור מכיל את הג'ל וורטון, חומר ג'לטיני העשוי ברובו מרוקופאסקרידים המגנים על כלי הדם. הוא מכיל וריד אחד, אשר נושא דם מחומצן, מזין ועשיר לעובר, ושני עורקים שנושאים דם מרוקן מחמצן ומחומרים מזינים. [2] לעיתים, רק שני כלי דם (וריד אחד ועורק אחד) נמצאים בחבל הטבור. זה קשור לפעמים לחריגה בעובר, אבל זה עלול להתרחש גם בלי בעיות נלוות. מצב זה יוצא דופן עבור וריד לשאת דם מחומצן בעוד שהעורקים נושאים דם עם רמות חמצן נמוכות עם זאת, האמנה זו משקפת את העובדה כי וריד הטבור נושאת דם לעבר הלב של העובר, בעוד שהעורקים הטבוריים נושאים את הדם אל עבר השליה.

זרימת הדם דרך חבל הטבור היא כ 35 מ"ל לדקה ב 20 השבועות הראשונים, ו 240 מ"ל לדקה ב 40 שבועות של הריון. קצב זרימת הדם מתואמת למשקל העובר.[3]

תפקוד

חיבור למערכת הדם העוברי

חתך של חבל הטבור. למעלה מימין ומשמאל למעלה: עורק הטבור, התחתון: וריד הטבור, באמצע: שריד של אלנטואה.

חבל הטבור מתחבר לעובר דרך הבטן, בנקודה שבה לאחר ההפרדה יהפוך לטבור. בתוך העובר, הווריד הטבורי ממשיך לכיוון הסדק הרוחבי של הכבד, שם הוא מתפצל לשניים. שלוחה אחת מצטרפת לוריד שער הכבד בצד השמאלי, אשר נושא דם לתוך הכבד. השלוחה השנייה המכונה דוקטוס ונסוס(אנ') עוקפת את הכבד ומתחברת אל הוריד נבוב התחתון , אשר נושא דם אל הלב. שני העורקים הטבוריים מתחלקים מעורק הכסל הפנימי ועוברים משני צדי שלפוחית השתן לתוך חבל הטבור, ומשלימים את המעגל בחזרה לשליה.[4]

שינויים לאחר הלידה

בהעדר התערבויות חיצוניות, חבל הטבור נסגר באופן פיזיולוגי זמן קצר לאחר הלידה, מצב זזה מוסבר על ידי נפיחות וקריסה של הג'ל וורטון בתגובה לירידה בטמפרטורה ועל ידי התכווצויות של כלי הדם בעקבות התכווצות שרירים חלקה. למעשה, נוצר הידוק טבעי על מנת לעצור את זרימת הדם. 18 מעלות צלזיוס, ההידוק הטבעי ימשך שלוש דקות או פחות. בלידה במים, שבה טמפרטורת המים קרובה לטמפרטורת הגוף, הסגר הטבעי יכול להימשך 5 דקות ויותר. הסגר של עורק הטבור על ידי התכווצות כלי הדם מכיל מספר רב של כיווצים אשר גדלים במספר עם הזמן. ישנם מקטעים מורחבים בחבל הטבור שבהם לכוד דם נוזלי במקביל לתהליך ההידוק הטבעי. [5] הן ההתכווצות החלקית הן הסגירה המוחלטת נוצרים על ידי תאי שריר של השכבה החיצונית המעגלית. לעומת זאת , השכבה הפנימית משמשת בעיקר כרקמת פלסטיק אשר יכולה בקלות להיות מועברת בכיוון הציר ולאחר מכן למלא את החלל הצר בכדי להשלים את הסגירה.

נראה כי התכווציות כלי הדם וסגירתם מתרחשים בעיקר על ידי סרוטונין, טרומבוקסאן (אנ')[6][7] . אצל ילדים , הווריד הטבורי ודוקטוס ונסוס(אנ'), נסגרים ומתנוונים על שאריות סיבים הידועות בתוררצועת הכבד העגולה(אנ') ורצועה מקשרת בכבד(אנ') בהתאמה. חלק מכל עורק הטבור נסגר (מתנוון לתוך מה שמכונה הרצועות הטבור המדיאלי), ואילו החלקים הנותרים נשמרים כחלק ממערכת הדם.

משמעות קלינית

בעיות וחריגות

קשר בחבל הטבור של תינוק שזה עתה נולד.

מספר חריגות יכולות להשפיע על חבל הטבור, אשר יכול לגרום לבעיות המשפיעות על האם והילד.[8]

הידוק והצמדה

מהדק חבל הטבור.

חבל הטבור יכול מהודק בזמנים שונים  ; במידה ותהליך ההידוק של חבל הטבור ידחה באופן יזום לפחות דקה אחת לאחר הלידה, הסיכויים גדלים לטיפול מוצלח בצהבת במידה והמחלה קיימת בסיכון קטן. לאחר ההידוק מבצעים את פעולת החיתוך של חבל הטבור, תהליך זה חסר כאב בשל היעדר עצבים. החוט הוא מאוד קשה, כמו גיד עבה, לכן חיתוכו דורש מכשיר חיתוך חד מאוד. בעוד ניתוק טבורי עלול להתעכב עד לאחר שהחוט מפסיק לפעום (5-20 דקות לאחר הלידה), אין בדרך כלל הפסד משמעותי של דם ורידי או עורקי בעת חיתוך החוט. העדויות הנוכחיות אינן תומכות, או מפריכות, את עיכובו של חיתוך החוט, על פי הנחיות הקולג' האמריקאי של מיילדות וגניקולוגים (ACOG).

חבל הטבור עומד להיחתך במספריים בניתוח קיסרי.

ישנם מלחציים לחבל הטבור אשר כוללים סכין. מלחציים אלו בטוחים יותר ומהירים יותר, הם מאפשרים תחילה הידוק של חבל הטבור ולאחר מכן חיתוך. לאחר שחבל הטבור עבר את פעולת ההידוק והחיתוך, מלבישים לרך הנולד נשאר קליפס מפלסטיק על אזור הטבור שעבר את פעולות ההידוק ומחכים עד שאותו אזור יתייבש ויהיה אטום לחלוטין. אורך הקטע של חבל הטבור שנשאר מחובר לתינוק משתנה בהתאם למיילדת, ברוב בתי החולים אורך הקטע לאחר הידוק וחיתוך הוא מינימלי.

ניתוק מוקדם מול מושהה

סקירת ארגון קוקרן(אנ') ב- 2013 בגיעה למסקנה כי הידוק מושהה של חבל הטבור (בין דקה אחת לשלוש דקות לאחר הלידה) "עשוי להיות מועיל כל עוד יש גישה לטיפול בצהבת המחייבת פוטותרפיה".[12]בסקירה זו הידוק מושהה בניגוד למוקדם, לא הצביע על שום הבדל בסיכון דימום מסיבי של האם לאחר הלידה, תמותת הילוד או ציון נמוך במבחן אפגאר. מצד שני, הידוק מאוחר של חבל הטבור גרמה לעלייה במשקל הלידה של כ 100 גרם בממוצע וריכוז ההמוגלובין 15 גרם לליטר עם חצי מהסיכון ללקות בחוסר ברזל בשלושה ובשישה חודשים, אך עם סיכון מוגבר ללקות בצהבת הדורשת פוטותרפיה.

בשנת 2012, הקולג 'האמריקאי של מיילדות וגניקולוגים אישר באופן רשמי עיכוב הידוק חבל הטבור למשך 30-60 שניות בתינוקות שנמצאים מתחת לרמת השליה בכל המקרים של לידה מוקדמת המבוססת בעיקר על ראיות לכך שהיא מפחיתה את הסיכון לדימום מוחי תוך-חדרי בילדים אלו ב 50% .[13] באותה הצהרה של הוועדה, ACOG מזהה גם כמה יתרונות אפשריים אחרים לתינוקות לפני לידה, כולל "שיפור במחזור המעבר, יצירה טובה יותר של תאי דם נפחים, וצורך מופחת בעירוי דם".

בחודש ינואר 2017, חוות הדעת המתוקנת של הוועדה, הרחיבה את המלצותיה בנוגע לפרק הזמן בו הולד מוגדר כתינוק. תוך העלאת נתונים המצביעים על תועלת ההגדרה , רמות גבוהות של המוגלובין ומאגרי ברזל טובים יותר בחודשים הראשונים לחייו. היתרונות הללו עלולים להביא לתוצאות התפתחותיות משופרות. הקולג' האמריקאי של מיילדות וגניקולוגים (ACOG), זיהה עלייה קטנה בשכיחות של צהבת בתינוקות עם חיתוך מושהה בחבל הטבור , ומדיניות מומלצת על פיקוח וטיפול בצהבת ילדים. בנוסך הארגון ציין גם כי אין קשר בין חיתוך מושהה של חבל הטבור וסיכון מוגבר ל[דמם שלאחר לידה]].





אי ניתוק חבל הטבור

צנתור חבל הטבור

דגימת דם

אחסון הדם הטבורי

חבל הטבור אצל בעלי חיים אחרים

רעלנים מסרטנים בחבל הטבור

קישורים חיצוניים

  1. ^ W. W. Meyer, H. J. Rumpelt, A. C. Yao, J. Lind, Structure and closure mechanism of the human umbilical artery, European Journal of Pediatrics 128, 1978-07-19, עמ' 247–259
  2. ^ Fetal Circulation, www.heart.org (באנגלית)
  3. ^ Torvid Kiserud, Ganesh Acharya, The fetal circulation, Prenatal Diagnosis 24, 2004-12-30, עמ' 1049–1059 doi: 10.1002/pd.1062
  4. ^ Peculiarities in the Vascular System in the Fetus - Gray's Anatomy of the Human Body - Yahoo! Education, web.archive.org, ‏2012-01-23
  5. ^ A. C. Yao, J. Lind, T. Lu, Closure of the human umbilical artery: a physiological demonstration of Burton's theory, European Journal of Obstetrics, Gynecology, and Reproductive Biology 7, 1977, עמ' 365–368
  6. ^ Adrian Quan, Susan W. S. Leung, Terence T. Lao, Ricky Y. K. Man, 5-hydroxytryptamine and thromboxane A2 as physiologic mediators of human umbilical artery closure, Journal of the Society for Gynecologic Investigation 10, 2003-12, עמ' 490–495
  7. ^ R. P. White, Pharmacodynamic study of maturation and closure of human umbilical arteries, American Journal of Obstetrics and Gynecology 160, 1989-1, עמ' 229–237
  8. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, Umbilical Cord Complications: Overview, Cord Length, Single Umbilical Artery, 2018-06-01
  9. ^ ICD-10 Version:2010, icd.who.int
  10. ^ Abnormal Position and Presentation of the Fetus - Women's Health Issues, Merck Manuals Consumer Version (באנגלית אמריקאית)
  11. ^ המרכז הירושלמי לעל קול וארבע מימד - עורק יחיד בחבל הטבור, באתר www.usdoc.co.il
  12. ^ Susan J. McDonald, Philippa Middleton, Therese Dowswell, Peter S. Morris, Effect of timing of umbilical cord clamping of term infants on maternal and neonatal outcomes, The Cochrane Database of Systematic Reviews, 2013-07-11, עמ' CD004074 doi: 10.1002/14651858.CD004074.pub3
  13. ^ Committee on Obstetric Practice, American College of Obstetricians and Gynecologists, Committee Opinion No.543: Timing of umbilical cord clamping after birth, Obstetrics and Gynecology 120, 2012-12, עמ' 1522–1526 doi: 10.1097/01.AOG.0000423817.47165.48